סחיטה באיומים היא עבירה פלילית חמורה במיוחד שמצויה ברף הגבוה של העבירות הפליליות בחוק העונשין הישראלי מבחינת מאפייניה, יחס הרשויות כלפיה ועונשי המאסר שמוטלים בגינה.
חומרת עבירת הסחיטה באיומים מתבטאת בין היתר בעונשים החמורים שהמחוקק מצא לנכון לקבוע לצדה. כפי שיוסבר בהמשך, העונש המקסימלי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בעבירת הסחיטה באיומים "הרגילה" עומד על 7 שנות מאסר בפועל. מנגד, כאשר מדובר בעבירה שהושלמה "בהצלחה", כלומר, שהנסחט נעתר לרצונותיו של הסוחט ונענה לדרישותיו, אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על הסוחט עומד על 9 שנות מאסר.
יתרה מכך, בניגוד למה שנהוג לחשוב, מטרת הסחיטה באיומים אינה חייבת להיות קבלת כסף, שווה כסף או רכוש מוחשי אחר. עבירת הסחיטה באיומים מתגלמת גם כאשר מטרת הסוחט הינה לגרום לנפגע העבירה להעניק לו טובות מיניות. דהיינו, מדובר על מקרה שבו מבצע העבירה סחט את נפגע העבירה אגב הטרדה מינית או ביצוע עבירות מיניות אחרות.
במקרה מהסוג שתואר לעיל, הנאשם צפוי להיות מואשם בעבירות פליליות נוספות כגון הטרדה מינית או מעשה מגונה שהינן עבירות פליליות מתחום עבירות המין. קראו עוד אודות בנושא זה במאמר שכתבתי אודות הטרדה מינית.
מהי סחיטה באיומים?
בכל הנוגע להגדרה החוקית של עבירת הסחיטה באיומים ראו להלן כיצד סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 מגדיר את העבירה:
"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים".
כפי שניתן לקרוא, ביחס לעבירות פליליות אחרות, מדובר בהגדרה רחבה ומפורטת במיוחד, שכן היא כוללת צורות מגוונות ומפורשות שבהן העבירה יכולה להתבצע לרבות הדרישה שמאחורי הסחיטה והאיומים שהושמעו לצידה.
איומים בעבירת הסחיטה
כפי שניתן לקרוא בלשון החוק, האיומים בעבירת הסחיטה באיומים זו יכולים להתבצע בין בכתב, בעל פה או בהתנהגות.
המשמעות המשפטית הינה שבנסיבות מסוימות גם פרצופים מאיימים או תנועות מאיימות, לרבות איומים מרומזים, יכולים להיתפס על ידי המשטרה או התביעה כאיומים שבוצעו לצורך סחיטה.
מטבע הדברים, מטרת האיומים וטיבם אמורה להתברר במסגרת חקירת המשטרה. חוקרי המשטרה אמורים "לרדת לחקר האמת" ובמסגרת זו ליתן משמעות גם לגרסתו של החשוד ולראיות שהוא מציג לזכותו. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות חקירת משטרה.
נקודה שחשוב לשים אליה לב הינה כי על פי חוק העונשין, הביטויים המאיימים יכולים להתבטא באיום לפגיעה בכל תחום בחייו של המאוים בין אם מדובר באיום בפגיעה בגופו, בגופו של אדם אחר, בשמו הטוב או פרנסתו.
כלומר, בניגוד לתפיסה הרווחת אין הכרח כי הסחיטה באיומים תכלול איומים בדבר פגיעה פיזית, ההפך הוא הנכון, איומים הרלוונטיים יכולים להתקשר לכמעט כל נושא שעלול לפגוע בנסחט.
מה ההבדל בין עבירת איומים רגילה לעבירה של סחיטה באיומים?
ראשית יש לציין כי שתי עבירות אלו שונות מאוד בחומרתן ובעונשי המאסר הפוטנציאליים שניתן להטיל על המורשעים בהן. עבירת האיומים הרגילה לפי סעיף 192 אינה נחשבה לעבירה חמורה במיוחד והעונש המקסימלי שניתן להטיל בגינה עומד על שלוש שנות מאסר בפועל. דהיינו, מדובר על עבירה פלילית מסוג עוון שנחשבת לעבירה קלה באופן יחסי בהשוואה לעבירות פליליות אחרות.
מנגד, עבירת הסחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין הינה עבירה פלילית חמורה שבית המשפט מוסמך להטיל בגינה 7 שנות מאסר בפועל. זאת ועוד, במקרה שבו המאוים פעל בהתאם לאיום שהניע את הסחיטה בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עונש מקסימלי שעומד על 9 שנות מאסר.
מעבר לעניין חומרתן ועונשיהן, עבירות אלו שונות גם בהקשר לתכלית שמאחורי ביצוען. כלומר השוני בין העבירות מתבטא במטרתו של מבצע העבירה. בעבירת האיומים הרגילה מטרתו של המבצע הינה להפחיד את קורבן העבירה או להקניטו.
