עבירת השוד

עבירת השוד היא עבירת רכוש חמורה במיוחד שעונשי המאסר שמוטלים על המורשעים בה הינם חמורים וממושכים. כפי שידוע לכל, עבירת השוד הינה עבירת רכוש שמתבצעת באמצעות אלימות או איומים שמופעלת על הקורבן תוך כדי נטילת רכושו. למעשה, מדובר באחת מעבירות הרכוש החמורות ביותר שקיימות בחוק העונשין הישראלי.

החומרה היתרה של עבירת השוד מתבטאת בין היתר בעונש המקסימלי שהמחוקק ראה לנכון לקבוע לצד העבירה. כפי שיפורט להלן במאמר זה, העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירת השוד הבסיסית עומד על 14 שנות מאסר.

לצד עבירת השוד הבסיסית המחוקק מצא לנכון להגדיר עבירה נוספת שהינה עבירת השוד בנסיבות מחמירות. העונש המירבי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בגין עבירת שוד בנסיבות מחמירות הינו חמור יותר מהעונש שקבוע לצד עבירת השוד הבסיסית ועומד על 20 שנות מאסר.

חשוב להבהיר כי עבירות השוד הינן עבירות פליליות חמורות במיוחד שהעונשים שקבועים לצדן הינם חמורים במיוחד בהשוואה לעבירות רכוש אחרות. לשם השוואה ראוי לציין כי העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירת הגניבה עומד על 3 שנות מאסר בלבד. קראו עוד אודות עבירת הגניבה במאמר הבא.

כדוגמא נוספת לעבירת רכוש חמורה אחרת ניתן להזכיר גם את העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה. מדובר בעבירת רכוש שנחשבת לעבירה חמורה למדי, אולם, העונש שקבוע לצידה עומד על 5 שנות מאסר בלבד. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה.

מהו שוד?

סעיף 402(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מגדיר את עבירת השוד באופן הבא: 

"(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע-עשרה שנים.

כפי שניתן לקרוא עבירת השוד היא הנגזרת האלימה והחמורה יותר של עבירת הגניבה הרגילה. כפי שהבהרתי במאמרים אחרים, עבירת הגניבה מוגדרת בחוק העונשין כלקיחת דבר מבעליו ללא הסכמתו, וזאת במטרה לשלול אותו שלילת קבע כלומר לשלול את החפץ מבעליו לצמיתות.

ההבדל בין עבירת השוד לעבירת הגניבה?

כפי שניתן לקרוא בחוק העונשין, להבדיל מעבירת הגניבה, בעבירת השוד נטילת הנכס נעשית באמצעות אלימות או איומים שאינם מתרחשים בעת עבירת הגניבה הרגילה. באופן בלתי ממצה, ניתן לומר כי עבירת הגניבה מתבצעת ללא ידיעתו של מחזיק הרכוש כי מבצע העבירה שולל את רכושו. כך לדוגמא, פריצה לבית מגורים ונטילת הרכוש ממנו תיחשב לפעולה שמגלמת הן את עבירת הגניבה והן את עבירת ההתפרצות. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות עבירת ההתפרצות.

כלומר, להבדיל מעבירת הגניבה, עבירת השוד מתבצעת בנוכחותו של בעלי הרכוש ותוך הפעלת אמצעי אלימות כזה או אחר לצורך נטילת הרכוש. כפי שיפורט להלן במאמר זה, האלימות שיכולה להתפרש ככזו שמגלמת את עבירת השוד יכולה להתבטא במגוון רחב של דרכים וצורות.

 

תקיפה במהלך שוד

כאמור, האלימות שעבירת השוד מתייחסת אליה יכולה להתבצע במספר דרכים ואופנים שונים, החל מתקיפה סתם, תקיפה שגורמת חבלה של ממש, חבלה חמורה או פציעה.

לשם השלמת התמונה ראוי לציין כי עבירת התקיפה יכולה להתגבש גם כאשר מדובר באלימות קלה באופן יחסי שבמהלכה לא נגרמו לקורבן חבלות ממשיות או נזקים גופניים קשים. כך לדוגמא, גם דחיפה או יריקה נחשבים למעשים שעל פי החוק הישראלי מהווים תקיפה. קראו עוד בנושא עבירות אלימות במאמר שכתבתי בנושא עבירת התקיפה.

לעניין עבירת השוד, המשמעות המשפטית הינה שגם גניבה שמתבצעת באמצעות דחיפה או מכה קלה שמופנית לעברו של מחזיק הרכוש יכולה להוביל להרשעתו של הגנב בעבירת השוד החמורה.

