הצהרת תובע הינה "הצהרה" שניתנת במסגרת הליך פלילי ובהקשר למעצרו של החשוד. במסגרת הצהרה זו, תובע מוסמך מטעם המדינה (פרקליט או תובע משטרתי) מודיע לבית המשפט כי בכוונתה של המדינה להגיש נגד החשוד כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
חשוב להבהיר כי הצהרת תובע מושמעת על ידי המדינה במסגרת הליך מעצר הימים במטרה לשכנע את בית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד במספר ימים נוספים עד למועד הגשת כתב אישום. מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע בעניין הצהרת תובע, הליכי מעצר והקריטריונים שהמדינה נוהגת לפעול לפיהם.
מה זה מעצר ימים?
על מנת להבין מה זה הצהרת התובע נדרש תחילה להבין את הליכי המעצר השונים. הליך מעצר ימים הוא הליך משפטי שהדיונים שמתנהלים במסגרתו מכונים בלשון העם (סלנג) "דיון הארכת מעצר". הלכה למעשה לעיתים הליך מעצר הימים מתפרס על פני מספר דיונים ולאו דווקא מסתיים לאחר דיון מעצר אחד.
במסגרת הליך זה המשטרה מבקשת מבית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד מפאת מסוכנותו ובעיקר לצורך השלמת הליכי חקירה כאשר החשוד נמצא במעצר. חשוב לציין בהקשר זה כי מטרתה הסופית של המשטרה הינה לאסוף ראיות שיובילו להגשת כתב אישום נגד החשוד.
לרוב, כאשר המשטרה מגישה לבית המשפט את בקשת המעצר היא נוהגת להבהיר לשופט איזה פעולות חקירה בכוונתה לבצע כאשר החשוד נמצא במעצר ומדוע שחרורו עלול לשבש אותן. קראו עוד על הליך זה במאמר שכתבתי על מעצר ימים.
ככלל כאשר מבחינת המשטרה החקירה הפלילית הסתיימה אזי שהליך מעצר הימים אמור להסתיים למעט במקרים שבהם המדינה מתכוונת לבקש להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים. כאשר הליך מעצר הימים הסתיים והמדינה מתכוונת להגיש נגד החשוד כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים התביעה מגישה לבית המשפט הצהרת תובע.
לכמה זמן ניתן להאריך מעצר?
במסגרת הליך מעצר הימים ניתן להאריך את מעצרו של החשוד מספר פעמים ועד לפרק זמן מקסימלי שאורכו 30 ימים. יחד עם זאת, החוק מותיר למדינה לבקש להאריך את מעצרו של החשוד גם מעבר ל-30 ימים וזאת בתנאי שהבקשה הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.
כפי שהבהרתי במאמרים אחרים, במדינת ישראל היועץ המשפטי לממשלה מכהן גם כראש התביעה הכללית וגם כיועץ לממשלה. מתוקף תפקידו כראש התביעה הכללית היועץ אחראי על כל גופי התביעה במדינת ישראל לרבות התביעה המשטרתית והפרקליטות הפלילית על סניפיה השונים.
החוק קובע כי לאחר שהמדינה הגישה הצהרת תובע בית המשפט רשאי להאריך את המעצר בחמישה ימים נוספים וזאת על מנת לאפשר למדינה להגיש נגד החשוד כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
מה זה מעצר עד תום ההליכים?
מעצר עד תום ההליכים הוא ההליך המשפטי שבו נדונה בקשתה של המדינה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו כלומר עד לתום המשפט הפלילי. הליך זה מתחיל כאשר הליך מעצר הימים והחקירה המשטרתית מסתיימים.
חשוב להבהיר שמבחינה פורמאלית בהליך מעצר הימים העצור מכונה "חשוד" ובהליך של מעצר עד תום ההליכים הוא הופך ל-"נאשם" מכיוון שהוגש נגדו כתב אישום.
ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת המדינה אזי שהנאשם צפוי להישאר במעצר עד לשארית משפטו. במקרים מסוימים, המשמעות של החלטה שיפוטית שכזו הינה מעצר ארוך וממושך שנע בין מספר חודשים ויכול להגיע לשנים.
במציאות המשפטית העכשווית משפטיים פליליים אורכים זמן רב שכאמור יכול להגיע אף למספר שנים. כאמור, כאשר המדינה מעוניינת לבקש להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים היא תגיש לבית המשפט הצהרת תובע. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי על מעצר עד תום ההליכים.
האם הליך מעצר ימים יכול להסתיים ללא הצהרת תובע?
