תקיפת קטין

תקיפת קטין היא עבירה פלילית חמורה למדי מתחום עבירת האלימות שעניינן פגיעה והתעללות בחסרי ישע. כידוע, מקרים שקשורים לעבירה זו קיבלו סיקור תקשורתי בולט בשנים האחרונות וזכו להתעניינות ציבורית נרחבת.  דוגמא מוכרת לתיק שעסק בעבירה זו והתעללות בקטינים הינו התיק בעניינה של הגננת כרמל מעודה.

מטבע הדברים, החומרה היתרה שמיוחסת לעבירה זו נעוצה בין היתר בעובדה שלעיתים קרובות היא מתבצעת כלפי ילדים רכים בשנים שהינם חסרי ישע ואינם מסוגלים להשמיע את קולם ולהגן על עצמם.

יתרה מכך, בשנים האחרונות, לאור ריבוי המקרים של התעללות בפעוטות, קיימת מגמת החמרה משמעותית בענישה שמוטלת על גננות או אחראים על קטינים שנמצאו אשמים בעבירה זו. כך לדוגמא, בית המשפט המחוזי במחוז המרכז גזר על הגננת כרמל מעודה שהורשעה בהתעללות בפעוטות 9.5 שנות מאסר לריצוי בפועל.

לדעת כותב המאמר עבירות של אלימות נגד קטינים ככלל ועבירת תקיפת קטין בפרט נתפסות לחמורות במיוחד אפילו בהשוואה לעבירות האלימות החמורות ביותר שרשומות בחוק העונשין כגון חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. החומרה היתרה שמיוחסת לעבירות אלו נובעת מהתפיסות החברתיות והסלידה הקשה מפגיעה והתעמרות בחלשים שאינם מסוגלים להגן על עצמם. קראו על עבירות אלימות נוספות במאמר שכתבתי על עבירת הפציעה.

ראוי להבהיר כבר עתה כי חוק העונשין מתייחס לתקיפת קטין ותקיפת חסר ישע באמצעות אותם סעיפי חוק ולמעשה שתי התקיפות מגלמות עבירות זהות. דהיינו, מבחינת חוק העונשין אין כל הבדל בין תקיפה של קטין לתקיפה של חסר ישע. כפי שיובהר בהמשך המאמר, עבירת תקיפת הקטין או חסר הישע נחלקת למעשה לשלוש עבירות עיקריות ששונות אחת מהשנייה בחומרתן ובעונש שקבוע לצידן.

מאמר זה נכתב במטרה לספק מידע משפטי בהקשר לעבירות אלימות שמבוצעות נגד קטינים וחסרי ישע, לרבות יסודות העבירה והעונשים שמוטלים בגין עבירות אלו.

מיהו קטין על פי החוק?  

על מנת להבין את העבירה של תקיפת קטין ראוי תחילה להבין את המושגים הרלוונטיים לעבירה ובראש בראשונה נדרש להבין מיהו קטין על פי החוק הישראלי. התשובה לשאלה מיהו קטין ניתנת בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962. על פי החוק האמור "קטין" הינו כל אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

כלומר, ככל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין, כל אדם שתוקף אדם שגילו מתחת ל-18 שנים נכנס בגדר ההגדרה האמורה של תוקף קטין, ובהתאם לכך, הוא נמצא בסכנה של הרשעה בעבירה חמורה זו וצפוי לעונשים בלתי מבוטלים.

כיצד החוק מגדיר חסר ישע?

כפי שהובהר קודם לכן, תקיפת קטין ותקיפת חסר ישע הינן עבירות פליליות שמוגדרות תחת אותו סעיף חוק ומגלמות עבירה פלילית זהה. חוק העונשין מגדיר "חסר ישע" כאדם שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו.

החלופות השונות של עבירת תקיפת קטין או חסר ישע

החלופה הבסיסית של עבירה זו הינה תקיפת קטין או חסר ישע שגרמה לחבלה של ממש. העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירה זו עומד על 5 שנות מאסר. בנוסף, חוק העונשין מגדיר גם עבירה נוספת של תקיפת קטין שגרמה לחבלה של ממש והיא רלוונטית כאשר התקיפה התבצעה על ידי אחראי. מדובר שנחשבת לחמורה יותר מהעבירה הבסיסית ובהתאם לכך העונש שקבוע לצדה הינו גבוה יותר ועומד על 7 שנות מאסר.