אלימות במהלך השוד או לאחריו

חשוב לציין שעל פי חוק העונשין האלימות יכולה להתבצע בשעה מעשה השוד, לפניו או אחריו. כלומר, על פי חוק העונשין אין הכרח כי האלימות התבצעה ממש במהלך הגניבה. דהיינו, גם אלימות שמתבצעת אחריה או לפניה עלולה להוביל להרשעה בעבירת השוד.

הקריטריון שנבחן בעניין זה הינו התכיפות למעשה הגניבה בהקשר לזמן שהיא בוצעה ביחס למועד שבו בוצע מעשה האלימות. ככל שמעשה התבצע בזמן שסמוך יותר למעשה הנטילה כך גוברים הסיכויים שהתביעה או בית המשפט יראו במעשה זה כמגלם את עבירת השוד.

היסוד הנפשי בעבירת השוד

חוק העונשין קובע בהקשר זה כי על מנת שהתביעה תוכל להרשיע את הנאשם בעבירת השוד היא חייבת להוכיח כי מטרת האלימות הייתה להשיג את החפץ שנגנב, להשאירו אצל מבצע העבירה או למנוע את ההתנגדות לגניבה. כלומר, בעבירת השוד התביעה נדרשת להוכיח כי מעשה האלימות נעשה מתוך יסוד נפשי מיוחד להבטיח את השגת הרכוש מקורבן העבירה או על מנת לוודא כי הרכוש נשאר בידיי השודד.

דהיינו, ברמה התיאורטית, ככל שהנאשם יצליח להוכיח כי מעשה האלימות לא התבצע ממטרה זו אזי שבית המשפט אמור לזכותו מעבירה זו ולהרשיעו בעבירת הגניבה. יחד עם זאת, קשה לתאר סיטואציה שבה נאשם שגנב רכוש תוך כדי מעשה אלימות יצליח לשכנע את בית המשפט כי מעשה האלימות לא היה קשור לגניבה ולא נעשה על מנת להקל על ביצוע העבירה.

איומים במהלך שוד

כפי שתואר קודם לכן, החוק אינו מגדיר את רמת האלימות הנדרשת כך שכל אלימות שמתבצעת במהלך נטילת חפץ עלולה להיחשב כאלימות שמגבשת את עבירת השוד. כפי שהוסבר בחלק הקודם, אפילו מכת אגרוף או דחיפה על ידי גונב החפץ עלולה להוביל להגשת כתב אישום חמור נגדו בגין עבירת שוד.

יתרה מכך, על פי החוק גם איומים לבצע אלימות שנאמרים בשעת הגניבה ייחשבו למעשים שמגבשים את עבירת השוד, גם במקרים בהם בפועל לא ננקטה אלימות פיזית.

הואיל ועבירת השוד יכולה להתבצע גם על ידי איומים ראוי להבהיר מספר נקודות בעניין עבירת האיומים. על פי החוק הישראלי, עבירת האיומים יכולה להתגבש על ידי מגוון רחב של ביטויים מאיימים כגון תנועות ידיים, סימנים, הבטות פנים מאיימות וכמובן מילים מפורשות.

זאת ועוד, גם האיומים עצמם יכולים להיות מועברים במספר רחב של מדיות וצורות כגון הודעות, מסרונים, מסרים על ידי אחר ורמיזות מאיימות.

בהקשר לעבירת השוד, המשמעות המשפטית הינה כי האיום לפגיעה בקורבן העבירה יכול להתבצע גם באמצעות סימנים או רמזים לפגיעה ולאו דווקא על ידי אמירה מפורשת כי במידה ולא יעביר את הרכוש (או הכסף) הוא צפוי להיפגע.

מעניין לציין כי באחד מהתיקים שנדונו לאחרונה באחד מבתי המשפט המחוזיים בארץ נקבע כי פתק שהשודד העביר לבנקאית ובו נכתב "זה שוד" נחשב לאיום שמגבש את עבירת השוד.

כפי שציינתי במאמר בנושא עבירת האיומים, הביטויים המאיימים נבחנים על ידי בית המשפט באמצעות מבחן אובייקטיבי על פי נקודת המבט של האדם הסביר. במילים פשוטות, השאלה שנשאלת היא האם יש בביטויים שהושמעו כלפי קורבן העבירה על מנת "להטיל אימה" בליבו של הישראלי הממוצע במידה והיה עומד בנעליו של המאוים.  ככל שהתשובה לשאלה זו הינה חיובית אזי שמדובר במקרה שבו בוצעה עבירת האיומים.

