מעצר בית מהווה חלופה לכליאה מאחורי סורג ובריח בתיקים פליליים. בתי המשפט מורים על מעצר בית כחלופה מעצר שמטרתה להפחית את המסוכנות שנשקפת מהחשוד או הנאשם, אולם, בו בזמן בדרך שהיא פוגענית פחות בהשוואה למעצר של ממש בבית המעצר.
כפי שיוסבר במאמר זה, בנסיבות מסוימות ובהתאם לכללים שקבועים בחוק, גם קצין משטרה רשאי להורות על מעצר בית של חשוד שזה עתה סיים חקירה באזהרה.
יחד עם זאת, בניגוד לבית המשפט שרשאי להטיל על החשוד מעצר בית לתקופה ארוכת וממושכת, ההגבלה האמורה מוגבלת לחמישה ימים בלבד כאשר היא נקבעת על ידי קצין משטרה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצרים.
חשוב להדגיש כי המטרה הראשונית של עצור ועורך דינו במסגרת הליך מעצר הינה לשחררו בהקדם האפשרית לחלופת מעצר בין אם מדובר במעצר בית חלקי או מלא.
לאחר השחרור הראשוני, ובחלוף הזמן או בשינוי הנסיבות, בא כוחו של העצור יוכל לבקש מבית המשפט לבטל את התנאים המגבילים כך שמעצר הבית יבוטל לחלוטין.
הליכי מעצר הם אינם הליכים שמוטב להקל בהם ראש. מעבר לפגיעה המיידית בחירותו של העצור, לסוגיית המעצר ישנה השלכות נוספת על המשך ההליך הפלילי וסיכויו של העצור לסיים את התיק בתוצאה טובה.
כאמור, ישנה חשיבות גבוהה לשחרר את העצור בתנאים של מעצר בית כבר בתחילת ההליך. קראו עוד בנושאים אלו במאמר אודות תיק פלילי.
לכן, כאשר המשטרה מודיעה לחשוד על כוונתה להאריך את מעצרו מוטב לאותו עצור לעשות את המאמצים הנדרשים ולפנות לעורך דין פלילי ולברר אודות ייצוג בהליכי המעצר.
מעצר בית 5 ימים
מעצר בית ל-5 ימים הוא תנאי שחרור בערובה שלרוב מוטל על חשוד על ידי קצין משטרה בתום חקירה באזהרה. הלכה למעשה, חוק המעצרים מגביל את סמכותו של קצין החקירות לקבוע למעצר בית ל-5 ימים בלבד.
מעצר בית שעולה על התקופה האמורה מחייב החלטה שיפוטית של שופט שאינה נמצאת בסמכותו של קצין חקירות. חשוב לציין שמעצר בית למשך 5 ימים הוא מצב שבו החשוד משתחרר בתנאים מגבילים לאחר חקירה כתחליף להבאתו לדיון הארכת מעצר בבית המשפט.
בעניינים אלו, חשוב להבחין בין שחרור בערבות שמתבצע בבית המשפט מתוקף החלטה שיפוטית ובין החלטת שחרור שהתקבלה על ידי קצין בתחנת המשטרה.
כאמור, כאשר הקצין מחליט לשחרר את החשוד בתחנת המשטרה מבלי להביאו לבית המשפט, התקופה המקסימלית של מעצר הבית מגיעה לחמישה ימים.
בחלק לא מבוטל מהמקרים, בתום החקירה המשטרתית המשטרה תחליט כי באותו עניין ניתן לאפשר שחרור בערובה ולהימנע ממעצר של החשוד מאחורי סורג ובריח. ההחלטה בדבר מעצרו או שחרורו של החשוד הינה החלטה שבסמכות קצין משטרה מדרגת פקד ומעלה.
ההחלטה בדבר שחרור בערובה או לחלופין פתיחה בהליכי מעצר נלקחת על ידי קצין המשטרה בהתאם לנסיבות המקרה, חומרת העבירה הנחקרת ועברו של החשוד. כאמור, כאשר קצין משטרה מחליט להורות על שחרור בערובה הוא רשאי להטיל על החשוד מעצר בית ל-5 ימים בלבד.
