כליאת שווא היא עבירה פלילית מתחום עבירות האלימות. מהותה של העבירה נוגעת לשלילת חירותו של קורבן העבירה בניגוד לרצונו. האיסור הפלילי בעניין כליאת שווא של אדם בניגוע לרצונו מבטא את החשיבות שהמחוקק מייחס לזכויות האזרחיות של חופש התנועה וחופש החירות.
במובן של שלילת החירות ישנו דמיון מסוים בין העבירה של כליאת שווא לבין עבירת החטיפה. אולם, להבדיל מהעבירה של כליאת שווא, בעבירת החטיפה נדרש כי מלבד שלילת החירות קורבן העבירה גם הועבר ממקום למקום בניגוד לרצונו. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על חטיפה.
כפי שיפורט להלן, חוק העונשין כולל שתי חלופות לעבירה של כליאת שווא. שתי החלופות נבדלות ביניהן מבחינת יסודות העבירה והעונשים המקסימליים שניתן להטיל על נאשמים שהורשעו בעבירה.
מאמר זה כולל מידע משפטי בנושא העבירה הפלילית של כליאת שווא, יסודות העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו.
כליאת שווא חוק העונשין
כאמור, כליאת שווא הינה עבירה פלילית שנוגעת לשלילת חירותו של הקורבן וכליאתו במקום מסוים.
סעיף 377 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מגדיר את החטיפה הרגילה באופן הבא:
"העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים".
כפי שניתן לקרוא, החלופה הבסיסית של כליאת שווא כוללת יסוד עובדתי שמתגבש בעת מעצר או כליאה שלא כדין. המונח "שלא כדין" מתייחס לכליאה שנעשית ללא הרשאה חוקית כלשהי.
כך לדוגמא, שוטר או איש ביטחון אחר כולא או מעכב אדם מתוקף סמכותו החוקית, אזי שמדובר בכליאה שנעשית תוך הרשאה (כלומר כדין) ועל כן לא ניתן לייחס לכולא עבירה פלילית מסוג כליאת שווא.
חשוב לשים לב כי חוק העונשין אינו מתייחס לאמצעים של כליאת שווא ולדרך שבה התבצעה. המשמעות הינה שפעולת הכליאה יכולה להתבצע בכל דרך שניתן לחשוב עליה.
יתרה מכך, החוק אף אינו מתייחס לסוגיה של שימוש בכוח או אלימות כך שאין הכרח שכליאת השווא תתבצע באופן אלים. כלומר, גם כליאת שווא שהתבצעה תוך שימוש בעורמה או תכסיס עלולה וקרוב לוודאי תיחשב לעבירה פלילית מסוג כליאת שווא.
מה העונש על כליאת שווא?
כפי שניתן לקרוא מסעיף החוק שצוטט בחלק הקודם, העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של כליאת שווא עומד על 3 שנות מאסר. חשוב להבהיר כי מדובר בעונש מקסימלי בלבד כך שבית המשפט אינו מחויב להשית אותו על כל נאשם שמורשע בעבירה זו.
חוק העונשין הישראלי כולל קריטריונים ברורים שמטרתם להנחות את השופטים במלאכת גזירת הדין. למעשה, החוק קובע כי בית המשפט יקבע את עונשו של נאשם במשפט פלילי במספר שלבים שונים.
בשלב הראשון החוק מורה כי בית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם. מדובר למעשה על טווח ענישה שמגדיר את הרף המינימלי והמקסימלי שבית המשפט סבור שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה זו.
החוק קובע כי בית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם לאחר שישקול את מידת הפגיעה בערכים המוגנים (בעבירה זו חירות), מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיקון 113 לחוק העונשין.
מדיניות הענישה הנוהגת הינו מדד שמתייחס לגזרי דין שניתנו בתיקים אחרים אולם בהקשר לאותן עבירות ובנסיבות דומות. למעשה, בית המשפט מבצע השוואה פסיקתית לעניין עונשים שהוטלו במקרים דומים למקרים שבפניו.
נסיבות ביצוע העבירה הן כל הנסיבות שהתקיימו במעשה עבירה בין אם מדובר בנסיבות מחמירות ובין אם מדובר בנסיבות מחמירות.
