מעצר קטין טומן בחובו סוגיות משפטיות מורכבות בהקשר לדיני מעצרים בפרט והליכי שפיטה של קטינים ככלל. בהשוואה להליכי המעצר הרגילים, הליכי מעצר שקשורים לקטינים הינם הליכים משפטיים מורכבים וסבוכים יותר.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי בניגוד להליכי מעצר שקשורים לבגירים, בהליכים שקשורים למעצר קטין, החוקים השונים מטילים על רשויות האכיפה כללים משפטיים נוקשים שנועדו להגן על שלומם וכבודם של הקטינים. קראו עוד על הליכי מעצר במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצר.
יתרה מכך, לא זו בלבד שבעניינים אלו החוק מטיל על רשויות האכיפה חובות מוגברות, אלא שבכל הנוגע למעצר קטין, אותן חובות מוגברות חלות גם על השופטים שדנים בעניינם של הקטינים. על פי ההלכה המשפטית, על בית המשפט לשמש כ-"אביהם של הקטינים" לדאוג לשלומם, רווחתם וטובתם, גם כאשר מדובר בהליך של מעצר קטין.
מבחינה מעשית, המשמעות של הגישה המיוחדת שננקטת כלפי קטינים הינה כי גם מדובר בהליך מעצר קטין שנוגע לעבירה פלילית חמורה ואלימה במיוחד, ישנה אפשרות לא מבוטלת כי בית המשפט ייבחר להורות על שחרורו של הקטין.
כאמור, שחרור של קטין ממעצר הינה אפשרית גם כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות במיוחד שהסיכוי של נאשם בגין להשתחרר ממעצר בהליכים שקשורים אליהן אינן גבוהים. לשם המחשה, עורך דין אביב מזרחי ייצג בעבר בהליך מעצר קטין של נער שדקר נער אחר ועל אף חומרת המעשה, בית המשפט בחר לשחררו לחלופת מעצר. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי בנושא פציעה בנסיבות מחמירות.
חשוב לציין כי להבהיר כי הליכים משפטיים שמתנהלים בעניינם של קטינים, בין אם מדובר בהליכי מעצר ובין אם מדובר בהליכים פליליים אחרים, הינם הליכים שסדרי הדין בעניינם הינם שונים מהליכים שקשורים בבגירים.
לכן, מומלץ לכל משפחה שמתמודדת עם הליך פלילי שמתנהל נגד קטין לדאוג לייצוג משפטי של עורך דין שמתמחה בהליכים פליליים שקשורים לנוער. מאמר זה כולל הסברים משפטיים בסיסיים בנוגע לסוגייה המשפטית של מעצר קטין והכללים המשפטיים שקשורים בכך.
גיל אחריות פלילית
מטבע הדברים, לגיל האחריות הפלילית ישנה משמעות גם בסוגייה של מעצר קטין. גיל האחריות הפלילית בישראל הינו 12. דהיינו, קטין שביצע עבירה פלילית וגילו נמוך מ-12 איננו בר עונשין. כלומר, הרשויות לא יכולות להעמיד לדין קטין שגילו נמוך מ-12 ולהגיש נגדו כתב אישום גם כאשר ישנן ראיות ברורות וחד משמעיות כי אותו קטין ביצע עבירה פלילית.
כפי שניתן להבין, כאשר מדובר בקטין שהרשויות אינן רשאיות להעמידו לדין בשל גיל אחריות הפלילית אזי שהרשויות לא יכולות לקיים בעניינו הליך של מעצר קטין. הליכי מעצר בכללותם אינם רלוונטיים כאשר מדובר בחשודים שאינם ברי שפיטה.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי על פי חוק הנוער, כל ההליכים המשפטיים שקשורים בקטינים אמורים להתקיים בבית המשפט לנוער. דהיינו, כל ההליכים המשפטיים שנוגעים למעצר קטינים מתנהלים בבית משפט זה. להשלמת התמונה יצוין כי אדם מסיים את תקופת הקטינות ברגע שמלאו לו 18. דהיינו, מרגע זה הוא אינו נחשב לקטין ואמור להישפט בערכאות המשפטיות הרגילות.
יחד עם זאת, לכלל האמור ישנו חריג שקובע כי כאשר מדובר באדם שביצע את העבירה המיוחסת לו כאשר היה קטין, אולם בעת הגשת כתב האישום מלאו לו 18 אך טרם 18 אזי שכתב האישום בעניינו יידון בבית המשפט לנוער. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין פלילי נוער.
חוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 הוא מקור החקיקה שעוסק בהליכים פליליים שמתנהלים נגד קטינים בישראל לרבות הליכים שקשורים במעצר קטין. החוק האמור מכונה גם "חוק הנוער" והוא כולל מספר רב של הוראות דין מהותיות שנועדו להתוות את עבודת השופטים בנוגע לשפיטה של קטינים בהליכים פליליים.
