סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינה עבירה פלילית חמורה במיוחד שהעונש שקבוע לצדה בחוק העונשין עומד על 20 שנות מאסר כעונש מקסימלי. שמה של העבירה עלול להטעות את השומע כך שיחשוב שמדובר בעבירה מתחום התעבורה אולם כאמור מדובר בעבירה פלילית חמורה במיוחד שהתיקים שקשורים אליה נדונים בבית המשפט המחוזי.
מבחינת הפרקטיקה המשפטית המדינה נוהגת להגיש נגד נאשמים כתבי אישום בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה במקרים שקשורים למרדפים עם ניידות משטרה תוך ניסיון כזה או אחר של הנאשם להימלט מהמשטרה. לרוב, כתבי אישום בנסיבות האמורות מוגשים כאשר למרדף נלווה גם התנגשות של רכבו של הנאשם עם רכב אחר או עם ניידת משטרה.
סיטואציה בולטת נוספת שבגינה המדינה נוהגת להגיש כתבי אישום בגין העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינה כאשר הנהג שניסה להימלט מהשוטרים עבר על חוקי תנועה רבים במהלך המרדף לרבות מעבר באור אדום והתעלמות מתמרורים. קראו עוד על ציות לרמזורים במאמר שכתבתי אודות עבירת התעבורה של חציית צומת באור אדום.
כפי שיוסבר להלן במאמר זה, כאשר מדובר במרדף קצר שלא גרם להתנגשות או נפגעים המדינה נוהגת להגיש נגד הנאשם כתב אישום שכולל עבירות אחרות וחמורות פחות מהעביר של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
מאמר זה כולל הסבר אודות הסוגיות המשפטיות שקשורות בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לרבות יסודות העבירה, יחס הרשויות אליה והעונשים שמוטלים בגינה.
מה זה סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה?
כאמור, סיכון חיי אדם איננה עבירה תעבורה כפי שניתן אולי לחשוב משמה, אלא שמדובר בעבירה פלילית חמורה במיוחד שהמורשעים בה צפויים לעונשי מאסר בלתי מבוטלים.
כפי שיפורט להלן, לעבירה זו מספר חלופות שונות, אולם, המקרים השכיחים שבגינם מוגש כתב אישום בעבירה זו נוגעים למרדפים שנהגים מנהלים מול ניידות משטרה במטרה לחמוק מהאשמה בעבירה כזו או אחרת.
סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ההגדרה החוקית
העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה מעוגנת בסעיף 322 בחוק העונשין תשל"ז-1977. ראו להלן כיצד החוק מגדיר את העבירה:
"העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה;
(2) מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בכל דבר שעליהם או בקרבתם בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;
(3) (נמחקה);
(4) מראה אור או אות על נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;
(5) גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו".
כפי שניתן לקרוא בלשון החוק קיימות מספר חלופות שונות לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כאשר כל חלופה שונה במהותה מקודמתה אולם כאמור כל החלופות מגלמות את אותה עבירה.
המשמעות הינה שמבחינה עונשית כל החלופות הינן זהות כך שהעונש המרבי שניתן להטיל על מבצע העבירה עומד על 20 שנות מאסר בפועל. קראו עוד על ענישה בהליכים פליליים במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.

היסוד הנפשי בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
יודגש כבר עתה כי בכל החלופות של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה היסוד המהותי ביותר שהתביעה נדרשת להוכיח הינו כוונתו של הנאשם לסכן חיי אדם.
ובמילים אחרות, העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה דורשת יסוד נפשי מסוג כוונה לצורך ההרשעה. כלומר, לצורך הרשעה בעבירה זו התביעה חייבת להוכיח לבית המשפט כי הנאשם התכוון במעשיו לפגוע באדם אחר.
ככל שהמדינה לא תצליח להוכיח כי מעשיו של הנאשם היו מכוונים אזי שבית המשפט רשאי להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית שדורשת יסוד נפשי מסוג רשלנות.
נהיגה פוחזת ברכב
חשוב לציין ליסוד הנפשי כי העבירה המקבילה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינה העבירה של נהיגה פוחזת ברכב. מדובר בעבירה שנכללת בקבוצת העבירות של פזיזות ורשלנות.
משמעותה כי הנהג ברכב המנועי נהג ברכב בדרך רשלנית או נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום להם חבלה. המדינה נוהגת להגיש כתבי אישום בגין עבירה זו נגד נהגים שביצעו מרדפים שניתן להגדירם כ-"חמורים פחות" בהשוואה למרדפים שנדונים בתיקים שעניינם סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
חשוב לציין כי העבירה של נהיגה פוחזת ברכב הינה עבירה מסוג עוון כך שאין מדובר בעבירה חמורה במיוחד. קראו עוד על העבירה של נהיגה פוחזת ברכב במאמר שכתבתי אודות עבירות פזיזות ורשלנות.
