אי הרשעה בהליך פלילי

אי הרשעה בהליך פלילי הוא הסדר חוקי מיוחד במשפט הפלילי הישראלי. משמעותו כי במקרים מיוחדים בית המשפט קובע כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, אך על מנת שלא לפגוע בנאשם ועתידו על ידי הכתמתו בעבירה פלילית הוא נמנע מהרשעתו כך שעברו הפלילי של הנאשם נותר "נקי".
במאמר זה אסביר מהי אי הרשעה בהליך פלילי.

הסמכות החוקית להימנע מהרשעה

סמכותו של בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם או לבטל את הרשעתו קבועה בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ומוגדרת באופן הבא:

"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

הלכת תמר כתב

כפי שניתן לראות לשון החוק נותרה דוממת באשר למקרים והקריטריונים בהם בית המשפט יפעיל את סמכותו המיוחדת וימנע מהרשעתו של הנאשם.

ההלכה המשפטית הקיימת בעניין הקריטריונים המנחים את בית המשפט בעניין הפעלת סמכותו להימנע מהרשעת נאשם נקבעו בבית המשפט העליון בתיק ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל.

באותו עניין דובר בנאשמת שעבדה כמפקחת במס הכנסה והורשעה בקבלת שוחד מסוכן סמוי ששילם לה 5000 ₪. בתמורה לסכום ששולם לה הוסכם כי הנאשמת תקל בענייניהם של נישומים שאותם הסוכן טען כי הוא מייצג.

בפרשיה זו הוגש נגד הנאשמת כתב אישום לבית משפט השלום שקבע כי הנאשמת ביצעה את העבירות. לאור המלצת שירות המבחן בית המשפט השלום נמנע מהרשעתה של הנאשמת וזאת על מנת שלא תאבד את עבודתה במס הכנסה.

לאור החלטתו של בית המשפט השלום שלא להרשיע את הנאשמת המדינה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי שקיבל את הערעור והרשיע את הנאשמת.

בעקבות הרשעתה של הנאשמת היא הושעתה מהמשך עבודתה בשירות המדינה. המערערת הגישה ערעור לבית המשפט העליון שדן בשאלה מהם הקריטריונים להפעלת סמכותו של בית המשפט להימנע מהרשעת נאשם והאם בעניינה של הנאשמת יש להימנע מהרשעתה.

בסופו של דבר בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת והותיר את הרשעתה בעבירת השוחד תוך קביעת קריטריונים מנחים בעניין הפעלת הסמכות של אי הרשעה.

הקריטריונים המנחים את בית המשפט בשאלת אי ההרשעה

הקריטריונים המנחים להפעלת סמכות לאי הרשעה כפי שהם נקבעו בהלכת כתב הם כדלקמן:

1. האם מדובר בעבירה ראשונה ויחידה של הנאשם- מטבע הדברים, כאשר לנאשם קיימות הרשעות פליליות קודמות אין הצדקה, טעם או תכלית באי הרשעתו.
2. חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה- ככלל כאשר מדובר בעבירות קלות בחומרתן לבית המשפט קיים שיקול דעת רחב יותר בהפעלת סמכותו שלא להרשיע את הנאשם. מנגד, נדירים המקרים בהם בתי המשפט נמנעים מהרשעת נאשם שעה שמדובר בעבירות חמורות, וזאת גם במקרים בהם מדובר בנאשמים נורמטיביים ללא עבר פלילי שביצעו עבירה ראשונה.
3. מידת הפגיעה של הנאשם באחרים- כאשר מדובר בעבירות ללא נפגעים שיקול הדעת של בית המשפט רחב יותר בסוגיית אי הרשעה לעומת מקרים בהם מעשיו של הנאשם פגעו באחרים.
4. הסבירות שהנאשם יבצע עבירות נוספות- מדובר בקריטריון שמבוסס על הערכת שירות מבחן באשר לסיכויי הישנות העבירות על ידי הנאשם.
5. יחסו של הנאשם לעבירה האם הוא נוטל אחריות בגינה ומביע חרטה- מדובר בקריטריון חשוב בענישה באופן כללי ולא רק בסוגיית אי הרשעה. ניתן לומר כי בדרך כלל בתי משפט נוטים להקל עם נאשמים שלוקחים אחריות על מעשיהם והדבר מהותי וחשוב גם בסוגיית אי הרשעה.
6. ההרשעה תפגע באופן מהותי בשיקומו של הנאשם.
7. השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם- קריטריון זה זכה לכינוי "נזק קונקרטי" דהיינו על הנאשם להראות כי הרשעתו בביצוע העבירה תפגע בו באופן מהותי באחד מתחומי חייו. מדובר למעשה באחד מהקריטריונים החשובים ביותר (לצד העדר הרשעות קודמות וחומרת העבירה). במקרה של תמר כתב הנזק שנגרם לה מהרשעתה היה במישור התעסוקתי, דהיינו פגע בפרנסתה והוביל לאיבוד עבודה בשירות המדינה. אולם, אין הכרח כי הנזק הקונקרטי יתקיים במישור התעסוקתי והוא יכול לחול גם בתחומי חיים אחרים.