בהחלט כן. לא בכל הליך מעצר ימים מוגשת הצהרת תובע. ההפך הוא הנכון, ברוב המקרים הליכי מעצר הימים מסתיימים מבלי שהמדינה מגישה הצהרת תובע. תיקים פליליים רבים שהחלו כתיקי מעצר מסתיימים ללא הגשת כתב אישום כאשר המשמעות הינה הפסקת ההליכים הפליליים.
יתרה מכך, גם כאשר החקירה הפלילית אכן מניבה ראיות מספיקות להגשת כתב אישום לא בהכרח שהמדינה תגיש לבית המשפט הצהרת תובע או תבקש לעצור אותו עד לתום ההליכים.
במקרים מסוימים, בסיום החקירה הפלילית המשטרה תסכים לשחרורו של החשוד בתנאים או ללא תנאים. הסיבות לכך הן רבות אולם לרוב מדובר בתיקים שבהם המדינה סבורה שאין הצדקה לבקש את הארכת מעצרו של האזרח עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
כלומר, ישנם מקרים לא מעטים שכתב האישום מוגש חודשים רבים לאחר תחילת החקירה הפלילית ולמעשה הנאשם מנהל את התיק כאשר הוא משוחרר וללא תנאים מגבילים כאלה ואחרים. כאמור, במקרים שבהם לא מתקיים הליך של מעצר עד תום ההליכים המדינה לא תגיש לבית המשפט הצהרת תובע.
כפי שציינתי בהזדמנויות אחרות, מבחינתו של הנאשם תמיד עדיף לנהל תיק פלילי כאשר מדובר בתיק שאינו מוגדר כתיק מעצר. כאשר הנאשם משוחרר ללא תנאים מגבילים להגנה יש יותר מרווח וזמן לנהל את המשפט בדרך שטובה ביותר עבור הנאשם.
מנגד, כאשר הנאשם עצור עד לתום ההליכים, יכולת התמרון של ההגנה מצטמצמת באופן משמעותי. בין היתר נוכח הצורך להביא את התיק לכלל סיום לאור העובדה שככל שהוא נמשך הנאשם מבלה מאחורי סורג ובריח.
מה זה הצהרת תובע?
כאמור, הצהרת תובע הינה הודעה שהמדינה מעבירה לבית המשפט באמצעות אחד מגופי התביעה. הלכה למעשה, הצהרת התובע מקשרת בין סופו של הליך מעצר הימים לתחילתו של הליך המעצר עד לתום ההליכים.
הצהרת התובע היא זו שמחברת בין שני ההליכים במובן שהיא יוצרת את רצף המעצר שהחשוד נתון בו מעת תחילת החקירה הפלילית.
מבחינה טכנית הצהרת תובע כוללת הודעה על כך שבכוונת המדינה להגיש נגד החשוד כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. בנוסף, בהצהרת תובע יפורטו העבירות שבהן הנאשם צפוי להיות מואשם לרבות סעיפי העבירה הרלוונטית.
כך לדוגמא, כאשר המדינה מתכוונת להגיש נגד הנאשם כתב אישום בגין עבירות של סחר בסמים היא תציין זאת בהצהרת תובע ואף תפנה לסעיף העבירה הרלוונטי בפקודת הסמים המסוכנים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על סחר בסמים.
מה המשמעות של הצהרת תובע?
להצהרת תובע ישנן שתי משמעויות משפטיות עיקריות. הראשונה שבהן הינה שהמדינה מצהירה על כך שלשיטתה החקירה הפלילית הסתיימה והיא הניבה ראיות מספיקות על מנת להגיש כתב אישום נגד החשוד.
כאמור, ישנם מקרים רבים שבהם החקירה המשטרתית מסתיימת בלא כלום כך שהתיק הפלילי נסגר מבלי שיוגש נגד החשוד כתב אישום. חשוב לציין בהקשר זה כי התביעה בוחנת את הראיות בתיק בהתאם למבחן "הסיכוי הסביר להרשעה".
משמעות המבחן הינה שעל תובע לבחון האם יש בחומר הראיות מספיק חומר שמפליל את הנאשם כך שקיימת אפשרות סבירה שבית המשפט ירשיע אותו בתום ההליך הפלילי ככל שאכן יוגש נגדו כתב אישום.
ככל שהתובע המוסמך שיבחן את התיק יחשוב שהראיות שנאספו אינן מספיקות להגשת כתב אישום אזי שהחשוד צפוי להשתחרר ובמועד מאוחר יותר התיק גם צפוי להיסגר מחוסר ראיות. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על כתב אישום.
