חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מסירת ידיעות כוזבות

מסירת ידיעות כוזבות
תוכן עניינים

מסירות ידיעות כוזבות הינה עבירה פלילית שתכליתה להגן על טוהר ההליכים הפליליים וחשיפת האמת במסגרת ההליך החקירתי. כפי שידוע לכל ההליך החקירתי משפיע ושמשליך גם על ההליכים המשפטיים לאחר שתסתיים החקירה המשטרתית. מטבע הדברים, מסירת ידיעות כוזבות עלולה להוביל להרשעתם של חפים מפשע או להוביל לזיכוי של אשמים שביצעו את העבירות שמיוחסות להם. מטרתה של עבירה זו הינה לצמצם תוצאות מסוג זה ופגיעה בהליכים חקירתיים. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי אודות כתב אישום.

מהי ידיעה כוזבת?

עיקרו של האיסור הפלילי הינו בקביעת סנקציה כנגד אנשים שהגישו תלונת שווא בדבר עבירות פליליות. העבירה מוגדרת היא מוגדרת באופן הבא בסעיף 243 לחוק העונשין, תשל"ז-1977:

"המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו".

כפי שניתן לקרוא האיסור הפלילי בנוגע למסירת ידיעות כוזבות חל בנוגע לדברים שהמתלונן (בעבירה זו הוא מבצע העבירה) אמר לשוטר או אדם אחר שמוסמך להגיש תביעה פלילית או לחקור את העבירה הפלילית. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.

מכאן עולה כי כאשר אדם טוען טענות שווא בדבר ביצוע עבירות פליליות בפני גורם שאינו רשמי ושאינו מוסמך לברר את הטענה אזי שאין מדובר בעבירה פלילית של מסירת ידיעות כוזבות. לדוגמא, כאשר אדם מספר לחברו (אזרח מן השורה) שאדם אחר ביצע כלפיו עבירות פליליות ומדובר בשקר, אזי שעל אף השקר אין בכך כדי להוות עבירה פלילית של מסירה ידיעה כוזבת.

כאמור, הדברים אינם מהווים עבירה פלילית משום שטוען הטענה סיפר זאת לאדם רגיל ולא לגורם שמוסמך לטפל בעבירה הפלילית (למשל שוטר).

תלונת שווא בין בני זוג

כפי שידוע לכל, בשנים האחרונות התרחבה מאוד התופעה של תלונות שווא בין בני זוג או בני זוג לשעבר שיחסיהם עלו על שרטון. למרבה הצער, בלא מעט מקרים אחד מבני הזוג משתמש בהגשת התלונה ובחקירה המשטרתית כדי להזיק לבן זוגו לשעבר או להשיג באמצעותה יתרונות משפטיים בהליכים שמתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה. כך לדוגמא, תלונות שווא בין בני זוג אודות ביצוע עבירות מין לכאורה כגון אונס או מעשה מגונה הן נפוצות למדי ועורך דין אביב מזרחי אף ייצג מספר חשודים שהוגשו נגדם תלונות שווא מסוג זה. קראו עוד בנושא עבירות מין במאמר שכתבתי אודות עבירת האונס.

חשוב לציין, שבניגוד לדוגמא שהובאה בחלק הקודם, כאשר אישה מגישה במשטרה תלונת שווא נגד בן זוגה לשעבר בטענה כי ביצע בה עבירות פליליות כאלה ואחרות, אולם מדובר בטענות שקריות אזי שעצם הגשת התלונה מהווה עבירה פלילית. כלומר, ככל שהדברים אכן יתבררו כשקריים עצם מסירת הידיעה מגלם את העבירה הפלילית של מסירת ידיעות כוזבות.

ראוי להבהיר כי תופעת תלונות השווא בין בני זוג לשעבר רלוונטית גם בעניין עבירות מסוג אלימות במשפחה שבמסגרתן אחד מבני הזוג טוען כי הותקף על ידי בן זוגו. כאמור, לא פעם מדובר בתלונת שווא שמטרתה להשיג יתרונות משפטיים כאלה ואחרים או להזיק לבן הזוג ממניעים של נקמה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירות אלימות במשפחה.

רכיב הידיעה במסירת ידיעה כוזבת

תנאי נוסף להתקיימותה של העבירה הוא כי מוסר הידיעה יודע שהדברים שהוא מסר לאותו גורם משטרתי אינם נכונים. כלומר, לצורך הרשעה בעבירה זו התביעה נדרשת להוכיח כי אותן ידיעות היו שקריות וכי מוסר הידיעות ידע זאת. המשמעות המשפטית הינה כי מדובר בעבירה שיסודותיה אינם פשוטים להוכחה. במצב שבו מוסר הידיעה הכוזבת יצליח להעלות ספק לכך שבעת מסירת הידיעות הוא האמין שהן נכונות, ככל הנראה שהתיק נגדו ייסגר ללא הגשת כתב אישום.

