בדיקת רישום פלילי הינה פעולה פרוצדורלית שמתבצעת מול משטרת ישראל. אזרח שמעוניין לבדוק את סטאטוס הרישום בעניינו רשאי לגשת לכל תחנה משטרה בישראל ולבקש את בדיקת הרישום הפלילי בעניינו.
כידוע, בדיקת רישום פלילי הינה בדיקה חשובה שעשויה להיות חיונית עבור האזרח בשל מגוון רחב של צרכים וסיבות החל מהגשת בקשה למחיקת רישום משטרתי, בקשה לקבלת ויזה למדינה זרה ועד להליכי מיון של משרה שדורשת רישום פלילי נקי.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, אזרחים רבים אינם מודעים לתוכן המרשם הפלילי שהמדינה שומרת בעניינם. לעיתים, הדבר נובע מהעדר מודעות לעניינים שבגינם המשטרה שומרת רישום פלילי אודות אזרח.
יתרה מכך, לעיתים העדר המודעות לפרטי הרישום הפלילי נובע מהזמן הרב שחלף מעת אירוע כזה או אחר ובגין חלוף הזמן האזרח אינו בטוח אם פרט כזה או אחר מעברו נמחק או נשמר. לכן, מומלץ לכל אזרח שמעוניין לפתוח בתהליכים מסוג אלו לפנות לעורך דין לצורך בדיקת הרישום הפלילי בעניינו.
חשוב להבהיר כי לאור שינויים בחקיקה שהוכנסו בעת האחרונה לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 המשטרה כיום אינה מאפשרת לאזרח לקבל עותק מטופס המרשם הפלילי בעניינו.
המשמעות הינה כי בדיקת רישום פלילי על ידי אזרח מתבצעת במחשב המשטרתי והמידע נמסר לאזרח בעל פה מבלי שהוא מקבל מסמך רשמי אודות המרשם הפלילי שלו. מנגד, כאשר עורך דין מבצע בדיקת רישום פלילי עבור אזרח, בהתאם להרשאה שניתנת בייפוי כוח, ישנם צרכים מסוימים שבגינם יותר לו לקבל עותק כתוב מהמרשם הפלילי של הלקוח.
בקשה לתעודת מידע פלילי
בקשה לתעודת מידע פלילי הינה למעשה בקשה לקבלת טופס רישום פלילי שמונפק על ידי משטרת ישראל. כפי שציינתי בחלק הקודם, בעבר המשטרה הייתה מאפשרת לאזרחים לקבל עותק מהמרשם הפלילי שלהם במידה והגישו בקשה לתעודת מידע פלילי באחת מתחנות המשטרה.
כיום, המצב השתנה בעקבות שינויים בחקיקה. בעת הנוכחית, וככל שלא יתבצעו שינויים בחוק אזי שבקשה לתעודת מידע פלילי עשויה להתקבל על ידי המשטרה רק כאשר היא מוגשת על ידי עורך דין שמחזיק בייפוי כוח חתום ומאומת כדין על ידי הלקוח.
לבקשה לתעודת מידע פלילי עורך דינו של האזרח צריך לצרף העתק תעודת זהות של הלקוח. כמו כן, כאשר עורך הדין מגיע לתחנה ומבקש לקבל לידיו עותק קשיח מהמרשם הפלילי הוא נדרש לנמק את בקשתו על ידי אחת מהעילות שקבועות בחוק המידע הפלילי.
בניגוד לעבר, כיום גם בדיקת רישום פלילי שמתבצעת על ידי עורך דין צריכה להיות מנומקת במידה והוא מבקש לקבל לידיו מסמך רשמי שמאשר העדר הרשעות.

תעודת יושר מהמשטרה
תעודת יושר מהמשטרה הינו מושג עממי שמתייחס לעותק קשיח של טופס מרשם פלילי "נקי". כלומר, טופס שחתום על ידי משטרת ישראל ומאשר כי לאותו אזרח שבעניינו הוצא הטופס אין הרשעות קודמות או תיקי חקירה פתוחים.