במקרה שבו האיומים בוצעו במהלך נטילה של חפץ או רכוש, מבצע העבירה עלול להיות מואשם ואף מורשע בעבירת השוד. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבי אודות עבירת האיומים.

ערך הרכוש שנשדד

חשוב לציין כי ככל הנוגע לעבירת השוד, אין שום משמעות לערך של הרכוש שנשדד ובית המשפט יכול להרשיע נאשם בביצוע עבירת השוד בין אם מדובר ברכוש בעל ערך נמוך ובין אם מדובר ברכוש בערך כספי נמוך.

כך לדוגמא, ניתן להרשיע אדם בשוד במידה והוא נטל באיומים או באלימות טלפון נייד. עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שעמדה לחובתו הרשעה קודמת בעבירת השוד בגין גניבה באיומים של טלפון נייד.

מה העונש בגין שוד

סעיף 402(א) לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שיוטל על אדם שהורשע בעבירה הרגילה של שוד (להבדיל משוד בנסיבות מחמירות) הינו 14 שנות מאסר. כפי שניתן להבין מדובר בעבירה שנחשבת לחמורה במיוחד ועל כן העונש המקסימלי שקבוע לצדה מצוי ברף הגבוה של העונשים הפליליים.

כפי שציינתי במאמרים אחרים, על אף העונש המקסימלי הגבוה שקבוע לצד עבירת השוד, מדובר בעונש מקסימלי בלבד והוא אינו מחייב כי בסופו של ההליך הפלילי זהו העונש שייגזר על הנאשם.

העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר גורמים משתנים שהינם ספציפיים וייחודיים לעבירה הרלוונטית באותו מקרה. כאשר מדובר בעבירת שוד נתונים רלוונטיים לענישה יהיו מהות הנכס שנלקח, ערכו הכספי, זהות הקורבן (למשל חבר באוכלוסייה מוחלשת כגון קשישים) ואופי האלימות שננקטה על ידי השודד בעת האירוע.

מטבע הדברים, ככל שמדובר במעשה שנחשב לחמור יותר במדדים חברתיים כך בית המשפט צפוי לייחס לו חומרה יתרה ובהתאמה לכך גם עונשו של הנאשם צפוי להיות חמור יותר. כך לדוגמא, שוד שמבוצע כלפי קשישים או לאנשים בעלי מוגבלות נחשב לחמור יותר בהשוואה לשוד אחר שמבוצע נגד אזרחים אחרים שאינם חלק מהקבוצות האמורות שנחשבות לקבוצות מוחלשות.

זאת ועוד, גם מידת האלימות שמופעלת במהלך השוד הינה בעלת משקל משמעותי ואף מכריע לעניין העונש שייגזר על הנאשם בסופו של התיק הפלילי. אין זה סוד כי שוד באמצעות דקירה או חלילה שימוש בנשק חם ייחשב לחמור יותר מאשר שוד שמבוצע בנסיבות מחמירות ובאמצעות שימוש בנשק חם כגון אקדח או כלי נשק אוטומטי.

לצד נתונים אלו בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהן עברו הפלילי של הנאשם או העדרו, מצבו המשפחתי, מצבו הרפואי, גילו, לקיחת אחריות מצדו, חרטה שהביע, הליך שיקומי שהתקיים או לא התקיים ובניסיונותיו לחזור למוטב.

ראוי להבהיר כי בעבירת השוד בתי המשפט נוטים להטיל על הנאשמים עונשים שכוללים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. ובמילים אחרות, סיום תיק שוד ללא הטלת מאסר בפועל הינו חריג. יחד עם זאת, ניתן לאתר גם תיקים שבהם הנאשמים הורשעו בעבירת השוד ונגזרו עליהם עונשים שלא כוללים מאסר בפועל כגון עבודות שירות. בדומה לכל עבירה פלילית, אחרת עונשו של הנאשם תלוי במקרה הספציפי ונקבע בהתאם בנסיבותיו הפרטניות.

שוד בנסיבות מחמירות

סעיף 402(ב) לחוק העונשין קובע נסיבות מסוימות שבהתקיימותן העבירה תוגדר כשוד בנסיבות מחמירות שנחשבת לחמורה יותר ובעלת עונש המקסימלי גבוה יותר מהעונש בגין עבירת השוד הרגילה.

ראו להלן כיצד מוגדר שוד בנסיבות מחמירות בחוק העונשין:

"(ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים".

