התפרצות

עבירת ההתפרצות היא עבירת רכוש שנחשבת לחמורה באופן יחסי ושמוטלים בגינה עונשי מאסר לא מבוטלים. העבירה מוגדרת בסימן ד' לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 שעניינו פריצה והתפרצות.

פורץ נכנס ומתפרץ

חוק העונשין מגדיר פעולות פיזיות שקשורות בעבירה זו במטרה לסווג את העבירה הרלוונטית בהתאם לפעולות שבוצעו על ידי החשוד או הנאשם. ראו בעניין זה את סעיף 405 לחוק העונשין:

"(א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.

 (ב) המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.

 (ג) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.

(ד) הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס".

כפי שניתן לראות, על פי סעיף 405(ג) לחוק העונשין עבירת ההתפרצות מתגבשת כאשר מתקיים שילוב של פריצה וכניסה.

הפריצה מוגדרת בסעיף 405(א) לחוק ומשמעותה הפיזית היא פתיחת חלק חיצוני מבניין (חלון, תריס דלת או כל דבר אחר שנועד לסגור את הבניין), וזאת בין אם מדובר בשבירת החלק החיצוני או פתיחתו בכל דרך אחרת לרבות שימוש במפתח.

כלומר, על פי החוק גם פתיחת דלת או חלון באמצעות דחיפה או מפתח עלולה להיחשב לפריצה ואין צורך כי התבצע שימוש בכלי פריצה או אמצעים כוחניים אחרים.

הכניסה מוגדרת בסעיף 405(ב) לחוק העונשין ומשמעותה הכנסת חלק מהגוף או מהכלי שבו השתמש הפורץ לתוך אותו בניין. כלומר, גם הכנסת יד או רגל לתוך הבניין עלולה להיחשב להתפרצות והחוק אינו דורש כי הפורץ יכניס את כל גופו לבניין לצורך התגבשות העבירה.

כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה

עבירת התפרצות למקום מגורים או תפילה מוגדרת באופן הבא בסעיף 406 לחוק העונשין:

"(א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.

 (ב) המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים".

כפי שניתן לקרוא, חוק העונשין מתייחס באופן שווה לבניין מגורים ומקום תפילה אך מבחין בין כניסה לבין התפרצות. העונש המקסימלי שקבוע לצידה של הכניסה הבסיסית (שאינה כוללת התפרצות) הינו 5 שנות מאסר.

לעומת זאת, כאשר מדובר בכניסה שלוותה בהתפרצות (כלומר פתיחת חלק מהבניין בכל אמצעי) העונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם הינו 7 שנות מאסר.

המשותף לשתי העבירות שצוינו לעיל הינו המניע מאחורי הכניסה או ההתפרצות שעניינו כוונה לבצע פשע או גניבה.

ראוי להבהיר כי על אף שההתפרצות נתפסת לרוב כעבירת רכוש שמתבצעת על רקע מניעים כלכליים אין הכרח כי ההתפרצות תתבצע במטרה לגנוב. על פי חוק העונשין ככל והכניסה לבניין התבצעה על מנת לבצע פשע כלשהו אזי מדובר בהתפרצות.

התפרצות לבניין שאינו מגורים ואינו מקום תפילה

חוק העונשין מגדיר עבירת התפרצות נוספת שמתגבשת כאשר הבניין שנפרץ אינו מקום למגורים או תפילה. העבירה מוגדרת באופן הבא בסעיף 407 לחוק העונשין:

"(א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.

 (ב) המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים".

עבירה זו מתייחסת להתפרצות לבניין שאינו בניין מגורים או מקום לתפילה. לדוגמא כאשר מדובר בהתפרצות לחנות או בית עסק אחר. בנוסף, עבירה זו אינה מתייחסת לכניסה אלא להתפרצות בלבד (כלומר כניסה תוך פתיחת חלון, תריס דלת או חלק אחר).

