טיעונים לעונש הם טענות שהצדדים בהליך פלילי מציגים בפני בית המשפט בשלב הטיעונים לעונש, לאחר שהנאשם הורשע. מטרת הטיעונים היא לשכנע את בית המשפט לקבוע את העונש ההולם ביותר עבור הנאשם.
טיעונים לעונש הוא דיון מהותי וחשוב בהליכים הפליליים. לדעת כותב המאמר, שלב הטיעונים לעונש הוא השלב החשוב ביותר בהליך הפלילי במציאות המשפטית העכשווית במדינת ישראל, וזאת בהתחשב בעובדה שהרוב המכריע של התיקים הפליליים במדינת ישראל מסתיימים בהרשעת הנאשם.
חשוב לציין בהקשר זה כי תיק פלילי מסתיים בהרשעה גם במקרה שבו הנאשם הגיע להסדר טיעון עם התביעה וגם במקרים שבהם נלחם על חפותו ובית המשפט בחר להרשיעו במיוחס לו. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא ספק סביר. כך או כך, כאשר המשפט הפלילי מסתיים בהרשעה, בטרם גזר הדין, צפוי להתקיים דיון שבמסגרתו יישמעו טיעונים לעונש.
החשיבות של שלב הטיעונים לעונש נעוצה בעבודה שבשלב זה נקבע למעשה גורלו של הנאשם. מניסיונו של כותב המאמר, תיק פלילי עשוי להתנהל בצורה מסוימת לכל אורכו, ואולם הוא עשוי להשתנות באבחה אחת לטובתו של הנאשם במעמד הדיון שבו יישמעו הטיעונים לעונש.
חשוב לציין בהקשר זה כי מאז שתיקון 113 לחוק העונשין נכנס לתוקפו בשנת 2012, מלאכת הטיעונים לעונש הפכה למלאכה מורכבת. בטרם התיקון האמור, לא היו בחוק העונשין קריטריונים ברורים שקובעים את שיקולי הענישה שעל השופט לשקול בעת שהוא קובע את עונשו של הנאשם.
התיקון לחוק, שינה לחלוטין את שלב הטיעונים לעונש. התיקון האמור, קבע קריטריונים ברורים בהקשר לענישת נאשמים וכן קבע כי הענישה תיקבע על ידי בית המשפט במספר שלבים שונים.
כפי שיפורט במאמר זה, על אף שלדעת עורכי דין מסוימים התיקון לחוק "סיבך" את שלב הטיעונים לעונש, אולם למעשה מדובר בשינוי שהוסיף וודאות ואחידות לענישה בהליכים הפליליים.
מאמר זה נכתב במטרה להבהיר סוגיות עיקריות בשלב הטיעונים לעונש במשפט בהליכים פליליים לרבות השיקולים שמנחים את בית המשפט כאשר הוא נדרש לקבוע את עונשו של הנאשם.
תיקון 113 לחוק העונשין
כאמור, כיום טיעונים לעונש נטענים על ידי הצדדים להליך הפלילי בהתאם להוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין. התיקון האמור הינו למעשה שינוי בחקיקה שהוסיף לחוק העונשין מספר סעיפי חוק שקבעו קריטריונים שעל בית המשפט לשקול כאשר הוא נדרש לקבוע את עונשו של נאשם בהליך פלילי. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא משפט פלילי.
תיקון 113 לחוק העונשין נכנס לתוקפו בשנת 2012 והלכה למעשה שינה לחלוטין את שלב הטיעונים לעונש ואת הדרך שבה הצדדים להליך הפלילי טוענים לעונש. תיקון 113 לחוק העונשין קבע למעשה כי מעתה והלאה קביעת עונשו של נאשם בתיק פלילי תוסדר במספר שלבים.
על פי תיקון 113 לחוק העונשין, בשלב הראשון בית המשפט נדרש לקבוע את מתחם העונש ההולם לאותו מעשה עבירה שבגינו הוא נדרש לקבוע את עונשו של הנאשם. בשלב זה בית המשפט קובע את טווח הענישה שראוי לדעתו לאותה עבירה.
במסגרת זו על בית המשפט להתחשב במידה הפגיעה בערכים המוגנים, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות העבירה. המשמעות המעשית הינה שבשלב הטיעונים לעונש הצדדים נדרשים תחילה להתייחס לטווח הענישה ההולם לדעתם.
בשלב השני, בית המשפט נדרש לקבוע את עונשו של הנאשם בגדרי מתחם העונש ההולם שהוא קבע בשלב הראשון. בשלב זה בית המשפט נדרש על פי תיקון 113 לחוק העונשין לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם.
תיקון 113 לחוק העונשין דברי הסבר
כאמור, בפרקטיקה המשפטית הנוכחית של מדינת ישראל טיעונים לעונש נטענים על ידי הצדדים בהתאם לתיקון 113 והוראותיו. לעניין, מטרת התיקון והמניעים מאחוריו ראו את הדברים שנכתבו בחוק העונשין:
"מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".
כפי שניתן לקרוא, הכתוב בחוק העונשין נועד להצהיר כי העיקרון שאמור להנחות את בית המשפט, וגם את הצדדים במעמד טיעונים לעונש הינו עיקרון ההלימה. כלומר, יחס הולם בין המעשה לבין העונש שיוטל עליו על ידי בית המשפט. קראו עוד בהיבטים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.