בעבירה של כליאת שווא הנסיבות הרלוונטיות לביצוע העבירה יהיו משך הכליאה, מקום הכליאה, מטרת הכליאה, קיומן של עבירות נלוות אחרות, מאפייניו של הקורבן ועוד.
ככלל, ככל שמדובר במקרה חמור יותר וקיצוני יותר כך הרף העליון של מתחם העונש ההולם צפוי להיות גבוה יותר.
לאחר שבית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם החוק מורה כי עליו לקבוע את העונש הספציפי לנאשם שבפניו במסגרת המתחם שקבע בשלב הראשון. במסגרת זו על בית המשפט מוטל להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם (בחוק הדבר מכונה "נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה).
הנתונים הרלוונטיים בהקשר זה הינם הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם, המחירים שהנאשם שילם מעצם ניהול התיק, האופן שניהל את משפטו, קבלת אחריות, חרטה שהביע, נכונות לעבור שיקום וטיפול, מצבו הרפואי, עברו הפלילי, מצבו המשפחתי ונסיבות אישיות נוספות. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על תיק פלילי.
כליאת שווא באמצעות התחזות
החלופה השנייה של העבירה שעניינה כליאת שווא נוגעת לסיטואציה שבמסגרתה הכולא מתחזה לבעל מעמד רשמי או מתיימר להחזיק בצו מעצר חוקי.
תרחיש הגיוני שניתן לחשוב עליו בהקשר זה הינו כאשר אדם כולא אדם אחר באמצעות התחזות לשוטר או סוהר וכך מצליח בעורמה לכלוא את קורבן העבירה. קראו עוד על היבטים אלו במאמר שכתבתי בנושא העבירה הפלילית של התחזות.
מה העונש על כליאת שווא באמצעות התחזות?
כאמור, העונש בגין החלופה הבסיסית של כליאת שווא הינה עבירה שהעונש שקבוע לצדה עומד על 3 שנות מאסר. לעומת זאת, העבירה של כליאת שווא באמצעות התחזות נחשבת לעבירה חמורה יותר ובהתאם לכך העונש שקבוע לצדה הינו גבוה יותר ועומד על 5 שנות מאסר.
כאמור, מדובר על עונש מקסימלי בלבד ובסופו של דבר בית המשפט ייקבע את עונשו של הנאשם בהתאם לשיקולים שהותוו תיקון 113 לחוק העונשין ופורטו לעיל בחלק הקודם של המאמר.
כליאת שווא אלימות במשפחה
העבירה של כליאת שווא מתבצעת במקרים רבים בתוך המשפחה ובחלק ממסכת התעללות ממושכת שאליה נלוות עבירות נוספות מתחום האלימות במשפחה. מקרה מפורסם שעסק בעבירה זו נגע לגבר שכלא את אשתו לתקופה ממושכת, סחט אותה באיומים, תקף אותה ואיים עליה.
בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם יוחסה לו גם בעבירה של הבאת אדם לידי זנות. קראו עוד על עבירות אלו במאמר שכתבתי על עבירות סרסרות.
במסגרת הכרעת הדין בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות משום שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי המתלוננת אכן עבדה בזנות ושהנאשם דחף אותה לידי כך.
חשוב לציין בהקשר זה כי במסגרת הכרעת דין בית המשפט רשאי לזכות את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, להרשיע אותו בכל העבירות או לחלופין לזכותו מחלק מהעבירות ומחלקן להרשיעו. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.
עורך דין פלילי בעבירת כליאת שווא
עבירות שעניינן שלילת חירות כגון עבירה של כליאת שווא וחטיפה נחשבות לעבירות פליליות חמורות למדי והדברים נכונים ביתר שאת כאשר עבירות אלו מבוצעות בתוך התא המשפחתי או כלפי בת זוג. אזרחים שהועמדו לדין בעבירות אלו נמצאים בסכנה של ממש שבית המשפט ייבחר להטיל עליהם עונש של מאסר בפועל.
לאור חומרת העבירות מומלץ תמיד להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי פרטי שידאג לייצג את הלקוח שלו נאמנה. בעבירות פליליות קיימים גם יתרונות לייעוץ עם עורך דין בשלב החקירה הפלילית.
לא פעם, ייעוץ מעורך דין פלילי לפני החקירה עשוי לסייע לחשוד להוכיח את חפותו כך שהחקירה הפלילית תסתיים ללא העמדה לדין.