לדעת כותב המאמר, המצב המשפטי האמור והעובדה שמדובר בעבירה שקשה מאוד להוכיחה מייצרים לגיטימציה ומצב שבו מתלוננות (או מתלונני) השווא אינן חוששות להגיש תלונות כוזבות שהקשר בינן לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. עוד יצוין בהקשר זה כי גם רשויות האכיפה נוהגות ביד קלה ורפויה במתלוננות השווא לאור נטייתם לצודד בנפגעי העבירה אל מול החשודים. מטבע הדברים גם מדיניות זו הינה בעלת תרומה משמעותית לריבוי המקרים של תלונות השווא. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על ייצוג נפגעי עבירה.

האם כל מסירת ידיעה כוזבת תוביל להגשת כתב אישום?

התשובה לשאלה זו היא ככל הנראה שלילית. בשים לב לייחודיות עבירה זו, פורסמה הנחיה מטעם פרקליט המדינה שמטרתה להנחות את גופי התביעה בעניין מדיניות העמדה לדין בעבירה זו ובעבירה של עדויות סותרות לפי סעיף 240 לחוק העונשין. הנחיית פרקליט המדינה מבחינה בין שיקולים שקשורים לפתיחה בחקירה בחשד שבוצעה עבירה זו אל מול השיקולים שבהעמדה לדין של מבצע העבירה. 

מדיניות התביעה בפתיחה בחקירה

בעניין פתיחה בחקירה משטרתית נרשם כי ככל ומדובר באמירות כוזבות שמצטברות לעלילת שווא נגד אדם אחר בהקשר לעבירה פלילית התובע יעביר את העניין לחקירת המשטרה. מההנחיה ניתן להבין כי המונח עלילת שווא מתייחס למסכת שקרים מורחבת ומורכבת שמצטברת לכדי סיפור של ממש שכולו אמירות כוזבות ושקריות.

מנגד כאשר מדובר באמירות כוזבות שאינן מצטברות לעלילת שווא התובע יאזן בין האינטרסים השונים ובהתקיים הפרמטרים הבאים יורה על פתיחה בחקירה:

  1. הכזב או הסתירה באמירה ניתנו על ידי העד באופן מודע.
  2. הכזב או הסתירה שבאמרה נוגעים לליבת המחלוקת והיה בהם פוטנציאל להשפיע על תוצאת ההליך.
  3. הכזב שבאמרה התגלתה בשל גורם חיצוני וזאת להבדיל ממצב שבו העד חזר בו מגרסתו הכוזבת באופן אוטונומי מתוך רצון חופשי כביטוי של חרטה ומתוך מטרה לקדם את תכלית בירור האמת.
  4. ככל שהאמרה גרמה בפועל או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לחשוד, לנאשם או לאדם אחר, או לאינטרסים ציבוריים, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה.

כך למשל, אם תלונת שווא גרמה למעצר החשוד, להרחקתו מילדיו או להטלת כל הגבלה ממשית אחרת עליו שהסתברה להיות בדיעבד בלתי מוצדקת תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה. קראו עוד בנושא הרחקה במאמר שכתבתי אודות צו למניעת הטרדה מאיימת.

  • ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה.
  • ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת.
  • כמו כן ההנחיה מורה לבחון האם מקור האמרה היה לכאורה לחץ פסול שהופעל על העד, באופן ישיר או עקיף, או חשש ממשי מפני החשוד, הנאשם או אחרים.
  • האם היה קיים רצון מצד העד שלא להרע לחשוד או לנאשם בשל קירבה משמעותית ביניהם – משפחתית או אחרת.
  • האם קיים קשר בין העד לחשוד או לנאשם, המקים חשש טבוע לקיומו של מניע זר או פסול לחזרה מהאמרה, כגון עקב קרבה מיוחדת בין העד לחשוד או לנאשם.
  • היה העד, המשנה גרסתו, מתלונן בתיק אשר הביא לפתיחה בחקירה, או שהנו עד מדינה או שהנו עובד ציבור שמסר את אמרתו בחקירה במסגרת תפקידו, יגבר האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עמו.
  • ככלל, עבר פלילי בכלל ובמיוחד בעבירות מאלו המנויות בהנחיה זו, יהווה שיקול תומך במיצוי הדין עם העד.

מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירות אלו

על פי הנחיית פרקליט המדינה, בטרם התובע יחליט על ההעמדה לדין עליו לשקול את העניין הציבורי שבהעמדתו לדין ובין היתר יביא בחשבון את הקריטריונים שפורטו קודם לכן.

ההנחיה מוסיפה כי במקרה שבו התקבלה החלטה על העמדה לדין בהקשר לעדות שניתנה בערכאה משפטית מסוימת, כתב האישום יוגש לאחר שאותו הליך משפטי יסתיים.

כמו כן, ההנחיה קובעת כי כאשר מבצע העבירה, כלומר העד שמסר הודעות כוזבות, הינו מתלונן בעבירות מין או אלימות במשפחה, לא יוגש נגדו כתב אישום ללא אישור של פרקליט מחוז או משנהו. לדעת כותב המאמר, חלק זה של ההנחיה מדגים היטב את מדיניות התביעה בנקיטת יד רכה עם מתלוננות השווא ככלל ועם מתלוננות שווא שטענו באופן כוזב לעבירות בין בני זוג כגון עבירות אלימות במשפחה או עבירות מין. קראו עוד בנושא של עבירות מין במאמר שכתבתי על מעשה מגונה.