חלופה נוספת שקבועה בחוק העונשין הינה תקיפה שגרמה לקטין או לחסר הישע לחבלה חמורה. העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה לקטין או חסר ישע עומד על 7 שנות מאסר בפועל. כאשר התוקף שגרם לחבלה חמורה לקטין נחשב לאחראי עליו אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל עליו עומד על 9 שנות מאסר.

כפי שניתן להבין, שני הקריטריונים שמבדילים בין סוגי העבירות הינם התוצאה של התקיפה ושאלת האחריות על הקטין. 

מה נחשב לתקיפה?

בחוק הפלילי הישראלי תקיפה מוגדרת כהפעלת כוח על גופו של אדם אחר במישרין, בעקיפין או בתרמית. חשוב לציין בהקשר זה כי החוק קובע במפורש כי כל הפעלת כוח עלולה להיחשב לתקיפה לרבות הכאה, דחיפה או הפעלת כוח בכל אמצעי אחר ובין היתר באמצעות הפעלת חום, אור או חשמל. קראו עוד בהקשר ליסודות עבירה זו במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.

חשוב להבין בהקשרים אלו כי כאשר המקרה הסתיים בפגיעה גופנית קשה במיוחד ובסכנה מוחשית לחייו של הקורבן, אזי שהעבירות שצפויות להיות מיוחסות למבצעי העבירה הן שונות וחמורות יותר כגון עבירה של גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה או ניסיון רצח.

תקיפת קטין או חסר ישע ההגדרה בחוק העונשין

סעיף 368ב לחוק העונשין מגדיר את עבירת תקיפת הקטין על צורותיה השונות. ראו את לשון הסעיף להלן:

"(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, "חבלה" – בין גופנית בין נפשית".

כפי שהדגשתי בתחילת המאמר וכפי שניתן לקרוא מהכתוב בחוק, עבירת תקיפת הקטין או חסר הישע מתחלקת למספר עבירות שונות להן קבוע עונש מקסימלי שונה בהתאם לחומרת העבירה.

תקיפת קטין או חסר ישע שגרמה לחבלה של ממש

החלופה הראשונה של עבירת תקיפת הקטין הינה תקיפה שגרמה לקטין לחבלה של ממש. ראוי להבהיר כי המונח "חבלה של ממש" מתייחס לכל חבלה שגרמה לסימן כלשהו שנראה לעין אך אינו בגדר חבלה חמורה.

לרוב, מדובר בחבלות שטחיות כגון שריטות, מכות יבשות, המטומות (סימן כחול) או דימומים. להבדיל, כאשר מדובר בתקיפה שלא גרמה לחבלות נראות לעין כגון תקיפה שהתבטאה בדחיפה או מכה חלשה, אזי שמדובר בתקיפה שבשפה המשפטית המקצועית נהוג להגדירה כ-"תקיפה סתם".

כאמור, תקיפת קטין שגרמה לו לחבלה של ממש יכולה להתבצע בכל אמצעי של הפעלת כוח הואיל וסיווג העבירה מוכרע על ידי התוצאה (חבלה של ממש) ולא בהתייחס לאופן ודרך התקיפה.

מה העונש על תקיפת קטין שגרמה לחבלה?

העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בתקיפת קטין שגרמה לחבלה של ממש עומד על 5 שנות מאסר.

חשוב להבהיר כי עונשי המאסר שקבועים לצד עבירות פליליות הינם עונשים מקסימליים בלבד שמסמלים את הרף העליון של הענישה. ובמילים אחרות, בית המשפט לא מחויב לגזור את העונש המקסימלי על כל נאשם שהוא הרשיע בעבירה פלונית והדברים נכונים גם לגבי העבירה של תקיפת קטין.

יתרה מזו, ברוב המקרים, בתי המשפט אינם נוהגים להטיל על נאשמים את העונש המקסימלי שקבוע בחוק כך שמדובר בעונש שמוטל רק במקרים חריגים וחמורים במיוחד. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי על ענישה בהליכים פליליים.

במשפט הפלילי הישראלי, העונש הסופי שבית המשפט מטיל על הנאשם נקבע על ידי השופט בהתחשב בנסיבות שקשורות בביצוע העבירה, ענישה נהוגה במקרים דומים, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

מה זה מתחם העונש ההולם?

