חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ייעוץ לפני חקירה

ייעוץ לפני חקירה
תוכן עניינים

הזכות להתייעץ עם עורך דין לפני חקירה או בשפה המשפטית "זכות ההיוועצות", היא אחת מזכויות היסוד החשובות והמרכזיות ביותר בתחום המשפט הפלילי במדינת ישראל. כפי ששמה מרמז, משמעותה של הזכות האמורה הינה כי לעצור או חשוד שנחקר בתחנת המשטרה, קיימת זכות להתייעץ עם עורך דין מטעמו בטרם ישיב לשאלות החוקרים או ימסור את גרסתו לאירועים שבגינם הוא נחקר.

זכות זו נגזרת בין היתר מסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 לפיו עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, ובמידה והוא אכן ביקש זאת, האחראי על החקירה יאפשר זאת ללא דיחוי. כפי שניתן להבין מהכתוב, לשון החוק מתייחסת לעצור להבדיל מחשוד שאינו עצור, אולם בישראל נהוגה התפיסה כי זכות זו מוקנית לכל אדם שנחקר בחשד לביצוע עבירות בין אם הוא עצור ובין אם לאו.

כפי שיפורט להלן במאמר זה, זכות ההיוועצות היא זכות שקשה להפריז בחשיבותה בהקשר לתוצאות החקירה וגורלו של התיק, וספציפית בהקשר לשאלה האם אותה חקירה תוביל לנקיטת הליכים פליליים נגד החשוד או לחלופין תסתיים בסגירת התיק.

עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בהליכים חקירתיים יוכל לספק ללקוח שלו עצות יקרות ערך בנוגע להתמודדות עם המצב החריג והמלחיץ אליו הוא נקלע ולהוות עבורו פינה של היגיון במצב בו אנשים רבים נוטים לאבד במהלכו את החשיבה הרציונאלית שמאפיינת אותם בשגרה יומם היום יומית. במקרים לא מעטים, ניצול נכון ומלא של זכות ההיוועצות יכול לשפר את מצבו של החשוד ואף לחלץ אותו מהחשדות שהועלו כלפיו במסגרת החקירה הפלילית.

במאמר זה אנסה להבהיר מספר נקודות חשובות בהקשר לייעוץ לפני חקירה ואף להצביע על מספר שגיאות תפיסתיות נפוצות בהן מחזיק חלק ניכר מהציבור הנורמטיבי במדינת ישראל בהקשר לזכות הייעוץ והחקירה המשטרתית.

ייעוץ לפני חקירה בעבירות סמים

עבירות הסמים הן עבירות פליליות חמורות שניצבות ברף החומרה הגבוה ביחס לעבירות פליליות אחרות. חשוב לציין שבניגוד לעבירות פליליות אחרות, עבירות הסמים מוגדרות בפקודת הסמים המסוכנים ולא בחוק העונשין (שם מוגדרות רוב העבירות הפליליות בישראל).

הנאשמים שמורשעים בעבירות סמים חמורות כגון סחר בסמים, ייבוא סמים, ייצוא סמים או הדחת קטין לשימוש בסמים מסוכנים צפויים לעונשים לא מבוטלים, לרבות עונשי מאסר, פסילת רישיון נהיגה וקנסות כבדים. קראו עוד אודות עבירת התעבורה של נהיגה בזמן פסילה במאמר הבא.

עבירות הסמים הן עבירות שבהן הייעוץ המקצועי שניתן על ידי עורך דין פלילי מנוסה במסגרת החקירה, יכול להועיל רבות לחשוד שנחקר בביצוען, ולשנות את מצבו המשפטי מן הקצה אל הקצה. יתרה מכך, לעיתים קרובות התועלת מייעוץ עם עורך דין לפני חקירה בעבירות סמים, עולה בחשיבותו על החשיבות לייעוץ מקצועי בהשוואה לעבירות פליליות אחרות שנחשבות לחמורות יותר.

