הגנה מן הצדק הינה טענה משפטית בתחום המשפט הפלילי. הטענה של הגנה מן הצדק נטענת על ידי נאשם במשפט פלילי (או בא כוחו שטוען בשמו) במטרה לשכנע את בית המשפט כי ראוי לבטל את כתב האישום ולסיים את המשפט הפלילי ללא הרשעה וללא ענישה.
יובהר כבר עתה כי הטענה המשפטית של הגנה מן הצדק היא מעין "טענת סל". כלומר, שנושאים רבים ופגמים רבים בהתנהלות התביעה עשויים להצדיק את הטענה ואף את קבלתה. החוק אינו נוקב בנושאים ספציפיים שכלולים במסגרת טענה זו אלא נוקב במונח כללי למדי שעשוי להצדיק ביטול כתב אישום בגין הטענה.
חוק סדר הדין הפלילי מתייחס לטענה של הגנה מן הצדק בסעיף 149(10) לחוק כחלק מהטענות המקדמיות בהליך פלילי. על פי סעיף זה, אותה הגנה עשויה לעמוד לזכותו של נאשם כאשר בנסיבותיו של אותו מקרה הגשת כתב האישום וניהול הליך פלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
כאמור, במקרים שבהם טענה של הגנה מן הצדק מתקבלת על ידי בית המשפט אזי שהתוצאה האופרטיבית של קבלת הטענה הינה ביטול כתב האישום והפסקת ההליכים הפליליים. במקרים אלו, הנאשם יהיה חופשי ללכת לדרכו ללא הרשעה וללא ענישה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש בהקשר זה כי בתי המשפט מקבלים את הטענה האמורה ומורים על ביטול כתב האישום במקרים חריגים ונדירים בלבד. רוב רובן של טענות אלו נדחות על ידי בית המשפט.
דהיינו, נדרשות נסיבות מיוחדות וחריגות במיוחד על מנת שבית המשפט יקבל טענה של הגנה מן הצדק ויורה על ביטולו של כתב האישום. אולם, במקרים שבהם הבקשה מתקבלת ההליך הפלילי צפוי להסתיים מבלי שהנאשם מורשע בעבירה פלילית או נענש.
טענות מקדמיות
טענות מקדמיות הן טענות משפטיות שמועלות על ידי בעל דין בהליך משפטי כלשהו בין אם מדובר בהליך פלילי ובין אם מדובר בהליך אזרחי. כך לדוגמא, טענות מקדמיות נפוצות בהליך האזרחי הינן העדר יריבות, מעשה בית דין, השתק פלוגתא, השתק עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט.
לשם המחשה ניתן לציין כי משמעות הטענה של העדר יריבות הינה כי בין התובע לנתבע אין כל יריבות משפטית. דהיינו, שהנתבע טוען שאינו קשור למסכת העובדתית או המשפטית שמתוארת בכתב המשפט ושמכך יש למחוק את כתב התביעה שהוגש נגדו.
חשוב לציין כי בין אם מדובר בטענות מקדמיות בהליך אזרחי ובין שמדובר בטענות מקדמיות בהליך פלילי תכלית הטענות הינן רצונו של הטוען לסיים את ההליך בשלב מקדמי ולבטל את ההליכים נגדו מבלי לעבור את כל ההליכים המשפטיים הרגילים.
במשפט אזרחי משמעות קבלת הטענות המקדמיות של התובע יהיו במחיקת התביעה נגדו ובסיום ההליכים המשפטיים מבלי שיידרש לשלם את הסעד הכספי שנדרש ממנו בכתב התביעה. מנגד, קבלת טענות מקדמיות בהליך פלילי משמעותה סיום ההליכים (הנוכחיים) ללא הרשעת הנאשם מבלי שהוא ייענש.
טענות מקדמיות פלילי
טענות מקדמיות בפלילי הינן טענות שהנאשם בתחילת ההליך הפלילי. רוב הטענות המקדמיות בפלילי הינן טענות בעלות גוון מעט יותר טכני בהשוואה לטענות החפות שנטענות על ידי הנאשם לגופו של עניין. בהקשר זה הטענה של הגנה מן הצדק הינה טענה מקדמית חריגה הואיל והיא מתייחסת לגופו של עניין ולכך שההליך הנוכחי מתנגש עם עקרונות של צדק והגינות.
