שיבוש הליכי משפט

שיבוש הליכי משפט

שיבוש הליכי משפט הינו הכינוי השיגור של עבירה פלילית שמתבצעת במטרה לפגוע בהליכים משפטיים ולהכשיל אותם. חשוב לציין הכינוי "שיבוש הליכי משפט" אולם כינוי זה אינו מותאם להגדרה החוקית שקבועה בחוק העונשין. חוק העונשין מתייחס לעבירה זו כשיבוש "מהלכי משפט" להבדיל מהכינוי השגור שמתייחס ל-"להליכי משפט".

כך או כך, שיבוש הליכי משפט הינה עבירה שהאיסור הפלילי לגביה נועד להגן על ההליך המשפטי מפני השפעות זרות שעלולות לסמא (לעוור) את עינו של בית המשפט בנוגע לאמת העובדתית.

מטבע הדברים, העבירה של שיבוש מהלכי משפט עלולה לגרום לשיבושי דין ולתוצאות משפטיות שאינן הוגנות ואינן ראויות. דהיינו, מדובר בעבירה שמהות עשייתה מוביל לאי צדק משווע ולעוול משפטי.

חשוב לציין בהקשר זה כי העבירה של שיבוש הליכי משפט רלוונטית בכל ההליכים המשפטיים שמתנהלים במדינת ישראל ולאו דווקא בהקשר להליכים פליליים.

יתרה מכך, כפי שיפורט להלן, סעיף החוק שעוסק בעבירה זו מתייחס גם להליכי משפט אולם במקביל גם להליכים של חקירה פלילית והוצאה לפועל של החלטת בית משפט.

דהיינו, עבירה זו רלוונטית גם להליכים חקירתיים שמתקיימים טרם ההליך המשפטי כגון חקירת משטרה או בירור פלילי אחר. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא חקירה באזהרה

בנוסף, ראוי להבהיר כבר עתה כי הפעולה של שיבוש הליכים משפטיים יכולה להתבצע במגוון רחב של דרכים וצורות כך שקיימות אפשריות אין סופיות לביצוע עבירה זו.

בין היתר עבירה זו יכולה להתבטא בהפחדה של עדים, בהשפעה על עדים, בזיוף מסמכים שמוגשים במסגרת של הליך משפטי, העלמת ראיות, בידוי ראיות ועוד.

העבירה של שיבוש הליכי משפט נבדלת מהעבירה של הטרדת עד במובן זה שמדובר בעבירה שמתייחסת באופן כללי לשיבוש הליכים משפטיים ולאו דווקא לפעולה של הטרדת עדים.

דהיינו, מדובר בעבירה כללית יותר שמאפשרת להעמיד לדין נאשמים בגין מגוון רחב של פעולות. כאמור, העבירה של הטרדת עד מתייחסת באופן ספציפי להשפעה על עדים במסגרת של הליך משפטי או חקירתי. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על הטרדת עד.

מאמר זה כולל מידע משפטי אודות העבירה של שיבוש הליכי משפט, לרבות יסודות העבירה ומתחמי הענישה המקובלים בעבירה זו.

שיבוש מהלכי משפט

העבירה הפלילית של שיבוש מהלכי משפט מוגדרת באופן הבא בסעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז-1977:

"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".

כפי שניתן לקרוא, העבירה של שיבוש הליכי משפט מתייחסת לפעולות שנועדו להשפיע באופן שלילי על הליך משפטי במטרה להטות את תוצאותיו לטובת אינטרס כזה או אחר של מבצע העבירה.

המצבים הנפוצים בהקשר לעבירה זו הינם במקרים שבהם מבצע העבירה מנסה להטיל אימה ולהפחיד עד מסוים מלהעיד בהליך משפטי או לחלופין להשפיע על עדותו באופן שמטיב עם מבצע העבירה.

כפי שציינתי בפתח המאמר, העבירה של שיבוש מהלכי משפט יכולה להתבצע בכל דרך אפשרית שניתן לחשוב עליה החל מאיום על עדים ועד להגשת מסמכים מזויפים לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי.

חשוב לציין כי ברוב המקרים שנוגעים לעבירה זו מעשה העבירה מגלם במקביל גם עבירות פליליות נוספות כגון איומים, זיוף או הטרדת עד. קראו עוד על כך במאמר שכתבתי בנושא איומים.

במקרים אלו, וככל שהראיות שנאספו במסגרת החקירה יבשילו לכדי הגשת כתב אישום, התביעה צפויה לכלול בכתב האישום מספר עבירות פליליות נוספות לצד העבירה של שיבוש הליכי משפט.

כידוע, כתב אישום פלילי שמוגש נגד נאשם עלול לכלול מספר עבירות שבהן הנאשם מואשם במקביל ולאו דווקא לכלול עבירה פלילית אחת. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי אודות כתב אישום.

שיבוש הליכי משפט היסוד הנפשי

היסוד הנפשי הנדרש בעבירה הפלילית של שיבוש הליכי משפט הינו יסוד נפשי מסוג כוונה. דהיינו, על מנת שהתביעה תוכל להרשיע נאשם בעבירה זו היא נדרשת להוכיח לבית המשפט כי פעולותיו של הנאשם נעשו באופן מכוון על מנת לשבש את ההליך המשפטי ולהשפיע על תוצאותיו.

לדעת כותב המאמר, בניגוד לעבירות פליליות אחרות המשימה שעניינה הוכחת היסוד הנפשי בעבירה זו אינה מורכבת.