כפי שציינתי במאמרים אחרים שכתבתי לגבי עבירות סמים, פקודת הסמים המסוכנים מגדירה כמויות סמים שהחזקתן ייחשבו להחזקת סמים לצריכה עצמית, כאשר מנגד, החזקת כמות מעל הכמות שקבועה בפקודה תיחשב להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

לסיווג העבירה הקונקרטית כהחזקת סמים לצריכה עצמית או כהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קיימת חשיבות עצומה על העונש שיוטל על הנאשם, על האפשרות שייעצר עד תום ההליכים, על האופן שההליך הפלילי ינוהל ועל טיב ההגנה שיוכל להעמיד בבית המשפט.

כהמחשה לחשיבות של סיווג העבירה ניתן לציין כי החזקת סם לצריכה עצמית הינה עבירה מסוג עוון שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 3 שנות מאסר ומנגד העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שמורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית עומד על 20 שנות מאסר.

בהקשר לסיווגה של העבירה, ראוי לציין שבלא מעט מקרים אנשי היחידה החוקרת נוטים לכוון את טיב החשדות שעומדות נגד החשוד ואת מהותה של החקירה לעבר עבירות סחר בסמים, גם כאשר מדובר במקרים מובהקים של החזקת סם לצריכה עצמית. לדוגמא, במקרים שבהם החשוד נתפס כאשר הוא נושא על גופו כמות של סמים מסוכנים שעולה על הכמות שקבועה בפקודת הסמים המסוכנים כהחזקה לצריכה עצמית, החוקרים ייחקרו את החשוד בחשד לסחר בסמים ויטיחו בפניו כי הוא מחזיק בכמות סמים הגבוהה מהמותר מכיוון שהוא למעשה סוחר בסמים.

בסיטואציה מהסוג שתואר לעיל, עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות סמים יוכל לכוון את החשוד בדבר הדרך הנכונה והראויה שבה יוכל להבהיר ולהוכיח לחוקריו כי הוא אינו עוסק בסחר סמים, אלא מחזיק בהם לצורך שימוש עצמי בלבד. גרסה הגיונית ומתקבלת על הדעת בהקשרים אלו תכלול את מקום קניית הסמים, המחיר ששולם עבורם והאדם שמכר לחשוד את הסם (מבלי כמובן לציין את שמו או פרטים מזהים אחרים).

במקרים שבהם החשוד בסחר יספק גרסה הגיונית ומתקבלת על הדעת והיחידה החוקרת לא תחזיק בראיות בדבר עסקאות קונקרטיות של סחר שחשוד ביצע, כתב האישום שיוגש נגד החשוד, ככל שיוגש יכלול עבירות של החזקה בלבד כך שהוא לא יואשם בסחר בסמים.

כפי שציינתי במאמרים אחרים בנוגע לעבירת הסחר בסמים, על מנת להרשיע נאשם בעבירה זו, יחידת התביעות או הפרקליטות חייבת להוכיח לבית המשפט שהנאשם ביצע עסקאות סמים קונקרטיות תוך ציון התאריכים שבהן התבצעו, הלקוחות שמולן התבצעו, כמויות הסם שנמכרו (בשיעורן או במדויק) והתמורה הכספית שהתקבלה במסגרתן.

בתיקים פליליים שבהם הנאשם ימסור גרסה סדורה והגיונית בחקירתו במשטרה וכאשר אין לתביעה ראיות בדבר הנתונים שפורטו לעיל, התביעה תתקשה לשכנע את בית המשפט להרשיע את הנאשם בעבירות סחר בסמים. קראו עוד אודות עבירות סחר בסמים במאמר הבא.

ההבדל בין חשוד עד (למעורב כללי) האם תמיד קיימת זכות להתייעץ עם עורך דין?

חשוב להבהיר כי לא בכל ביקור לתחנת המשטרה קיים צורך מהותי או זכות להתייעץ עם עורך דין לפני מתן עדות בפני חוקרי המשטרה. סיווג הצורך להתייעץ עם עורך דין תלוי בסיבת הזימון והחקירה לתחנת המשטרה ובסטטוס שהמשטרה מייחסת לאזרח שזומן לתחנת המשטרה.

בעניין זה ראוי להבחין בין אדם שנחשד בעבירה מסוימת וכעת נחקר בגינה (חשוד) לבין אדם שהיה עד לאירועים מסוימים אך כרגע לא נחשד בדבר (מעורב) והובא לתחנת המשטרה לצורך מתן הצהרה בלבד.

