בקשה להחזרת תפוס מהמשטרה

לא מעט אזרחים שמוצאים את עצמם בחקירה משטרתית נאלצים להתמודד במקביל עם תפיסת רכושם על ידי המשטרה. לעיתים קרובות, המשטרה נוהגת להחזיק ברכוש התפוס לתקופות ממושכות וארוכות. תפיסת רכוש לזמן בלתי מוגדר הינה פעולה משטרתית שפוגעת בזכויותיהם ובקניינם של אזרחים ואף מלווה בתחושות קשות של קיפוח, חוסר אונים וחוסר צדק. מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע בסיסי בעניין רכוש שנתפס על ידי המשטרה, על דרכי ההתמודדות האפשרויות ובהליכים המשפטיים הקשורים שקשורים בנושא.

מהיכן המשטרה שואבת את סמכותה לתפוס רכוש?

סעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 הוא סעיף שמתייחס לחיפוש שנערך בהתאם לצו שופט. סעיף זה מעניק לשוטר שמבצע את החיפוש לתפוס חפצים שנחזים להיות כחפצים שתוארו בצו. בנוסף, הסעיף האמור מעניק סמכות לתפיסת חפצים שלא הוזכרו בצו כאשר מתקיים לגביהם יסוד סביר להניח שנעברה בהם עבירה, או שמתכוונים לבצע באמצעות אותם חפצים עבירה.

כמו כן, סעיף 32 לפקודה מעניק לשוטר לתפוס חפצים ללא קשר לצו חיפוש או היתר שיפוטי. סמכות זו נכנסת לתוקף במקרים שבהם מתקיים יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, עומדים לעבור באמצעותו עבירה, או לחלופין כאשר הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בגין עבירה, הוא ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

כפי שניתן להבין, החוק הישראלי מעניק למשטרה סמכויות רחבות במיוחד בנוגע לתפיסת חפצים ורכוש במהלך חיפושים. הסמכויות הרחבות שהחקיקה מעניקה למשטרה הן חלק מהגורמים לכך שבפועל המשטרה מחזיקה בכמויות אדירות של רכוש שנשמר אצלה כחפצים תפוסים.

לעניין הסוגייה הראייתית ראוי לציין כי המונח "יסוד סביר להניח" מסמל רף חשדות נמוך למדי שביכולתו להקנות לשוטר סמכות לתפוס חפצים אישיים ורכוש מאזרח. מדובר ברף ראייתי שדומה במהותו לרף החשד הסביר שהמשטרה אמורה להציג לבית המשפט בעניין מעצרו של חשוד בהליך מעצר ימים. קראו עוד אודות הליך מעצר ימים במאמר הבא.

איזה חפצים המשטרה יכולה לתפוס?

למרבה הצער, התשובה לשאלה זו היא שהמשטרה יכולה לתפוס כמעט כל חפץ או רכוש שניתן להעלות על הדעת ובכלל זה כספים, תכשיטים, רהיטים, כלי רכב, מסמכים, מחשבים, טלפונים ניידים, קרקעות, דירות, נכסים, הקפאת חשבונות בנק ואפילו בעלי חיים. כאמור, הסוגייה המכרעת בעניין זה אינה ממוקדת בסוג הרכוש אלא בהתקיימותן של אחת מן העילות הקבועות בחוק שבכוחן להצדיק את התפיסה.

מהי מטרת תפיסת הרכוש?

לתפיסת רכוש על ידי המשטרה קיימות מספר תכליות שונות שנבדלות במאפייניהן ובדרכי ההתמודדות שהאזרח יכול לפעול בהקשר אליהן במטרה לדאוג שרכושו ישוב אליו.

התכלית הראשונה בעניין תפיסת הרכוש הינה התכלית הראייתית. היא מתקיימת כאשר אותו חפץ שנתפס מסייע ליחידה החוקרת לקדם את החקירה כאשר במקביל לאותו חפץ יש פוטנציאל לשמש בעתיד כראיה בהליך משפטי שיתנהל נגד החשוד (אם אכן יוגש נגדו כתב אישום).