הדברים האמורים נכתבים בהתחשב בעובדה כי מדובר בעבירה שברוב המקרים כוונתו של העושה הינה יחסית מובהקת. כך לדוגמא, לא קשה להבין את כוונותיו של אדם שמאיים על עד שצפוי להעיד נגדו במשפט פלילי ודרישה כי יעיד לזכותו.

מה העונש על שיבוש הליכי משפט ?

העונש המקסימלי שקבוע לצידה של העבירה שעניינה שיבוש הליכי משפט עומד על 3 שנות מאסר. חשוב להבהיר כי שנות המאסר שקבועות לצד כל עבירה פלילית בחוק העונשין מסמלות עונש מקסימלי אולם לא עונש חובה. כלומר, אין מדובר בעונש שחובה להטילו בכל תיק ותיק.

במדינת ישראל, העונשים שמוטלים על נאשמים במסגרת משפט פלילי נקבעים בהתאם למספר קריטריונים שקבועים בחוק העונשין. סעיפי החוק שעוסקים בענישה פלילית מנחים את השופטים לקבוע את עונשו של הנאשם במספר שלבים.

בשלב הראשון מוטל על השופט לקבוע את מתחם העונש ההולם. מדובר במעין טווח ענישה של עונשים שנעים מהעונש הקל ביותר שניתן להטיל במקרה הנדון ועד לעונש החמור ביותר שניתן להטיל באותו מקרה.

כך לדוגמא, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט בית המשפט רשאי לקבוע כי מתחם העונש ההולם למקרה שבפניו נע בין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל (דוגמא לשם המחשה בלבד). קראו עוד על עונש של מאסר מותנה במאמר שכתבתי אודות מאסר על תנאי.

בקביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט נדרש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מדיניות הענישה הנוהגת ומידת הפגיעה בערכים המוגנים. בעבירה של שיבוש מהלכי משפט הנסיבות הרלוונטיות יהיו אופן השיבוש, טיב העבירות הנלוות (איומים לעומת זיוף), סוג המשפט שעליו מדובר, תוצאת השיבוש והנזקים שנגרמו מביצוע העבירה.

לדעת כותב המאמר, עבירה של שיבוש מהלכי משפט שמתבצעת באמצעות איום על עדים הינה עבירה שמעצם מהותה וטבעה הינה חמורה יותר מעבירה של שיבוש שמתבצעת באמצעות זיוף או אמצעי אחר.

לאחר שבית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהקשר לעבירה פלונית, מוטל עליו לקבוע את עונשו של הנאשם במסגרת המתחם שהוא עצמו קבע קודם לכן בשלב הראשון.

במסגרת זו בית המשפט מצווה על ידי המחוקק לשקול את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה דהיינו את נסיבותיו האישיות של הנאשם. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיקון 113 לחוק העונשין.

בשלב זה, בית המשפט נדרש להתחשב בגילו של הנאשם, במצבו הרפואי, במשפחתו של הנאשם, בעברו הפלילי, בקבלת האחריות על העבירה, באופן שבו ניהל את משפטו (האריך שלא לצורך או הגיע להסדר טיעון, נכונותו להשתקם ועוד.

משמעות העבירה של שיבוש הליכי משפט

עבירות שנוגעות לשיבוש הליכי משפט או הינן עבירות פליליות שיש להן חשיבות ציבורית שחורגת מעבר לעבירה הספציפית שנוגעת לעבירה פלונית שבוצעה במקרה כזה או אחר.

התוצאות של עבירות אלו פוגעות בתחושת הצדק ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה. האיסור הפלילי על מעשים אלו נועד למנוע מבעלי עניין כאלו ואחרים להטות את תוצאות ההליך המשפטי לטובתם.

בהתאם לאמור לעיל, רשויות האכיפה ובתי המשפט נוהגים לראות בעבירות אלו כעבירות חמורות שיש להטיל בגינן ענישה מחמירה ומרתיעה.

עורך דין פלילי שיבוש מהלכי משפט

בכל אישום שנוגע לביצוע עבירה פלילית קיימים יתרונות משמעותיים לייצוג על ידי עורך דין פלילי פרטי בהליך המשפטי. דברים אלו נכונים גם בהקשר לעבירות שעניינן שיבוש מהלכי משפט.

יש לציין בהקשר זה כי מעבר לעונש שבית המשפט עלול להטיל על נאשם בעבירה זו יש לזכור כי כל הרשעה בעבירה פלילית מלווה בכתם שעלול להשפיע על האזרח המורשע לשארית חייו.

עורך דין פלילי שמייצג נאשם יכול ואמור לייצג אותו נאמנה על מנת שיסיים את ההליך המשפטי בתוצאה טובה ביותר עבורו וככל שמתאפשר ללא עונש וללא הרשעה פלילית. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא אי הרשעה בהליך פלילי.   

תמונה של כותב המאמר עו"ד אביב מזרחי
כותב המאמר עו"ד אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...
איומים_640x359
כל הפוסטים
איומים

איומים הם חרב פיפיות בעולם הפלילי. הם יכולים לנבוע מרגע של חולשה או כעס, אך עלולים להוביל אדם, שבשגרה אינו אלים, אל תוך מערבולת משפטית

יחידת ביטחון מידע_640x448
כל הפוסטים
יחידת ביטחון מידע

יחב"מ היא יחידת ביטחון מידע במשטרת ישראל. היחידה מהווה גורם מפתח בתחום אבטחת המידע והשמירה על ביטחון הציבור. מבחינה מקצועית, יחב"מ אחראית על ניהול והערכת

דילוג לתוכן