העילות שנוגעות לטענות מקדמיות בהליכים פליליים מפורטות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. שתי הטענות המקדמיות הראשונות במשפט הפלילי הן הטענות של העדר סמכות מקומית והעדר סמכות עניינית. משמעות הטענות האמורות הינה כי הנאשם טוען כי כתב האישום הוגש בערכאה לא נכונה ועל כן מוצדק לבטל את כתב האישום.
משמעות הטענה של חוסר סמכות מקומית הינה כי כתב האישום הוגש במחוז שאינו מתאים מבחינת כללי הסמכות המקומית. לדוגמא, כתב אישום שהיה אמור להיות מוגש במחוז חיפה והוגש במחוז הדרום. קראו עוד על סמכות מקומית במאמר שכתבתי בנושא עורך דין פלילי בקריות.
מנגד, כללי הסמכות העניינית מתייחסים לסוג העבירה והערכאה (כלומר בית המשפט) שמוסמכת לדון בעבירה. לרוב, הרלוונטיות של הטענה הינה בהבדלים בין בית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי. ככלל ולמעט חריגים, בית המשפט השלום דן בעבירות שהעונש המקסימלי שקבוע לצידן עומד על 7 שנות מאסר בעוד בית המשפט המחוזי דן בעבירות שהעונש המקסימלי בגינן עולה על 7 שנות מאסר.
פגם או פסול בכתב האישום
טענות מקדמיות נוספות בהליך הפלילי הינן פגם או פסול בכתב האישום, העובדות המתוארות אינן מהוות עבירה, זיכוי קודם או הרשעה קודמת בגין העבירה, משפט פלילי אחר תלוי ועומד בגין העבירה, חסינות (רלוונטי בעיקר לחברי כנסת או נושאי משרה ממשלתית), התיישנות וחנינה.
חשוב לציין כי חלק מהטענות האמורות אינן יסייעו לנאשם גם אם יתקבלו (כגון חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית או פגם או פסול בכתב האישום, משום שגם אם יתקבלו על ידי בית המשפט לא תהיה לכך משמעות אופרטיבית מכיוון שהתביעה תגיש את כתב האישום בערכאה המתאימה או לחלופין תתקן את כתב האישום כך שהפגם שהיה בו יוסר.
יתרה מכך, חלק ניכר מהטענות האמורות הינן טענות שראוי להעלותן רק במקרים נדירים בלבד והן רלוונטיות בעיקר בעולם התיאוריה. הסיבה לכך שרוב הטענות האמורות אינן רלוונטיות בעולם המעשה הינה כי לעיתים נדירות בלבד התביעה המשטרתית או הפרקליטות יבצעו טעות שתוביל לקבלת טעות מסוג של העובדות אינן מהוות עבירה, זיכוי קודם, חסינות, התיישנות, חנינה או התיישנות.
טענת הגנה מן הצדק
טענת הגנה מן הצדק הינה הטענה המקדמית המשמעותית ביותר שחוק סדר הדין הפלילי נוקב בה. טענה זו מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק והיא מהווה מעין "טענת סל" שיכולה לכלול בתוכה מגוון רחב של התנהגויות או מדיניות פסולה של התביעה שהגישה את כתב האישום נגד הנאשם.
טענת הגנה מן הצדק יכולה להתבטא במגוון רחב של טענות שהנאשם מעלה בהקשר להתנהלות נפסדת של התביעה המשטרתית או הפרקליטות שמדגימה לשיטתו העדר הגינות והוגנות שמצדיק את ביטולו של כתב האישום. כך לדוגמא, טענה מן הצדק עשויה להתמקד בטענות נגד הפרה של התביעה הבטחה (כלומר הבטחה שלטונית) להימנע מהגשת כתב אישום בכפוף לתנאים שעל הנאשם היה למלא כגון עדות נגד חשוד אחר והבאת ראיות נגדו.
כאשר התביעה מפרה הבטחה מוקדמת שנתנה לנאשם בדבר הימנעות מהגשת כתב אישום אזי שמדובר בטענת הגנה מן הצדק שלכאורה יש לה בסיס איתן ועשויה לשכנע את בית המשפט לקבל את הטענה ולבטל את כתב האישום.