ראוי להבהיר כי חוק העונשין מורה כי על בית המשפט לקבוע את עונשו של הנאשם בשני שלבים. הראשון שבהם עניינו קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה או התיק שמונח בפניו. בשלב זה, בית המשפט קובע את טווח הענישה שראוי לדעתו לקבוע באותו מקרה.

מתחם הענישה נקבע בהתחשב בענישה הנוהגת, במידת הפגיעה בערכים המוגנים (למשל שלמות הגוף) ונסיבות ביצוע העבירה. כך לדוגמא, בעבירה של תקיפת קטין בית המשפט רשאי לקבוע כי מתחם העונש ההולם למקרה שמונח בפניו נע בין מספר 30 חודשי מאסר לחמש שנות מאסר (העונש המקסימלי שניתן להטיל בגין עבירה זו).

בהקשר לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה יהיו טיב התקיפה, חומרתה, גילו של הקטין או מוגבלותו של חסר הישע, מספר המקרים והנזקים שנגרמו לקורבן העבירה.

מטבע הדברים, ככל שמדובר בתקיפה חמורה יותר ובקטין צעיר יותר, כך גם מתחם העונש ההולם צפוי להאמיר ולהתקרב לעונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה בחוק העונשין.

כיצד נקבע העונש בתוך מתחם העונש ההולם?

לאחר קביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט נדרש לקבוע את עונשו של הנאשם בגדרי המתחם שהוא עצמו קבע בשלב הראשון. העונש הספציפי של הנאשם נקבע בהתאם לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ובמילים אחרות בהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

בין היתר, השופטים נוהגים להתחשב בקיומו של עבר פלילי או העדרו וככל שקיים עבר פלילי האם מדובר בעבר פלילי שעניינו הרשעות קודמות בעבירות דומות.

לצד זאת, החוק מורה לבית המשפט להתחשב גם בפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו. ככל שהנאשם הינו אב לילדים שסמוכים על שולחנו ותלויים בו, מדובר בנסיבה שצפויה להיזקף לזכותו, שכן עונש של מאסר שכרוך בהיעדרות של הנאשם מביתו ומשפחתו צפוי להשליך לרעה גם על משפחתו וילדיו.  

בנוסף לכך, בתי המשפט נוהגים להתחשב גם בקבלת האחריות של הנאשם והבעת החרטה (ככל שקיימת על מעשיו). יודגש בהקשר זה כי נאשם שמקבל אחריות על מעשיו צפוי להקלה בעונש שיוטל עליו בהשוואה לנאשם שאינו מתחרט ואינו מביע שום חרטה בהקשר לעבירה שביצע או לנזקים שגרם לקורבן העבירה.

יתרה מכך, שיקולי משמעותי וניתן לומר אף מכריע בקביעת העונש נוגע לשיקומו של הנאשם או לסיכויו להשתקם. ככל שבית המשפט מתרשם כי הנאשם עושה מאמצים להשתקם או שבעניינו קיימים סיכויי שיקום ניכרים אזי שמדובר בנסיבה שצפויה להשפיע באופן ניכר על הקלה בעונשו.

מיהו אחראי על קטין?

כפי שצוין בתחילת המאמר, העבירה של תקיפת קטין מתחלקת למעשה למספר חלופות שונות כאשר אחת מהן עניינה תקיפת קטין על ידי אחראי שגרמה לחבלה של ממש. על מנת לעמוד על טיבה של חלופה זו ראוי להבין מיהו בדיוק "אחראי" שאליו מתייחס סעיף העבירה בחוק העונשין.

ראוי כיצד חוק העונשין מתייחס למונח אחראי:

"אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:

(1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

(2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות".

כפי שניתן לקרוא למעלה, חוק העונשין קובע כי קיימות מספר אפשריות שונות להגדרה של "אחראי" לקטין או לחסר ישע בהקשר לעבירה זו.

החלופה הראשונה לאחראי היא הטבעית והברורה ביותר. מדובר באחד מהוריו של הקטין או אדם שאחראי על הקטין מתוקף החלטה שיפוטית או דין (למשל אפוטרופוס).

החלופה השנייה לאחראי על קטין מתייחסת לאדם שאינו קטין והוא אחד מקרובי משפחתו של הקטין או חסר הישע כגון בן זוגו של אחד מהוריו, סבו או סבתו, אחיו או אחותו וכן אחד מבני זוגם.