ייצוג של המשרד בנהיגה פוחזת ברכב
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה פוחזת ברכב, נהיגה תחת השפעת סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. באותו מקרה הנאשם החזיק ברכבו קילו מסוג קנאביס וכאשר שוטר ניגש לרכבו הוא סגר את דלתו והחל בהימלטות מהמקום.
למזלו של הנאשם לאחר מספר מאות מטרים הוא נעצר מיוזמתו בצד הכביש ולמעשה הסגיר את עצמו. לא מן הנמנע כי בחירתו של הנאשם שלא להמשיך במרדף השפיעה על בחירת התביעה שלא להגיש נגדו כתב אישום בגין העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ולהסתפק בעבירה של נהיגה פוחזת ברכב. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא החזקת סמים.
הנחת דבר על נתיב תחבורה או כלי תחבורה
החלופה הראשונה של העבירה האמורה נוגעת להנחת דבר על נתיב תחבורה או כלי תחבורה. היסוד המהותי בעבירה זו קבוע ברישא (כלומר בראשיתו) של סעיף העבירה והינו כי הפעולה האמורה של הנחת דבר על נתיב התחבורה מהווה סכנה לנוסע בנתיב התחבורה או לכלי רכב שנוסע בו.
כאמור, חוק העונשין קובע כי לא די בכך שהנחת הדבר סיכנה נוסע או כלי רכב, שכן נדרש כי מבצע העבירה ביצע את המעשה בכוונת תחילה לסכן או לפגוע באדם אחר.
הסיטואציות הנפוצות שניתן לחשוב עליהן בהקשר לחלופה זו הינן כאשר אדם מניח מחסום כלשהו או חפץ (גדול) שבכוחו לגרום לתאונות דרכים. כאמור, החוק דורש כי הנחת החפץ או המחסום נעשתה בכוונת תחילה על מנת לפגוע במשתמשים בדרך. חשוב לציין בהקשר זה כי כתבי אישום שמוגשים בגין חלופה זו הינם נדירים במיוחד וכותב המאמר לא מכיר תיקים שנדונו בהקשר לחלופה זו. כאמור, לעבירה זו קיימת עבירה מקבילה שמתגבשת ביסוד נפשי של רשלנות ואכן רוב הסיטואציות של חלופה זו מתאימות יותר ליסוד נפשי מסוג רשלנות.
פגיעה בנתיב תחבורה
החלופה השנייה שהחוק העונשין מתייחס אליה בהקשר לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינה רלוונטית כאשר אדם מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה באופן שמסכן נוסעים אחרים או כלי תחבורה שנוסעים על אותה דרך. הלכה למעשה, מדובר בחלופה שמתייחסת לפגיעה בכביש עצמו.
סיטואציה אפשרית שניתן לחשוב עליה בהקשר לחלופה זו נוגעת לגרימת נזקים לכביש באמצעות חפירות בורות או גרימת נזקים אחרים שבכוחם לסכן חיי אדם. כפי שציינתי קודם לכן, התנאי היסודי להרשעה בעבירה זו הינו כי מעשיו של הנאשם נעשו בכוונת תחילה לסכן חיי אדם או רכבים אחרים והדברים נכונים גם לגבי חלופה זו.
כלומר, על מנת להרשיע את הנאשם בהקשר לחלופה זו המדינה נדרשת להוכיח כי הנאשם גרם לנזקים בכביש על מנת לפגוע באנשים אחרים. כפי שניתן להבין, מדובר בחלופה שקשה להוכיח את היסוד הנפשי שגלום בה.
הקרנת אור על נתיב תחבורה
החלופה השלישית שחוק העונשין מתייחס אליה בהקשר לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נוגעת להצגת אור על נתיב תחבורה במטרה לפגוע בנהגים אחרים או לסכן את חייהם.
כפי שידוע לכל, אור מסנוור בכביש הינו סיכון משמעותי שעלול לגרום ואכן גורם בפועל ללא מעט תאונות דרכים. החלופה האמורה נוגעת לשימוש מכוון באור מסנוור כלפי נתיב תחבורה או קרבתו במטרה לגרום לתאונת דרכים.
