מעשה סדום היא פלילית חמורה מתחום עבירות המין. מדובר בעבירת מין שנחשבת לקשה במיוחד הואיל ובנסיבות מסוימות, מבחינת העונש המקסימלי שניתן להטיל בגינה, דינה כדין עבירת האונס. כפי שיוסבר להלן, העבירה של מעשה סדום מתחלקת למספר חלופות שנבדלות האחת מהשנייה בהקשר לחומרת העבירה והעונשים שקבועים לצדה. כאמור, החלופה החמורה ביותר של עבירה זו שווה בחומרתה ובעונש שניתן להטיל בגינה לעבירת האינוס שעונשה 20 שנות מאסר.
כפי שהדגשתי במאמרים אחרים, ככלל עבירות המין ניצבות ברף הגבוה ביותר של העבירות הפליליות במדינת ישראל. הרשויות מתייחסות לעבירות אלו בחומרה רבה ודואגות שעל המורשעים בגינן יוטלו עונשי מאסר כבדים, מרתיעים וממושכים.
מאמר זה כולל מידע בסיסי אודות עבירות מין ככלל ועבירת המעשה סדום בפרט, לרבות יסודות העבירה, ההבדלים בינה לבין עבירת האינוס והעונשים שבתי המשפט נוהגים להטיל בגינה.
מהו מעשה סדום?
על מנת להבין את יסודות העבירה של מעשה סדום נדרש תחילה להבין כיצד החוק מגדיר את המעשה. ראו להלן כיצד המעשה מוגדר בסעיף 347(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977:
"לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם".
כפי שניתן לקרוא מעשה סדום הוא החדרה של אחד מאיברי גוף או חפצים (מבחינת החוק אין חשיבות לחפץ) לפיו של אדם אחר או לפי הטבעת שלו.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי עצם עשיית המעשה אינו מהווה עבירה פלילית של מעשה סדום ועל מנת שהמעשה ייחשב לעבירה פלילית נדרש כי התקיימו תנאים נוספים שיפורטו בהמשך המאמר. ההגדרה האמורה הינה ההגדרה של המעשה בלבד. מטבע הדברים, כאשר המעשה נעשה בהסכמה בין שני בגירים אין מדובר בעבירה פלילית.
מעשה סדום בקטינים
כפי שציינתי בתחילת המאמר ישנן כמה חלופות לעבירה הפלילית של מעשה סדום. הראשונה שבהן קבועה בסעיף 347(א)(1) לחוק העונשין והיא מתייחסת לסיטואציה שבו מעשה הסדום נעשה באדם שמלאו ארבע עשרה שנים אך טרם מלאו לו שש עשרה שנים. כלומר, כאשר מעשה הסדום נעשה בקטין או קטינה מתחת לגיל שש עשרה אזי שמדובר בעבירה פלילית מסוג מעשה סדום. העונש שקבוע לצד חלופה זו של עבירת מעשה הסדום עומד על 5 שנות מאסר כעונש מירבי.
חשוב לציין בהקשר זה כי מבחינת החוק אין חשיבות לשאלת ההסכמה בהקשר לחלופה זו של עבירת מעשה הסדום. המשמעות הינה שכל אימת שמעשה הסדום בוצע בקטין או קטינה מתחת לגיל 16 אז העבירה התקיימה גם אם המעשה נעשה בהסכמה ובמסגרת יחסים זוגיים כלשהם.
החלופה השנייה של העבירה שאליה סעיף 347(א)(1) לחוק העונשין מתייחס אליה נוגעת למעשה סדום שבוצע בקטין או קטינה שמלאו לו שש עשרה אך טרם מלאו לו שמונה עשרה. חלופה זו מתממשת כאשר המעשה נעשה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה. כלומר בחלופה זו מדובר גם כן על קטין או קטינה אך שגילם עולה על 16 כאשר הדגש ניתן על שאלת ניצול המרות.
יודגש כי חוק העונשין מציין כי לעניין סעיף זה יראו במטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי או אדם שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום בקטין שמלאו לו שש עשרה אך לא מלאו לו 18, במהלך תקופה שבו ניתן לקטין טיפול נפשי, כמי שעשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות.
דהיינו, מדובר במעין חזקה משפטית שקובעת שבנסיבות האמורות ייראו במעשה כמעשה סדום שבוצע תוך ניצול יחסי תלות. בנוסף, החוק קובע כי החזקה אמורה לא תחול כאשר המעשים התחילו לפני תחילת הקשר הטיפולי במסגרת קשר זוגי.
לדעת כותב המאמר, סעיף זה מעניין במיוחד הואיל והוא מכניס בגדרו גם אנשים שאינם באמת מטפלים (פסיכיאטר או פסיכולוג) אלא גם אנשים שהתחזו לכאלה ומחיל עליהם סטנדרטים של יחסי תלות. ניתן לשער כי כתב אישום שיוגש נגד נאשם בנסיבות כאלה יכלול גם עבירות של התחזות ואולי אף קבלת דבר במרמה. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על עבירת ההתחזות.
