חבלה במזיד ברכב היא עבירת רכוש מתחום עבירות הרכב. בניגוד למה שניתן אולי לחשוב מדובר בעבירה פלילית שנחשבת לחמורה למדי ושעלולה להסתיים בהטלה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
יובהר כבר עתה, כי הסיטואציות הנפוצות בהקשר לעבירה זו נוגעות לגרימת נזקים לרכב במהלך גניבתו וכן מקרים שבהם הנזקים נגרמו מתוך מניע של נקמה כלשהי או ונדליזם טהור. קראו עוד על עבירות מתחום הרכב במאמר שכתבתי בנושא גניבת רכב.
בנוסף, עבירה זו נפוצה במיוחד גם בסכסוכים בין בני זוג לשעבר שבמסגרתן הנזקים מתבטאים בניפוץ מראות, ניקוב צמיגים, שבירת שמשות ונזקים אחרים. כלומר, בתיקים מסוימים עבירה זו נלווית למסכת אלימות רחבה יותר שעניינה עבירות בין בני זוג.
כפי שיובהר להלן, תנאי מהותי להרשעה בעבירה זו הינו כי הנזק לרכב התבצע מתוך מניע נפשי של מזיד כלומר בכוונת תחילה לגרום לנזק. המשמעות המשפטית הינה שבמקרים שבהם הנזקים לרכב נגרמו מתוך רשלנות וללא כוונה אזי שלא ניתן יהיה להרשיע את המזיק בעבירה זו.
מאמר זה כולל מידע משפטי אודות העבירה של גרימת נזק לרכב ובכלל זה הסבר אודות יסודות העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירה זו.
חבלה במזיד לרכב ההגדרה בחוק
העבירה של חבלה במזיד לרכב מוגדרת בסעיף 413ה לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 באופן הבא:
"ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים".
כפי שניתן לראות החוק מתייחס לכל חלקי הרכב כחלקים שפגיעה בהם מספיקה על מנת לגבש את העבירה של חבלה במזיד לרכב. כלומר, אין הכרח שהרכב ייפגע באופן מוחלט או יושבת לחלוטין על מנת שניתן יהיה להרשיע את המזיק בעבירה זו.
על פי החוק גם פעולות שריטה של שלדה הרכב או שבירת המראה ייחשבו לגרימת חבלה במזיד לרכב. כאמור, לצד היסוד העובדתי של העבירה התביעה אף חייבת להוכיח כי הפגיעה נעשתה מתוך כוונה לגרום לנזקים (דהיינו הוכחת היסוד הנפשי של המבצע).
האם כל כלי תחבורה נחשב לרכב בעבירה זו?
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. עבירה זו רלוונטית רק בהקשר לרכב מנועי. על פי סעיף ההגדרות של סימן ה'1 לחוק העונשין (החלק שעוסק בעבירות רכב) רכב לצורך עבירות אלו הינו רכב שנע באמצעות מנועה או מכונה לרבות אופניים או אופנועים במידה ויש להם מנוע. דהיינו, עבירות הרכב בכללותן וביניהן גם העבירה של חבלה במזיד ברכב רלוונטיות לגבי רכבים ממונעים בלבד.
ככל שאדם פוגע ברכב שאינו ממונע (למשל אופניים) העבירה שתהיה רלוונטית יותר הינה גרימת נזק בזדון לרכוש בהתאם לסעיף 452 לחוק העונשין. מדובר בעבירת סל שנועדה לכלול בתוכה התנהגויות רבות שגורמות לנזק לרכוש.
יחד עם זאת, יש לציין כי עבירה זו נחשבת לעבירה חמורה פחות מהעבירה של גרימת נזק לרכב ובהתאם לכך גם העונש שקבוע לצדה הינו נמוך יותר.
היסוד הנפשי בעבירה של גרימת נזק במזיד
כפי שניתן ללמוד משמה של העבירה מדובר בעבירה שדורשת יסוד נפשי של מזיד לצורך ההרשעה. כך שמלבד היסוד העובדתי של העבירה (כלומר שהתרחש נזק) התביעה נדרש להוכיח כי המזיק ביצע את המעשים מתוך מזיד. קראו עוד על עניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.
על פי חוק העונשין זדון ומזיד הם יסודות נפשים שמשמעותם כי המבצע היה מודע לנסיבות ביצוע העבירה ולעניין תוצאת המעשה התקיימה בו כוונה או לחלופין פזיזות. המונח פזיזות מתייחס למצב שבו מבצע העבירה מודע לאפשרות שהתוצאה של מעשיו תתרחש אולם הוא מקווה שהיא אינה תתקיים.