מנגד, בעבירת הסחיטה באיומים מטרתו של המבצע היא להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות. ובמילים אחרות, בעבירת הסחיטה באיומים האיומים מהווים אמצעי בלבד שמטרתו להשיג מטרה אחרת שקשורה לרצונו של הסוחט לכפות מציאות מסוימת על הנסחט.
מטרת האיומים
כפי שצוין בחלק הקודם, על פי חוק העונשין מטרת האיומים יכולה להיות להניע אדם לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה שהוא רשאי לעשות.
כך לדוגמא, איומים על אדם במטרה שיחזיר חוב כספי או במטרה לסחוט ממנו דמי חסות ייחשבו לעבירת הסחיטה באיומים. דוגמא רלוונטית נוספת הינה כאשר הסוחט מאיים על הקורבן שלא יפרסם פרטים כלשהם שנוגעים אליו אחרת יפגע בו או באדם קרוב אליו.
מהי סחיטה בכוח?
סעיף 427 לחוק העונשין מגדיר את עבירת הסחיטה בכוח שמנוסחת באופן הבא:
"א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב)לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח".
כפי שניתן לראות מדובר בעבירה שדומה במאפייניה לעבירת הסחיטה באיומים. יחד עם זאת, עבירה זו אשר נבדלת מעבירת הסחיטה באיומים נוכח האמצעי שבו הסוחט כדי להגשים את מטרותיו ולכפות את רצונו על קורבן העבירה. בעבירת הסחיטה בכוח האמצעי שמופעל על הקורבן הינו כוח פיזי של ממש כגון תקיפה או אמצעי כוחני אחר. להבדיל מעבירה זו, בעבירת הסחיטה באיומים האמצעי שבו משתמש הסוחט הינו איומים מילוליים (או סמליים) בלבד. קראו אודות בנושא עבירות אלימות במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.
סחיטה באמצעות שימוש בסם אונס או אלכוהול
חלופה נוספת של עבירת הסחיטה בכוח הינה סחיטה באמצעות שימוש בסמים או אלכוהול על ידי הסוחט. כפי שניתן להבין, במקרים מסוג זה, הסוחט משתמש בחומרים מטשטשים במטרה להגשים את מטרותיו ולכפות את רצונותיו על הנסחט. על אף שלכאורה אין מדובר בשימוש בכוח פיזי, על פי החוק העונשין מדובר בעבירה פלילית של סחיטה בכוח.
מדובר במצב שבו הסוחט משתמש בסמים או אלכוהול על מנת לכפות את רצונותיו על הנסחט בדומה לאופן שבו נעשה שימוש בסם אונס על מנת לכפות מעשים מיניים. קראו עוד בנושא שימוש בסם אונס במאמר שכתבתי על עבירת האונס.
מה העונש בגין סחיטה באיומים?
סעיף 428 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימלי שיוטל על אדם שהורשע בעבירה של סחיטה באיומים הינו 7 שנות מאסר. בנוסף, כאשר הסחיטה הושלמה והסוחט השיג את מטרתו וכפה את רצונו על הנסחט בהצלחה העונש המקסימלי שניתן להטיל עליו הינו 9 שנות מאסר. מדובר בעבירה פלילית שנחשבת לחמורה במיוחד ובהתאם לכך העונש המקסימלי שקבוע לצדה ממוקם ברף הגבוה של העונשים הפליליים.
כפי שציינתי במאמרים שכתבתי בנוגע לעבירות אחרות, על אף העונש המקסימלי הגבוה שקבוע לצד העבירה, מדובר בעונש מקסימלי בלבד ואינו מחייב כי בסופו של ההליך הפלילי זהו העונש שייגזר על הנאשם.
העונש הסופי שיוטל על הנאשם תלוי ומורכב ממספר גורמים ספציפיים לעבירה הרלוונטית באותו מקרה. כאשר מדובר בסחיטה באיומים נתונים רלוונטיים לענישה יהיו מטרת הסחיטה (למשל דמי חסות נחשבת לסחיטה חמורה יחסית), אופי האיומים (פגיעה בגוף או לחלופין בשם הטוב), חומרת הנזקים שנגרמו לקורבן ועמדתו של הקורבן כלפי מבצע העבירה. בדומה לעבירות פליליות אחרות, במקרים שבהם קורבן העבירה מביע עמדה חיובית וסלחנית כלפי הנאשם הדבר צפוי להיזקף לזכותו של הנאשם לעניין עונשו וגזר דינו.
לצד נתונים אלו בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהם הרשעותיו הקודמות או עברו הנקי, מצבו המשפחתי, מצבו הרפואי, גילו, לקיחת אחריות שהביע, חרטה שהביע כלפי המעשה ואמפתיה שגילה כלפי קורבן העבירה.
מה העונש בגין סחיטה בכוח?
העונשים בגין סחיטה בכוח וסחיטה באיומים הינם זהים כך שגם בעבירה זו העונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם הינו 7 שנות מאסר ו-9 שנות מאסר כאשר הסחיטה צלחה והסוחט הצליח לכפות את רצונו על הנסחט.
