חוק המאבק בטרור

חוק המאבק בטרור הינו חוק שנועד להסדיר את ההיבטים הפליליים שבהתמודדות מדינת ישראל עם המחבלים של ארגוני הטרור. לצד הגדרה של עבירות פליליות, חוק המאבק בטרור כולל גם הוראות חוקיות בנוגע להכרזה על ארגוני טרור, חילוט רכוש וכספים מארגון טרור, תפיסה רכוש מארגון טרור ועוד.

בעת האחרונה, חוק המאבק בטרור עלה לכותרות וקיבל תשומת לב תקשורתית בהקשר לפרסומים שהביעו תמיכה במעשי טרור. הבעות התמיכה בוצעו בעיקר על ידי ערבים ישראלים לאחר מתקפת הטרור של חמאס באוקטובר 2023. כאמור, לאחר המתקפה הרצחנית, היו מספר אזרחים שהביעו תמיכה במעשי הרצח והטבח שבוצעו על ידי חמאס באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות.

משטרת ישראל ורשויות האכיפה, פעלו בנחישות נגד אותם מפרסמים, עצרו חלק גדול מאוד מהם והגישו נגד חלקם כתב אישום בגין עבירות של תמיכה בארגון טרור וקריאה לביצוע מעשה טרור. בתקופה זו, נעשה לראשונה שימוש נרחב של גורמי האכיפה בהוראותיו של החוק למאבק בטרור. חשוב להדגיש בהקשר זה כי בחלק ניכר מאותם מקרים, המשטרה והפרקליטות הגדילו לעשות כאשר ביקשו לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים נגדם.

הגישה של גורמי האכיפה לגבי אותם פרסומים איננה מובנת מאליה. מעטים המקרים שבהם המדינה מבקשת לעצור, וקל וחומר לעצור עד תום ההליכים, אזרחים שמואשמים בעבירות שעניינן אלימות מילולית ללא ביצוע מעשים פיזיים. יצוין בהקשר זה כי גם העבירה הרגילה של איומים (שגם היא מבטאת אלימות מילולית) היא עבירה שלעיתים נדירות בלבד מובילה למעצרו של החשוד או הנאשם.

במסגרת החוק קבועות הוראות שמתייחסות להחמרת הענישה בנוגע לעבירות פליליות אחרות שמבוצעות במסגרת מעשי טרור.  כך לדוגמא, חוק המאבק בטרור קובע כי דינן של עבירות מין שבוצעו כחלק ממעשה טרור עונשן המקסימלי יעמוד על כפל העונש שקבוע לצד העבירה המקורית.

ארגוני טרור

החוק מסווג ומגדיר ארגוני טרור מעשי טרור בין היתר באמצעות המונח "מעשי טרור". על פי החוק, מדובר בעבירות פליליות ופשעים שמבוצעים מתוך רקע אידיאולוגי, במטרה לפגוע באופן חמור באנשים אחרים ובמטרה לזרוע בהלה ופחד. כך לדוגמא, עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה ועבירות הנשק למיניהן הינן עבירות שייחשבו למעשי טרור כאשר הן מבוצעות ברקע אידיאולוגי.

החוק למאבק בטרור מגדיר ארגוני טרור בשלוש חלופות שונות שרשומות בסעיף ההגדרות של החוק. על פי החלופה הראשונה ארגון טרור מוגדר כקבוצה של בני אדם שפועלת בתבנית מאורגנת ומתמשכת לביצוע מעשי טרור. על פי החוק, במסגרת ההגדרה החוקית יכללו גם קבוצות שעוסקות באימון או הדרכה לביצועי ייחשבו לארגוני טרור.

על פי החלופה השנייה שקבועה בחוק למאבק בטרור, גם ארגונים שמסייעים לארגוני טרור באמצעות מימון או קידום פעולות באופן אחר ייחשבו לארגוני טרור. על פי החלופה השלישית של החוק, גם קבוצות שהוכרזו מחוץ לישראל כארגוני טרור ייחשבו לארגון שהחוק למאבק בטרור חל עליו.