בתי המשפט נוהגים שלא להפעיל את סמכותם במקרים בהם הנאשמים לא הצביעו על נזק קונקרטי שייגרם להם כתוצאה מהרשעתם. יחד עם זאת, יש לציין כי בשנים האחרונים קיימת הקלה מסוימת בתנאי זה ולא מעט תיקים מסתיימים באי הרשעה על אף העובדה שהנאשם לא הצביע על נזק קונקרטי מהותי שייגרם לו כתוצאה מהרשעתו.

אי הרשעה כחריג

חשוב לציין כי מסלול של אי הרשעה מהווה את החריג לכלל שהוא הרשעתו של הנאשם. אחוז קטן מאוד מכלל התיקים הפליליים בהם בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה מסתיימים באי הרשעתו של הנאשם. עובדה נוספת שחשוב להכיר היא כי בפרקטיקה תנאי מהותי נוסף לאי הרשעת הנאשם היא המלצה חיובית מטעם שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הנאשם. נדירים המקרים בהם בתי המשפט ימנעו מהרשעת הנאשם ללא המלצה של שירות המבחן כי ראוי לעשות כן.

האם כאשר בית המשפט נמנע מהרשעתו של הנאשם מוטלים עליו עונשים נוספים/אחרים?

התשובה לשאלה זו היא חיובית. העובדה שבית המשפט נמנע מהרשעתו של נאשם אינה אומרת כי לא ייגזרו עליו עונשים כלל. בדרך כלל אי הרשעה מלווה בצו שירות לתועלת הציבור. מדובר בעונש חינוכי שעיקרו ביצוע שעות עבודה עבור הקהילה בהמלצת שירות המבחן. ראוי להבהיר כי במקרה ובו בית המשפט נמנע מהרשעתו של נאשם אין בסמכותו לגזור עליו מאסר (גם לא מאסר על תנאי).

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי על מנת להימנע מהרשעה?

החשיבות בייצוג בהליך הפלילי נגזרת מהשלכותיו האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם במיוחד שעה שקיימת אפשרות לאי הרשעה וחלק מהקריטריונים מתקיימים בעניינו של הנאשם.

לרישום פלילי ישנם השלכות קשות ורחוקות טווח על המורשע ועל כן במקרים בהם באמת קיימים סיכויים טובים לסיום ההליך באי הרשעה ראוי לעשות את מיטב המאמצים לכך. באותם מקרים קיימת אפשרות כי עורך דין פלילי שילווה את הנאשם יוכל לשכנע את בית המשפט להפעיל את סמכותו החריגה ולהימנע מהרשעתו של הנאשם. במקרים האמורים עורך דין פלילי שמתמצא במשפט הפלילי המותנים יוכל למקסם את הנתונים ולהגיע לתוצאה המיטיבה ביותר עבור הנאשם.

(לתיק שהמשרד ייצג בו בעבירות אלימות במשפחה והסתיים באי הרשעה קראו במאמר בלינק הבא ).

מחפש עורך דין פלילי בקריות ? זומנת לחקירה בגין חשד לביצוע עבירה? הוגש נגדך כתב אישום? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.