מבחינת העונש שקבוע לצד שתי החלופות האמורות שמבוצעות כלפי קטינים, חוק העונשין קובע כי במקרה מסוג זה העונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם עומד על 5 שנות מאסר.
האם אי מודעות לגיל הקטין פוטרת מעונש?
התשובה לשאלה זו היא מורכבת. ראוי להבהיר בהקשר זה כי בכל עבירה פלילית, מלבד היסוד העובדתי של העבירה, המדינה נדרשת גם להוכיח את היסוד הנפשי שהתקיים אצל הנאשם בעת ביצוע העבירה. היסוד הנפשי מתייחס לכוונה של הנאשם לביצוע העבירה והמודעות שהתקיימה אצלו בנוגע לקיום הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה.
בהקשר לעבירות שמבוצעות נגד קטינים עולה לעיתים השאלה האם הנאשם אכן היה מודע לעובדה שמדובר בקטין והאם היה מודע לגילו המדויק של הקטין. חשוב לזכור בהקשר זה כי קיימים הבדלים משמעותיים בהקשר לעבירות מין שמבוצעת בקטינה בת 17 לעומת אותן עבירות שמבוצעות כלפי קטינה בת 13.
בהקשר לעבירה של מעשה בקטינה, הנאשם יכול לטעון להגנתו כי לא היה מודע לעובדה שמדובר בקטינה. ככל שבית המשפט יתרשם שזה אכן המקרה אזי שעליו לזכותו מהמיוחס לו גם אם במישור העובדתי אכן ביצע מעשה סדום בקטינה.
יש לציין בהקשר למודעות לרכיבי העבירה כי בישראל נהוג כלל משפטי שנקרא "עצימת עיניים". משמעותו כי אם אדם חשד בנסיבות מסוימות אך נמנע מלברר אותן אזי שניתן לראות בו במי שהיה מודע לנסיבות.
לדוגמא, אדם יוצר קשר עם קטינה שהוא אינו יודע בוודאות שהיא קטינה אך הוא אכן חושד בכך ונמנע מלברר את גילה האמיתי. במקרה מסוג זה בית המשפט רשאי לקבוע כי הוא עצם את עיניו לעניין קיום הנסיבה שהינה "קטינות" ולהרשיע אותו בביצוע העבירה. קראו עוד בהקשר לעבירות נגד קטינים במאמר שכתבתי על הדחת קטין לשימוש בסמים.
מעשה סדום בבגיר תוך ניצול יחסי מרות או תלות
סעיף 347(א1) לחוק עונשין קובע חלופה נוספת לעבירת המין של מעשה סדום. מדובר על סיטואציה שבה מעשה הסדום נעשה כלפי בגיר או בגירה (כלומר שמלאו להם 18) תוך ניצול יחסי מרות ביחסי עבודה או בשירות. מטבע הדברים, מדובר בחלופה שאין זו משימה קלה להוכיח את התקיימותה.
לדוגמא, כאשר אדם מנהל קשר עם כפוף או כפופה לו במסגרת העבודה ולאחר מכן הכפוף או הכפופה מגישים תלונה וטוענים לניצול יחסי מרות. כפי שניתן להבין, ככל הממונה על המתלוננת יספק גרסה טובה ויטען כי מדובר היה ביחסים בהסכמה ללא כל ניצול יחסי מרות קשה להאמין שיוגש נגד אותו אדם כתב אישום. קראו עוד בהקשר ליחסי עבודה במאמר שכתבתי על הטרדה מינית.
בדומה לכל עבירה פלילית אחרת, גם הנסיבות של ניצול יחסי מרות או רכיבי כפייה כלשהם במסגרת העבודה אמורים להתברר במסגרת החקירה המשטרתית. בתיקים מהסוג הזה, המשטרה תטה לבחון את כל מערכת היחסים של החשוד והמתלוננת, לרבות התכתבויות שהיו ביניהם, מסרונים או אינדיקציות אחרות שיכולות להעיד על טיב היחסים ביניהם. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.
חוק העונשין קובע כי במקרה של מעשה שנעשה בבגיר תוך ניצול יחסי מרות העונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם עומד על 3 שנות מאסר. להבדיל מהחלופות האחרות של עבירת מעשה הסדום מדובר בעבירה מסוג עוון (עונשה אינו עולה על 3 שנות מאסר) ועבירה שנחשבת לקלה באופן יחסי בהשוואה לעבירות מין אחרות. כך לדוגמא, גם העבירה של מעשה מגונה הינה עבירה מסוג עוון שעונשה המקסימלי עומד על 3 שנות מאסר. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על מעשה מגונה.
מתי מעשה סדום נחשב לאונס?
סעיף 347(ב) לחוק העונשין קובע כי כאשר מעשה נעשה באחת הנסיבות של סעיף 345 לחוק העונשין הרי שדינו כדין אונס. המשמעות המשפטית הינה שהעונש המירבי שניתן לגזור על הנאשם שהורשע בחלופה זו עומד על 16 או 20 שנות מאסר בהתאם לנסיבות המקרה.
