ייצוג בעבירת אונס הינו שירות משפטי שקשה להפריז בחשיבותו. עבירת האונס נחשבת לעבירת מין חמורה במיוחד שהמורשעים בה צפויים לעונשים קשים ומרתיעים לרבות עונש שכולל מאסר בפועל לתקופה ארוכה וממושכת.
נוכח חומרת העבירה והעונשים המקסימליים האפשריים, כל אדם שנמצא בסיטואציה משפטית שכזו נדרש לדאוג לייצוג בעבירת אונס ובהליכים המשפטיים שקשורים אליה. קראו עוד בעניינים אלו במאמר שכתבתי בנושא עבירות מין.
כפי שציינתי במאמרים אחרים, עבירות המין וביניהן גם עבירת האונס, נחשבות לעבירות פליליות חמורות מאוד, וזאת בין היתר לאור הנזקים הקשים שהן מסבות לקורבנות העבירה. יתרה מכך, עבירות אלו כרוכות גם בקלון חברתי שמלווה את הנאשם שנים ארוכות לאחר שהמשפט הפלילי מסתיים. לכן, מוטב לנאשם שייבחר לייצוג בעבירת אונס ייבחר עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.
סוגיית הייצוג בעבירת האונס מקבלת חשיבות נוספת נוכח האפשרות שבית המשפט יורה על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו. מלבד העונשים הקשים שצפויים להיות מוטלים על נאשמים שהורשעו בעבירה זו, מדובר בעבירה שהמדינה נוהגת לבקש מבית המשפט לעצור את הנאשם בגינה עד לתום ההליכים.
מבין עבירות המין עבירות האונס הינה העבירה שנחשבת לעבירת המין החמורה ביותר. כפי שידוע, עבירה זו נוגעת לכפייה של יחסי מין ללא הסכמת הקורבן ולעיתים קרובות אף כרוכה באלימות קשה. בדומה לעבירות פליליות חמורות אחרות, גם לייצוג בעבירת האונס ולאיכותו ישנה השפעה משמעותית על סיומו של ההליך הפלילי ועל תוצאת המשפט. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא משפט פלילי.
מאמר זה נכתב על מנת לספק מידע משפטי בסיסי בהקשר לחשיבות הייצוג בעבירת האונס, העונשים שבתי המשפט נוהגים להטיל בגין עבירה זו וההלכות המשפטיות הרלוונטיות בעניינה.
עבירת אונס
עבירת האונס קבועה בסעיף 345 לחוק העונשין. סעיף זה קובע כי מספר רב של סיטואציות שבהן בעילה של אישה תיחשב לעבירת אונס. העובדה שהחוק וניסוחו המסורבל מעודד מקום רחב לפרשנות משפטית בהקשר למהותה של העבירה, מחדד את החשיבות של ייצוג בעבירת אונס.
יודגש בהקשר זה כי עבירת אונס בצורתה הבסיסית מתייחסת לבעילת אישה שלא בהסכמתה החופשית. להשלמת התמונה יצוין כי המונח "בעילה" מתייחס להחדרת אחד מאיברי הגוף או לחלופין חפץ לאיבר המין של האישה.
יש לציין כי כאשר החדירה איננה לאיבר המין של האישה, אלא לאיבר אחר בגוף של הקורבן, אזי שהעבירה שהמאשימה צפויה לייחס לנאשם איננה עבירת אונס אלא עבירה של מעשה סדום. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא מעשה סדום.
כאמור, החלופה הראשונה של עבירת אונס נוגעת למקרה שבו המתלוננת טוענת כי הבעילה נעשתה שלא בהסכמתה. כלומר כאשר החשוד או הנאשם כפו עליה את יחסי המין.
בלא מעט מקרים, העצה המשפטית שעורך דינו של החשוד מעניק לו במסגרת ייצוג בעבירת אונס מנחה את החשוד לטעון כי יחסי מין אכן התקיימו, אולם בהסכמה מלאה וחופשית. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא ייעוץ לפני חקירה.
ראוי לציין בהקשר זה כי על מנת להרשיע נאשם בעבירת אונס, התביעה תהיה מחויבת להוכיח לבית המשפט באמצעות ראיות של ממש כי יחסי המין התקיימו שלא מרצונה החופשי של האישה. במשפטים מסוג זה קיימת חשיבות מהותית לייצוג בעבירת אונס ויתר על כן לאיכות הייצוג המשפטי שניתן לנאשם.
במקרה שהתביעה לא הצליחה להוכיח את רכיב אי ההסכמה מעל לכל ספק סביר אזי שבית המשפט אמור וצריך לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא ספק סביר.
הסכמה חופשית
כאמור, הסכמה חופשית או העדרה הינה הסוגייה המשפטית החשובה ביותר כאשר עסקינן בעבירת האונס. כפי שציינתי קודם לכן, בלא מעט מקרים, עורך דין שמייצג חשוד או נאשם בעבירה זו, ימליץ לו במסגרת הייצוג בעבירת האונס לטעון כי היחסים התקיימו בהסכמה חופשית ללא כפייה.