דוגמא טובה לכך באה לידי ביטוי בתפיסתם של טלפונים ניידים בהליכים פליליים בעבירות סחר בסמים. אין זה סוד שבעידן הנוכחי רבות מעבירות הסחר בסמים מתבצעות אגב שימוש בטלפון הנייד והעברת מסרים בין סוחר הסמים ללקוח. במקרים מסוג זה, המשטרה נוהגת לתפוס את הטלפונים הניידים ולבדוק אותם על ידי פריקת המידע למחשבי המשטרה. לרוב, היחידה החוקרת תנסה לאתר בטלפון הנייד ראיות (למשל מסרונים) שמצביעות על עסקאות קונקרטיות שהתרחשו בין הסוחר ללקוח.

לאחר שמסתיימת החקירה ומוגש לבית משפט כתב אישום, המשטרה ממשיכה להחזיק בטלפונים על מנת להציג את הראיות שנאספו מהם לבית המשפט במסגרת ההליך המשפטי. קראו עוד אודות עבירות סחר בסמים במאמר הבא.

תכלית נוספת שמנחה את המשטרה בעניין תפיסת החפצים הינה התכלית העונשית שמאפשרת למשטרה (באמצעות הגוף התובע) לחלט את החפצים או הרכוש בסופו ההליך המשפטי כחלק מגזר הדין. חשוב להבהיר כי סמכות זו מתגבשת רק לאחר שהנאשם הורשע ובמסגרת גזר הדין. במידה והנאשם בסופו של דבר מורשע בעבירות שיוחסו לו בית המשפט רשאי להורות על חילוט את החפצים או הרכוש לטובת אוצר המדינה כחלק מהעונש שייגזר עליו במסגרת גזר הדין.

חילוט רכוש בעבירות סמים

חילוט רכוש לטובת המדינה הינה פרקטיקה נהוגה ורווחת במיוחד בעבירות סמים. פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 מעניקה לבית המשפט סמכויות חילוט רחבות בהקשר לחפצים, כסף או רכוש. בנוגע לאותם תפוסים, החוק קובע שבנוסף לכל עונש אחר הם יחולטו לטובת אוצר המדינה, וזאת במידה והם הושגו כשכר במסגרת העבירה או נועדו לשמש כאמצעי לביצוע העבירה.

כאמור, סמכות החילוט האמורה מקבלת את תוקפה רק לאחר שהנאשם הורשע בעבירה שקשורה לעסקת סמים כלומר בסיומו של ההליך הפלילי. על פי פקודת הסמים המסוכנים, כאשר אדם שאינו הנאשם טוען לזכויות ברכוש, בית המשפט לא יורה על חילוטו בטרם ייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טיעוניו לעניין זכויותיו ברכוש.

עוד יצוין כי התביעה מחויבת לפרט בכתב האישום שמוגש לבית המשפט מהו הרכוש שנתפס ובכוונת המדינה לבקש את חילוטו בתום ההליך.

המשמעות האופרטיבית היא שכבר בכתב האישום המדינה חייבת לציין כי ככל והנאשם יורשע היא תבקש לחלט את הרכוש לטובת אוצר המדינה במסגרת גזר הדין.

ראוי לציין כי בפרקטיקה המשפטית היום יומית, סכומי כסף גדולים מחולטים על בתיקי סמים לבקשת המדינה  ובהוראת בית המשפט.

כמה זמן המשטרה רשאית להחזיק בחפצים התפוסים?

סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי שכותרתו "החזרת תפוס על ידי המשטרה" קובע כי אם תוך ששה חודשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש כתב אישום ולא ניתן צו שיפוטי לגבי אותו החפץ, המשטרה תחזיר את החפץ לאדם שממנו הוא נלקח.

