שיבוש הליכי חקירה הינה עבירה פלילית שמטרתה לסכל את החקירה המשטרתית ולסייע לחשוד בעבירה פלילית לחמוק מהעמדה לדין. יודגש כי עבירה זו מוגדרת באותו סעיף עבירה ביחד עם העבירה שעניינה שיבוש הליכי משפט. דהיינו שמה הרשמי של העבירה כפי שהוא מוגדר בחוק הינו שיבוש מהלכי משפט ולא שיבוש הליכי חקירה.
ככלל, העבירה של שיבוש הליכי חקירה מתייחסת לסיטואציות שבהן המשבש מבצע פעולות אקטיביות במטרה לסכל את החקירה. חשוב לציין בהקשר זה כי מדובר בעבירת כוונה. כלומר, על מנת שבית המשפט ירשיע נאשם בעבירה זו מעל לכל ספק סביר, עליו להתרשם כי הנאשם ביצע את העבירה בכוונה ברורה על מנת לסכל את החקירה המשטרתית.
כפי שידוע לכל, פעולות שיבוש יכולות להתבצע על ידי החשוד בעצמו או לחלופין על ידי מקורב אחר שמעוניין לסייע לו להימנע מהאפשרות של הגשת כתב אישום. במובן זה אין כל משמעות לזהות האדם שמבצע עבירה שקשורה בשיבוש הליכי חקירה ודינו של המבצע הינו זהה בין אם מדובר בחשוד בעצמו או באדם שמקורב אליו.
פעולות נפוצות שעלולות להיחשב כשיבוש הליכי חקירה הינן הסתרת ראיות, העלמת ראיות, והשפעה מניפולטיבית על עדים במטרה להטות את עדותם. חשוב לציין כי לצד עבירה זו מוגדרות מספר עבירות מקבילות שגם הן עוסקות בהשפעה פסולה שמטרתן לסכל הליכים משפטיים או חקירות משטרה.
העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של שיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי חקירה עומד על 3 שנות מאסר. כפי שציינתי במאמרים אחרים, מדובר בעונש מקסימלי בלבד שאינו מחייב את בית המשפט בכל תיק ותיק, שכן העונשים בהליכים פליליים נקבעים בהתאם למגוון רחב של שיקולים.
הדחה בחקירה
הדחה בחקירה הינה עבירה פלילית שמקבילה לעבירה של שיבוש הליכי חקירה. יתרה מכך, בלא מעט מקרים, היחידה החוקרת מייחסת לחשוד את כל העבירות במקביל על מנת לעבות את החשש לשיבוש שלכאורה נשקף ממנו ואת עילת המעצר במסגרת הליך של מעצר ימים.
על אף הדמיון הברור בין העבירות של שיבוש הליכי חקירה לעבירה של הדחה בחקירה, חשוב להבהיר כי העבירה האחרונה נחשבת לעבירה חמורה יותר. כפי שצוין קודם לכן, העונש המקסימלי בגין העבירה של שיבוש הליכי חקירה עומד על 3 שנות מאסר כעונש מקסימלי. לעומת זאת, העונש המקסימלי בגין העבירה של הדחה בחקירה נע בין 7-5 שנות מאסר וזאת בהתאם לנסיבות העבירה.
מבחינה עובדתית, העבירה של הדחה בחקירה מתייחסת למעשים שהניעו אדם או נועדו להניעו מלמסור הודעה במסגרת חקירת משטרה או לחלופין ניסו להניעו למסור הודעת שקר בחקירה.
כמו כן, סעיף העבירה האמור מתייחס גם לניסיון להניע עד מלחזור בו מהודעת אמת שמסר במסגרת חקירה. סעיף זה נפוץ במיוחד במקרים של אלימות במשפחה כאשר המתלוננת (או המתלונן) מודיעים ליחידה החוקרת כי הם מבקשים את ביטול תלונה במשטרה וסגירת התיק לאחר שהופעלו עליהם לחצים כאלה ואחרים.
יצוין כי חלופה זו של העבירה שעניינה הדחה בחקירה נחשבת לחלופה הקלה של העבירה. העונש המקסימלי של חלופה זו עומד על 5 שנות מאסר כעונש מקסימלי. כאמור, להבדיל מעבירה זו, העונש המקסימלי של העבירה של שיבוש הליכי חקירה עומד על 3 שנות מאסר כעונש מקסימלי. ההבדל האמור בין העונשים מבטא את החומרה המיוחדת שהמחוקק ראה בהשפעה ישירה ובהטרדה של עדים לעומת שיבוש הליכי חקירה בדרכים אחרות.
החלופה שנייה של העבירה של הדחה בחקירה מתייחסת לאדם שמניע עד מלמסור הודעה בחקירה או לחזור בו מהודעת אמת בחקירה באמצעות איומים, מרמה, הטעיה או אמצעי פסול אחר. חוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שניתן להרשיע על נאשם שהורשע בחלופה השנייה של העבירה עומד על 7 שנות מאסר. ההבדל בענישה בין שתי החלופות נעוץ בעובדה כי העבירה שמוגדרת בחלופה השנייה של העבירה כרוכה בהפעלת אמצעים אלימים על העד, והכל במטרה לסכל את החקירה המשטרתית.