דהיינו, קצין משטרה אינו רשאי להטיל על חשוד שמשוחרר מהתחנה מעצר בית לתקופה שחורגת מפרק הזמן האמור וזאת ללא קשר לסוג העבירה שמיוחסת לו.
מלבד מעצר בית, קצין משטרה רשאי להטיל על חשוד תנאים נוספים כתנאי לשחרורו. כך למשל, המשטרה רשאית להטיל על החשוד הרחקה ממקום מסוים או מעיר מסוימת.
בהתאם לסמכות האמורה, פעמים רבות המשטרה מרחיקה חשוד מביתו שלו בהרחקה שדומה במהותה לצו הרחקה. הרחקת החשוד מביתו הינו תנאי שנפוץ במיוחד כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה.
תסקיר מעצר
תסקיר מעצר הוא מעין חוות דעת שמשמשת את בית המשפט על מנת לקבל הערכה מקצועית אודות מסוכנותו של הנאשם בשלב מעצר עד תום ההליכים. לעיתים קרובות, בטרם שבית המשפט יורה על שחרורו של הנאשם למעצר בית הוא יבקש משירות המבחן להכין בעניינו תסקיר מעצר.
במסגרת תסקיר מעצר שירות המבחן נוהג לבחון את מסוכנותו של הנאשם על בסיס מאפייני אישיותו, עברו הפלילי, עמדתו כלפי העבירה וכלפי החוק. בנוסף, תסקיר מעצר אמור להתייחס לאפשרות לשחרור הנאשם לחלופת מעצר.
כאמור, לאחר שקצין המבחן יסיים לבחון את כל הנתונים שנראים בעיניו כרלוונטיים לאותו נאשם, עליו להגיש את המלצותיו לבית המשפט במסגרת של תסקיר מעצר.
בחלק הסופי של תסקיר המעצר נהוג כי נרשם חלק שמתייחס להמלצה הסופית של שירות המבחן ולדעתו האם מדובר בנאשם שניתן לשחררו למעצר בית או שמא להאריך את מעצרו.
חשוב לציין בהקשר זה כי תסקיר מעצר שלילי שיימנע מלהמליץ על שחרורו של הנאשם ייפגע באופן משמעותי בסיכוייו להשתחרר לחלופת מעצר.
מנגד, תסקיר חיובי שימליץ לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים עשוי לסייע לנאשם ולהגדיל את הסיכויים שישוחרר לחלופת מעצר וינהל את המשפט הפלילי כאשר הוא משוחרר בתנאים.
חתימת ערבות על מעצר בית
חתימת ערבות על מעצר בית מהווה תנאי לשחרור ברוב המקרים שנחשבים לחמורים. כאשר ההגנה מציעה לבית המשפט חלופת מעצר שכוללת מעצר בית במקום מסוים, מצופה ממנה להציע גם מפקחים אנושים שמוכנים לחתימת ערבות על מעצר הבית.
ובמילים אחרות, מדובר על אנשים שעתידים לקחת חלק במשימת הפיקוח על הנאשם ומודעים למשמעות הדברים ומה שמצופה מהם. לרוב, מדובר בבני משפחה שמסכימים ומעוניינים לסייע לנאשם להשתחרר למעצר בית ולצורך כך מוכנים לבלות עמו תקופה ממושכת בחלופת המעצר.
העדר אפשרות לחתימת ערבות על מעצר בית עלולה במקרים רבים לסכל את שחרורו של הנאשם. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בעבירות חמורות או בנאשם בעל עבר פלילי מכביד.