מתחם העונש ההולם
כאמור, בשלב הראשון של טיעונים לעונש הצדדים צריכים להעלות את טענותיהם לעניין מתחם העונש ההולם. על פי תיקון 113, בשלב זה בית המשפט נדרש לקבוע את מתחם הענישה בהתאם לערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, נסיבות שקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת.
בדיון הטיעונים לעונש ובהקשר למתחם העונש ההולם, הצדדים נוהגים למקד את טיעוניהם במדיניות הענישה הנוהגת. דהיינו, בענישה שבתי המשפט הטילו במקרים שדומים לעניין הנדון.
ראוי להבהיר בהקשר זה כי המונח "הערך החברתי שנפגע מהעבירה" הינו מונח ערטילאי שמתאר ערכים נשגבים כגון "ההגנה על החיים ושלמות הגוף". כפי שניתן להבין, מדובר במושגים ערכיים שקשה להגדירם במונחים מספריים שיכולים לקבוע את העונש הראוי.
מנגד, המרכיב שמתייחס למדיניות הענישה הנוהגת הינו מרכיב וודאי יותר שניתן להתייחס אליו במונחים מספריים במעמד של טיעונים לעונש. מדובר בגורם משמעותי וחשוב שמשפיע בצורה משמעותית על העונש הסופי שבית המשפט יטיל על הנאשם.
במעמד הטיעונים לעונש, בא כוח הנאשם או לחלופין בא כוח התביעה, יפנו לגזרי דין בעבירות דומות שלשיטתם דומים למקרה הנדון. מסקירת הפסיקה שמוגשת לו במעמד הטיעונים לעונש, בית המשפט אמור לקבוע מהי מדיניות הענישה הנהוגה בהקשר לעבירה הנוכחית ועל פיה לקבוע את מתחם העונש ההולם בעבירה זו.
נסיבות העבירה
כאמור, חלק ניכר ממתחם העונש ההולם למעשה ספציפי נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות העבירה. דהיינו, בהתאם לנסיבותיו של אותו מקרה עבירה. לכן, במעמד הטיעונים לעונש הצדדים נוהגים להתמקד בנסיבות המקרה כאשר כל צד מנסה לשכנע את בית המשפט לקבל את טענותיו לגבי הנסיבות.
מטבע הדברים, בדיון הטיעונים לעונש התביעה לרוב מנסה לשכנע את בית המשפט שנסיבות המקרה הינן חמורות ומצויות ברף הגבוה של אותן עבירות. מנגד, ההגנה מנסה לשכנע את בית המשפט כי נסיבות המקרה מחייבות את המסקנה כי המקרה נמצא ברף הנמוך של העבירה ועל כן מוצדק להקל בעונשו של הנאשם.
לאחר שבית המשפט ישמע טיעונים לגבי מדיניות הענישה הנוהגת, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה הוא ייקבע את מתחם העונש ההולם. כלומר, את טווח הענישה שלדעתו ראוי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה מסוג זה באותו נסיבות.
נסיבותיו האישיות של הנאשם
בדיון טיעונים לעונש, ההגנה מקדישה זמן ניכר מטיעוניה בעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאחר שבית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם, עליו לקבוע את עונשו של הנאשם במסגרת טווח הענישה שהגדיר קודם לכן.
בשלב זה של הענישה, בית המשפט מונחה על ידי חוק העונשין להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. כלומר, לנסיבותיו האישיות של הנאשם. נסיבות אישיות שנהוג להתחשב בהן במסגרת גזר הדין הינן גילו של הנאשם, מצבו הרפואי, הנזקים שכבר נגמרו לו מעצם העובדה שנוהל נגדו הליך פלילי, חרטה שהביט אודות ביצוע העבירה, שיקום או טיפול שעבר, מצבו המשפחתי ומצבו הכלכלי.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי אין מדובר ברשימה סגורה כך שבמעמד הטיעונים לעונש ההגנה רשאית להעלות כל טענה שנראית לה רלוונטית לעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם.
גזר דין
כאמור, בתום דיון הטיעונים לעונש ולאחר שהצדדים יסיימו להציג את טיעוניהם, בית המשפט יתפנה לכתוב את גזר הדין. במקרים מסוימים, בית המשפט יקריא לצדדים את גזר הדין מיד בתום הטיעונים לעונש ובמקרים אחרים הוא ידחה את הקראת גזר הדין למועד מאוחר יותר.
בתיקים שקשורים לעבירות ממדרג חומרה נמוך יותר הסבירות להקראת גזר דין "במקום" מיד לאחר הטיעונים לעונש הינה גבוהה יותר מאשר תיקים מורכבים שבהם בית המשפט נוהג לכתוב גזר דין מפורט ומעמיק.
חשוב להדגיש כי דיון הטיעונים לעונש הוא דיון חשוב מאין כמוהו בהקשר לתוצאה הסופית של התיק. על כן, מומלץ לנאשם עומד בפני סיום התיק הפלילי להיות מיוצג על ידי עורך דין מקצועי שבקיא בהליכים פליליים ובענישה בהליכים אלו.