החקירה בחשד לביצוע עבירות פליליות מכונה גם חקירה באזהרה ועדות כעד מכונה גם "עדות פתוחה". ככל שמדובר בחשוד שנחקר באזהרה, אזי שקיימת לו זכות להתייעץ עם עורך דין בטרם ידבר עם חוקרי המשטרה או ימסור את גרסתו בעניין הסוגיה הנחקרת.

יתרה מכך, זכותו של חשוד שלא לומר דבר לחוקריו עד שהם יאפשרו לו לממש את זכותו להתייעץ עם עורך דין מטעמו. מנגד, למעורב כללי כלומר עד שהוזמן לתחנה על מנת לתת עדות, אין זכות יסוד להתייעץ עם עורך דין לפני מתן ההצהרה. באופן עקרוני העד מחויב על פי חוק לשתף את חוקריו בדברים שהיה עד אליהם, ראה או שמע.

יחד עם זאת, יש לסייג דברים אלו ולציין כי בפרקטיקה היום יומית שמתרחשת בתחנות המשטרה אין הכרח כי חוקרי המשטרה ימנעו ממעורב שמגיע למסור עדות מלשוחח עם עורך דין בטרם חקירתו. ככל שאין חשש שאותו מעורב ישבש את החקירה או יפגע בה בכל צורך אחר לא מן הנמנע שהחוקרים יעדיפו שלא לעמוד באופן דווקני על הקבוע בחוק, ויאפשרו לעד לשוחח עם עורך דין בטרם מתן ההצהרה. הדבר משתנה ממקרה למקרה, תלוי בנסיבותיו הפרטניות ונתון לשיקול דעתו של החוקר שמטפל בתיק. יחד עם זאת, ברור כי התנגחות עם עדים אינה מועילה להתקדמות החקירה כך שלרוב, ממניעיו שלו, החוקר יעדיף להתנהג באדיבות כלפי העד ולאפשר לו להתייעץ עם עורך דין בטרם עדותו ככל שהוא חפץ בכך וביקש זאת.

כפי שיפורט להלן במאמר זה, האבחנה בין חשוד לעד הינה אבחנה חמקמקה ולעיתים בלתי ברורה. דהיינו, קיימים מקרים שבהם אדם שהוזמן לתחנת המשטרה רואה את עצמו כעד לעבירה, אולם במהלך חקירתו הוא עלול במהרה לגלות כי הלכה למעשה החוקרים מחשידים אותו בביצוע עבירה, ולמעשה הוא זומן לצורך חקירה באזהרה.

כיצד אדע אם אני מוגדר כחשוד או עד?

מטבע הדברים, קיימות סיטואציות בהן הנחקר מוזמן לחקירה באמצעות שיחה טלפונית, שבמסגרתה החוקר יבהיר לו שהוא צפוי להיחקר בגין אירוע מסוים שלגביו בעקבותיו מיוחסות לו עבירות פליליות כאלו ואחרות. במצב מסוג זה הנחקר העתידי יבין כבר בשיחה הטלפונית כי הוא צפוי להיחקר כחשוד ויוכל להיערך בהתאם כולל התייעצות עם עורך דין פלילי בטרם הגעתו לתחנה. סיטואציה זו היא ברורה למדי אך למעשה היא אינה הסיטואציה השכיחה ביותר.

צריך לציין בהקשר זה כי ברוב המקרים בהם הנחקר יוזמן לחקירה באמצעות שיחה טלפונית, החוקר יימנע למסור לו פרטים אודות החקירה בשיחה הטלפונית ויאמר לו משהו בנוסח "אתה תדע שתגיע לכאן" או "נדבר שתבוא". דהיינו, ברוב המקרים, האזרח שיזומן לחקירה כלל לא יחשוד כי מטרת הזימון לתחנה היא חקירה בחשד לביצוע עבירות.

מטרת העמימות המשטרתית בשלב זה הינה למנוע מצב שבו הנחקר יוכל לשבש חקירה, לתאם גרסאות או להסתיר ראיות בטרם הגעתו לחקירה בתחנת המשטרה. ברוב המקרים, הנחקר יבין את מעמדו רק לאחר הגעתו לתחנת המשטרה ולא לפני כן. קראו עוד אודות שיבוש הליכי חקירה במאמר שכתבתי בנושא עבירה פלילית של הטרדת עד.