סחיטה באיומים – שאלות ותשובות נפוצות
- מהי עבירת סחיטה באיומים לפי החוק הישראלי?
מדובר בעבירה פלילית חמורה שבה אדם מאיים על אחר כדי לגרום לו לבצע פעולה או להימנע מפעולה בניגוד לרצונו. - אילו סוגי איומים יכולים להיחשב כחלק מהעבירה?
איומים יכולים להיות בעל פה, בכתב או בהתנהגות, לרבות רמיזות, מחוות או מסרים עקיפים. - האם חייב להיות איום לפגיעה פיזית כדי שתתקיים עבירה?
לא. גם איום בפגיעה בפרנסה, בשם הטוב או בפרטיות עשוי להספיק. - מה המטרה המרכזית של הסוחט בעבירה זו?
המטרה היא להפעיל לחץ כדי לכפות על הקורבן פעולה מסוימת או להימנע ממנה. - מה ההבדל בין איומים רגילים לבין סחיטה באיומים?
בעוד שאיומים רגילים נועדו להפחיד, סחיטה באיומים נועדה להשיג תוצאה מעשית מהקורבן. - האם העבירה מתקיימת גם אם הקורבן לא נענה לאיום?
כן. עצם האיום לצורך סחיטה מספיק כדי לגבש את העבירה. - מה קורה כאשר הקורבן נענה לדרישות הסוחט?
במקרה כזה מדובר בעבירה חמורה יותר, והעונש האפשרי גבוה יותר. - כיצד סחיטה באיומים מתבצעת בפועל?
באמצעות הפחדה, הפעלת לחץ נפשי או איום בפרסום מידע רגיש או פוגעני. - האם ניתן לבצע את העבירה גם באמצעים דיגיטליים?
כן. הודעות, מיילים ורשתות חברתיות מהווים אמצעי נפוץ לביצוע העבירה. - מהו העונש על סחיטה באיומים?
העונש המקסימלי הוא עד 7 שנות מאסר, ובמקרים שבהם הסחיטה הצליחה עד 9 שנים. - מהם הגורמים שמשפיעים על חומרת הענישה?
אופי האיום, מטרת הסחיטה, הנזק שנגרם והיקף המעשים. - האם ניתן להאשים גם בעבירות נוספות במקביל?
כן. לעיתים מצורפות עבירות כמו הטרדה מינית או עבירות רכוש. - מהי סחיטה בכוח וכיצד היא שונה?
מדובר בעבירה שבה מופעל כוח פיזי במקום איומים מילוליים. - האם שימוש בסמים או אלכוהול יכול להיחשב סחיטה?
כן. שימוש באמצעים אלו כדי לכפות פעולה עשוי להיחשב סחיטה בכוח. - כיצד המשטרה חוקרת עבירות מסוג זה?
באמצעות גביית עדויות, איסוף ראיות דיגיטליות ובחינת נסיבות האירוע. - האם ניתן להיעצר בגין עבירה זו?
כן. מדובר בעבירה חמורה שעשויה להוביל למעצר כבר בשלבי החקירה. - האם ניתן להגיע להסדר טיעון בתיקים כאלה?
כן, ובמקרים מסוימים ניתן להפחית את חומרת האישום או העונש. - כיצד משפיעה עמדת הקורבן על ההליך המשפטי?
עמדת הקורבן עשויה להוות שיקול בגזירת הדין אך אינה מכריעה לבדה. - מה החשיבות של ייעוץ משפטי במקרה של חשד לעבירה?
ייעוץ מוקדם מאפשר להבין את הזכויות ולבנות אסטרטגיה משפטית נכונה. - מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בעבירות סחיטה באיומים?
ייצוג מקצועי חיוני לניהול ההליך, להתמודדות עם הראיות ולהפחתת הסיכונים המשפטיים.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירת הסחיטה באיומים?
כפי שפורט במאמר זה עבירה זו נכללת בעבירות החמורות שבתי המשפט נוהגים להטיל בגינן עונשי מאסר משמעותיים. לאור המנעד הרחב של העונשים שבית המשפט יכול להטיל על הנאשם בעבירות אלו, קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות מסוג זה עוד משלב החקירה המשטרתית. קראו עוד על היבטים חקירתיים במאמר שכתבתי על חקירה משטרה.
במקרים שבהם עולה ספק משמעותי בהקשר לאשמתו של הנאשם, עורך הדין שמייצג אותו יוכל לנהל את ההליך המשפטי עד תומו במטרה לזכות אותו מהעבירות המיוחסות לו כך שפסק הדין יבהיר כי מדובר באדם חף מפשע.
במקרים אחרים, ובהתקיים נסיבות מסוימות עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי העונש שיוטל על הנאשם יהיה מינימלי.
גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות להוביל לסגירת התיק בהינתן קשיים ראייתיים כאלו ואחרים.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בחדרה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על כותב המאמר:
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים, הליכים משמעתיים ותיקי תעבורה. בין היתר המשרד מייצג נאשמים וחשודים בעבירות סמים, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, עבירות כלכליות, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.
