מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה

מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה משמעותו היא כי האדם אשר ביצע את העבירה ישהה במעצר עד לסיום חקירת הנושא, בדרך כלל עד אשר יועמד למשפט. מדובר על מקרה קיצוני ביותר המחייב התערבות של סנגור מקצועי שיעמוד לצידו של החשוד הנמצא במעצר.

עבירות תעבורה אינן נחשבות לעבירות חמורות במיוחד, בוודאי בהשוואה לעבירות פליליות אחרות כגון עבירות סמים, עבירות מין או עבירות אלימות.

אולם, חשוב לדעת כי ההליכים המשפטיים בעניינן של עבירות התעבורה החמורות, מתנהלים באופן דומה להליכים פליליים רגילים, לרבות האפשרות שבית המשפט יורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כפי שיוסבר בהמשך המאמר, על פי פסיקת בית המשפט העליון, בעבירות תעבורה הכלל הינו שחרור לחלופת מעצר, ומעצר עד תום ההליכים הינו החריג לכלל ויתקיים במקרים מיוחדים בלבד.

על אף הכלל האמור, בלא מעט תיקי תעבורה התביעה המשטרתית מגישה לבית המשפט בקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

יתרה מכך, בלא מעט מקרים בית המשפט מקבל את בקשת התביעה ומורה על הארכת מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים, וזאת על אף שלכאורה החוק והפסיקה קובעים שבעבירות אלו ראוי להעדיף חלופת מעצר.  

חשוב להבהיר שרוב הליכי המעצר בהקשר לעבירות תעבורה מתקיימים בהקשר לתיקים שבהם מיוחסים לנאשמים עבירות תעבורה חמורות. מדובר על עבירות כגון נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

דהיינו, המדינה תבקש להאריך את מעצרו של הנאשם בהקשר לעבירות תעבורה, אך ורק כאשר מדובר עבירות תעבורה החמורות ביותר, כך שברוב עבירות התנועה לא מתנהלים הליכים משפטיים בעניין מעצרו של הנאשם.   

מאמר זה יכלול הסברים משפטיים בנושא מעצר עד תום ההליכים, לרבות עילות המעצר והסיכויים של נאשם שמואשם בעבירת תעבורה חמורה להשתחרר לחלופת מעצר. 

עבירות תעבורה לעומת עבירות פליליות

כפי שצוין בתחילת המאמר, עבירות התעבורה נחשבות לעבירות מדרגת חומרה פחותה ביחס לעבירות הפליליות האחרות. ברם, מבחינת סדרי הדין והכללים המשפטיים הנהוגים, ההליכים שמתנהלים בעבירות התעבורה זהים להליכים הפליליים.

לדוגמא, ההליך המשפטי בעבירות תעבורה נפתח בהגשת כתב אישום שלאחריו נקבע מועד לדיון ראשון שבו תתבצע "הקראה" של כתב האישום. בדיון זה בית המשפט יבקש מהנאשם למסור את תשובתו לכתב האישום.

הנאשם רשאי לכפור בכתב האישום (כלומר לטעון שהוא זכאי), להודות בו או לבקש להשיב לכתב האישום במועד אחר ובינתיים לדחות את הדיון לתאריך עתידי. קראו עוד אודות דיון הקראה במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום בהליכים פליליים.

כאשר הנאשם מיוצג על ידי עורך לתעבורה, ברוב המקרים, עורך הדין הוא זה שינהל את הדיון בשם הנאשם ויקבל את ההחלטה בדבר הדרך הנכונה להשיב לכתב האישום.

כאמור, סדרי הדין והתנהלות ההליכים המשפטיים בתיקי תעבורה זהים להתנהלות בתיקים הפליליים. הדבר נכון גם באשר בנושא המעצרים ומעצר עד תום ההליכים של נאשם.

נוכחות הנאשם בעבירות תעבורה

ראוי לציין כי להבדיל מהליכים פליליים, בתיקי תעבורה, בא כוח הנאשם יכול להתייצב לדיון לבדו ולנהל את כל ההליך בהעדר הנאשם.

מנגד, בהליכים הפליליים נוכחותו של הנאשם בדיונים שמתקיימים בעניינו הינה חובה, אלא אם כן בית המשפט פטר את הנאשם מלהתייצב מסיבה כזו או אחרת.

מעצר עד תום ההליכים בחוק הישראלי

במשפט הישראלי סוגיית הארכת מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים מוסדרת בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.

מדובר בחוק רחב היקף שכולל כללים והוראות בעניין מעצרים במדינת ישראל לרבות הליך של מעצר ימים (לפני הגשת כתב אישום) ומעצר עד תום ההליכים. תנאי מקדמי להארכת מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים הוא כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו במיוחס לו בכתב האישום.