כאמור, ברוב המקרים ככל שנעשה שימוש באור מסנוור שסיכן חיי אדם הרי שהשימוש נעשה שלא באופן מכוון לפגוע בחיי אדם ועל כן העבירה שתואמת יותר לנסיבות המקרה הינה עבירה מסוג רשלנות.
הימלטות מניידות משטרה
כפי שציינתי בפתח המאמר, הסיטואציה הנפוצה ביותר בהקשר לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נוגעת למרדפים שהנהג מנהל מול ניידות משטרה במטרה לחמוק מהדין בהקשר לעבירה אחרת שהוא ביצע קודם למפגש עם השוטרים.
המדינה מגישה כתבי אישום בגין סיטואציה מסוג זה באמצעות חלופת הסל שקבועה סעיף 322 לחוק העונשין. חלופה זו קובעת כי כל אדם שגורם לסיכון בטיחותו של נוסע בהימנעותו מעשיית מעשה שחובה עליו לבצע מבצע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. המדינה משתמשת בסעיף האמור על מנת להרשיע נהגים שתוך כדי המרדף עברו על חוקי התנועה לדוגמא באמצעות מעבר בצומת באור אדום.
גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו". קראו עוד על עבירות חלופיות במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.
חשוב לציין שבלא מעט מקרים התביעה נוהגת לייחס לנאשם עבירות נלוות אחרות לצד העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
כך לדוגמא, כאשר מדובר במקרה שעניינו מרדף מול ניידת משטרה התביעה נוהגת לכלול בכתב האישום גם עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו הואיל ולכאורה בכל הימלטות משוטר ישנו רכיב של הפרעת לשוטר. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי אודות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
מעצר עד תום ההליכים בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
כפי שציינתי במאמרים אחרים, מעצר עד תום ההליכים הינו הליך משפטי שעניינו בבקשת המדינה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים כלומר עד לסוף המשפט הפלילי. הנתון המהותי ביותר שנשקל בהליכים אלו נוגע למסוכנותו של הנאשם ולשאלה האם ישנה חלופת מעצר שבכוחה לאיין את המסוכנות שנשקפת ממנו.
במסגרת זו בית המשפט שוקל את טיב חלופת המעצר שמוצעת על ידי הנאשם, יכולתם של המפקחים למלא אחר הוראות בית המשפט וכן את מסוכנותו הכללית של הנאשם. בהקשר למסוכנות הנאשם ניתן דגש משמעותי לעברו הפלילי של הנאשם ומאפייני אישיותו.
במקרים רבים בית המשפט יבקש משירות המבחן להכין תסקיר מעצר אודות הנאשם ולהביא את המלצותיו לבית המשפט בסוגיית מעצרו או שחרורו במסגרת חוות דעתו. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא מעצר עד תום ההליכים.

מסוכנות בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
לכאורה, אדם ש-"משתולל על הכביש" ובורח משוטרים תוך סיכון אנשים אחרים מהווה סיכון משמעותי לציבור. על כן, בתיקים שעניינם סיכון חיי תחבורה השופטים אינם ממהרים לשחרר נאשמים לחלופות מעצר.
המשמעות המעשית הינה שברוב המקרים שקשורים לעבירה זו הנאשם צפוי להיעצר עד לתום ההליכים. למרות זאת, חשוב לציין שתמיד קיימת אפשרות לשחרור לחלופת מעצר ובמקרים מסוימים גם בעבירה זו נאשמים משתחררים לחלופת מעצר ומנהלים את משפטם כאשר הם משוחררים בערובה.
מה העונש על סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
כפי שציינתי קודם לכן, העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה זו עומד על 20 שנות מאסר. מדובר בעונש חמור וגבוה במיוחד בהשוואה לעבירות פליליות אחרות.
אולם, מדובר בעונש מקסימלי בלבד שאינו מחייב את בית המשפט להטילו בכל תיק ותיק. יתרה מכך, ברוב התיקים שעניינם בעבירה זו העונש הסופי שבית המשפט מטיל על הנאשם אינו מגיע לעונש המקסימלי ואף אינו מתקרב אליו.
בדומה לעבירות פליליות אחרות, העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי במספר גורמים ובעיקר בנסיבות שקשורות בביצוע העבירה לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם.
בעבירה זו ניתן דגש לנזקים שנהיגתו של הנאשם גרמה להם ולשאלה האם קיימות עבירות נלוות אחרות כגון חבלה חמורה. דהיינו, האם נהיגתו הפרועה של הנאשם הובילה לפגיעה בגוף או בנפש. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא העבירה של חבלה חמורה.
סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה?