לעבירה קבועים עונשים שונים שמשתנים בין מקרה שבו ההתפרצות בוצעה בכוונה לבצע גניבה או פשע (העונש המרבי הינו 5 שנות מאסר) לבין מקרים שבהם במהלך ההתפרצות התבצעה גניבה או פשע (העונש המרבי הינו 7 שנות מאסר).

כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות

סעיף 408 לחוק העונשין קובע כי כאשר אחת מהעבירות שפורטו לעיל, מתבצעת כאשר הנכנס או המתפרץ נושא עליו נשק חם או קר, אזי מדובר בנסיבות מחמירות והעונש המקסימאלי שניתן יהיה להשית על הנאשם יהיה כפול מהעונש שלצד העבירה המקורית.

כך לדוגמא, כאשר אדם מתפרץ לבניין מגורים העונש המרבי שניתן להשית עליו הינו 7 שנות מאסר. אולם, כאשר המתפרץ נושא עליו נשק (למשל סכין) מדובר בנסיבות מחמירות ובית המשפט יוכל להטיל עליו עונש המגיע ל-14 שנות מאסר. בנסיבות אלו סביר להניח שכתב האישום נגד הנאשם יכלול לצד ההתפרצות גם עבירות שקשורות בהחזקת הנשק. (לקריאה נוספת על עבירות נשק ).

החזקת מכשירי (כלי) פריצה

סעיף 409 לחוק העונשין קובע עבירה נפרדת של החזקת כלי פריצה וזאת במנותק מהשאלה האם אכן התרחשה התפרצות ואם לאו. החוק קובע כי מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לכלי פריצה ואין לו הסבר סביר לכך דינו 3 שנות מאסר. יצוין כי החוק אינו מגדיר מהו בדיוק כלי פריצה כך שבהקשר לעבירה זו מתקיים מקום רחב לפרשנות. הפרקטיקה הנוהגת בעניין זה היא שהמשטרה מגישה לבית המשפט חוות דעת מטעם מומחה מטעמה שקובע האם המכשירים שנתפסו יכולים לשמש ככלי פריצה.

מה העונש על התפרצות?

כפי שצוין לעיל, עבירות ההתפרצות על צורותיהן השונות נושאות עמן עונשים מקסימליים שנעים בין 3 שנות מאסר ל-14 שנות מאסר שעה שמדובר בהתפרצות בנסיבות מחמירות. יחד עם זאת, יש לציין כי מדובר בעונשים מקסימליים שאינם מחייבים את בית המשפט להטילם בכל תיק ובעניינו של כל נאשם.

העונש הסופי שייגזר על הנאשם יוטל עליו לאחר שיישקלו גורמים שקשורים לעבירה הספציפית שביצע לצד נתוניו האישים. כאשר מדובר בהתפרצות יילקחו בחשבון מקום ההתפרצות, דרך ההתפרצות (מתוחכמת או לא), מטרת ההתפרצות, עבירות נלוות, רכוש שנגנב במהלך ההתפרצות, ערכו של הרכוש שנגנב ונזקים שנגרמו.

כמו כן, בגזירת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות לרבות עברו הפלילי או העדרו, מצבו הרפואי, מצבו המשפחתי, גילו, חרטה שהביע וניסיונותיו להשתקם.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירות התפרצות?

עבירות ההתפרצות נחשבות לעבירות חמורות ובתי המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשי מאסר חמורים. לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להשית על נאשם שהורשע בעבירות התפרצות, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות מסוג זה.

בהתקיים נסיבות מסוימות עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי ולא יכלול מאסר בפועל.

גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות להוביל לסגירת התיק בהינתן קשיים ראייתיים כאלו ואחרים (להרחבה על ייעוץ לפני חקירה קראו במאמר הבא).

מחפש עורך דין פלילי בחיפה ? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי למעצר? זומנת לחקירה בגין התפרצות? הוגש נגדך כתב אישום בגין התפרצות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.