ככל שבית המשפט יתרשם שיחסי המין בוצעו בהסכמה חופשית, אזי שהתיק צפוי להסתיים בזיכוי של הנאשם ושחרורו המיידי. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצר.
בהקשר להסכמה חופשית, מוטב לציין כי פסקי דין של בית המשפט העליון קבעו כי ישנן סיטואציות שבהן גם שתיקה של המתלוננת עלולה להיחשב כהעדר הסכמה חופשית. המשמעות המשפטית הינה שגם במקרים שבהם המתלוננת לא הביעה התנגדות אקטיבית ליחסי המין, בית המשפט עלול לראות בשתיקה כהבעה של העדר הסכמה חופשית.
יחד עם זאת, יש לציין כי במקרים שבהם יסוד ההסכמה החופשית הינו מעורפל, והייצוג בעבירת האונס הינו ייצוג משפטי איכותי ומקצועי, הפערים הראייתיים האמורים עשויים להוות יתרון עבור הנאשם. היתרון האמור עשוי להתבטא בעובדה שהפערים האמורים בראיות, לצד איכות הייצוג המשפטי יסייעו להגנה להשיג הסדר טיעון מקל עם התביעה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא הסדר טיעון.
התיישנות עבירת אונס
התיישנות עבירת אונס הינה סוגייה משפטית מורכבת. ככלל, חוק סדר הדין הפלילי הוא המקור החוקי שקובע את תקופות ההתיישנות לגבי עבירות הפליליות. החוק קובע תקופות התיישנות שונות לגבי סוגי העבירות הפליליות מהחמורה ביותר ועד לקלה ביותר.
החוק קובע כי תקופת ההתיישנות בנוגע לעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם הינה 20 שנה. בנוסף, חוק סדר הדין הפלילי קובע כי תקופת ההתיישנות בגין עבירה פלילית שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עומד על 7 שנים או יותר עומד על 15 שנים או יותר הינה 15 שנים.
המשמעות הינה הכי ההתיישנות בעבירת אונס הינה 15 שנים. יש לציין בהקשר זה כי עבירת האונס הבסיסית הינה עבירה שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל בגינה עומד על 16 שנות מאסר. מנגד, כאשר מדובר בעבירת אונס בנסיבות מחמירות, אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עומד על 20 שנות מאסר.
כך או כך, בין אם מדובר בעבירת אונס בסיסית או עבירת אונס בנסיבות מחמירות, תקופת ההתיישנות בגין עבירה זו עומדת על 15 שנים. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא עבירת אינוס.
בעילה אסורה בהסכמה
בעילה אסורה בהסכמה הינה עבירה פלילית שמתממשת כאשר בגיר מקיים יחסי מין, בהסכמה, עם קטינה שטרם הגיעה לגיל 14. במקרים אלו, סוגיית הייצוג בעבירת אונס מקבלת חשיבות מכרעת.
חשוב להדגיש בהקשר זה כי על אף שאותם יחסים מתרחשים בהסכמה, מדובר בעבירת אונס לכל דבר ועניין. דהיינו אדם שמקיים יחסי מין, אפילו בהסכמה מלאה, עם קטינה שגילה נמוך מ-14 עלול למצוא את עצמו מורשע בעבירת מין חמורה מסוג אונס.
במקרים רבים שנוגעים לעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, הנאשם טוען להגנתו כי לא היה מודע לגילה של הקטינה או כי הוטעה על ידי הקטינה באופן מכוון בנוגע לגילה. במקרים שבהם ישנן אינדיקציות של ממש כי החשוד לא היה מודע לגילה של הקטינה אזי שנטיית התביעה תהיה לגנוז את התיק ולא להעמידו לדין. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא סגירת תיק במשטרה.
עונש עבירת אונס
חוק העונשין קובע כי העונש המירבי שניתן להטיל על נאשם שהורשע בבית המשפט בגין עבירת אונס הינו 16 שנות מאסר. כאמור, בהשוואה לעבירות מין אחרות, עבירת אונס נחשבת לעבירה חמורה במיוחד ובהתאם לכך העונשים שקבועים לצידה הינם גבוהים בהשוואה לעבירות פליליות אחרות.
מנגד, כאשר מדובר בעבירת אונס בנסיבות מחמירות בית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה עונש שמגיע ל-20 שנות מאסר. כאמור, בתיקים אלו קיימת חשיבות משמעותית לייצוג בעבירת אונס, ולו בשל הסיווג בין העבירות וההבדלים המהותיים בעונשים שניתן להטיל בגין העבירות.
בהקשר לענישה פלילית חשוב להדגיש כי כל העונשים שקבועים לצד העבירות בחוק העונשין הינם עונשים מקסימליים בלבד. כלומר, עונש כלשהו שקבוע לצד עבירה פלונית כלשהי אינו מהווה עונש חובה, אלא עונש מקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם.
לרוב, בתי המשפט אינם נוהגים להטיל על הנאשמים את העונשים המקסימליים שקבועים בחוק, אלא במקרים חריגים וחמורים במיוחד.