מעצר בית מהווה חלופה לכליאה מאחורי סורג ובריח בתיקים פליליים. בתי המשפט מורים על מעצר בית כחלופה מעצר שמטרתה להפחית את המסוכנות שנשקפת מהחשוד או הנאשם, אולם, בו בזמן בדרך שהיא פוגענית פחות בהשוואה למעצר של ממש בבית המעצר.
כפי שיוסבר במאמר זה, בנסיבות מסוימות ובהתאם לכללים שקבועים בחוק, גם קצין משטרה רשאי להורות על מעצר בית של חשוד שזה עתה סיים חקירה באזהרה.
יחד עם זאת, בניגוד לבית המשפט שרשאי להטיל על החשוד מעצר בית לתקופה ארוכת וממושכת, ההגבלה האמורה מוגבלת לחמישה ימים בלבד כאשר היא נקבעת על ידי קצין משטרה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא עורך דין מעצרים.
חשוב להדגיש כי המטרה הראשונית של עצור ועורך דינו במסגרת הליך מעצר הינה לשחררו בהקדם האפשרית לחלופת מעצר בין אם מדובר במעצר בית חלקי או מלא.
לאחר השחרור הראשוני, ובחלוף הזמן או בשינוי הנסיבות, בא כוחו של העצור יוכל לבקש מבית המשפט לבטל את התנאים המגבילים כך שמעצר הבית יבוטל לחלוטין.
הליכי מעצר הם אינם הליכים שמוטב להקל בהם ראש. מעבר לפגיעה המיידית בחירותו של העצור, לסוגיית המעצר ישנה השלכות נוספת על המשך ההליך הפלילי וסיכויו של העצור לסיים את התיק בתוצאה טובה.
כאמור, ישנה חשיבות גבוהה לשחרר את העצור בתנאים של מעצר בית כבר בתחילת ההליך. קראו עוד בנושאים אלו במאמר אודות תיק פלילי.
לכן, כאשר המשטרה מודיעה לחשוד על כוונתה להאריך את מעצרו מוטב לאותו עצור לעשות את המאמצים הנדרשים ולפנות לעורך דין פלילי ולברר אודות ייצוג בהליכי המעצר.
מעצר בית 5 ימים
מעצר בית ל-5 ימים הוא תנאי שחרור בערובה שלרוב מוטל על חשוד על ידי קצין משטרה בתום חקירה באזהרה. הלכה למעשה, חוק המעצרים מגביל את סמכותו של קצין החקירות לקבוע למעצר בית ל-5 ימים בלבד.
מעצר בית שעולה על התקופה האמורה מחייב החלטה שיפוטית של שופט שאינה נמצאת בסמכותו של קצין חקירות. חשוב לציין שמעצר בית למשך 5 ימים הוא מצב שבו החשוד משתחרר בתנאים מגבילים לאחר חקירה כתחליף להבאתו לדיון הארכת מעצר בבית המשפט.
בעניינים אלו, חשוב להבחין בין שחרור בערבות שמתבצע בבית המשפט מתוקף החלטה שיפוטית ובין החלטת שחרור שהתקבלה על ידי קצין בתחנת המשטרה.
כאמור, כאשר הקצין מחליט לשחרר את החשוד בתחנת המשטרה מבלי להביאו לבית המשפט, התקופה המקסימלית של מעצר הבית מגיעה לחמישה ימים.
בחלק לא מבוטל מהמקרים, בתום החקירה המשטרתית המשטרה תחליט כי באותו עניין ניתן לאפשר שחרור בערובה ולהימנע ממעצר של החשוד מאחורי סורג ובריח. ההחלטה בדבר מעצרו או שחרורו של החשוד הינה החלטה שבסמכות קצין משטרה מדרגת פקד ומעלה.
ההחלטה בדבר שחרור בערובה או לחלופין פתיחה בהליכי מעצר נלקחת על ידי קצין המשטרה בהתאם לנסיבות המקרה, חומרת העבירה הנחקרת ועברו של החשוד. כאמור, כאשר קצין משטרה מחליט להורות על שחרור בערובה הוא רשאי להטיל על החשוד מעצר בית ל-5 ימים בלבד.