החלופית השלישית שקבועה בחוק לעניין אחראי על קטין נוגעת לאדם שמלאו לו 18 שנים והקטין או חסר הישע מתגורר עמו דרך קבע ומתקיימים ביניהם יחסי מרות.

מה העונש על תקיפת קטין על ידי אחראי?

העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע על ידי אחראי עומד על 7 שנות מאסר. כאמור, מדובר על תקיפה שגרמה לקטין או לחסר הישע לחבלה של ממש.

יש לציין בהקשר זה כי העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה הוא חמור וגבוה בהשוואה לעבירה הרגילה של תקיפה שגורמת לחבלה של ממש (שלא נעשית כלפי קטין או חסר ישע). כאשר אדם תוקף את חברו וגורם לו לחבלה של ממש אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל עליו עומד על 3 שנות מאסר בלבד. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על תקיפה שגרמה לחבלה של ממש.

יחד עם זאת, העונש הסופי שיוטל על הנאשם, בין אם יהיה על הצד המחמיר או לחלופין על הצד המקל ייקבע בהתאם להוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין שמנחה את בית המשפט בעניין גזירת עונשים בהליכים פליליים. כאמור, ניתן לומר באופן כללי כי הענישה בישראל נקבעת בהתאם לשילוב בין הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

תקיפת קטין שגרמה לחבלה חמורה

אחת מהחלופות של עבירת תקיפת קטין או חסר ישע מתקיימת כאשר התקיפה גרמה לקורבן העבירה לחבלה חמורה. חשוב לציין כי המונח "חבלה חמורה" מתייחס לפגיעות גופניות קשות כגון שברים או מומים (פגיעה תמידית) או פגיעות קשות באחד מהאיברים הפנימיים. ככל שתקיפת הקטין או חסר הישע הסתיימה בפגיעה מסוג זה אזי שהתוקף צפוי להיות מואשם בעבירה זו.

מה העונש על גרימת חבלה חמורה לקטין?

חוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה לקטין הינו 7 שנות מאסר.

מנגד, כאשר התוקף שגרם לחבלה החמורה הינו אחראי על קטין אזי שמדובר בעבירה ממדרג חומרה גבוה יותר ובהתאם לכך העונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 9 שנות מאסר.

כפי שהוסבר קודם לכן, העונש הסופי שבית המשפט יגזור על הנאשם תלוי בנסיבות ביצוע העבירה, הענישה הנוהגת ונסיבות אישיות נוספות של הנאשם.

ייצוג על ידי עורך דין בעבירות נגד קטינים

כפי שניתן להביא מקריאת המאמר, עבירות אלימות שמבוצעות נגד קטינים או חסרי ישע הינם עבירות פליליות קשות וחמורות שעונשי המאסר שקבועים לצידן הינם גבוהים גם ביחס לעבירות אלימות אחרות.

יתרה מכך, בלא מעט מקרים בתי המשפט בוחרים להטיל על המורשעים בעבירות אלו עונשי מאסר שקרובים לעונשי המקסימום ולעיתים אף את העונש המירבי שהחוק מאפשר להטיל על הנאשם.

נוכח חומרת עבירות אלו והיחס המחמיר של בתי המשפט כלפיהן קיימת חשיבות משמעותית לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בעבירות אלימות. במקרים שבהם קיימים קשיים ראייתיים משמעותיים לעניין אשמתו של הנאשם, עורך דינו יוכל לנהל את התיק עד תומו במטרה לזכותו מהמיוחס לו או להביא לביטולו של כתב האישום.

מנגד, במקרים שבהם המצב הראייתי הינו בעייתי מבחינתו של הנאשם, עורך דינו יוכל לפעול על מנת לסגור את התיק בהסדר טיעון שמקל עמו ויבטיח כי ההליך הפלילי יסתיים בצורה טובה עבורו.

בדומה לכל עבירה פלילית אחרת, גם כאשר מדובר בחשדות שעניינן עבירות נגד קטינים, קיימים יתרונות משמעותיים לייעוץ עם עורך דין עוד במהלך החקירה המשטרתית.

לעיתים, ייעוץ איכותי מעורך דין פלילי יכול לעשות את ההבדל ולהוביל לסגירת התיק ללא הגשת כתב אישום וניהול הליך פלילי בבית המשפט.