כפי שניתן לקרוא מלשון החוק קיימות מספר חלופות שיוגדרו כשוד בנסיבות מחמירות בהתקיימות נסיבות נוספות שאינן מתקיימות בעבירת השוד הרגילה.

 ראשית, כאשר השודד חמוש במכשיר או נשק (קר או חם) ובאמצעותו הוא מבצע את השוד אזי מדובר בשוד בנסיבות מחמירות. בחוק אין הגדרה מפורשת לנשק עמו מבוצע השוד ולכן כל מכשיר או חפץ יכול להיחשב לנשק לצורך הרשעה בסעיף זה. כלומר, שוד בנסיבות מחמירות יכול להתבצע באמצעות סכין, אגרופן, אקדח, רובה, כלי נשק אוטומטי או כל חפץ אחר שביכולתו לפגוע במחזיק הרכוש. קראו עוד בנושא העבירה הפלילית של החזקת סכין במאמר הבא.

בנוסף, שוד בנסיבות מחמירות כולל גם מצבים בהם השוד בוצע בחבורה או שבמהלכו אדם נפצע או נפגע מאלימות.

 

מה העונש בגין שוד בנסיבות מחמירות?

בניגוד לעבירת השוד הבסיסית שעונשה המרבי עומד על 14 שנות מאסר, בעבירת השוד בנסיבות מחמירות העונש המקסימאלי שניתן להטיל על הנאשם הינו 20 שנות מאסר. בפועל, ברוב המקרים עונשי המאסר שמוטלים על נאשמים שהורשעו בעבירת השוד בנסיבות מחמירות הינם ממושכים וקשים יותר בהשוואה לנאשמים שנותנים את הדין בגין עבירת השוד הרגילה.

ניסיון שוד

סעיף 403 לחוק העונשין מגדיר עבירה ספציפית של ניסיון שוד:

"התוקף אדם לשם שוד, דינו – מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו – מאסר עשרים שנים".

ההבדל בין עבירת השוד הרגילה לעבירת זו היא כי בעבירת הניסיון השוד לא צלח והשודד נכשל במעשיו לגנוב את הרכוש או החפץ מקורבן העבירה. חשוב לציין בהקשר זה כי אין משמעות לסיבה שבגינה השוד נכשל בין אם מדובר בהתנהלות כושלת מצד מבצע העבירה או התערבות של גורמים חיצוניים שמנעו את השלמת העבירה.

 בעניין העונש ראוי להבהיר כי העונש המקסימאלי בגין עבירת ניסיון השוד הינו 7 שנות מאסר כלומר חצי מהעונש בגין עבירת השוד הרגילה שביצועה הושלם "בהצלחה" על ידי השודד.

יש לציין כי סעיף זה מחריג את עבירת ניסיון השוד מעבירות אחרות של ניסיון, שלגביהן נקבע בסעיף 34כד לחוק העונשין כי עונשן זהה לעונש בגין העבירה העיקרית, פרט לעבירות ניסיון בהן צוין אחרת במקום אחר בחוק.

כאשר במהלך ניסיון השוד התקיימו נסיבות מחמירות כגון שימוש בנשק, שוד בחבורה או פציעת אדם, העונש המקסימאלי שניתן יהיה להטיל על הנאשם בגין הניסיון יעמוד על 20 שנות מאסר. כלומר, ניסיון שוד שהתקיימו בו נסיבות מחמירות כולל עונש זהה לביצוע שוד בנסיבות מחמירות שצלח (כלומר שמבצע העבירה הצליח לשדוד את הרכוש).

עבירת השוד – שאלות ותשובות נפוצות

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירות שוד?

כפי שפורט במאמר זה עבירות השוד הן עבירות חמורות שבתי המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשי מאסר חמורים וממושכים. לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם בעבירות אלו, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות מסוג זה.

בהתקיים נסיבות מסוימות עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי. במקרים אחרים, שבהם חומר הראיות מעלה ספקות משמעותיים לעניין אשמתו של הנאשם, עורך דינו יוכל לנהל את הגנתו עד תום במטרה לשכנע את בית המשפט לזכותו לחלוטין מהעבירה המיוחסת לו.

 גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי בנושא חקירת משטרה.

מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? נחקרת בחשד לביצוע שוד? הוגש נגדך כתב אישום בגין שוד? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

על כותב המאמר:

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים, הליכים משמעתיים ותיקי תעבורה. בין היתר המשרד מייצג נאשמים וחשודים בעבירות סמים, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, עבירות כלכליות, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

מאמר מאת עו״ד אביב מזרחי