חקירה תחת אזהרה

ברוב המקרים, הנחקר יבין את מעמדו וכי הוא נחקר כחשוד רק בתחילת החקירה לאחר שהחוקר יקריא לו את ה-"אזהרה". על פי החוק שעה שחוקר רואה בנחקר כחשוד בביצוע עבירה, עליו להגיד לו במפורש באיזה עבירות הוא חשוד, כי זכותו שלא לומר דבר וזכותו להתייעץ עם עורך דין בטרם יגיב לחשוד נגדו. זהו בעצם הנוסח המקובל בעניין אזהרת חשוד בטרם החקירה.

חשוב לציין, שבסיטואציות מסוג זה, מומלץ לחשוד לשמוע את מלוא החשדות שמיוחסות לו בטרם יבקש להתייעץ עם עורך דינו, לרבות התאריכים שלכאורה בהם בוצעו העבירות, האנשים שכלפיהם בוצעו לכאורה העבירות וסוג העבירות. החשיבות בשמיעת כל החשדות ופרטי העבירה טרם ניצול זכות ההתייעצות, נעוצה בעובדה שעורך דינו של החשוד יוכל לספק את הייעוץ היעיל ביותר כאשר טיב החשדות הינו ברור ומובן וכולל את כל פרטי העבירה. דהיינו, במקרים שבהם החשוד ינצל את זכותו להתייעץ עם עורך דינו בטרם שיישמע את הפרטים המדויקים של העבירה המיוחסת לו, הייעוץ שיינתן לו צפוי להיות איכותי ומועיל פחות בהשוואה למקרים שבהם פרטי המקרה במלואם הושמעו לו והוא העביר אותם לעורך דינו.

חשוב לציין בהקשר זה כי כאשר זכות ההיוועצות תינתן לחשוד בתחילת החקירה, ברוב המקרים, היא לא תינתן פעם נוספת כך שהחוקר ימנע מהחשוד לדבר עם עורך דינו יותר מפעם אחת במהלך החקירה. כלומר, צריך לנצל את זכות ההתייעצות בחוכמה מתוך הנחה שהחוקר יאפשר לחשוד לשוחח עם עורך דינו רק פעם אחת במהלך החקירה.

יש לציין כי מתן האזהרה אינה נתונה לשיקול דעתו של החוקר ומדובר בחובה שמוטלת עליו מתוקף החוק. כלומר, מחובת של החוקר להזהיר את החשוד בתחילת החקירה ולהקריא לו את הנוסח שהוזכר לעיל או נוסח דומה שמבהיר לו את זכויותיו. הפרת חובת האזהרה נחשבת להתנהלות חקירתית חמורה ופסולה שיכולה במקרים מסוימים להוביל בעתיד לפסילה ההודעה (החקירה) על ידי בית המשפט, וזאת ככל שהחקירה תניב ראיות מספקות שיובילו להגשת כתב אישום.

כפי שהובהר בתחילת המאמר, התייעצות עם עורך דין פלילי לפני החקירה יכולה להשפיע באופן ניכר על תוצאות החקירה הפלילית והתקדמות או אי התקדמות התיק הפלילי נגד החשוד. על כן ברגע שהנחקר מוזהר ומבין כי הוא מוגדר כחשוד מומלץ כי יבקש להתייעץ עם עורך דין מטעמו. קראו עוד אודות כתב אישום במאמר אחר שכתבתי.

חשוב להבהיר כי זכות השתיקה היא זכות שעומדת לזכותו של חשוד בלבד. דהיינו, לעד שהוזמן על מנת למסור הצהרה, אין זכות לשמור על שתיקה, כך שלפי החוק היבש הוא מחויב למסור פרטים אודות העבירה ולשתף פעולה עם המשטרה.

הפיכה מעד לחשוד במהלך החקירה

קיימים מצבים מסוימים בהם בתחילת החקירה הנחקר ייחשב לעד, ואז במהלכה הוא יהפוך באופן בלתי צפוי לחשוד. שינוי זה במעמדו של הנחקר עלול להתרחש בעקבות דברים שעלו או נאמרו במסגרת העדות והעלו חשדות כי העד ביצע עבירות פליליות. התפתחות מעין זו יכולה להתרחש כאשר העד אומר או פולט שלא במתכוון בפני חוקריו אמירות מפלילות שמחשידות אותו בעבירה או עבירות שהוא לא היה חשוד בהן טרם תחילת עדותו.