כך לדוגמא, חוק הנוער קובע כי דיונים משפטיים שמתקיימים בעניינם של קטינים יתקיימו בדלתיים סגורות. המשמעות הינה שבדיונים אלו, אולם בית המשפט יישאר סגור ורק אנשים או בעלי תפקידים שקשורים להליך המשפטי בעניינו של הקטין יורשו להיכנס לאולם.
הכלל האמור מנוגד לכלל פומביות הדיון שחל בנוגע לרוב ההליכים המשפטיים בישראל, לרבות ההליכים המשפטיים הפליליים. ברירת המחדל בנוגע להליכים משפטיים פליליים שמתנהלים בנוגע לבגירים הינה כי המשפט מתנהל בדלתיים פתוחות. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא משפט פלילי.
כאמור, כאשר מדובר בהליך מעצר קטין או כל הליך משפטי אחר שנוגע לקטין, חוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול קובע כי ברירת המחדל הינה כי המשפט יתנהל בדלתיים סגורות.
חקירת קטין
חקירת קטין הינה חקירה משטרתית שחלים לגביה כללים מיוחדים שנועדו להגן על הקטינים מפני התנהלות חקירתית כוחנית. האופן שבו תתנהל חקירת הקטין תשליך גם על הליך מעצר הקטין, ככל שיתקיים.
למרבה הצער, מניסיונו של כותב המאמר, במקרים רבים, חוקרי המשטרה עוקפים את הכללים האמורים באמצעים פרוצדורליים ובכך הלכה למעשה מתעלמים מהכללים המיוחדים שהמחוקק מצא לנכון לקבוע לגבי חקירת קטין.
באשר לכללים המיוחדים שקבועים לגבי חקירת קטין ניתן לציין את החובה ליידע הורה. חוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול קובע כי על כאשר קטין נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית אזי שהמשטרה מחויבת ליידע את הוריו בדבר החקירה. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי בנושא חקירה באזהרה.
יתרה מכך, חוק הנוער קובע כי במקרים שבהם היחידה החוקרת אינה מצליחה לאתר את הוריו של החשוד, היא מחויבת להודיע לקרוב משפחה או בגיר אחר שקשור לקטין אודות החקירה המשטרתית.
דהיינו, חוק הנוער מטיל על משטרת ישראל כללים נוקשים בכל הנוגע לחקירת קטין. כפי שציינתי קודם לכן, גם בנוגע למעצר קטין, חוק הנוער מטיל על משטרת ישראל ורשויות התביעה חובות מוגברות שאינן חלות בעניינם של בגירים.
כך לדוגמא, סעיף 9ו לחוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול קובע כי כאשר קצין משטרה מחליט על מעצרו של קטין לצרכי חקירה, עליו להודיע על המעצר גם לקצין מבחן. כאמור, הוראה דומה אינה קיימת בנוגע למעצרו של בגיר.
בנוסף, חוק הנוער קובע כי כאשר קטין נחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית, אזי שאחד מהוריו או קרוב משפחה אחר רשאי להיות נוכח בחקירה. יתרה מכך, חוק הנוער קובע כי כאשר קטין נחקר באזהרה הוא רשאי להתייעץ עם מבוגר בטרם חקירתו.
חשוב לציין בהקשר זה כי כאשר מדובר בחקירה פלילית רצוי להיעזר בבעל מקצוע ובייעוץ של עורך דין פלילי ולא להסתמך על ייעוץ, גם אם מדובר בהורים, של קרובי משפחה בטרם החקירה. ראוי להבהיר בהקשר זה כי במקרים רבים ייעוץ מקצועי של עורך דין פלילי עשוי לעשות את ההבדל בין העמדה לדין ובין גניזת התיק והדברים נכונים גם כאשר מדובר בקטינים.
כך או כך, במקרים רבים קציני המשטרה מונעים את נוכחות ההורה בחקירתו של הקטין תוך השימוש בנימוק כי נוכחות ההורה בחקירה תשבש את החקירה. להבדיל מנוכחות הורה בחקירה, ייעוץ בחקירה על ידי עורך דין הינה פעולה שהמשטרה אינה יכולה למנוע. כאשר קטין או כל נחקר אחר מבקש להתייעץ עם עורך דין פלילי מטעמו המשטרה מחויבת לאפשר לו לעשות כן בהקדם האפשרי. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנוגע ייעוץ לפני חקירה במשטרה.
מעצר קטין לצרכי חקירה
מעצר קטין לצרכי חקירה הינו למעשה "מעצר ימים". מדובר בהליך משפטי שבמסגרתו משטרת ישראל מבקשת מבית המשפט להאריך מעצר של קטין לצורכי חקירה בטרם שהוגש נגדו כתב אישום ולצורך מיצוי החקירה המשטרתית. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא מעצר ימים.