הדחת עד
הדחת עד הינה עבירה נפרדת שהשם הרשמי שנקבע לה בחוק העונשין הינו "הדחה בעדות". בדומה לעבירות אחרות מתחום שיבוש הליכי חקירה גם לעבירה זו ישנן שתי חלופות שונות. הלכה למעשה, מדובר בעבירה שמתייחסת למצב שבו אדם מנסה להשפיע באמצעים פסולים על עדותו של אדם שניתנת או אמורה להינתן בהליך שיפוטי. בדומה לעבירה של הדחה בחקירה, גם ההבדל בין שתי החלופות בעבירה זו נוגע לאמצעים שבאמצעותם מבצע העבירה ניסה להשיג את מטרותיו.
על פי חוק העונשין, החלופה הראשונה מתגבשת כאשר אדם מניע אדם, או מנסה להניעו שלא להעיד בהליך משפטי או לחלופין יעיד עדות שקר במסגרת עדותו או יחזור בו מעדות אמת שמסר. חשוב להבהיר כי העבירה של הדחת עד אינה מתייחסת רק למשפט פלילי והיא רלוונטית לכל הליך משפטי לרבות הליכים אזרחיים. העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה זו עומד על 7 שנות מאסר.
החלופה השנייה של עבירה זו מתגבשת כאשר המשבש או המדיח מנסה להשפיע על העדות בדרך של הטעיה, שימוש בכוח, הפחדה איומים או כל אמצעי פסול אחר לרבות באמצעות טובת הנאה. העונש המקסימלי בגין חלופה זו של העבירה עומד על 9 שנות מאסר.
כפי שניתן לראות מהעונשים המקסימליים שקבועים לצד העבירה של הדחת עד, המחוקק רצה לבטא את החומרה היתרה של השפעה על עדים במסגרת הליך משפטי. כאמור, העונשים המקסימליים שקבועים לצד עבירה זו הינם גבוהים מהעונשים המקסימליים שנקבעו לגבי העבירה של הדחה בחקירה שאינה מתייחסת לשיבוש של הליכים משפטיים.
העלמת ראיות
העלמת ראיות הינה עבירה פלילית נוספת שבחוק העונשין מוגדרת כעבירה של השמדת ראיה. מעבר לעבירה הספציפית של השמדת ראיה, עבירה זו יכולה אף להיתפס כחלק ממסכת של שיבוש הליכי חקירה. כפי שידוע לכל, חשודים יכולים לבצע בהעלמת ראיות במגוון רחב של דרכים וצורות החל משריפת מסמכים ועד למחיקת סרטונים. כך או כך, על מנת שהתביעה תייחס לחשוד העלמת ראיות, ובהמשך אף תרשיע אותו בעבירה, היא נדרשת להוכיח כי פעולותיו של החשוד כוונו לצורך של שיבוש הליכי חקירה.
דהיינו, התביעה חייבת להוכיח קשר ישיר בין העלמת הראיות ובין החקירה המשטרתית והעבירה המקורית שבוצעה ושאותה הנאשם ניסה לשבש באמצעות פעולות השמדת הראיות. מטבע הדברים, העלמת ראיות אינה פעולה שקל להוכיחה הואיל ובמקרים רבים החשוד העלים או השמיד באופן מוצלח את הראיות שבגינן הוא הואשם מלכתחילה.
מבחינה משפטית, העבירה של העלמת ראיות מתייחסת לסיטואציה שבה אדם יודע כי ראיה מסוימת (כתובה או מסוג אחר) עשויה להיות דרושה כראיה בהליך משפטי, והוא משמיד אותה במזיד או הופך אותה לבלתי קריאה או בלתי ניתנת לזיהוי או פענוח. העונש המקסימלי שקבוע לצדה עבירה זו עומד על 5 שנות מאסר.
עדות שקר
עדות שקר היא עבירה נוספת מתחום העבירות של שיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט. שמה הרשמי של העבירה כפי שהיא מוגדרת בחוק העונשין הינו "שבועת שקר". על פי חוק העונשין, אדם שביודעין מוסר עדות שקר או תצהיר שקר מבצע עבירה פלילית שדינה 3 מאסר. כאמור, מדובר בעונש מקסימלי בלבד שלעיתים רחוקות בלבד מוטל על נאשם או נאשמת שהורשע בביצוע העבירה.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי העבירה של עדות שקר הינה עבירה שקשה מאוד להוכיחה ברמת ההוכחה שנדרשת בפלילי. ישנו הבדל מהותי בין מסקנה שיפוטית כי עדות פלונית הינה עדות שקר ובין קביעה שיפוטית שמדובר בעדות שקר שנאמרה ביודעין מעל לכל ספק סביר.
רמת ההוכחה שנדרשת הפלילי הינה אחת הסיבות המרכזיות לעובדה שהעבירה של עדות שקר הינה עבירה שרק במקרים מיוחדים וחריגים נאכפת ברמה הפלילית ומוגשים בגינה כתבי אישום. סיטואציה אפשרית שבמסגרתה עבירה זו תיאכף ברמה הפלילית הינה כאשר אחד הצדדים לעימות במשטרה מודה במסגרת עימות במשטרה כי שיקר במסגרת תצהיר או עדות קודמת.