בית המשפט העליון קבע לגבי סיטואציה מסוג זה כי ברגע שבעיני החוקר העד הופך לחשוד בעבירות פליליות, עליו להזהיר אותו במה הוא נחשד ולהבהיר לו את זכויותיו שכוללות התייעצות עם עורך דין ושמירה על זכות השתיקה.

להרחבה בנושא זה אתם מוזמנים לקרוא את פסק הדין ברע"פ 01 / 3445 מישל אלמליח נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 865, (2002). באותו עניין אדם הגיע למשטרה על מנת לדווח על עבירת שחיתות מקומית ובמהלך עדותו עלו חשדות כי הוא ביצע עבירות פליליות בעצמו והפך בעיני החוקרים לחשוד. במסגרת ההכרעה בערעורים שהוגשו בתיק זה, בית המשפט העליון קבע בפסק הדין של הערעור מספר כללי אצבע בהקשר לסיטואציה ספציפית זו. (הערה: עורך דין אביב מזרחי לא לקח חלק בתיק זה והוא מובא כדוגמא אקדמית בלבד).

האם החוקר חייב להמתין להגעת עורך דין לתחנה?

בפסיקת בתי המשפט השתרשה הקביעה כי במידה וחשוד ביקש להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה, ועורך דינו הודיע כי בכוונתו להגיע לתחנה לצורך זה, החוקר מחויב להמתין "פרק זמן סביר" בטרם ימשיך או יתחיל את החקירה.

המונח "זמן סביר" אינו מוגדר באמצעות פרק זמן קבוע שניתן להחילו בכל המקרים, אולם, ההתנהלות המקובלת כי הגעת העורך דין לתחנת המשטרה לאחר שעות ארוכות לא תחשב לזמן סביר והחוקר אינו מחויב להמתין לתחילת החקירה.

מנגד, במצב דברים שבו עורך הדין הודיע לחוקר או לחשוד כי הוא בדרכו לתחנת המשטרה או מתכוון להגיע אליה בשעה הקרובה, בהחלט מדובר בפרק זמן שאמור להיחשב לסביר במהלכו ראוי שהחקירה לא תחודש לפני שהחשוד ניצל את זכותו להתייעצות. יש לציין בהקשר זה כי לעיתים ניתן גם לקבל ייעוץ טלפוני מעורך דין ללא הגעתו לתחנה. ברם, כותב המאמר סבור כי ייעוץ טלפוני הינו פחות אפקטיבי מייעוץ פנים אל פנים במהלכו הנחקר ועורך דינו מתרשמים אחד מהשני ויכולים לשוחח באופן חופשי.

חשוב לציין, שעל אף חשיבותה של הזכות ומעמדה החוקי, עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר מספר חשודים שחוקרי המשטרה מנעו מהם מלהתייעץ עם עורך דין לפני שהחלה חקירתם תוך הפרה בוטה של זכויותיהם.

טעויות נפוצות בחקירה

ישנם לא מעט אנשים, רובם נורמטיביים שאינם בקיאים בהליכים פליליים, הסבורים כי אם יבקשו להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה הדבר יעיד על כך שהם אשמים במיוחס להם ובהתאם לכך החוקר יתנהג אליהם באופן קשה ומחמיר. חשוב להדגיש ולהבהיר ברחל בתך הקטנה כי מדובר בגישה שגויה ותמימה שנובעת מהבנה לקויה של ההליכים הפליליים ועבודת המשטרה. ייעוץ עם עורך דין לפני החקירה היא זכות שמימושה אינה מעידה על אשמת הנחקר בשום צורה או דרך. ההפך, לעיתים קרובות, אנשים נורמטיביים ימעדו בלשונם ויחזקו את החשד נגדם, אפילו כאשר לא עשו דבר.