עוד יצוין כי כאשר מוצעת חלופת מעצר שכוללת פיקוח אנושי מסוג זה, בית המשפט מצפה משירות המבחן כי בתסקיר המעצר יחווה דעתו גם בנושא התאמתם של המפקחים. לצורך זה קצין המבחן ייפגש עם המפקחים וישוחח עמם אודות הנאשם ואודות העבירה שמיוחסת לו. כמו כן, קצין המבחן אמור להבהיר למפקחים את מהות הפיקוח על הנאשם ולהעריך את יכולתם לעמוד במלאכת הפיקוח.
מבחינה פרוצדורלית חתימת ערבות על מעצר הבית מתבצעת רק לאחר שבית המשפט אישר את המפקחים המוצעים ומסר בידיהם את האחריות לפיקוח על הנאשם.
מה קורה אחרי מעצר בית
מה קורה אחרי מעצר בית הינה שאלה חשובה ורלוונטית במיוחד שעה שמדובר בחשוד או נאשם שההליכים הפליליים נגדו צפויים להימשך בבית המשפט. התשובה לשאלה זו, דהיינו מה קורה אחרי מעצר בית תלויה בסוג ההליך שבמסגרתו שוחרר האזרח למעצר בית.
ככלל, כאשר האזרח שוחרר למעצר בית בהליך מעצר עד תום ההליכים אזי שמעצר הבית צפוי להימשך על פני תקופה משמעותית עד אשר בית המשפט יאשר הקלה מסוימת בתנאי המעצר.
מנגד, כאשר מדובר בשחרור במסגרת מעצר ימים אזי שישנה אפשרות ממשית שמדובר במעצר בית לזמן קצר בלבד. ככל שכתב אישום לא יוגש נגד החשוד במסגרת התקופה שהוקצבה למעצר הבית אזי שתוקף המעצר יפוג ויתבטל.
אולם, במקרים שבהם המדינה תמהר ותגיש את כתב האישום בטרם שיפוג מעצר הבית אזי שהיא צפויה גם לבקש את הארכת מעצר הבית עד לתום ההליכים. במקרה זה, בית המשפט צפוי לקיים דיון בשאלת המשך התנאים המקבילים כאשר הנאשם ובא כוחו צפויים להתנגד להמשך מעצר הבית.
מעצר בית עד תום ההליכים
מעצר עד תום ההליכים עלול להימשך על פני תקופה ממושכת וארוכה. יחד עם זאת, מעצר בית עד תום ההליכים לא בהכרח נמשך עד לסיומו של התיק. על פי חוק המעצרים, הנאשם רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה יזומה לשנות את תנאי שחרורו לרבות בנוגע למעצר הבית.
בקשה זו מכונה בקשה לעיון חוזר והמשמעות שלה הינה שהנאשם מבקש מבית המשפט לשקול שנית את החלטתו הקודמת בעניין מעצר הבית עד תום ההליכים. כך לדוגמא, נאשם רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את מעצר הבית לחלוטין או לחלופין לבקש להמיר את מעצר הבית למעצר בית לילי בלבד.
על פי החוק, נאשם שמגיש בקשה לשינוי בתנאי שחרורו אמור לבסס את בקשתו על חלוף זמן או שינוי נסיבות. זמן משמעותי מעת השחרור הראשוני יכול להצדיק שינוי בתנאים וביטול של מעצר בית עד תום ההליכים.
כאשר חלף זמן קצר בלבד נהוג כי הקלה בתנאים של מעצר בית ניתנת לצורך יציאה לעבודה או כל צורך חשוב וחיוני אחר. במקרים שבהם אין חלוף זמן משמעותי ואין שינוי נסיבות אזי שבית המשפט עלול לדחות את הבקשה לקבוע שהנאשם יישאר באותם תנאים.
מעצר בית – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי חלופת מעצר במסגרת הליך פלילי?
מדובר באמצעי שמאפשר להשאיר חשוד או נאשם מחוץ לבית המעצר, אך תחת מגבלות משמעותיות שנועדו לצמצם מסוכנות, למנוע שיבוש הליכים ולהבטיח התייצבות להמשך ההליך המשפטי. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו והאם ניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעים פחות פוגעניים.