חוק הנוער כולל הוראות שונות בנוגע למעצר של קטין לצרכי חקירה. כך לדוגמא, חוק הנוער קובע כי התקופה המקסימלית שבית המשפט רשאי להאריך מעצר במסגרת הליך מעצר של קטין לפני כתב אישום יעמוד על 10 ימים לכל הארכת מעצר במקום 15 ימים שנהוגים כאשר מדובר במעצר ימים של בגיר.
כמו כן, חוק הנוער קובע כי התקופה המקסימלית שבית המשפט יאריך מעצר קטין בהקשר לאירוע אחד יעמוד על 20 ימי מעצר במקום 30 ימי מעצר כאשר מדובר בבגיר.
מעצר קטין – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהו מעצר קטין ומה מייחד אותו מהליך מעצר רגיל?
מדובר בהליך משפטי שבו נשללת חירותו של קטין לצורכי חקירה או הליך פלילי, תוך החלת כללים מחמירים שמטרתם להגן עליו.
2. מהו גיל האחריות הפלילית בישראל?
גיל האחריות הפלילית הוא 12, ומתחת לגיל זה לא ניתן להעמיד קטין לדין.
3. האם ניתן לעצור קטין מתחת לגיל האחריות הפלילית?
לא. קטין שאינו בר עונשין אינו כפוף להליכי מעצר פליליים.
4. באיזה בית משפט נדונים ענייני קטינים?
בבית המשפט לנוער, שהוא ערכאה ייעודית לקטינים.
5. האם הליכים בענייני קטינים פתוחים לציבור?
לא. הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות לשם הגנה על פרטיות הקטין.
6. מהי חובת המשטרה בעת חקירת קטין?
על המשטרה ליידע את ההורים ולאפשר לקטין להיוועץ עם גורם מבוגר.
7. האם הורה רשאי להיות נוכח בחקירה?
כן, למעט מקרים חריגים שבהם הדבר עלול לשבש את החקירה.
8. האם קטין זכאי לייעוץ משפטי לפני חקירה?
כן, וזוהי זכות מהותית שאינה ניתנת לשלילה.
9. מהו מעצר לצורכי חקירה?
מעצר זמני שמטרתו לאפשר למשטרה להשלים פעולות חקירה.
10. מה משך המעצר המקסימלי לקטין?
החוק קובע מגבלות קצרות יותר מאשר בגירים, לרוב עד 20 ימים במצטבר.
11. האם בית המשפט מחויב לשחרר קטין לחלופה?
לא, אך קיימת נטייה לשקול חלופות מעצר במקרים רבים.
12. מהי חלופת מעצר?
שהות בפיקוח מחוץ למעצר, למשל בבית עם השגחת מבוגר.
13. האם ניתן לעצור קטין בעבירות חמורות?
כן, אך גם אז נשקלת טובתו ורווחתו של הקטין.
14. מה תפקיד קצין המבחן בהליך?
להעריך את מצבו של הקטין ולהמליץ על חלופות טיפוליות.
15. כיצד נקבעת ההחלטה על המשך המעצר?
בהתאם לראיות, מסוכנות והצורך בהמשך חקירה.
16. האם קטין יכול להשתחרר גם בעבירה חמורה?
כן, לעיתים בית המשפט יעדיף חלופה על פני מעצר.
17. מהן ההשלכות של הליך כזה על עתיד הקטין?
ההליך עשוי להשפיע על עתידו המשפטי והאישי ולכן נדרש טיפול זהיר.
18. האם יש הבדל בין הליך זה לבין הליך פלילי רגיל?
כן, דיני הנוער כוללים כללים מיוחדים שמטרתם הגנה ושיקום.
19. כיצד עורך דין יכול לסייע?
בהגנה על זכויות הקטין, ייעוץ בחקירה וייצוג בבית המשפט.
20. מדוע חשוב לפעול במהירות במקרה כזה?
כדי למנוע פגיעה מיותרת בזכויות הקטין ולבנות קו הגנה נכון כבר בתחילת ההליך.
ייצוג קטין
בכל הליך פלילי ישנה חשיבות משמעותית לייצוג המשפטי שניתן לנאשם. החשיבות האמורה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהליכים משפטיים שנוגעים למעצר קטין. להליכים פליליים שנוגעים לקטין עלולות להיות השלכות ארוכות טווח על חייו של הקטין ועתידו.
לכן, בכל מקרה שנוגע למעצר קטין בפרט או הליך משפטי שנוגע לקטין ככלל מומלץ בחום כי משפחת הקטין תדאג לייצוג משפטי איכותי ולעורך דין פלילי שילווה את הקטין עד לתום ההליך בבית המשפט לנוער.
