תקיפת שוטר – הפרעה לשוטר במילוי תפקיד

במאמר שכתבתי בנושא עבירת ההפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו עמדתי על אותן היתקלויות אקראיות בין שוטרים לאזרחים שלעיתים מסתיימות בעימותים אלימים שנושאים עמם תוצאות קשות לאזרחים שמעורבים בהם. (לקריאה נוספת על עבירת ההפרעה לשוטר- לחצו על הלינק הבא ).

כפי שיפורט להלן, עבירת תקיפת השוטר מהווה עבירה נוספת באותה קבוצות עבירות, אך היא נבדלת מההפרעה לשוטר במאפייניה, בעונשי המאסר המקסימליים שקבועים לצדה ובחומרתה.


תקיפת שוטר ההגדרה בחוק העונשין

עבירת תקיפת שוטר מוגדרת באופן הבא בסעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977:

"התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".


איזה מעשים נחשבים לתקיפה?

סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר את המונח "תקיפה" באמצעות שורה של מעשים שייחשבו למעשי תקיפה בכל עבירות התקיפה למיניהן, וביניהן גם עבירת תקיפה השוטר. החוק מגדיר תקיפה באופן הבא:

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

משמעות סעיף זה לענייננו היא כל אחד מהמעשים שמפורטים למעלה ייחשב לתקיפה.

במידה ואחד מאותם מעשים בוצע כלפיי שוטר הוא עלול להיחשב לתקיפת שוטר, זאת למעט מספר סייגים שיפורטו בהמשך. חשוב להבין כי כל הפעלת כוח על גופו של אדם אחר ללא הסכמתו עלולה להיחשב כתקיפה ובעניין זה אין משמעות לדרך הספציפית שבה הופעל הכוח.

 

תקיפת שוטר
תקיפת שוטר


מתי מדובר בתקיפה רגילה ומתי בתקיפה שוטר?

בדומה לעבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו גם בעבירת תקיפת שוטר נדרש כי התקיפה קשורה למילוי תפקידו של השוטר. כלומר, במידה ומדובר בתקיפה שקשורה לחייו הפרטיים של השוטר ולא לתפקידו הציבורי, אין מדובר בתקיפת שוטר ועבירה זו איננה מתאימה לסיטואציה מסוג זה.

יצוין כי במקרים בהם שוטר מותקף במסגרת חייו הפרטיים עדיין מדובר בעבירה פלילית ברת ענישה אך זו תיחשב לתקיפה רגילה שלצדה ענישה שונה ומקלה יותר. העבירה הספציפית של תקיפת השוטר נחשבת לחמורה יותר ונועדה להגן על שוטרים במסגרת תפקידם הציבורי. נוכח החומרה היתרה שבעבירה זו ראוי כי ייעשה בה שימוש רק במקרים שבאמת קשורים לנושא זה.

מעניין לציין כי החוק קובע באופן מפורש כי גם תקיפת אדם שעוזר לשוטר בעת שהשוטר ממלא את תפקידו תהווה תקיפה שעונשה זהה לתקיפת השוטר בעצמו. דהיינו, החוק קבע מצב נוסף שייכנס בגדרי העבירה וזאת על אף שהשוטר עצמו כלל לא הותקף באותה סיטואציה.

סעיף זה מהווה ביטוי נוסף לחשיבות הרבה שבה המחוקק ראה את הצורך להגן על עבודת המשטרה ושוטריה מתוקף תפקידם הציבורי כאוכפי הסדר והחוק ואף על אזרחים שמסייעים להם לבצע את תפקידם.


מה העונש בגין תקיפת שוטר?

העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירת תקיפת השוטר הינו 3 שנות מאסר. כפי שהקפדתי לציין במאמרים שכתבתי בנוגע לעבירות פליליות אחרות, מדובר בעונש מקסימלי בלבד שאינו מחייב את בית המשפט בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם הספציפי שעומד לפניו.

בדרך כלל, כאשר מדובר בעבירה יחידה וראשונה שביצע הנאשם, בית המשפט יימנע מלהטיל עליו את העונש המקסימלי שקבוע בחוק והדברים נכונים לרוב סוגי העבירות.

העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים למקרה הנדון. בין היתר יילקחו בחשבון חומרת התקיפה והתקיימותן או העדרן של עבירות נלוות נוספות שבוצעו על ידי הנאשם באותו מקרה. כמו כן בגזירת עונשו של הנאשם בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות לרבות עברו הפלילי, גילו וסיכויו להשתקם.


תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

סעיף 274 לחוק העונשין קובע מספר מצבים של תקיפת שוטר שנחשבים לחמורים ומוגדרים כ-"תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות":

"התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים".

כפי שניתן לקרוא מלשון החוק, בדומה לעבירת הבסיס, גם תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות מחויבת להיות קשורה לתפקידו של השוטר אחרת לא תיחשב לתקיפת שוטר.

החלופה הראשונה של סעיף זה מתייחסת למצב שבו התוקף התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו, למנוע ממנו או להפריע לו למלא אותו. אכן ההבדל בין "קשור" למילוי תפקידו לבין "התכוון" להכשילו במילוי תפקידו הינו דק ועלול להיות מבלבל. בפשטות ניתן לומר כי העבירה הבסיסית של תקיפת שוטר מתייחסת לתקיפה שמטרתה לא הייתה להפריע לשוטר מלבצע את תפקידו בעוד התקיפה בנסיבות מחמירות נועדה לצורך ספציפי זה. לדוגמא, כאשר אדם תוקף שוטר על מנת למנוע ממנו לאסוף ראיות (מכשיל אותו בתפקידו) התביעה עלולה לראות בכך תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ולהגיש כתב אישום בגין עבירה זו.

החלופה השנייה של תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות מתייחסת לתקיפה באמצעות נשק חם או קר והחלופה השלישית מתייחסת לתקיפת השוטר על ידי יותר משני אנשים.

חשוב לציין כי תקיפת השוטר בנסיבות מחמירות נחשבת לחמורה יותר מתקיפת שוטר רגילה ועל כן העונש המקסימלי הקבוע לצדה הוא גבוה יותר ועומד על 5 שנות מאסר. כזכור, העונש הקבוע לצד העבירה הבסיסית והרגילה של תקיפת שוטר הינו 3 שנות מאסר.


ייחודן של עבירות נגד שוטרים

ראוי להבין כי עבירות נגד שוטרים נבדלות מעבירות אחרות ביחסן המחמיר יחסית של הרשויות כלפי המבצעים אותן, בין אם מדובר במוסדות התביעה ובין אם מדובר בבתי המשפט עצמם. היחס המחמיר והיחסית מיוחד שניתן בעבירות אלו נובע מהחשיבות הגבוהה שהמדינה מעניקה להגנה על השוטרים כמייצגים את מערכת אכיפת החוק.

על פי תפיסה זו, ענישה מחמירה בעבירות אלו מעבירה מסר מרתיע לציבור ובכך מסייעת להפחתת המקרים ותורמת לחיזוק סמכותם ותדמיתם של השוטרים בעיני הציבור.

ראו בעניין זה את הדברים שנכתבו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ערעור פלילי 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 30.12.2013):

 "אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. "מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות". אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם)".

כפי שניתן להבין מהרטוריקה המחמירה של בית המשפט העליון מדובר בעבירות שנוגעות לבטן הרכה של תדמית מערכת אכיפת החוק, ועל כן בתי המשפט אינם מקלים ראש בבואם לגזור עונשים בגין אותן עבירות.

 