סיטואציות נפוצות במסירת ידיעה כוזבת

למרבה הצער מסירת ידיעות כוזבות, כלומר תלונת שווא, הינן נפוצות במיוחד בתיקים בין בני זוג שיחסיהם עלו על שרטון ופניהם לגירושין או סיום היחסים. יתרה מכך, סיטואציה זו נפוצה במיוחד כאשר צד שנפגע מסיום הקשר על ידי הצד השני, ניגש ומגיש נגדו תלונות לעבירות פליליות קשות שלא היו ולא נבראו.

עו"ד אביב מזרחי ייצג בעבר חשוד בתיק בנסיבות דומות לאלו שהוזכרו לעיל. באותו עניין החשוד ובת זוגו התגוררו יחדיו בדירה שכורה במשך מספר חודשים. בשלב מסוים, יחסיהם עלו על שרטון, הם נפרדו והחשוד עזב את הדירה ורוקן ממנה את כל הרהיטים שבני הזוג רכשו יחדיו.

שבת זוגו לשעבר גילתה כי לקוח המשרד לקח את החפצים מהדירה המשותפת היא ניגשה לתחנת המשטרה והגישה נגדו תלונת שווא שקרית בגין אונס ותקיפה.

החשוד נעצר על ידי המשטרה ולאחר 3 דיוני הארכת מעצר עורך דין אביב מזרחי הצליח לשכנע את בית המשפט לשחררו למעצר בית. קראו עוד על הליכי מעצר במאמר בנושא עורך דין מעצר.

בהמשך, התיק נגד החשוד נסגר על ידי הפרקליטות מחמת העדר אשמה דבר שניקה את שמו לחלוטין כך שהרישום המשטרתי בגין תיק זה נמחק לחלוטין.

מה העונש על מסירת הודעות כוזבות ?

העונש המקסימלי שקבוע לצידה של עבירת מסירת הודעות כוזבות בצורתה הבסיסית הינו 3 שנות מאסר. כאשר ההודעה הכוזבת קשורה לעבירה מסוג פשע (עבירות חמורות יותר) העונש המקסימלי הינו 5 שנות מאסר.

כפי שציינתי בעבר, העונש שקבוע בחוק הינו העונש המקסימלי בלבד והחוק אינו מחייב כי זהו העונש שיוטל על הנאשם בסופו של ההליך הפלילי.

העונש הסופי שיוטל על הנאשם מורכב ממספר גורמים רלוונטיים וייחודיים למקרה הנדון. שעה שמדובר בהגשת הודעות כוזבות יילקחו בחשבון, חומרת האמירות הכוזבות, התחכום שבהן, ההקשר המשפטי או החקירתי שקשור אליהן, הנזק שגרמו והאם מוסר האמרות חזר מהן או שהן התגלו כשקריות באמצעות גורם חיצוני.

לצד נסיבות אלו בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של מוסר האמרות בטרם ייקבע את עונשו. אותן נסיבות אישיות יכללו את הרשעותיו הקודמות או העדרן, חרטה שהביע, גילו, מצבו המשפחתי ומצבו הרפואי. קראו עוד על ענישה במאמר שכתבתי בנושא ענישה בהליכים פליליים.

חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי

החשיבות בייצוג מקצועי במסגרת ההליך הפלילי נגזרת מהשלכותיו האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם בין אם מדובר באפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל ובין אם הדבר הקשור להשלכותיו של רישום פלילי על עתידו.

עורך דין פלילי בעל ניסיון בעבירות מסוג זה יצליח להגיע להסדר טיעון עם התביעה או הפרקליטות שאינו כולל עונש של מאסר בפועל ובמקרים מסוימים אף לבטל את כתב האישום.

גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום.

מחפש עורך דין פלילי ? זומנת לחקירה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

על כותב המאמר:

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים, הליכים משמעתיים ותיקי תעבורה. בין היתר המשרד מייצג נאשמים וחשודים בעבירות סמים, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, עבירות כלכליות, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

שתפו את המאמר
Picture of אודות כותב המאמר אביב מזרחי
אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

שינוי עילת סגירה
כל הפוסטים
שינוי עילת סגירה

שינוי עילת סגירה הינה פעולה משפטית שמובילה למחיקת רישום פלילי של תיק משטרתי סגור. אדם שמעוניין למחוק רישום של תיק ספציפי רשאי להגיש לגורם שסגר

הצלחות המשרד
ערר שעורך דין אביב מזרחי הגיש בעניין עילת סגירה של תיק התקבל על ידי הפרקליטות הפלילית בחיפה. כתוצאה מכך הרישום הפלילי של לקוחת המשרד נמחק למרות שבתחילה הואשמה בעבירות חמורות של התעללות בילדים.

לקוחת המשרד עבדה כמטפלת פרטית של שני ילדים קטינים. לאחר שסיימה את עבודתה עם הילדים הסתכסכה עם אימם בעקבות וויכוח סתמי ברשת החברתית "פייסבוק". בעקבות

דילוג לתוכן