מטבע הדברים, כאשר אדם אינו בקיא במלאכה מסוימת ואינו מנוסה בה, מוטב לו שייעזר בבעל מקצוע מנוסה ולא ינסה לפתור את הדברים בעצמו. הדברים נכונים ביתר שאת שעה שמדובר בחקירה פלילית. רוב האזרחים הנורמטיביים אינם מודעים למשמעות המשפטית שנובעת מהדברים שיוצאים מפיהם ואינם מודעים לנזקים העצומים שמשפט אחד שגוי יכול לגרום להם.

עורך דין פלילי שבקיא בהליכי חקירה יוכל לכוון את הלקוח כיצד לומר את גרסתו בדרך ברורה ובהירה כך שהחוקר יבין כי לא עשה דבר ויסיר ממנו את החשד. במקרים מסוימים טובתו של הנחקר תהיה לממש את זכות השתיקה ולא לומר דבר בחקירתו, ותפקידו של עורך דין פלילי יהיה לייעץ לו לעשות כן על מנת שיימנע מהפללת עצמית ולשמור על זכויותיו.

מעצר לאחר חקירה

לאחר שחקירת החשוד מסתיימת על הקצין הממונה בתחנת המשטרה להחליט האם לעצור אותו או לחלופין לשחררו בערובה. ככל שקצין המשטרה יחליט לעצור את החשוד הוא יובא ביום שלמחרת בפני שופט לצורך הארכת מעצרו במסגרת הליך מעצר ימים. קראו עוד אודות הליך מעצר ימים במאמר הבא.

חשוב לציין בהקשר זה כי שאלת המעצר אמורה להישקל על ידי קצין החקירות בכובד ראש הואיל ולא כל חשד לעבירה מקים עילת מעצר שביכולתה להצדיק את הארכת מעצרו של החשוד. במקרים שבהם הקצין הממונה יחליט לעצור את החשוד ולבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו שלא בהתאם להוראות החוק בית המשפט צפוי לשחררו.

בפועל, בלא מעט מקרים המשטרה מחליטה לעצור חשודים ואף לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרם גם כאשר מדובר בעבירות קלות ערך (למשל רכוש, תקיפה, איומים) שאין בהן כדי להצדיק את מעצרם ואת הפגיעה הקשה בחירותם שנלווית למעצר. קראו אודות כתבה אודות מקרה שעורך דין אביב מזרחי ייצג בו ובית המשפט העביר ביקורת על המשטרה בגין מעצר מיותר של חשודים בעבירות אלימות במשפחה.

שחרור בתנאים מגבילים

כאשר קצין החקירות מחליט שלא לעצור את החשוד הוא רשאי לשחררו ללא תנאי כלומר ללא הגבלות כלשהן, או לחלופין בערובה תחת תנאים מסוימים שחלים עליו. סעיף 42 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע את התנאים המגבילים שבסמכותו של הקצין הממונה להטיל על החשוד כחלק תנאי שחרורו:

  1. חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
  2. איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים. 

  3. איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.

  4. איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
  5. חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.

  6. חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע

  7. איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים;

כפי שנית לקרוא, חלק מההגבלות שבסמכות המשטרה להטיל על חשוד הינן הגבלות שנושאות עמן פגיעה קשה בזכויות הפרט של החשוד, בחירותו ובחופש התנועה שלו.

כך לדוגמא, הקצין יכול להורות להרחיק את החשוד מדירת מגוריו, העיר שבה הוא מתגורר או אפילו מאזור כללי בארץ (למשל אזור חיפה) למשך 15 ימים. מדובר בהגבלה קשה שמטבע הדברים צפויה לפגוע באופן קשה בחירותו של החשוד ובשגרת חייו.

יתרה מכך, הקצין הממונה רשאי להורות לחשוד לשהות במעצר בית במשך כל שעות היממה לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים. מעצר הבית הינו הגבלה שנושאת עמה הגבלת חירות קשה ופוגענית במיוחד ועל כן ראוי שתופעל במשורה על ידי קציני המשטרה. בפועל, בלא מעט מקרים קציני המשטרה מטילים על החשוד מגבלה של מעצר בית גם כאשר הנסיבות אינן מצדיקות זאת.