הגדרה של טרור

כפי שצוין קודם לכן, על פי החוק ההגדרה של טרור מתייחסת לטיב המעשים שמבוצעים על ידי הארגון. חוק המאבק בטרור קובע כי מעשי טרור הינם מעשים שמתקיימים בהם מספר מאפיינים במקביל. המאפיין הראשון שמסייע בהגדרה של טרור הינו כי המעשה בוצע מתוך מניע מדיני, דתי, לאומי או אידיאולוגי.

כלומר, בכל משפט פלילי שמתקיים בנוגע לעבירות אלו, התביעה נדרשת להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירה מתוך אחד המניעים האמורים. מטבע הדברים, רוב מעשי הטרור שכוללים רצח אכזרי של אזרחים הינם מעשים מובהקים שמדברים בעד עצמם לעניין המניע שלהם. לתביעה עשויה להיות בעיה במקרים פחות מובהקים שכוללים פיגוע דריסה וכאשר החשוד טוען להגנתו כי הדריסה הייתה בלתי מכוונת.

מעבר למניע האידיאולוגי ההגדרה של טרור על פי חוק זה מתייחסת גם למעשים שבוצעו במטרה לעורר פחד בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה. דוגמא מובהקת לאותם מעשים הינם מעשי החטיפה המתועבים שארגוני הטרור מבצעים במטרה לכפות על ממשלת ישראל לשחרר אסירים ביטחוניים.

מאפיין נוסף שהחוק למאבק בטרור מתייחס אליו הינו כי המעשים היו כרוכים בפגיעה חמורה בגופו של אדם או חירותו, פגיעה חמורה בבטיחות הציבור ואפילו פגיעה קשה ברכוש.

הסתה לטרור

הסתה לטרור היא אחת מהעבירות הפליליות שמוגדרות בחוק למאבק בטרור. לעבירה זו ישנן שתי חלופות שונות שנבדלות האחת מהשנייה מבחינת המאפיינים ומבחינת העונש שקבוע לצד העבירה.

החלופה הראשונה של העבירה שעניינה הסתה לטרור מתייחסת למצב שבו אדם מבצע הזדהות עם ארגון טרוריסטי בנסיבות שבהן יש חשש שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור. על פי החוק אדם שמזדהה באופן האמור הינו למעשה מסית לטרור. להשלמת התמונה יצוין כי החוק מתייחס למונח הזדהות כפרסום דברי אהדה, תמיכה או שבח לארגון טרור או לסמליו.

כך לדוגמא, אדם שמפרסם את דגל החמאס או דגל של ארגון טרור אחר בנסיבות שבהן ישנה אפשרות שהפרסומים יובילו אדם אחר לביצוע מעשי טרור צפוי להיות מואשם בהסתה לטרור. כפי שניתן להבין ההגדרה של עבירת ההסתה הרגילה הינה מעט עמומה והמשמעות הינה שמעשים רבים עשויים להיכנס בגדר הגדרה זו. החוק קובע כי העונש המקסימלי בגין החלופה הראשונה של העבירה עומד על 3 שנות מאסר.

החלופה השנייה של העבירה שעניינה הסתה לטרור מתגבשת כאשר אדם מפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או לחלופין מפרסם דברי שבח, עידוד או אהדה למעשי טרור. לדוגמא, כאשר אדם מביע תמיכה במעשי טרור שבוצעו נגד אוכלוסייה אזרחית אזי שמדובר באדם שביצע הסתה לטרור וצפוי לעמוד לדין.

העונש המקסימלי בגין חלופה זו עומד על 5 שנות מאסר לריצוי בפועל. דהיינו, מדובר על עבירה חמורה יותר מאשר עבירת ההסתה הרגילה והחומרה היתרה באה לידי ביטוי בין היתר בעונש המקסימלי הגבוה יותר שקבוע לצד העבירה.

