הוגשה נגדך תלונת שווא ? הואשמת על לא עוול בכפך? נפתחו נגדך הליכים פליליים שלא בצדק? הגעת למקום הנכון. עורך דין אביב מזרחי מייצג חשודים ונאשמים בעבירות פליליות ונלחם עבור אזרחים שהוגשה נגדם תלונת שווא ממניעים נקמניים.
יובהר כבר עתה כי תלונת שווא במשטרה הינה פעולה שננקטת במקרים רבים ממניעים נקמניים או ממניעים טקטיים כחלק ממאבק משפטי רחב יותר מההקשר הפלילי.
במקרים רבים שבהם יחסים זוגיים עולים על שרטון אחד מהצדדים מחליט להגיש נגד בן זוגו לשעבר תלונת שווא על מנת להרע לו או להשיג נגדו יתרונות בהליכים המשפטיים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה.
מטבע הדברים, פתיחת תיק פלילי וחקירה משטרתית נגד בן הזוג לשעבר צפויה להרע לו, בין אם מדובר בתלונת שווא ובין אם מדובר בתלונה מוצדקת. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.
תלונת שווא במשטרה
תלונת שווא עלולה להיות מוגשת נגד אזרח במגוון רחב של סיטואציות ומסגרות חברתיות (למשל תלונת שווא במקום העבודה). אולם, הסיטואציה הנפוצה ביותר וההרסנית ביותר הינה תלונת שווא במשטרה.
כאשר מוגשת נגד אדם תלונה שווא במשטרה בטענה שביצע עבירה פלילית אזי שייפתח בעניינו תיק פלילי. כידוע, תיק פלילי שנפתח בחקירת משטרה עשוי בהמשך להוביל להעמדתו לדין של החשוד ולהגשת כתב אישום לבית המשפט. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.
חשוב לציין שגם במקרים שבהם תלונת השווא במשטרה מסתיימת בלא כלום, דהיינו בגניזת התיק, פתיחת התיק כשלעצמה פוגעת באזרח במגוון רחב של תחומי חיים.
ויודגש, גם תיק פלילי שנסגר במשטרה ללא הגשת כתב אישום, נושא עמו רישום פלילי מסוג "רישום משטרתי". רישום מסוג זה עלול להקשות על החשוד להתקבל למשרות במגזר הציבורי, לקבל רישיון לנשק ולעיתים אף לקבל ויזה או מעמד במדינה זרה. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי אודות מחיקת רישום פלילי.
יתרה מכך, בעיני אנשים רבים, הרישום המשטרתי מהווה אות קין שנלווה אליו קלון חברתי. קלון זה מרחף מעל החשוד ופוגע בכבודו ובזכויותיו (אפילו שהתיק כבר נסגר). כלומר, תלונה במשטרה נושאת עמה השלכות ארוכות טווח שחורגות מהתיק הספציפי שנחקר ובמסגרתו הוגשה התלונה.
תלונת שווא אלימות במשפחה
נושא תלונות השווא רלוונטי במיוחד בנושא הספציפי של תלונת שווא אלימות במשפחה. מניסיונו של כותב המאמר, אחוז גבוה מתלונות השווא נוגע לתלונות שווא בגין עבירות אלו ובייחוד בין בני זוג לשעבר שיחסיהם עלו על שרטון.
במקרים רבים, הקשר בין תלונות השווא האמורות לבין האמת הינו מקרי בהחלט ולמעשה מדובר בתלונת שווא שהוגשה ממניעים נקמניים גרידא.
תופעה זו נפוצה במיוחד בין בני זוג נשואים או ידועים בציבור שמנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה. לא פעם הליכים אלו מלווים בטענות כוזבות הדדיות בדבר אלימות, תלונות במשטרה והוצאת צווי הרחקה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא צו הרחקה.
תלונת אלימות במשפחה, הינה תלונה בעלת השלכות קשות שכן עבירות אלו מטופלות על ידי המשטרה ביד קשה ובגישה בלתי סלחנית. חשוב להדגיש בהקשר זה כי עבירות אלו הינן עבירות שהמשטרה נוהגת להאריך את מעצרם של החשודים ולעיתים אף להגיש נגדם בקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין אלימות במשפחה.