2. מי מוסמך להורות על הגבלת חירות של חשוד לאחר חקירה?
גם בית המשפט וגם קצין משטרה מוסמכים במקרים מסוימים להטיל תנאים מגבילים. עם זאת, סמכותו של קצין המשטרה מוגבלת בזמן ובתנאים, בעוד שלבית המשפט יש סמכות רחבה יותר לקבוע מגבלות ממושכות ומורכבות יותר.
3. מה ההבדל בין החלטת שחרור של קצין משטרה לבין החלטה שיפוטית?
כאשר קצין משטרה מחליט על שחרור בערובה, מדובר בדרך כלל בהגבלה קצרה ומיידית לאחר חקירה. החלטה של בית משפט מתקבלת במסגרת דיון משפטי מסודר, לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות והמסוכנות.
4. האם ניתן להטיל הגבלות גם ללא הגשת כתב אישום?
כן. בשלב החקירה המשטרה רשאית במקרים מסוימים לשחרר חשוד בתנאים מגבילים גם לפני הגשת כתב אישום. מטרת התנאים היא למנוע פגיעה בחקירה או להגן על הציבור בזמן שהבירור הפלילי עדיין מתנהל.
5. מהם התנאים הנפוצים שנקבעים לצד שחרור בערובה?
מלבד הגבלת תנועה, נהוג לקבוע תנאים כמו הפקדת כסף, חתימת ערבים, איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים, הרחקה ממקומות מסוימים ולעיתים גם איסור יציאה מהארץ.
6. מה המשמעות של פיקוח אנושי במסגרת חלופת מעצר?
פיקוח אנושי מחייב אדם אחר לקחת אחריות ממשית על העצור ולוודא שהוא עומד בתנאים שנקבעו. בתי המשפט רואים במפקחים חלק מרכזי במערכת הפיקוח ובוחנים את מידת האחריות והאמינות שלהם.
7. האם בני משפחה יכולים לשמש כמפקחים?
כן. במקרים רבים בני משפחה משמשים כמפקחים מרכזיים. יחד עם זאת, בית המשפט בודק האם הם מבינים את האחריות שמוטלת עליהם והאם יש ביכולתם להציב גבולות ולדווח על הפרות במידת הצורך.
8. מהו תסקיר מעצר ומדוע הוא חשוב?
תסקיר מעצר הוא חוות דעת שמכין שירות המבחן לצורך הערכת מסוכנותו של הנאשם והאפשרות לשחררו לחלופה מתאימה. ההמלצות שמופיעות בתסקיר עשויות להשפיע באופן משמעותי על החלטת בית המשפט.
9. כיצד שירות המבחן בודק התאמה לחלופת מעצר?
קצין המבחן נפגש עם הנאשם, בוחן את עברו הפלילי, מאפייני אישיותו, יחסו לעבירה ומצבו האישי. בנוסף, נבדקים גם המפקחים והסביבה שבה אמור הנאשם לשהות.
10. האם המלצה שלילית בתסקיר פוגעת בסיכויי השחרור?
ברוב המקרים כן. כאשר שירות המבחן סבור שהנאשם מסוכן או שהמפקחים אינם מתאימים, הסיכוי לשחרור בתנאים מקלים קטן משמעותית. עם זאת, בית המשפט אינו מחויב להמלצה באופן מוחלט.
11. מה קורה אם החשוד מפר את תנאי השחרור?
הפרת תנאים עשויה להוביל למעצר מחדש, חילוט ערבויות והחמרת התנאים בעתיד. בתי המשפט מתייחסים בחומרה להפרות משום שהן פוגעות באמון שניתן בנאשם.
12. האם ניתן לעבוד בזמן ההליך הפלילי?
לעיתים כן. לאחר תקופה מסוימת ובהתאם להתנהלות הנאשם, ניתן להגיש בקשה להקלות לצורך יציאה לעבודה או לצרכים חיוניים אחרים. ההחלטה תלויה במסוכנות ובנסיבות המקרה.