המשמעות השנייה שנלווית להצהרה הינה כי לשיטת המדינה מפאת נסיבות המקרה ראוי לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בניגוד להליך מעצר הימים, בהליך של מעצר עד תום ההליכים העילה המרכזית שבכוחה להצדיק את מעצרו של הנאשם הינה מסוכנותו.
בקווים כללים ניתן לציין כי ככל שמדובר בכתב אישום חמור יותר ובמסגרתו מיוחסות לנאשם עבירות חמורות יותר כך גוברים הסיכויים שבית המשפט יקבל את בקשת התביעה ויורה על מעצרו עד לתום ההליכים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצר.
מה התביעה מבקשת בהצהרת התובע?
סעיף 17(ד) חוק סדר הדין הפלילי (מעצרים) קובע כי כאשר אדם נעצר וחקירתו הסתיימה הוא ישוחרר וזאת למעט שתובע מצהיר על כוונת המדינה להגיש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. דהיינו, במסגרת הצהרת תובע המדינה מבקשת מבית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד למספר ימים נוספים וזאת לצורך ניסוח כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים.
בכמה ימים ניתן להאריך את המעצר בהצהרת תובע?
חוק סדר הדין הפלילי קובע כי במקרה שהוגשה הצהרת תובע בית המשפט רשאי להאריך את מעצרו של החשוד ב-5 ימים נוספים.
חשוב לציין בהקשר זה כי בית המשפט אינו מחויב להאריך את המעצר ב-5 ימים בכל הזדמנות שהתביעה דורשת זאת, אלא שמדובר בפרק הזמן המקסימלי שהחוק מאפשר להאריך את המעצר בנסיבות של הצהרת תובע. בית המשפט רשאי להאריך את המעצר לתקופה קצרה יותר או לא להאריכו בכלל.
האם בית המשפט רשאי לשחרר חשוד בהצהרת תובע?
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. בית המשפט הוא הפוסק האחרון בכל הנוגע לשאלת מעצרו או שחרורו של חשוד או נאשם והדברים נכונים גם במקרה של הצהרת תובע. גם במסגרת זו בית המשפט רשאי לקבוע כי הנסיבות אינן מצדיקות את המשך מעצרו של החשוד ולהורות על שחרורו בתנאים מגבילים או ללא תנאים בכלל.
החוק קובע כי גם לאחר שהוגשה הצהרה בית המשפט נדרש לשקול האם קיימת חלופת מעצר שביכולתה להשיג את מטרות המעצר דרך שהיא פחות פוגענית ממעצר מאחורי סורג ובריח. ובמילים פשוטות, בכל הזדמנות שבית המשפט נדרש להכריע בעניין מעצר או שחרור בית המשפט נדרש לבחון האם ניתן לשחרר את האזרח למעצר בית או חלופה אחרת.
חשוב לציין כי על אף שבית המשפט אינו מחויב לקבל את בקשתה של המדינה להאריך את מעצרו של החשוד במסגרת הצהרת תובע, בפועל, מעטים המקרים שבהם בית המשפט יורה על שחרורו של החשוד בשלב זה.
האם הליך זה בהכרח מעיד על הגשת כתב אישום?
ברוב המכריע והמוחלט של המקרים התשובה הינה חיובית וכאשר המדינה מגישה הצהרה אזי שכתב האישום צפוי להיות מוגש מספר ימים אחריו.
יחד עם זאת, קיימים מקרים נדירים (מאוד) שעל אף שהתביעה הגישה הצהרה היא חזרה בה ונמנעה מלהגיש כתב אישום נגד החשוד.
באחד מפסקי הדין שעסקו בנושא בית המשפט העליון קבע כי הצהרת תובע אינה מחייבת את התביעה להגיש נגד הנאשם כתב אישום וגם לאחריה היא רשאית להפעיל את שיקול דעתה וסמכותה ולקבל החלטה שנוגדת את הצהרת התובע.
ייצוג בהליכי מעצר
כאמור, הסיטואציה של הצהרת תובע מתעוררת במצבים שבהם המדינה מתכוונת לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. חשוב להדגיש כי אין מדובר בעניין של מה בכך שכן המדינה לא נוהגת לעשות כן בנוגע לעבירות קלות ומקרים קלי ערך.
במילים אחרות, כאשר המדינה מגישה בעניינו של הנאשם הצהרת תובע הדבר אמור לגרום לו להבין כי מצבו המשפטי אינו מזהיר.
לאור הסיכונים שכרוכים במעצר עד תום ההליכים מומלץ תמיד להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי שבקיא בהליכים אלו. כמו כן, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי גם בשלב החקירה המשטרתית ולקבל ייעוץ משפטי לפני החקירה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שתכתבי על חקירה באזהרה.