כפי שיפורט להלן, עילה נוספת שקשורה לטענת הגנה מן הצדק נוגעת לאכיפה בררנית ואפליה בין אזרחים שנסיבותיהם דומות או זהות בהקשר להגשת כתבי אישום. מהות הטענה האמורה הינה כי במקרים רבים (ודומים) אחרים התביעה נמנעה מלהגיש כתב אישום נגד החשוד, אולם, דווקא נגד הנאשם שמעלה את הטענה היא נאותה להגיש את כתב האישום.
אכיפה בררנית
כאמור, אכיפה בררנית הינה טענה נפוצה בהקשר להגנה מן הצדק. חשוב לציין כי הטענה של אכיפה בררנית עשויה לעלות על ידי נאשמים במספר הקשרים משפטיים שונים. טענה נפוצה אחת נוגעת למקרה הספציפי של הנאשם. דהיינו, שבאותו התיק התביעה נמנעה מהגשת כתב אישום נגד מעורבים אחרים על אף שבקלות יכלה להגיש כתב אישום נגד מעורבים אחרים באותה פרשיה שביצעו את אותם מעשים שהנאשם ביצע.
הטענה של אכיפה בררנית בהקשר זה רלוונטית גם בהקשר לשותפים לעבירה וגם בהקשר למתלוננים בעבירות אלימות שלטענת הנאשם גם הם תקפו אותו באותה מידה שהוא תקף אותם.
כאמור, הסוג השני של טענת אכיפה בררנית נוגע למקרה שבו הנאשם טוען שהמקרה שלו מדגים מקרה חריג וייחודי של העמדה לדין בהשוואה למקרים רבים אחרים שהסתיימו ללא אכיפה פלילית על פי טענה זו, הגשת כתב האישום נגד הנאשם באותה מקרה הינה מנוגדת לעקרונות של צדק והגינות הואיל וברוב המקרים הדומים לאותו מקרה התביעה נמנעת מהגשת כתב אישום כך שבעניינו של אותו נאשם התבצעה אכיפה בררנית.
תקיפה הדדית
תקיפה הדדית הינה סיטואציה נפוצה למדי. בהקשר משפטי, ניתן לומר כי מדובר בסיטואציה של אלימות הדדית (כלומר של תקיפה) שהמצב הראייתי והנסיבות בכללותן אינן מעידות על צד אחד שהתחיל בקטטה או אשם בהשתלשלות האלימה באופן מובהק יותר מהצד השני לאירוע.
לעיתים, כאשר מדובר בקטטה ובתקיפה הדדית, התביעה "בוחרת" צד כלשהו לקטטה ובוחרת להגיש כתב אישום נגד אחד המעורבים כאשר יריבו לקטטה משוחרר לחופשי ומוגדר כמתלונן. דהיינו, מדובר על מקרים שעל אף שישנן אינדיקציות לאלימות הדדית, התביעה, מסיבותיה שלה, בוחרת להטיל את האחריות הפלילית לאירוע על צד אחד בלבד.
במקרים אלו, הנאשם יוכל להעלות טענה מן הצדק ולטעון כי הואיל ומדובר בתקיפה הדדית ובאלימות דו צדדית לא הייתה הצדקה להגיש נגדו כתב אישום כנאשם בלעדי ולכן ראוי לבטל את כתב האישום נגדו.
הגנה מן הצדק – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי טענה משפטית לביטול כתב אישום מטעמי צדק והגינות?
מדובר בטענה שמעלה נאשם בהליך פלילי במטרה לשכנע את בית המשפט כי עצם ניהול ההליך נגדו פוגע באופן מהותי בעקרונות של צדק והגינות משפטית.
2. באיזה שלב של ההליך הפלילי ניתן להעלות את הטענה?
בדרך כלל הטענה מועלת בתחילת ההליך במסגרת הטענות המקדמיות, עוד לפני שמיעת הראיות בתיק.
3. מהן טענות מקדמיות במשפט הפלילי?
אלו טענות משפטיות שמטרתן להביא לסיום ההליך בשלב מוקדם, מבלי להיכנס לדיון מלא בשאלת האשמה.
4. האם בית המשפט מקבל טענות מסוג זה לעיתים קרובות?
לא. מדובר בטענה חריגה שבתי המשפט מקבלים רק במקרים מיוחדים שבהם קיימת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.
5. מהי המשמעות של קבלת הטענה על ידי בית המשפט?
כאשר הטענה מתקבלת, בית המשפט עשוי להורות על ביטול כתב האישום והפסקת ההליך הפלילי.
6. האם ביטול כתב אישום פירושו זיכוי מלא?