מדובר בעבירה פלילית חמורה במיוחד הכוללת מעשים שמסכנים באופן ממשי את חיי המשתמשים בדרך, והיא אינה עבירת תעבורה רגילה.
2. היכן מעוגנת העבירה בחוק?
העבירה מוגדרת בסעיף 322 לחוק העונשין, במסגרת עבירות חמורות נגד שלום הציבור.
3. מהו העונש המרבי על עבירה זו?
העונש יכול להגיע עד 20 שנות מאסר, מה שממחיש את חומרתה הרבה.
4. מדוע מדובר בעבירה חמורה כל כך?
משום שהיא כרוכה בסיכון ממשי לחיי אדם, לעיתים תוך התנהגות מסוכנת במיוחד בכביש.
5. באילו מקרים מוגשים כתבי אישום בעבירה זו?
לרוב במקרים של מרדפים עם המשטרה או נהיגה מסוכנת במיוחד תוך הפרת חוקי תנועה.
6. האם כל מרדף משטרתי מוביל לאישום כזה?
לא. כאשר מדובר באירוע פחות חמור, ייתכן שיוגש אישום בעבירה קלה יותר.
7. מהו היסוד הנפשי הנדרש להרשעה?
נדרשת הוכחה כי הנאשם פעל בכוונה לסכן חיי אדם ולא רק ברשלנות.
8. מה קורה אם לא מוכחת כוונה?
ייתכן שהנאשם יורשע בעבירה חלופית כגון נהיגה פוחזת.
9. מהי נהיגה פוחזת ברכב?
נהיגה רשלנית או מסוכנת שאינה כוללת בהכרח כוונה לפגוע אך כן מסכנת אחרים.
10. אילו חלופות קיימות לעבירה זו?
הנחת חפץ על הכביש, פגיעה בתשתית הדרך, שימוש באור מסנוור או הימנעות ממעשה חובה.
11. האם הנחת חפץ על הכביש נחשבת לעבירה זו?
כן, אם נעשתה בכוונה לסכן משתמשי דרך.
12. מהי פגיעה בנתיב תחבורה?
גרימת נזק לכביש או לתשתית באופן שעלול לסכן נהגים או הולכי רגל.
13. כיצד אור מסנוור קשור לעבירה?
שימוש מכוון באור חזק שמסכן נהגים אחרים עשוי להיחשב כחלק מהעבירה.
14. האם עבירות נלוות מצורפות לכתב האישום?
כן. לעיתים מתווספות עבירות כמו הפרעה לשוטר או עבירות תעבורה נוספות.
15. האם נאשם צפוי למעצר עד תום ההליכים?
ברוב המקרים כן, בשל רמת המסוכנות הגבוהה.
16. האם ניתן להשתחרר לחלופת מעצר?
במקרים מסוימים, אם ניתן להראות כי המסוכנות פחתה וניתן לפקח על הנאשם.
17. כיצד נקבע העונש בפועל?
בהתאם לחומרת המעשה, הנזק שנגרם, עברו של הנאשם ונסיבות אישיות.
18. האם כל הרשעה מובילה לעונש מקסימלי?
לא. בתי המשפט קובעים עונש בהתאם למקרה הספציפי.
19. מה החשיבות של ייצוג משפטי בעבירה זו?
ייצוג מקצועי חיוני בשל חומרת העבירה והשלכותיה הכבדות.
20. מה מומלץ לעשות במקרה של חשד לעבירה זו?
לפנות באופן מיידי לעורך דין פלילי מנוסה ולהימנע ממסירת גרסה ללא ייעוץ משפטי.
ייצוג על ידי עורך דין בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
כאשר אזרח מתמודד עם האשמה או חשדות בעבירה פלילית מומלץ כי יהיה מיוצג על ידי עורך דין פלילי מטעמו. בניגוד לעורכי דין שמייצגים נאשמים מטעם הסנגוריה הציבורית עורך דין פרטי דואג ללקוח שלו באופן אישי. עורך דין פלילי פרטי אמור לנקוט במירב המאמצים והפעולות על מנת שהתוצאה המשפטית הסופית תיטיב עם הלקוח וככל הניתן לא תכלול עונש של מאסר בפועל.
הדברים נכונים ביתר שאת בהקשר לעבירות פליליות חמורות כגון העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שהעונש שקבוע לצידה עומד על 20 שנות מאסר. לשם השוואה ניתן לציין כי העבירה החמורה של ניסיון רצח הינה בעלת עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר.
בחקירות פליליות בהקשר לעבירות פליליות חמורות מסוג זה מומלץ אף להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי במהלך החקירה הפלילית לצורך ייעוץ לפני חקירה. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על חקירה באזהרה.