פעמים רבות, החשוד (שהינו חף מפשע) מוצא את עצמו עצור במשך ימים ארוכים ולעיתים אף שבועות או חודשים בגין אלימות במשפחה, וזאת על אף שלא עשה דבר.
בלא מעט מקרים, מדובר בתלונות שלחשוד קשה עד בלתי אפשרי להפריך את אמינותן. הסיבה לכך נעוצה בעבודה שמדובר בעבירות שמתבצעות בחדרי חדרים (בתוך התא המשפחתי) כך שכמעט תמיד הרשעה בעבירות אלו מבוססת על גרסתה הבלעדית של המתלוננת.
השלכות של
כאמור, לתלונת שווא ישנן השלכות הרסניות שנובעת מפתיחת תיק פלילי נגד החשוד שנגדו הוגשה התלונה. מלבד האפשרות שנגד החשוד יוגש כתב אישום והוא יורשע בעבירה פלילית, החשודים בעבירות פליליות סובלים מקלון חברתי ואות קין שנלווים לחשדות בדבר עבירה פלילית.
כפי שציינתי קודם לכן, גם אנשים חפים משפע שהוגשה נגדם תלונת שווא סובלים מקלון חברתי וזאת על אף שהתיק בעניינם נסגר ונגנז ללא כלום. יחד עם זאת, העובדה שהוגשה תלונת שווא אינה בהכרח גזירה משמיים. ישנן דרכים משפטיות למחיקת רישום משטרתי בדבר תיקים משטרתיים סגורים.
שתי הדרכים העיקריות למחיקת תיקים משטרתיים הינן פנייה למטה הארצי של המשטרה בבקשה למחיקת רישום משטרתי או לחלופין בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק פלילי.
כאשר תיק פלילי נסגר בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור הרישום המשטרתי נשמר וחשוף לגורמים מסוימים שהחוק מאפשר להם גישה למרשם הפלילי (לרוב גופים ממשלתיים).
להבדיל, כאשר תיק משטרתי נסגר בעילה של "העדר אשמה פלילית" אזי שהרישום המשטרתי נמחק לחלוטין כאילו שהתיק מעולם לא נפתח. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא שינוי עילת סגירה של תיק פלילי.
בקשות לשינוי עילת סגירה של תיק פלילי מוגשות לגורם שסגר את התיק, בין אם מדובר ביחידה החוקרת או לחלופין באחד מגופי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית). חשוב לציין כי המבחן העיקרי שמנחה את הרשויות לעניין בקשות לשינוי עילת הסגירה הינו המבחן הראייתי.
ככלל, ככל שמדובר בתיק משטרתי שהראיות שנאספו בו מצביעות על סיכוי נמוך יותר שהחשוד ביצע את העבירה שמיוחסת לו כך עילת הסגירה הראויה יותר הינה "חוסר אשמה" וכך גוברים הסיכויים כי בקשה זו תתקבל ועילת הסגירה תשתנה.
לכן, בבקשות לשינוי עילת סגירה מומלץ להתמקד בטענות שמטרתן להוכיח כי אכן מדובר בתלונת שווא שאין מאחוריה דבר וככל האפשר אף לצרף אסמכתאות שתומכות בטענה זו.
עונש על תלונת שווא
הסוגייה שנוגעת לעונש על תלונת שווא הינה סוגיה מורכבת ולדעת כותב המאמר אף אבסורדית. ראשית, חשוב להבהיר כי מסירת תלונת שווא במשטרה הינה עבירה פלילית מסוג "מסירת ידיעות כוזבות".
עבירה זו מוגדרת בסעיף 243 לחוק העונשין באופן הבא:
"המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו".