תקיפת שוטר – שאלות ותשובות נפוצות

  1. מהי עבירת תקיפת שוטר לפי החוק?
    מדובר בעבירה פלילית הקבועה בחוק העונשין, המתייחסת למצב שבו אדם מפעיל כוח כלפי שוטר בעת מילוי תפקידו או כלפי אדם המסייע לשוטר, כאשר התקיפה קשורה ישירות לתפקידו.
  2. אילו מעשים נחשבים לתקיפה?
    כל הפעלת כוח על אדם ללא הסכמתו עשויה להיחשב לתקיפה, לרבות מכה, דחיפה, נגיעה בכוח או שימוש באמצעים אחרים שגורמים לאי נוחות או נזק.
  3. האם כל מגע פיזי עם שוטר נחשב עבירה?
    לא בהכרח. יש לבחון האם מדובר בהפעלת כוח ללא הסכמה והאם יש קשר למילוי תפקידו של השוטר.
  4. מתי מדובר בתקיפה רגילה ומתי בתקיפת שוטר?
    כאשר התקיפה קשורה לתפקידו של השוטר מדובר בעבירה חמורה יותר. אם האירוע אינו קשור לתפקידו, מדובר בתקיפה רגילה.
  5. האם תקיפת אדם שמסייע לשוטר נחשבת לעבירה זו?
    כן. החוק קובע כי גם תקיפת אדם המסייע לשוטר במהלך מילוי תפקידו תיחשב לעבירה באותה רמת חומרה.
  6. מהו העונש על תקיפת שוטר?
    העונש המקסימלי הוא עד שלוש שנות מאסר, אך הענישה בפועל משתנה בהתאם לנסיבות המקרה.
  7. מהן נסיבות מחמירות בעבירה זו?
    נסיבות מחמירות כוללות שימוש בנשק, תקיפה קבוצתית או כוונה להכשיל את השוטר בביצוע תפקידו.
  8. מהו העונש בנסיבות מחמירות?
    במקרים אלו העונש עשוי להגיע עד חמש שנות מאסר, והוא חמור יותר מהעבירה הבסיסית.
  9. כיצד נקבעת חומרת הענישה?
    בית המשפט שוקל את חומרת התקיפה, נסיבות האירוע, נזק שנגרם ונסיבותיו האישיות של הנאשם.
  10. האם ניתן להימנע ממאסר בפועל?
    במקרים קלים יחסית, במיוחד כאשר מדובר בעבירה ראשונה, ייתכן עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
  11. מדוע הרשויות מחמירות בעבירות נגד שוטרים?
    החוק מבקש להגן על שוטרים בתפקידם ולשמור על הסדר הציבורי, ולכן קיימת מדיניות ענישה מחמירה.
  12. האם ניתן להגיע להסדר טיעון בעבירות אלו?
    כן. במקרים מסוימים ניתן להגיע להסדר שיקל בעונש או בסעיפי האישום.
  13. מה החשיבות של ייעוץ משפטי מוקדם?
    ייעוץ מוקדם עשוי להשפיע על מהלך החקירה וההליך המשפטי, ולעיתים אף למנוע הגשת כתב אישום.
  14. האם נסיבות אישיות משפיעות על העונש?
    כן. גיל, עבר פלילי, מצב אישי וחרטה נלקחים בחשבון בגזירת הדין.
  15. כיצד ניתן להגן על עצמך במצב של עימות עם שוטר?
    יש להימנע מהפעלת כוח, לשמור על קור רוח ולפעול במסגרת החוק גם אם קיימת מחלוקת.
  16. מה ההבדל בין עבירה זו לעבירת הפרעה לשוטר?
    ההבדל המרכזי הוא שבתקיפה יש הפעלת כוח פיזי, בעוד שבהפרעה מדובר בהתנהגות שמקשה על ביצוע התפקיד ללא בהכרח שימוש בכוח.
  17. מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בעבירה זו?
    ייצוג מקצועי יכול להשפיע על תוצאות ההליך, להפחית את חומרת האישום ולסייע בהשגת תוצאה מיטבית.


מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירה של תקיפת שוטר?

כפי שצוין לעיל, בתי המשפט ויחידות התביעה נוהגות ביד קשה כלפי נאשמים שמואשמים בעבירות נגד שוטרים. בדומה לעבירות פליליות אחרות, גם בעבירת תקיפת שוטר קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי.

בלא מעט מקרים עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי לא יוטל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל. גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום.

מחפש עורך דין פלילי בחיפה ? זומנת לחקירה בגין תקיפת שוטר? הוגש נגדך כתב אישום בגין תקיפת שוטר? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.

תמונה של כותב המאמר עו"ד אביב מזרחי
כותב המאמר עו"ד אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

דילוג לתוכן