סעיף 345 לחוק העונשין עוסק בעבירת האינוס. הלכה למעשה חוק העונשין קובע כי כאשר מעשה מתבצע באחת הנסיבות שמפורטות בסעיף 345 אזי שדינו של המבצע כדין אדם שביצע אונס.
עבירת האונס מתחלקת לעבירה הרגילה ולאונס בנסיבות מחמירות. החלופה הרגילה של עבירת האונס מוגדרת בסעיף 345(א) לחוק. היא מתייחסת למצב שבו המעשה נעשה ללא הסכמת האישה, בהסכמת האישה שהושגה במרמה, שהאישה היא קטינה מתחת לגיל 14 אף בהסכמתה או תוך ניצול חוסר הכרה של האישה או ניצול היותה חולת נפש או ליקוי אחר שמונע ממנה לתת הסכמה חופשית.
בהקשר לעבירת הסדום, המשמעות הינה שכאשר מעשה הסדום נעשה באחת מאותן נסיבות שפורטו לעיל אזי שניתן להטיל על המבצע עונש מאסר שמגיע ל-16 שנות מאסר.
עבירות האונס בנסיבות מחמירות קבועה בסעיף 345(ב) לחוק העונשין. היא מתייחסת למצב שבו האונס נעשה בקטינה מתחת לגיל 16 ללא הסכמתה, בהסכמה שהושגה בתרמית, תוך ניצול של חוסר הכרה או ניצול של ליקוי שכלי או מחלת נפש.
בנוסף, עבירת האונס בנסיבות מחמירות מתקיימת כאשר המעשה נעשה תוך איום בנשק, תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית, תוך התעללות באישה או כאשר חברו שניים או יותר לביצוע האינוס.
-בהקשר לעבירה של מעשה הסדום המשמעות הינה כי כאשר מעשה הסדום נעשה באחת הנסיבות שפורטו לעיל, אזי שדינו של המבצע כדינו של אדם שביצע אונס בנסיבות מחמירות. כלומר, שבית המשפט רשאי להטיל עליו עונש מאסר מקסימלי של 20 שנות מאסר. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על עבירת האונס.
מה ההבדל בין אונס למעשה סדום?
כפי שהסברתי בחלק הקודם של המאמר ההבדל בין שתי העבירות הוא גבולי וחמקמק. העבירה הרגילה מתייחסת למעשי סדום שמבוצעים נגד קטינים שגילם מתחת לגיל 16 (ומעל 14) ובהסכמה ובמעשי סדום שמבוצעים בקטינים שגילם מעל 16 אך תוך ניצול יחסי מרות כלשהם.
באשר לחלופה השנייה של עבירת מעשה הסדום הרי שמדובר במעשים שזהים במהותם לעבירת האינוס כאשר השוני נוגע רק למקום ההחדרה. בעוד עבירת האונס מתייחסת להחדרה לאיבר המין של האישה מעשי סדום הינם מעשים שכוללים החדרה של חפץ או איבר לפה של הקורבן או לפי הטבעת. כאמור, כל יתר רכיבי העבירה זהים במהותם למעשים שמגדירים את עבירת האינוס.
מה העונש על מעשה סדום?
כאמור, העונש המירבי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה רגילה עומד על 5 שנות מאסר. בנוסף, כאשר מדובר על מעשה שבוצע בבגיר או בגירה תוך ניצול יחסי מרות בעבודה אזי שהעונש המקסימלי שהחוק קובע לעבירה עומד על 3 שנות מאסר.
כאשר מדובר על מעשה שהתקיים בו אחד מהרכיבים של עבירת האונס אזי שמדובר בעבירה שעונשה המירבי נע בין 20-16 שנות מאסר (בהתאם לחלופה הרלוונטית).
יחד עם זאת, חשוב לציין כי העונשים האמורים הינם עונשי מקסימום. המשמעות המשפטית הינה שבתי המשפט אינם כבולים לאותם עונשים, שכן הם מסמלים את הגבול העליון בלבד ולא מהווים עונש חובה. במדינת ישראל, העונשים הפליליים נקבעים בהתאם לעיקרון ההלימה. משמעותו פרופורציה ויחס ראוי בין המעשה לבין העונש שמוטל על ידי בית המשפט.
בין יתר השיקולים בתי המשפט נדרשים להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ענישה שהטילו שופטים אחרים במקרים דומים, מידת הפגיעה בקורבן ונסיבותיו האישיות של הנאשם (עבר פלילי, גיל, מצב רפואי, מצב משפחתי ועוד).
ייצוג על ידי עורך דין בעבירות מין
כפי שצוין במאמר זה, העבירה של מעשה סדום הינה עבירת מין חמורה. אדם שמורשע בעבירה זו נמצא בסכנה מוחשית שבית המשפט יטיל עליו עונש מאסר ארוך וממושך. לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם בעבירה זו מומלץ להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי עוד משלב החקירה הפלילית.
במקרים רבים, ייעוץ לפני חקירה והעצות שעורך דין פלילי מספק לחשוד יתגלו כבעלי ערך משמעותי ולעיתים אף גורלי בעניין המשך התיק או סגירתו ללא הגשת כתב אישום.