חשוב לציין בהקשר זה, כי גם בימים עברו לא הונפקו תעודות יושר מהמשטרה שכן האחרונה מעולם לא הנפיקה מסמכים ששמם הרשמי היה תעודת יושר. כאמור, המונח תעודת יושר הינו מונח עממי שהתפתח עם הזמן כאשר הכוונה מאחורי המונח התייחס לאותו טופס שניתן לקבל היום מהמשטרה.
כפי שהודגש קודם לכן, כיום המשטרה לא מאפשרת לכל אזרח הנפקת תעודת יושר או לקבל לידיו עותק מהמרשם הפלילי שלו. בנקודת הזמן הנוכחית, משטרת ישראל מאפשרת לעורכי דין לבצע בדיקת רישום פלילי ולקבל עותק קשיח של המרשם לצרכים מסוימים שקבועים בחוק.
עוד יצוין כי עורך דין שמעוניין לבצע בדיקת רישום פלילי עבור הלקוח שלו נדרש להציג בתחנת המשטרה צילום תעודת זהות של הלקוח וכן ייפוי כוח חתום על ידי הלקוח ומאומת כדין.
עורך דין שלא ימלא אחר הוראת החוק לא יוכל לקבל לידיו תעודת יושר מהמשטרה. כאמור, מעבר לדרישות הטכניות שקבועות בחוק, עורך דין נדרש לנמק את בקשתו להנפקת תעודת יושר בהתאם לאחד הצרכים שצוינו בחוק המידע הפלילי.
חשוב לציין כי ההחלטה בדבר הנפקת תעודת יושר מהמשטרה נתונה לקצין משטרה שהוסמך לכך על ידי התחנה הספציפית. לאחר השינויים בחוק, המשטרה שינתה את כללי הגישה למרשם כך שרק לקצין משטרה מחזיק בסמכות להורות הדפסת הטופס.
בדומה לסוגיות אחרות, האפשרות לקבלת הטופס תלויה במידה רבה בזהות הקצין הממונה על המרשם בתחנה הספציפית. ישנם קצינים שמקפידים בדווקנות על הכללים שקבועים בחוק ולעומתם ישנם קציני משטרה שייעתרו לבקשות שמוגשות על ידי עורכי הדין גם כאשר הבקשה לא עומדת במדויק באחד הכללים שקבועים בחוק.
חוק המידע הפלילי
חוק המידע הפלילי הוא מקור החקיקה הנורמטיבי שמסדיר את סוגיית המרשם הפלילי בישראל. בין היתר, החוק קובע איזה מידע פלילי יישמר על ידי משטרה ישראל ולאיזה תקופות. בנוסף, החוק מסדיר גם את ההוראות בדבר בדיקת רישום פלילי וההרשאות שניתנות לכל גורם בנוגע לעיון במרשם.
לשם ההמחשה ניתן לציין כי חוק המידע הפלילי קובע כי המרשם הפלילי יכלול פירוט של הרשעות פליליות, עונשים שניתנו לגבי אותן הרשעות וצווים שיפוטיים שניתנו בתיקים שהסתיימו באי הרשעה. דהיינו, מלבד משפטים שהסתיימו בזיכוי, כל משפט פלילי שהתנהל בעניינו של אזרח יופיע גם יופיע בטופס המידע הפלילי שלו.
החריג בעניין זה נוגע להרשעות פליליות שהתיישנו ונמחקו. מוטב להבהיר בהקשר זה כי גם הכללים בדבר התיישנות ומחיקת עבירות קבועים בחוק המידע הפלילי. במסגרת החוק גם מוזכרת סמכותו של נשיא המדינה לקצר תקופות של התיישנות ומחיקה. נשיא המדינה מפעיל את סמכותו לקצר תקופות התיישנות או מחיקה במסגרת של חנינה נשיאותית.
יצוין בהקשר זה כי גם בטרם הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה מומלץ לבצע בדיקת רישום פלילי שבאמצעותה ניתן להבין מהם פרטי הרישום הרלוונטיים שמחיקתם נדרשת במסגרת בקשה החנינה.
התיישנות רישום פלילי
התיישנות רישום פלילי הינה סוגיה סבוכה ומורכבת. ניתן לציין באופן כללי כי הפרטים החשובים ביותר שמתועדים על ידי המשטרה מתוקף חוק המידע הפלילי נוגעים להרשעות פליליות. חשוב לציין כי כאשר מבצעים בדיקת רישום פלילי באחת מתחנות המשטרה אזי שתקופות ההתיישנות והמחיקה רשומות על גבי הטופס של המרשם הפלילי.