לא תמיד. לעיתים מדובר בסיום ההליך בשל פגם מהותי בהתנהלות הרשויות ולא בהכרעה בשאלת החפות.
7. מהי אכיפה בררנית?
מדובר במצב שבו הרשויות מחליטות להעמיד אדם לדין בעוד שאנשים אחרים שביצעו מעשים דומים לא הועמדו לדין.
8. כיצד ניתן להוכיח אפליה באכיפה?
יש להראות כי במקרים דומים הרשויות נהגו אחרת ללא הצדקה עניינית או סבירה.
9. האם הפרת הבטחה שלטונית יכולה להצדיק ביטול הליך פלילי?
כן. כאשר הרשויות הבטיחו לחשוד שלא יועמד לדין ולאחר מכן חזרו בהן ללא הצדקה, הדבר עשוי להוות בסיס לטענה משפטית משמעותית.
10. מהי תקיפה הדדית מבחינה משפטית?
מדובר במצב שבו שני הצדדים מעורבים באלימות, אך רק אחד מהם מועמד לדין פלילי.
11. כיצד בתי המשפט מתייחסים למקרים של אלימות דו צדדית?
בתי המשפט בוחנים האם הייתה הצדקה להעמדה לדין של צד אחד בלבד והאם קיימת אפליה באכיפה.
12. מהי טענת חוסר סמכות מקומית?
זו טענה שלפיה כתב האישום הוגש לבית משפט שאינו מוסמך מבחינה גיאוגרפית לדון בתיק.
13. מה ההבדל בין סמכות מקומית לסמכות עניינית?
סמכות מקומית קשורה לאזור שבו מתנהל ההליך, בעוד שסמכות עניינית קשורה לסוג העבירה ולערכאה המוסמכת לדון בה.
14. מהו פגם בכתב האישום?
פגם יכול להיות טעות משפטית, ניסוח חסר או אי עמידה בדרישות החוק בעת ניסוח כתב האישום.
15. האם כל פגם בכתב האישום יביא לביטולו?
לא. לעיתים בית המשפט מאפשר לתביעה לתקן את הפגם במקום לבטל את ההליך כולו.
16. מהי התיישנות בהליך פלילי?
מדובר במצב שבו חלף פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת כתב אישום, ולכן לא ניתן עוד להעמיד אדם לדין.
17. האם נאשם חייב להיות מיוצג כדי להעלות טענות מסוג זה?
לא, אך בפועל מדובר בטענות מורכבות מאוד מבחינה משפטית ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי מנוסה.
18. כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע בניהול ההליך?
עורך הדין בוחן את חומר הראיות, מזהה כשלים בהתנהלות הרשויות ומנסח טענות משפטיות בצורה מקצועית ומבוססת.
19. האם ניתן להעלות טענות נגד התנהלות המשטרה או הפרקליטות?
כן. במקרים שבהם קיימת התנהלות פסולה, חוסר הגינות או פגיעה בזכויות הנאשם, ניתן להעלות טענות מתאימות בפני בית המשפט.
20. מדוע חשוב לפעול במהירות לאחר קבלת כתב אישום?
טיפול מוקדם מאפשר לבחון את חומר הראיות, לאתר פגמים בהליך ולבנות אסטרטגיה משפטית יעילה כבר בתחילת הדרך.
ביטול כתב אישום הגנה מן הצדק
ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק הינה תוצאה משפטית נדירה באופן יחסי אולם מדובר בתוצאה משפטית ברת השגה כאשר הטיעונים המשפטיים מבוססים היטב מבחינה עובדתית.
דהיינו, במקרים שבהם הנאשם יצליח להוכיח לבית המשפט כי כתב אישום מהסוג שמוגש נגדו הינו נדיר במיוחד ומעטים המקרים שבהם הוגשו כתבי אישום בנסיבות דומות אזי שישנו סיכוי שיוכל לשכנע את בית המשפט להורות על ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק.
כאמור, ביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק הינה רלוונטית גם במקרים של אלימות הדדית וכאשר הנאשם בעצמו הותקף באלימות קשה שמבטא עבירות של תקיפה, פציעה או חבלה חמורה. כך או כך, מומלץ לכל חשוד שעומד בפני חקירה באזהרה להתייעץ עם עורך דין בטרם החקירה המשטרתית וכן להיות מיוצג על ידי עורך דין בהמשך ההליכים.