כפי שיוסבר בהמשך, לצד קיומן של ראיות לכאורה, התביעה אמורה לשכנע את בית המשפט כי מתקיימת גם עילה למעצר עד תום ההליכים (מסוכנות, שיבוש, חשש להימלטות). 

ראיות לכאורה במעצר עד תום ההליכים

על מנת שבית המשפט יורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים, התביעה מחויבת להציג בפני בית המשפט ראיות שיש בהן כדי להצביע על סיכוי סביר שבתום ההליך המשפטי הוא יורשע במיוחס לו. הרף הראייתי שהתביעה נדרשת להוכיח במסגרת זו מכונה "ראיות לכאורה".

במסגרת ההכרעה בראיות לכאורה, בית המשפט אינו בוחן את הראיות ברף ראייתי של מעל "ספק סביר" שנדרש על מנת להרשיע את הנאשם בסוף ההליך.

מדובר בשלב מקדמי בלבד, ועל כן הראיות שמוצגות בו הן גולמיות, ללא חקירת עדים. במסגרת הדיון בראיות לכאורה הראיות אינן נבחנות לעומקן ובית המשפט לרוב לא יתעמק באמינותן. ובמילים אחרות, מדובר ברף ראייתי שמתייחס לפוטנציאל השטחי של הראיות, להבדיל מאמינותן וקבילותן.

ככל שבית המשפט ייקבע שלא מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם אזי שהוא יורה על שחרורו לאלתר.

חשוב לציין שהמקרים שבהם בית המשפט ייקבע כי לא מתקיימות ראיות לכאורה הם דיי נדירים. הלכה למעשה, מדובר ברף ראייתי נמוך למדי וברוב התיקים בתי המשפט אכן קובעים כי מתקיימות ראיות לכאורה.

הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בראיות לכאורה בעניין עבירות תעבורה, הואיל וברוב המקרים, המצב הראייתי בתיקי תעבורה הוא פחות מורכב בהשוואה לתיקים פליליים.

עילות מעצר

סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) קובע מספר עילות מעצר שבהתקיימותן בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.

העילה הראשונה נוגעת לשיבוש הליכי משפט. משמעותה של עילת המעצר הינה כי שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר עלול להוביל לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מההליך המשפטי, הימלטות (כלומר בריחה) או שיבוש ההליך המשפטי.

עילת השיבוש נוגעת בעיקר להשפעה פסולה על עדים או העלמת ראיות. קראו עוד אודות שיבוש הליכי משפט במאמר שכתבתי בנושא העבירה הפלילית של הטרדת עד.

מטבע הדברים, עילת השיבוש רלוונטית יותר להליכים פליליים ולא לתיקים שעניינם עבירות תעבורה. בתיקי תעבורה, המארג הראייתי הוא לרוב פשוט ומתבסס על מספר עדים מצומצם בהשוואה לתיקים פליליים. 

עילת המעצר השנייה שחוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) מתייחס אליה נוגעת למסוכנות. על פי עילה זו קיים יסוד סביר לחשש כי במידה ויאופשר לנאשם להסתובב חופשי במהלך משפטו, הוא יסכן את ביטחונה של המדינה, ביטחונו של אדם (ספציפי) או ביטחונו של הציבור.

עילת המסוכנות היא עילת המעצר הרלוונטית לעבירות התעבורה (החמורות שבהן). על בסיס עילה זו התביעה מבקשת להאריך את מעצרם של נאשמים בעבירות התעבורה החמורות עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

עניינה של עילת המעצר השלישית הינה בעבירות ספציפיות שחוק סדר הדין הפלילי מגדיר ככאלו שמעלות עילה למעצר עד תום ההליכים.

מדובר בעבירות חמורות כגון עבירות שהעונש שקבוע לצידן הינו מאסר עולם או מוות, עבירות ביטחון, עבירות סמים, עבירות שנעשו באלימות קשה, עבירות אלימות שנעשה בהן שימוש בנשק חם או קר (למשל עבירת אלימות שנעשתהבאמצעותהחזקת סכין) או עבירות אלימות במשפחה.

ככל שמדובר באחת העבירות האמורות אזי שמתקיימת עילת מעצר סטטוטורית. המשמעות היא שמדובר בעבירה שהחוק מתייחס אליה במפורש כעבירה שעלולה להצדיק מעצר עד תום ההליכים. 

יש לציין שגם כאשר לנאשם מיוחסת אחת מהעבירות שצוינו לעיל, בית המשפט לא יורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים בכל תיק ותיק. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הפרטניות ובהתייחס לנסיבותיו הפרטניות של הנאשם שהמדינה מבקשת להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים.