במדינת ישראל, תקופות ההתיישנות והמחיקה הן תקופות ממושכות שאורכן המדויק נקבע בהתאם למשך המאסר שהנאשם ריצה בגין ההרשעה וכן בהתאם לגילו בעת ההרשעה. תקופות התיישנות רישום פלילי לגבי קטינים הינן שונות מהתקופות שחלות לגבי גברים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין פלילי נוער.
במקרים הרגילים, שנוגעים להרשעות של בגירים, שגזר הדין בעניינם לא כלל רכיב של מאסר בפועל, תקופת התיישנות הרישום הפלילי הינה 7 שנים. החריג לכלל זה חל כאשר מדובר בהרשעה ראשונה של אותו אדם (וכאשר אין מדובר בעבירת מין). התיישנות רישום פלילי של אדם נטול הרשעות הינה 4 שנים. כאמור, חישוב תקופות אלו הינו מיותר למדי הואיל ובעת בדיקת רישום פלילי ניתן לבדוק את התאריכים המדויקים של תקופות ההתיישנות והמחיקה לגבי כל עבירה.
לאחר תקופת ההתיישנות ישנה גם תקופת מחיקה. כאשר מדובר בבגיר שכבר הורשע בעבר, אבל עונשו לא כלל רכיב של מאסר בפועל אזי שהתיישנות הרישום הפלילי לגביו תעמוד על 7 שנים. מנגד, כאשר מדובר בבגיר שהורשע לראשונה בחייו, ולא הוטל עליו מאסר בפועל, אזי שתקופת ההתיישנות תעמוד על 4 שנים.
כפי שציינתי קודם לכן, אדם שמעוניין לקצר את התיישנות הרישום הפלילי בעניינו רשאי להגיש לנשיא המדינה בקשת חנינה מנומקת. על בקשה זו להתמקד בחלוף הזמן שחלף מעת ההרשעה, השינוי שחל בחייו של האזרח ונסיבות חייו הנוכחיות. חשוב לציין כי במסגרת השיקולים למתן חנינה, מחלקת החנינות שוקלת גם את חומרת העבירות, מספר ההרשעות, חלוף הזמן מעת העבירה ומספר רב של גורמים רלוונטיים נוספים.
בדיקת רישום פלילי – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי בדיקת רישום פלילי?
מדובר בהליך שבאמצעותו ניתן לברר אילו פרטים פליליים או משטרתיים מופיעים במאגרי המידע של משטרת ישראל לגבי אדם מסוים.
2. מדוע חשוב לבדוק את המרשם הפלילי?
הבדיקה עשויה להיות חיונית לצורך קבלת ויזה, קבלה לעבודה, הגשת בקשות למחיקת רישום או בדיקת סטטוס משפטי עדכני.
3. האם כל אזרח רשאי לברר את המידע הקיים בעניינו?
כן. כל אדם רשאי לפנות לתחנת משטרה ולבקש לעיין במידע הפלילי המתייחס אליו.
4. האם המשטרה מוסרת כיום עותק מודפס של המרשם הפלילי?
לא באופן רגיל. בעקבות שינויי חקיקה, ברוב המקרים המידע נמסר בעל פה בלבד ללא מסמך רשמי.
5. מהי תעודת מידע פלילי?
זהו מסמך רשמי הכולל מידע מהמרשם הפלילי ומונפק במקרים מסוימים בהתאם להוראות החוק.
6. מה ההבדל בין תעודת מידע פלילי לבין תעודת יושר?
תעודת יושר היא מונח עממי המתייחס בדרך כלל למסמך המעיד שאין לאדם הרשעות או תיקים פעילים.
7. האם ניתן לקבל תעודת יושר ישירות מהמשטרה?
כיום האפשרות לקבל מסמך רשמי מוגבלת מאוד, ובדרך כלל מתבצעת באמצעות עורך דין ובכפוף להוראות החוק.
8. כיצד עורך דין יכול לסייע בקבלת מידע פלילי?