כמו כן, חוק סדר הדין הפלילי מקנה לקצין החקירות סמכות להורות על הרחקה של החשוד ואי יצירת קשר בינו לבין כל אדם שייקבע לתקופה של 30 ימים. חשוב לציין כי החוק אינו מגביל את הקצין הממונה באשר לזהותו של האדם שעל החשוד להימנע מלשהות בקרבתו או ליצור עמו קשר. המשמעות היא שהקצין יכול להורות על הרחקה של החשוד מכל אדם, לרבות קרובי משפחה שהוא מתגורר עמם. הרחקה זו דומה במהותה להרחקה שבית המשפט רשאי להטיל על אדם שהוגשה נגדו בקשה למניעת הטרדה מאיימת. קראו עוד אודות הליך של מניעת הטרדה מאיימת וצו הרחקה במאמר הבא.

יש לציין כי הקריטריונים שעל פיהם קצין החקירות אמור לבחון את טיב התנאים המגבילים שבכוונתו להטיל על החשוד מוגדרים בסעיף 46 לחוק סדר הדין הפלילי. סעיף זה קובע כי בקביעת תנאי הערובה הקצין הממונה ישקול בין היתר את מהות העבירה, המידע שבידי המשטרה, עברו הפלילי של האדם והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה. מטבע הדברים, כאשר מדובר בעבירה חמורה, שהראיות בעניינה חזקות יותר, ושמדובר באדם בעבר פלילי מכביד, כך תנאי הערובה צפויים להיות נוקשים יותר ומגבילים יותר על חירותו של החשוד וחופש תנועתו.

חשוב לציין שחוק סדר הדין הפלילי קובע כי כאשר מדובר בחשוד שהינו קטין, הקצין הממונה נדרש להתחשב בין היתר בצרכיו המיוחדים כקטין. קראו עוד אודות ייצוג קטינים בהליכים פליליים במאמר הבא.

ראוי לציין כי עורך דין פלילי שמגיע לתחנת המשטרה על מנת לייעץ לחשוד לפני החקירה יכול לנסות לשכנע את הקצין הממונה שמדובר במקרה שמתאים לשחרור בערובה ואף לשוחח עמו על תנאי הערובה הרצויים. כלומר, עורך דינו של החשוד יכול וצריך לנסות לשכנע את הקצין לשחרר את החשוד בערובה ולהטיל עליו תנאי שחרור שאינם פוגעניים.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין לפני החקירה?

כפי שצוין, חקירה משטרתית הינה הליך שטומן בחובו לא מעט סכנות וסיכונים לאדם שנחקר. החקירה המשטרתית יכולה להוביל להגשת כתב אישום נגד הנחקר ובמקרים מסוימים ההליך נגדו עלול להסתיים בהרשעה ובעונשים קשים, לרבות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. גורלו של נחקר ושל ההליך הפלילי כולו תלוי בראש ובראשונה בחקירה המשטרתית.

לעיתים קרובות, גורל התיק יוכרע אך ורק על בסיס הגרסה הראשונה שהנחקר ייתן לאירועים בעת הגעתו למעמד החקירה. עורך דין פלילי שבקיא בהליכי חקירה ובעבודת המשטרה יוכל לספק ללקוח שלו עצות חשובות שיוכלו לסייע לו לסיים את החקירה על הצד הטוב מיותר מבחינתו. במקרים מסוימים גרסה טובה ואמינה תוביל לסגירת התיק במהרה ולהסרת החשד מעל אותו נחקר.

מחפש עורך דין פלילי? זומנת לחקירה ? זקוק לייעוץ לפני חקירה? נקראת לתת עדות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.

שתפו את המאמר
אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

מטען חורג
כל הפוסטים

מטען חורג

הובלת מטען חורג הינה עבירת תעבורה הנפוצה בעיקר בקרב נהגים מקצועיים כגון נהגי משאיות שהובלת המטען היא פרנסתם ועיסוקם היום יומי. חשוב להבהיר כי העבירה

החזקת סמים לצריכה עצמית_640x426
כל הפוסטים

החזקת סמים לצריכה עצמית

החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה פלילית בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים שמהווה את מקור החקיקה שמסדיר את תחום עבירות הסמים בדין הפלילי הישראלי. בישראל, עבירות

דילוג לתוכן