ובמילים אחרות, סמכות המשטרה להחזיק בחפצים מבלי שהוגש כתב אישום מוגבלת לתקופה של חצי שנה שלאחריה היא מחויבת על פי חוק להחזיר את החפץ לאדם שממנו הוא נלקח. יחד עם זאת, חשוב לציין שהחוק מעניק סמכות לבית המשפט להאריך את התקופה האמורה לבקשת המשטרה גם ללא הגשת כתב אישום. כלומר, באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט המשטרה יכולה "לקנות" סמכות להחזקת החפצים לתקופה ארוכה יותר מחצי שנה על אף שטרם הוגש כתב אישום.

האם קיימת אפשרות להחזיר את החפצים לפני שחלפו ששה חודשים מעת תפיסתם?

התשובה לשאלה זו הינה חיובית. במקרה שבו חפצים או רכוש תפוסים על ידי המשטרה, החשוד או עורך דינו רשאים לפנות ליחידה החוקרת בבקשה מנומקת להשבת התפוסים עוד בטרם חלפו ששה חודשים מיום תפיסתם.

ככל שבקשה זו נענית בשלילה על ידי היחידה החוקרת ניתן לפתוח בהליך משפטי נגד המשטרה במטרה להשיב את הרכוש. הליך משפטי בעניין החזרת תפוס נפתח בבקשה להחזרת תפוס שמוגשת לבית המשפט השלום של אותו מחוז שבו מתנהל התיק על פי כללי הסמכות המקומית. קראו עוד אודות סמכות מקומית בהליכים פליליים במאמר הבא.

חשוב להבהיר כי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי מעניק סמכות לבית המשפט לצוות כי החפץ יוחזר לאדם שממנו נלקח או יימסר לכל אדם אחר בתנאים שייקבעו על ידי בית המשפט.

האם החלטת בית המשפט בעניין החזרת התפוס היא סופית?

בדומה לכל החלטה שיפוטית אחרת גם החלטה על החזרת תפוס (או אי החזרתו) היא ברת ערעור. כלומר, באפשרות הנאשם באמצעות עורך דינו להגיש ערר על ההחלטה לערכאה שיפוטית גבוהה יותר ובמסגרת הערר לבקש את שחרורו של הרכוש. מטבע הדברים, על מנת שהערעור יתקבל והרכוש יוחזר, המערער יהיה מחויב להוכיח שנפלו פגמים כלשהם בהחלטת בית משפט השלום בהליך הקודם.  

כמה זמן המשטרה רשאית להחזיק בחפץ לאחר הגשת כתב אישום?

במקרים שבהם כבר הוגש כתב אישום המשטרה רשאית להחזיק ומחזיקה בפועל בחפצים וברכוש עד לתום ההליך המשפטי. כאמור, בתיקים מסוימים החפץ כלל לא יוחזר לבעליו שכן המדינה תבקש לחלט אותו לטובת אוצר המדינה בסוף ההליך.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי לצורך החזרת תפוס?

כפי שצוין לעיל, החוק מעניק למשטרה סמכויות רחבות היקף בנוגע לתפיסת חפצים והחזקתם למשך תקופות ממושכות. במצב דברים זה נדרשים נימוקים משפטיים כבדי משקל על מנת לשכנע את היחידה החוקרת או לחלופין את בית המשפט כי מוצדק להשיב את החפצים לידי בעליהם בטרם חלפו התקופות הקבועות בחוק.

עורך דין פלילי מקצועי שבקיא בסוגיות אלו יידע לפעול בדרך המשפטית הנכונה ביותר שתוביל להשבת החפצים ללקוח בדרך המהירה והפשוטה ביותר.

מחפש עורך דין פלילי בחדרה ? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בצפון? המשטרה תפסה לך חפצים ולא השיבה? אתה שוקל להגיש בקשה להחזרת תפוס? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי לייעוץ ראשוני לא מחייב 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.