עורך הדין יכול לפעול באמצעות ייפוי כוח מתאים ולהגיש בקשות רשמיות בהתאם לעילות המותרות בחוק.
9. מהו חוק המידע הפלילי?
זהו החוק שמסדיר את אופן שמירת המידע הפלילי בישראל, את הגישה למידע ואת תקופות ההתיישנות והמחיקה.
10. אילו פרטים מופיעים במרשם הפלילי?
המרשם עשוי לכלול הרשעות פליליות, עונשים, תיקים פתוחים, תיקים סגורים וצווים שיפוטיים מסוימים.
11. האם תיק סגור מופיע במערכות המשטרה?
כן. גם תיקים שנסגרו עשויים להישמר במאגרי המידע המשטרתיים בהתאם לעילת הסגירה.
12. מה ההבדל בין חוסר ראיות לבין חוסר אשמה?
חוסר ראיות משמעותו שלא נמצאו מספיק ראיות להגשת כתב אישום, בעוד שחוסר אשמה מוחק למעשה את החשד כלפי האדם.
13. האם ניתן לשנות עילת סגירה של תיק פלילי?
כן. במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
14. מהי התיישנות של רישום פלילי?
מדובר בתקופה שלאחריה מוגבלת האפשרות להשתמש במידע הפלילי בהתאם להוראות החוק.
15. האם התיישנות מוחקת את הרישום הפלילי?
לא. לאחר תקופת ההתיישנות קיימת בדרך כלל גם תקופת מחיקה נפרדת.
16. כמה זמן נמשכת תקופת ההתיישנות?
הדבר תלוי בסוג העבירה, גיל האדם במועד ההרשעה והעונש שנגזר עליו.
17. האם ניתן לקצר תקופות התיישנות או מחיקה?
כן. ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה לצורך קיצור תקופות ההתיישנות או המחיקה.
18. מהי בקשה למחיקת רישום פלילי?
זו בקשה שמטרתה להסיר או למחוק מידע פלילי או משטרתי ממאגרי המידע בהתאם למסלול המשפטי המתאים.
19. כיצד רישום פלילי משפיע על החיים האישיים והתעסוקתיים?
רישום פלילי עלול להשפיע על אפשרויות תעסוקה, רישיונות מקצועיים, קבלת ויזה והזדמנויות נוספות בעתיד.
20. מדוע מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לפני טיפול ברישום פלילי?
עורך דין מנוסה יכול לבדוק את סוג הרישום, להמליץ על ההליך המתאים ולפעול בצורה מקצועית לצמצום הפגיעה בעתידו של האדם.
בקשה למחיקת רישום פלילי מחיר
מחיר של בקשה למחיקת רישום פלילי הינו דבר שמשתנה בהתאם לנסיבות המקרה. בכל מקרה, בטרם הגשת בקשה כזו או אחרת מוטב לבצע בדיקת רישום פלילי על מנת להבין מהו הטיפול המשפטי הנדרש.
כפי שציינתי קודם לכן, כאשר מדובר במחיקת רישום פלילי מסוג הרשעה המסלול הנכון הינו הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה. מנגד, כאשר מדובר בבקשה למחיקת רישום פלילי אחר המחיר צפוי להיות שונה.
להשלמת התמונה יצוין כי ישנן מספר בקשות רלוונטיות לרישום פלילי. סוג אחד של בקשות נוגע לתיקים משטרתיים סגורים שחלפו מספר שנים מעת העבירה הנטענת. במקרה מסוג זה, המסלול הנכון הינו הגשת בקשה למחיקת הרישום למטה הארצי של המשטרה. גם לבקשה למחיקת רישום פלילי מסוג זה מחיר שמותאם אליה.
מסלול נוסף שנוגע למחיקת רישום הינו בהגשת בקשה לשינוי עילת סגירה. במסגרת זו, האזרח או בא כוחו מבקשים מגורם האכיפה שסגר את התיק לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. במקרה שהבקשה מתקבלת פרט הרישום הפלילי נמחק לחלוטין גם ממחשבי המשטרה. גם לבקשה למחיקת רישום פלילי מסוג זה נהוג לקבוע מחיר שונה מהבקשות שהוזכרו קודם לכן.