ודוק, בהתאם לחוק, בכל מקרה ובכל תיק בית המשפט מחויב לבחון האם קיימת חלופת מעצר שבכוחה לאיין את המסוכנות שנשקפת מהנאשם. ככל שקיימת חלופה שכזו (למשל מעצר בית), בית המשפט מחויב לשקול להורות על שחרורו.

עילת מעצר בעבירות תעבורה

כפי שניתן להבין מהחלק הקודם, עבירות התעבורה אינן עבירות שלגביהן מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית. דהיינו, במקרים הרגילים שעניינם עבירות תעבורה לא מתקיימת הצדקה להותיר את הנאשם במעצר עד לתום ההליכים. הדברים נכונים גם לגבי עבירות התעבורה החמורות.

ואכן, ההלכה המשפטית הקיימת בעת הנוכחית הינה כי בעבירות תעבורה (גם החמורות) הכלל הינו שחרור לחלופת מעצר ומעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח הוא החריג.

אחד מהתיקים שעסקו בנושא מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הגיע במסגרת הערעורים עד לבית המשפט העליון. באותו עניין דובר על נאשם שנהג ללא רישיון, ללא ביטוח וכאשר הוא פסול מנהיגה ולמעשה מבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בית משפט שלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים תחת הנימוק כי נשקפת מהנאשם מסוכנות לביטחון הציבור. בית המשפט ציין בהקשר זה כי אותו נהג מעולם לא הוציא רישיון נהיגה אך פעם אחר פעם נתפס נוהג בזמן פסילה. עוד צוין כי לאותו נאשם עבר פלילי מכביד שכולל הרשעות בעבירות אלימות, עבירות נגד שוטרים והפרות הוראה חוקית.  

הנאשם הגיש ערעור על החלטה זו אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי הנאשם יישאר במעצר עד תום ההליכים. הנאשם הגיש ערעור נוסף בעניין מעצרו הפעם לבית המשפט העליון.

בפסק הדין, בית המשפט העליון ציין כי בעבירות תעבורה יש להורות על מעצר עד תום ההליכים במקרים חריגים בלבד בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם.

בהתאם לאמור לעיל, בית המשפט העליון הורה על קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם וקבע כי בית משפט ישקול את שחרורו לחלופת מעצר לאחר שיתקבל בעניינו תסקיר.

תסקיר שירות מבחן בעבירות תעבורה

תסקיר מבחן הוא מעין חוות שמוגשת לבית המשפט על ידי שירות המבחן. תסקיר המבחן יכול להינתן הן לעניין העונש והן לעניין מסוכנותו של הנאשם.

בהליכי המעצר, שירות המבחן מגיש לבית המשפט "תסקיר מעצר" שמטרתו להעריך את מסוכנותו של הנאשם וליתן המלצה לבית המשפט בשאלה האם ראוי לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר או להשאירו במעצר עד תום ההליכים.

במסגרת זו, קצין המבחן ייפגש עם הנאשם ישוחח עמו על העבירה ויתרשם מאישיותו. בנוסף, קצין המבחן ייפגש עם המפקחים המוצעים שאמורים לפקח על הנאשם במסגרת מעצר הבית. מטרת הפגישה תהיה לעמוד על טיבם של המפקחים ולהעריך את יכולתם לפקח על הנאשם במסגרת מעצר הבית.

ראוי לציין כי כאשר שירות המבחן מוסר בעניינו של נאשם תסקיר מעצר שלילי שמסקנותיו קובעות שלא ראוי לשחררו לחלופת, אזי שסיכויו של הנאשם להשתחרר ממעצר יורדים באופן דרמטי.

הלכת בית המשפט קובעת בהקשר זה כי על מנת שבית המשפט יסטה מהמלצותיו של תסקיר שלילי נדרש כי יתקיימו נסיבות מיוחדות ונימוקים מיוחדים.

קראו אודות מקרה שעורך דין אביב מזרחי הצליח לשכנע את בית המשפט להורות על שחרורו של נאשם שהוגש בעניינו תסקיר מעצר שלילי שמסקנותיו היו שלא ראוי לשחררו לחלופת מעצר.   

מסוכנות בעבירות תעבורה

בניגוד לעבירות פליליות, המסוכנות העיקרית שנשקפת מנאשמים שמיוחסות להם עבירות תעבורה נוגעת לעלייתם על ההגה והסיכון שכרוך בנהיגתם לנהגים האחרים. כלומר, ככל שחלופת המעצר (פיקוח אנושי ומעצר בית) יכולה להבטיח כי אותו נהג לא יעלה שנית על ההגה אזי שלכאורה מוצדק לשחרר את הנאשם ולא להשאירו במעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח.