בהתייחס לעבירה של חבלה ברכב, ניתן לומר כי גם אדם שמבצע פעולות ברכב ויודע שהוא עלול לגרום לרכב מקיים את היסוד הנפשי של מזיד גם אם לא בהכרח התכוון לגרום לנזקים.
מה העונש על חבלה במזיד ברכב?
כאמור, העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב עומד על 5 שנות מאסר. כפי שהסברתי במאמרים אחרים, בישראל העונשים שקבועים לצד העבירות הפליליות הם עונשים מקסימליים.
המשמעות המשפטית הינה שבתי המשפט אינם מוכרחים להטיל על נאשם את העונש שקבוע בחוק ועונש זה רק מסמל את הרף העליון שלא ניתן לחרוג ממנו.
על אף האמור לעיל, חשוב לציין כי כל עבירות הרכב ובכלל זה גם עבירת החבלה במזיד ברכב נחשבות לעבירות פליליות חמורות למדי שבתי המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשי מאסר בפועל.
יחד עם זאת, הענישה בכל מקרה תלויה בנסיבותיו הפרטניות. בעבירה מסוג זה בית המשפט צפוי להתחשב במדיניות הענישה הנוהגת (גזרי דין בתיקים אחרים), אופן גרימת הנזק במקרה הנדון, מידת הנזק והסיבה לגרימת הנזק (גניבה או שמא סכסוך).
לצד זאת בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכלל זה בעברו הפלילי, בנכונותו לעבור הליך טיפולי, בגילו, במצבו הרפואי, מצבו המשפחתי ונכונותו לפצות את נפגע העבירה אודות הנזקים. קראו עוד על היבטים בענישה במאמר שכתבתי על ענישה בהליכים פליליים.
הסדר טיעון בעבירה של חבלה במזיד לרכב
בתיקים פליליים הנאשם יכול לבחור לכפור בכתב האישום ולנהל את משפטו עד תומו במטרה להוכיח את חפותו או לחלופין להודות באשמה במסגרת הסדר טיעון כזה או אחר. כאשר נאשם מגיע להסדר טיעון עם התביעה הדבר כפוף להודאתו באשמה ולקיחת אחריות על העבירה.
לכן, מוטב כי הסדר מסוג זה ישפר את מצבו המשפטי של הנאשם ויפחית את החומרה של העבירות המיוחסות לו על ידי תיקון כתב האישום. קראו עוד על הסדרי טיעון במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.
כפי שציינתי קודם לכן, תיקון נפוץ שנעשה בעבירה זו מתבטא בשינוי העבירה של חבלה במזיד ברכב לעבירה של גרימת נזק במזיד לרכוש. כאמור, מדובר בעבירה שמבחינת יסודותיה גם היא מגלמת עבירות שעניינן פגיעה ברכוש אולם העונש שקבוע לצדה הינו נמוך יותר.
יתרה מכך, מבחינת מדיניות הענישה הנוהגת העבירה של גרימת נזק לרכוש במזיד לרוב אינה כוללת הטלה של מאסר בפועל אלא במקרים חריגים וחמורים במיוחד.
עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עשרה מקרים של חבלה במזיד ברכב. במסגרת הסדר טיעון עם התביעה המשטרתית העבירות תוקנו לעבירה של גרימת נזק לרכוש במזיד ובית המשפט הטיל על הנאשם עבודות שירות ללא הטלה של מאסר בפועל.
ייצוג על ידי עורך דין פלילי בעבירת חבלה במזיד לרכב
כאמור, עבירות מתחום הרכב נתפסות בעיני הרשויות לעבירות פליליות חמורות במיוחד על אף שלכאורה הן גורמות לנזק לרכוש ולא לגוף או לנפש. לדעת כותב המאמר, ספק אם היחס המחמיר שניתן לעבירות אלו הוא מוצדק. אולם כך או כך ברי כי מדובר בעבירות שאין להקל בהן ראש ומומלץ תמיד להיות מיוצג בעניינן על ידי עורך דין פרטי מקצועי.
עורך דין פלילי שמייצג את הנאשם יכול לוודא שהוא מסיים את התיק בתוצאה הטובה ביותר עבורו בין אם מדובר בניהול הוכחות וכפירה באשמה או לחלופין הסדר טיעון מקל שמבטיח שבית המשפט לא יטיל על הנאשם מאסר בפועל.
גם לליווי של עורך דין במסגרת החקירה המשטרתית קיימים יתרונות רבים. ליווי משפטי איכותי במסגרת החקירה הפלילית יכול לסייע לחשוד להסיר ממנו את החשדות כך שהתיק ייסגר ללא העמדה לדין. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא חקירה באזהרה.