הסתה לטרור ברשתות החברתיות

הסתה לטרור ברשתות החברתיות הינה תופעה מכוערת ובזויה שהתרחבה במהלך מתקפת הפתע של חמאס על ישראל באוקטובר לשנת 2023. מיד לאחר מעשי הטבח החמורים שמחבלי חמאס ביצעו בתושבי הדרום, בודדים מקרב ערביי ישראל פרסמו ברשתות החברתיות דברי שבח, אהדה ותמיכה לארגון הטרור חמאס ולמעשים שביצע.

ההסתה לטרור ברשתות החברתיות לא נעלמה מעיני רשויות החוק וגופי האכיפה שנקטו ביד קשה כלפי המפרסמים. בניגוד לעבר, הפרקליטות בחרה להגיש נגד המסיתים כתבי אישום ואף בקשות למעצר עד תום ההליכים.

על אף שמדובר בהסתה לטרור ברשתות החברתיות, דינו של מבצע העבירה הינו זהה לאדם שמבצע את העבירה באמצעות כל פלטפורמה אחרת (למשל הסתה המונית בצורה פרונטלית). דהיינו, העונש המקסימלי שבית המשפט עשוי לגזור על נאשם נבזה שהורשע בעבירה של הסתה לטרור ברשתות החברתיות עומד על 5 שנות מאסר. בנוגע לעבירות אלו, אין ספק שראוי ומוצדק להטיל על הנאשמים את העונשים המקסימליים שקבועים בחוק.

גילוי הזדהות עם ארגון טרור

גילוי הזדהות עם ארגון טרור הינה עבירה פלילית נוספת שמוגדרת בחוק המאבק בטרור. חשוב להבהיר בהקשר זה כי העבירה האמורה מוגדרת בצוותא עם העבירה של הסתה לטרור. ההבדל בין העבירות הינו שגילוי הזדהות עם ארגון טרור מתייחסת באופן ספציפי להזדהות עם סמלי הארגון, שיריו, דגליו או פרסומיו, וזאת מבלי להתייחס לביצוע מעשה טרור או עידוד למעשי טרור.

אכן, ההבדל בין העבירות הוא חמקמק ועמום וברוב המקרים אדם שנתפס בגילוי הזדהות עם ארגון טרור בדרך כלל גם מבצע במקביל עבירות של הסתה לטרור. העונש המקסימלי בגין עבירה זו עומד על 3 שנות מאסר והוא זהה לעונש שקבוע לצד העבירה הרגילה של הסתה לטרור.

חברות בארגון טרור

חברות בארגון טרור הינה עבירה פלילית נוספת שמוגדרת בחוק המאבק בטרור. בסעיף ההגדרות של החוק ניתנו כמה מדדים שאמורים לסייע לקבוע לגבי אדם מסוים כי הוא חבר בארגון טרור. החלופה הראשונה מתייחסת לאדם שנטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור או פועל כנציג או כשליח מטעם הארגון. כאמור, על פי החוק אדם שביצע מעשים מסוג אלו יראו בו כאדם שביצע עבירה של חברות בארגון טרור.

על פי החלופה השנייה גם אדם שהביע את הסכמתו להצטרף לארגון טרור ייחשב לחבר בארגון טרור. דהיינו, חברות בארגון טרור הינה עבירה פלילית שיכולה להתגבש בעצם ההסכמה להצטרף לארגון גם מבלי שהמבצע יעשה פעולה אקטיבית כלשהי למען הארגון.

העונש בגין חברות בארגון טרור עומדת על 5 שנות מאסר כעונש מקסימלי. כאשר לחברות נלוות עבירות נוספות אזי שנגד הנאשם צפוי להיות מוגש כתב אישום שמייחס לו מספר עבירות במקביל לרבות העבירה של חברות בארגון טרור.