ניהול תיק תעבורה כאשר הנאשם עצור

כפי שציינתי במאמרים אחרים, למעצר עד תום ההליכים קיימת משמעות משפטית נוספת מעבר לעצם הישיבה במעצר (שהיא כשלעצמה אינה דבר נעים).

בלא מעט מקרים, הישיבה במעצר עלולה להערים מכשולים וקשיים על ניהול ההגנה המשפטית של הנאשם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהגעה להסדר טיעון או סיום התיק בתוצאה טובה כרוכים לא פעם בסבלנות ונקיטת פעולות משפטיות שאורכות זמן.

כאשר הנאשם נמצא במעצר עד תום ההליכים להגנה אין דיי זמן על מנת לנהל את הגנת הנאשם על הצד הטוב ביותר. הדברים נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בעבירות תעבורה שעונשי המאסר שנגזרים בגינן אינם ארוכים יחסית לעונשים שנגזרים בתיקים פליליים רגילים.

ובמילים אחרות, בתיקים אלו, ככל שהמעצר מתארך כך גם גוברת האפשרות שאורך המעצר יעלה על העונש שייגזר על הנאשם בסוף ההליך. קראו עוד אודות השלכות המעצר במאמר שכתבתי על שחרור ממעצר בעבירות סמים.

פסילת רישיון עד תום ההליכים

יש לציין כי בעבירות תעבורה חמורות התביעה נוהגת להגיש לבית המשפט בקשה לפסול את הנאשם מנהיגה עד לתום ההליכים נגדו.

הנוהג האמור נאכף על ידי המדינה בעבירות של נהיגה פסילה, נהיגה ללא רישיון עבירות נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים כאשר מבצע העבירה הוא חלק מאוכלוסייה מיוחדת (נהג חדש או נהג צעיר).

בנוסף, המדינה נוהגת לבקש מבית המשפט לפסול את רישיונו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו גם בתיקים שמתקיימים בהם נסיבות חמורות מיוחדות כגון נהיגה בשכרות משולבת עם תאונת דרכים, ריכוז אלכוהול גבוה שנמדד בבדיקת השכרות וכך הלאה.

שחרור ממעצר בעבירות תעבורה

כאמור, המדינה מבקשת לעצור נאשמים עד תום ההליכים בעבירות תעבורה רק כאשר מדובר בעבירות תעבורה חמורות. 

בדומה להליכי מעצר בעבירות פליליות, גם בנוגע לעבירות התעבורה החלטת השופט האם לשחרר את החשוד לחלופת מעצר או להורות על מעצרו עד תום ההליכים תלויה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה ובנסיבותיו האישיות של הנאשם.  

בעבירות התעבורה, נתונים רלוונטיים בעניין המעצר יהיו סוג העבירה (חמורה או קלה), עברו הפלילי של הנאשם, הרשעותיו הקודמות בתחום התעבורה וטיב החלופה המוצעת. ככל שמדובר באדם שלחובתו הרשעות רבות בתחום התעבורה הדבר ייזקף לחובתו לעניין האפשרות שישוחרר למעצר בית.

בחירה באמצעי שפגיעתו בחירותו של העצור היא פחותה

חשוב להבהיר שהחוק הישראלי קובע שבכל מקרה ובכל תיק בטרם בית משפט מורה על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, עליו לבחון האם קיימת חלופת מעצר שביכולתה להגשים את מטרות המעצר אולם בדרך פחות פוגענית מאשר מעצר מאחורי סורג ובריח.

כך לדוגמא, כאשר בית המשפט יתרשם כי מדובר בנאשם שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה, עדיין באפשרותו להורות על שחרורו למעצר בית בפיקוח אלקטרוני (איזוק) כתחליף למעצר מאחורי סורג ובריח. יש לציין כי שהייה תחת איזוק אלקטרוני אינה פשוטה לנאשם הואיל ותנאי הפיקוח הם מחמירים מאוד ביחס למעצר בית רגיל ללא איזוק.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בעבירות תעבורה חמורות?

כפי שתואר לאורך המאמר, בעבירות תעבורה חמורות המדינה עלולה לבקש מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. היות הנאשם עצור עד תום ההליכים עלולה גם להשפיע על התוצאה הסופית של התיק ולכן

הליכי המעצר דורשים ניסיון, הבנה וידע בדיני המעצרים בהליכים הפליליים. לכן קיימת חשיבות גבוהה לייצוג על ידי עורך דין לתעבורה שמתמחה גם בהליכי מעצר.