דהיינו, קצין משטרה אינו רשאי להטיל על חשוד שמשוחרר מהתחנה מעצר בית לתקופה שחורגת מפרק הזמן האמור וזאת ללא קשר לסוג העבירה שמיוחסת לו.
מלבד מעצר בית, קצין משטרה רשאי להטיל על חשוד תנאים נוספים כתנאי לשחרורו. כך למשל, המשטרה רשאית להטיל על החשוד הרחקה ממקום מסוים או מעיר מסוימת.
בהתאם לסמכות האמורה, פעמים רבות המשטרה מרחיקה חשוד מביתו שלו בהרחקה שדומה במהותה לצו הרחקה. הרחקת החשוד מביתו הינו תנאי שנפוץ במיוחד כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה.
תסקיר מעצר
תסקיר מעצר הוא מעין חוות דעת שמשמשת את בית המשפט על מנת לקבל הערכה מקצועית אודות מסוכנותו של הנאשם בשלב מעצר עד תום ההליכים. לעיתים קרובות, בטרם שבית המשפט יורה על שחרורו של הנאשם למעצר בית הוא יבקש משירות המבחן להכין בעניינו תסקיר מעצר.
במסגרת תסקיר מעצר שירות המבחן נוהג לבחון את מסוכנותו של הנאשם על בסיס מאפייני אישיותו, עברו הפלילי, עמדתו כלפי העבירה וכלפי החוק. בנוסף, תסקיר מעצר אמור להתייחס לאפשרות לשחרור הנאשם לחלופת מעצר.
כאמור, לאחר שקצין המבחן יסיים לבחון את כל הנתונים שנראים בעיניו כרלוונטיים לאותו נאשם, עליו להגיש את המלצותיו לבית המשפט במסגרת של תסקיר מעצר.
בחלק הסופי של תסקיר המעצר נהוג כי נרשם חלק שמתייחס להמלצה הסופית של שירות המבחן ולדעתו האם מדובר בנאשם שניתן לשחררו למעצר בית או שמא להאריך את מעצרו.
חשוב לציין בהקשר זה כי תסקיר מעצר שלילי שיימנע מלהמליץ על שחרורו של הנאשם ייפגע באופן משמעותי בסיכוייו להשתחרר לחלופת מעצר.
מנגד, תסקיר חיובי שימליץ לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים עשוי לסייע לנאשם ולהגדיל את הסיכויים שישוחרר לחלופת מעצר וינהל את המשפט הפלילי כאשר הוא משוחרר בתנאים.
חתימת ערבות על מעצר בית
חתימת ערבות על מעצר בית מהווה תנאי לשחרור ברוב המקרים שנחשבים לחמורים. כאשר ההגנה מציעה לבית המשפט חלופת מעצר שכוללת מעצר בית במקום מסוים, מצופה ממנה להציע גם מפקחים אנושים שמוכנים לחתימת ערבות על מעצר הבית.
ובמילים אחרות, מדובר על אנשים שעתידים לקחת חלק במשימת הפיקוח על הנאשם ומודעים למשמעות הדברים ומה שמצופה מהם. לרוב, מדובר בבני משפחה שמסכימים ומעוניינים לסייע לנאשם להשתחרר למעצר בית ולצורך כך מוכנים לבלות עמו תקופה ממושכת בחלופת המעצר.
העדר אפשרות לחתימת ערבות על מעצר בית עלולה במקרים רבים לסכל את שחרורו של הנאשם. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בעבירות חמורות או בנאשם בעל עבר פלילי מכביד.
עוד יצוין כי כאשר מוצעת חלופת מעצר שכוללת פיקוח אנושי מסוג זה, בית המשפט מצפה משירות המבחן כי בתסקיר המעצר יחווה דעתו גם בנושא התאמתם של המפקחים. לצורך זה קצין המבחן ייפגש עם המפקחים וישוחח עמם אודות הנאשם ואודות העבירה שמיוחסת לו. כמו כן, קצין המבחן אמור להבהיר למפקחים את מהות הפיקוח על הנאשם ולהעריך את יכולתם לעמוד במלאכת הפיקוח.
מבחינה פרוצדורלית חתימת ערבות על מעצר הבית מתבצעת רק לאחר שבית המשפט אישר את המפקחים המוצעים ומסר בידיהם את האחריות לפיקוח על הנאשם.