כפי שניתן לראות, סעיף החוק האמור קובע כי מסירת טענות שקריות לחוקר משטרה או כל גורם אחר שמוסמך לחקור עבירה פלילית הינה עבירת פלילית שהעונש שקבוע לצדה נע בין 5-3 שנות מאסר.
דא עקא שמדובר בעבירה פלילית שנאכפת לעיתים נדירות ובמקרים חריגים בלבד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמדובר בעבירה שמאוד קשה להוכיחה ברמה הנדרשת במשפט הפלילי (מעל לכל ספק סביר).
קחו לדוגמא מקרה שבו מתלוננת מגישה תלונת שווא במשטרה וטוענת שבן זוגה תקף אותה בדירתם כאשר רק שניהם נכחו במקום. גם במקרה שבו התביעה תסגור את התיק מחוסר ראיות, מכיוון שאין ראיות לחיזוק גרסתה של המתלוננת, הדבר אינו בהכרח אומר כי ישנן ראיות להעמיד את המתלוננת לדין בגין הגשת תלונת שווא.
ההפך הוא הנכון, ברוב המקרים המתלוננת אפילו לא תיחקר באזהרה בגין תלונת שווא. נוכח העובדה שרק המתלוננת והחשוד היו נוכחים במקום, לתביעה אין ראיות שבכוחן להוכיח כי מדובר בתלונת שווא. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי אודות מסירת ידיעות כוזבות.
הניסיון מלמד כי למרבה הצער, ברוב המכריע של המקרים אין עונש על תלונת שווא מהסיבה הפשוטה שנגד מגישות תלונות השווא (או מגישי) לא מתבצעת אכיפה משטרתית או פלילית.
במקרים חריגים בלבד, שבהן ישנן ראיות חד משמעיות לעובדה שמדובר בתלונת שווא, התביעה תגיש נגד המתלונן כתב אישום ותעמידו לדין. דוגמא למקרה זה הינה כאשר במסגרת העימות המשטרתי המתלונן מודה בפה מלא כי בדה את התלונה מליבו (כלומר המתלונן מודה באופן רשמי שמדובר בשקר).
כאמור, במקרים אלו העונש על תלונה כוזבת נע בין 5-3 לשנות מאסר (עונש מקסימלי שלא מחייב שייגזר על המתלונן).
תביעה נגד תלונה
תביעה על מקרים אלו כדאית רק במצבים שבהם החשוד שהואשם על לא עוול בכפו מחזיק בראיות חד משמעיות כי התלונה שהוגשה נגדו אכן הייתה תלונה כוזבת. כפי שציינתי קודם לכן, להוכיח כי תלונה כלשהי אכן הינה תלונה שיש בה אמת איננה משימה פשוטה. לעיתים רבות, תלונת אלו מתבססת על גרסת המתלונן שקשה עד בלתי אפשרי להוכיחה.
יתרה מכך, ברוב המקרים תביעה על תלונה מסוג זה כרוכה בעלויות כספיות משמעותיות לתובע כאשר בו בזמן הפיצוי שצפוי להיפסק לטובת התובע (במקרה של זכייה) אינו גבוה במיוחד. לכן, בטרם הגשת תביעה על תלונות אלו מומלץ להיוועץ בעורך דין על מנת להבין את הסיכונים והסיכויים בהגשת תביעה אזרחית באותו עניין.
עורך דין לייצוג הטוב ביותר
כאמור, התופעה של תלונות שווא הפכה לנפוצה למדי בעת האחרונה. אזרח שאינו בקיא בהתנהלות המשטרה ובהליכים פליליים עלול להינזק באופן קשה וחמור מתלונה מסוג זה. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא חקירת משטרה.
עורך דין פלילי שמייצג חשוד שהוגשה נגדו תלונת שווא יכול וצריך לסייע ללקוח שלו להוכיח את חפותו כך שהתוצאה הסופית תהיה גניזת התיק הפלילי ללא העמדה לדין. במקרים של תלונת שווא, מומלץ תמיד להיוועץ עם עורך דין פלילי בטרם מסירת גרסה במשטרה ולנצל את הזכות להתייעצות לפני חקירה.