13. כיצד ניתן לבקש שינוי בתנאים שנקבעו?
הדרך המקובלת היא באמצעות בקשה לעיון חוזר. במסגרת הבקשה ההגנה נדרשת להראות שינוי נסיבות, חלוף זמן או נתונים חדשים שמצדיקים הקלה בתנאים שנקבעו קודם לכן.
14. האם אפשר לבטל את התנאים לחלוטין לפני סיום המשפט?
כן. במקרים מסוימים, כאשר חלף זמן משמעותי והנאשם עמד בכל התנאים ללא הפרות, בית המשפט עשוי להורות על ביטול ההגבלות או על הקלה הדרגתית בהן.
15. מה החשיבות של חתימת ערבות במסגרת ההליך?
חתימת ערבות יוצרת מחויבות כספית ומשפטית של המפקחים כלפי בית המשפט. המטרה היא להבטיח שהמפקחים ייקחו ברצינות את אחריותם ויפעלו למניעת הפרות.
16. האם חומרת העבירה משפיעה על תנאי השחרור?
בהחלט. ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר או בעבירה שיש עמה מסוכנות גבוהה, כך ייטה בית המשפט להטיל תנאים מחמירים יותר ואף לשקול מעצר מאחורי סורג ובריח.
17. מה קורה לאחר סיום תקופת ההגבלה שקבע קצין המשטרה?
אם לא מוגש כתב אישום ולא מתבקשת הארכת תנאים בבית המשפט, המגבלות פוקעות. לעומת זאת, כאשר מוגש כתב אישום, המדינה עשויה לבקש להאריך את התנאים עד לתום ההליכים.
18. כיצד משפיע עבר פלילי על החלטות המעצר?
עבר פלילי משמעותי עלול לפגוע באמון שבית המשפט נותן בנאשם ולהוביל לתנאים מחמירים יותר. מנגד, עבר נקי עשוי לסייע בקבלת חלופה מקלה יותר.
19. מהו תפקידו של עורך דין בהליכי מעצר?
עורך הדין פועל לשחרור החשוד בתנאים המיטביים האפשריים, מציג חלופות מתאימות, מציע מפקחים, מנהל משא ומתן מול התביעה ומייצג את הנאשם בדיוני המעצר בבית המשפט.
20. מדוע חשוב לטפל נכון כבר בשלבי המעצר הראשונים?
להחלטות שמתקבלות בתחילת ההליך הפלילי יש השפעה רחבה על המשך ניהול התיק. התנהלות נכונה עשויה לסייע בשחרור מהיר יותר, לצמצם פגיעה בחירות ולהשפיע גם על האופן שבו יתנהל ההליך המשפטי כולו.
בית מעצר קישון
בית מעצר קישון הוא מתקן כליאה של שירות בתי הסוהר והוא ממוקם בסמוך לקיבוץ יגור ומספר דקות נסיעה מחיפה. עצור שבית המשפט לא הורה על שחרורו למעצר בית, והתיק בעניינו מתנהל במחוז חיפה קרוב לוודאי ימצא את עצמו מבלה את ימי מעצרו בבית מעצר קישון.
התכלית העיקרית של בית מעצר קישון הינה לאכלס באופן זמני עצורים שההליכים המשפטיים בעניינם טרם הסתיימו כגון "עצורי ימים" ו-"עצורי תום הליכים".
חשוב להדגיש בהקשר זה כי בית מעצר קישון אינו נועד לאכלס אסירים אלא עצורים שממתינים לסיום משפטם. כאשר נאשם מסיים את ההליך המשפטי ונגזר עליו מאסר בפועל הוא אמור לרצות את עונשו באחד מבתי הסוהר ולא בבית מעצר.
אולם, מעט אסירים אכן מוצאים את עצמם באופן חריג מרצים את מאסרם בבית מעצר קישון. כאמור, מדובר במקרים מיוחדים ובהינתן נסיבות חריגות שקשורים בעומס בבתי הסוהר או בנסיבות אישיות מיוחדות של האסיר.