מה קורה אחרי מעצר בית
מה קורה אחרי מעצר בית הינה שאלה חשובה ורלוונטית במיוחד שעה שמדובר בחשוד או נאשם שההליכים הפליליים נגדו צפויים להימשך בבית המשפט. התשובה לשאלה זו, דהיינו מה קורה אחרי מעצר בית תלויה בסוג ההליך שבמסגרתו שוחרר האזרח למעצר בית.
ככלל, כאשר האזרח שוחרר למעצר בית בהליך מעצר עד תום ההליכים אזי שמעצר הבית צפוי להימשך על פני תקופה משמעותית עד אשר בית המשפט יאשר הקלה מסוימת בתנאי המעצר.
מנגד, כאשר מדובר בשחרור במסגרת מעצר ימים אזי שישנה אפשרות ממשית שמדובר במעצר בית לזמן קצר בלבד. ככל שכתב אישום לא יוגש נגד החשוד במסגרת התקופה שהוקצבה למעצר הבית אזי שתוקף המעצר יפוג ויתבטל.
אולם, במקרים שבהם המדינה תמהר ותגיש את כתב האישום בטרם שיפוג מעצר הבית אזי שהיא צפויה גם לבקש את הארכת מעצר הבית עד לתום ההליכים. במקרה זה, בית המשפט צפוי לקיים דיון בשאלת המשך התנאים המקבילים כאשר הנאשם ובא כוחו צפויים להתנגד להמשך מעצר הבית.
מעצר בית עד תום ההליכים
מעצר עד תום ההליכים עלול להימשך על פני תקופה ממושכת וארוכה. יחד עם זאת, מעצר בית עד תום ההליכים לא בהכרח נמשך עד לסיומו של התיק. על פי חוק המעצרים, הנאשם רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה יזומה לשנות את תנאי שחרורו לרבות בנוגע למעצר הבית.
בקשה זו מכונה בקשה לעיון חוזר והמשמעות שלה הינה שהנאשם מבקש מבית המשפט לשקול שנית את החלטתו הקודמת בעניין מעצר הבית עד תום ההליכים. כך לדוגמא, נאשם רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את מעצר הבית לחלוטין או לחלופין לבקש להמיר את מעצר הבית למעצר בית לילי בלבד.
על פי החוק, נאשם שמגיש בקשה לשינוי בתנאי שחרורו אמור לבסס את בקשתו על חלוף זמן או שינוי נסיבות. זמן משמעותי מעת השחרור הראשוני יכול להצדיק שינוי בתנאים וביטול של מעצר בית עד תום ההליכים.
כאשר חלף זמן קצר בלבד נהוג כי הקלה בתנאים של מעצר בית ניתנת לצורך יציאה לעבודה או כל צורך חשוב וחיוני אחר. במקרים שבהם אין חלוף זמן משמעותי ואין שינוי נסיבות אזי שבית המשפט עלול לדחות את הבקשה לקבוע שהנאשם יישאר באותם תנאים.
בית מעצר קישון
בית מעצר קישון הוא מתקן כליאה של שירות בתי הסוהר והוא ממוקם בסמוך לקיבוץ יגור ומספר דקות נסיעה מחיפה. עצור שבית המשפט לא הורה על שחרורו למעצר בית, והתיק בעניינו מתנהל במחוז חיפה קרוב לוודאי ימצא את עצמו מבלה את ימי מעצרו בבית מעצר קישון.
התכלית העיקרית של בית מעצר קישון הינה לאכלס באופן זמני עצורים שההליכים המשפטיים בעניינם טרם הסתיימו כגון "עצורי ימים" ו-"עצורי תום הליכים".
חשוב להדגיש בהקשר זה כי בית מעצר קישון אינו נועד לאכלס אסירים אלא עצורים שממתינים לסיום משפטם. כאשר נאשם מסיים את ההליך המשפטי ונגזר עליו מאסר בפועל הוא אמור לרצות את עונשו באחד מבתי הסוהר ולא בבית מעצר.
אולם, מעט אסירים אכן מוצאים את עצמם באופן חריג מרצים את מאסרם בבית מעצר קישון. כאמור, מדובר במקרים מיוחדים ובהינתן נסיבות חריגות שקשורים בעומס בבתי הסוהר או בנסיבות אישיות מיוחדות של האסיר.
