הסגת גבול פלילית כדי לעבור עבירה היא עבירה פלילית שמוגדרת בפרק י"א לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 שעניינו פגיעות ברכוש. מדובר בעבירה שנועדה להגן מפני פגיעה בקניינו של אדם במרחבו הפרטי.
הסגת הגבול יכולה להתבצע בין בדרך של כניסה לנכס ובין בדרך של שהייה בנכס שבבעלות אדם אחר ללא רשותו והסכמתו. כפי שיפורט במאמר זה, פעולת הסגת הגבול הופכת לעבירה פלילית ברת עונשין רק במקרים בהם מטרת הסגת הגבול נועדה להפחיד את המחזיק בנכס, להעליבו או לעבור עבירה אחרת.
העבירה מוגדרת באופן הבא בסעיף 447 לחוק העונשין, תשל"ז-1977:
"העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:
(1) נכנס לנכס או על פניו;
(2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים".
יסודות העבירה
היסוד הראשון של העבירה הוא כי התבצעה כניסה נכס. שבהקשר לעבירה זו נכס יכול להיות בית, דירה, מקרקעין ואפילו בית עסק או חנות.
היסוד השני של עבירת הסגת הגבול הוא כי אותו נכס נמצא בחזקתו הממשית של אדם אחר. מעניין לציין בהקשר זה כי בתי המשפט שנתנו פרשנות לעבירה קבעו כי גם במקרה שבו אדם רשום כבעלים של הנכס, אך אדם אחר מחזיק בו באותה העת, כניסתו של הבעלים לנכס יכולה להוות עבירה פלילית של הסרת גבול. כלומר, הבעלים של הנכס יכול להיחשב כמסיג גבול לנכס של עצמו.
מקרה מסוג זה נדון בבית המשפט העליון בשנת 1959 במסגרת ע"פ 63/58 ע'גמי נ' היועץ המשפטי לממשלה. באותה מקרה, הנאשם ואשתו נפרדו והוא עזב את דירת המגורים המשותפת בה המשיכו להתגורר פרודתו וילדיו. הנאשם שסבר שאשתו אינה נאמנה אליו ולכן שכר 3 אנשים שייכנסו לנכס ויצלמו אותה עם גבר אחר כך שהוא יוכל להציג את התמונות במסגרת ההליך המשפטי שהשניים ניהלו בבית הדין הרבני.
על אף שהנאשם היה הבעלים היחידי של הנכס (אשתו לא הייתה רשומה כבעלים) בית המשפט הרשיע אותו ואת שותפיו לעבירה בעבירה של כניסה לרכושו של אדם כדי לבצע עבירה לפי סעיף 286 לפקודת סדר הדין הפלילי-1936. מדובר בנוסח הישן של עבירת הסגת הגבול שהייתה קיימת בטרם חוקק חוק העונשין הישראלי. באותו עניין בית המשפט גזר על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל שאושרו לבסוף על ידי בית המשפט העליון במסגרת הערעור.
במקרה אחר שנדון בשנת 2016 נאשם הואשם בהסגת גבול בית הוריו לאחר שנכנס לביתם בניגוד לרצונם ותוך כדי הפרת צו הרחקה. באותו עניין, הנאשם טען כי הואיל והוא מתגורר בבית הוריו ושם יש לו חדר משלו, יש לראותו כמחזיק בבית ועל כן לא ניתן להרשיעו בעבירה של הסגת גבול. בית המשפט דחה את הטענה והרשיע את הנאשם בהסגת גבול ועבירות נלוות נוספות. בית המשפט קבע כי כאשר המחזיק הממשי בבית מתיר לצד ג' ללון בביתו, הלינה והשהייה של צד ג' בנכס היא מכוח רשותו של המחזיק הממשי. במקרה כזה מעמדו של צד ג' כאורח ברשות עשויה לפקוע או להתבטל בהודעה של המחזיק הממשי.
היסוד הנפשי בעבירה של הסגת גבול
כפי שניתן לקרוא מלשון הסעיף, בעבירה זו נדרש כי המבצע פעל מתוך כוונה להפחיד את המחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה. מדובר ביסוד נפשי מסוג כוונה מיוחדת. יש לציין כי במקרים בהם התקיימה הסגת גבול אך יסוד הכוונה לא התקיים או לא הוכח על ידי התביעה, לא ניתן יהיה להרשיע את מסיג הגבול בעבירה הפלילית האמורה.
מה העונש על הסגת גבול כדי לבצע עבירה ?
העונש המקסימלי שקבוע לצידה של עבירת הסגת הגבול בצורתה הבסיסית הינו 2 שנתיים מאסר.
כפי שציינתי במאמרים אחרים, העונש שקבוע בחוק העונשין הינו העונש המקסימלי בלבד והחוק אינו מחייב כי זהו העונש שיוטל על הנאשם בסופו של ההליך הפלילי.
העונש הסופי שיוטל על הנאשם מורכב ממספר גורמים רלוונטיים וייחודיים למקרהו של הנאשם שבית המשפט צריך לגזור את דינו. שעה שמדובר הסגת גבול פלילית, נתונים רלוונטיים לענישה יהיו סוג הנכס המדובר (מקרקעין פתוחים או דירת מגורים), אופי ההסגה, קיומן של עבירות נלוות כגון גניבה או איומים, אירועים קודמים בין הנאשם לקורבן העבירה והנזק שנגרם לקורבן העבירה או לחלופין העדר נזק.
לצד נסיבות אלו בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של מבצע העבירה בטרם ייקבע את עונשו. אותן נסיבות אישיות יכללו את הרשעותיו הקודמות בעבירות מסוג זה או עבירות אחרות, חרטה שהביע, הליך טיפולי שעבר, גילו, מצבו המשפחתי ומצבו הרפואי (להרחבה על ענישה בהליכים פליליים קראו במאמר הבא)
הסגת גבול אגב נשיאת נשק חם או קר
סעיף 447(ב) לחוק העונשין קובע חלופה מחמירה יותר לעבירה האמורה שמתרחשת כאשר מסיג הגבול נושא עמו נשק חם או קר. במקרה מסוג זה העונש המקסימלי שניתן יהיה להשית על הנאשם עומד על 4 שנות מאסר.
יש לציין, כי במקרה כזה שמסיג הגבול נושא עליו נשק ללא רישיון להחזקתו, העבירה המרכזית תהיה נשיאת הנשק ובגינה תוטל מרבית תקופת המאסר כאשר הסגת הגבול תיחשב לעבירה השולית מבין השתיים (להרחבה על עבירות בנשק קראו במאמר הבא).
חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי בעבירת הסגת גבול
החשיבות בייצוג מקצועי בהליכים הפליליים נגזרת מהשלכותיהן האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם, בין אם מדובר באפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל ובין אם הדבר הקשור להשלכותיו של רישום פלילי על עתידו ושמו הטוב.
עורך דין פלילי בעל ניסיון בעבירות מסוג זה יצליח להגיע להסדר טיעון עם התביעה או הפרקליטות שאינו כולל עונש של מאסר בפועל ובמקרים מסוימים אף לבטל את כתב האישום.
גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה ? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? זומנת לחקירה בגין הסגת גבול פלילית? הוגש נגדך כתב אישום בגין הסגת גבול פלילית? מחפש עורך דין למעצר? זקוק לייעוץ לפני חקירה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.
