שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא הליך מקדמי להליך הפלילי והוא מתנהל כאשר התביעה טרם החליטה האם להעמיד את החשוד לדין בבית המשפט. כי הליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום מתנהל רק במקרים שבהם התביעה אכן מצהירה על כך שהיא שוקלת לפתוח נגד החשוד בהליכים פליליים.
שימוע לפני הגשת כתב אישום יוצא לדרך כאשר התביעה מיידעת את החשוד אודות כוונותיה באמצעות מכתב יידוע לחשוד. במסמך זה, התביעה מודיעה לאזרח כי תיק החקירה בעניינו נמצא בטיפולה וקיימת אפשרות שייפתח נגדו משפט פלילי.
שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא הליך חשוב שמומלץ לנצל אותו בתבונה. מדובר בהליך מקדמי שעשוי למנוע מהחשוד הסתבכות במשפט פלילי שעלול להתארך על פני שנים ארוכות ולהסתיים בהרשעתו.
הנושא העיקרי שנבחן במסגרת שימוע לפני הגשת כתב אישום נוגע לראיות שעומדות נגד החשוד ובעוצמתן. התביעה הפלילית מתייחסת בעיקר לסיכוייה להרשיע את החשוד בתום ההליך המשפטי במידה ואכן תחליט להגיש נגדו כתב אישום לבית המשפט.
על אף שהשיקול הראייתי הוא הנושא המרכזי בהליך של שימוע לפני הגשת כתב אישום נהוג ואף רצוי להעלות טענות בעניין נסיבותיו האישיות של החשוד. לדוגמא, כאשר מדובר בחשוד ללא עבר פלילי קודם התביעה הפלילית עשויה לראות בכך כנסיבות שמטות את הכף לכיוון גניזת התיק ללא העמדה לדין.
זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום
זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום הינה זכות מהותית וחשובה שעומדת לחשוד. לכן, ראוי לנצלה בתבונה ולקיים שימוע מול התביעה כאשר ניתנת ההזדמנות לכך.
בשדה הפלילי בישראל קיימים פערי כוחות משמעותיים בין גופי האכיפה וגופי התביעה לבין חשודים ונאשמים. זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות וניצול נכון שלה עשוי לסייע לחשוד לסיים את התיק בסגירתו ללא העמדה לדין.
לכן, מומלץ לכל אזרח לממש את הזכות לשימוע לפני כתב אישום ולהגיש לתביעה הודעה על כוונתו לקיים הליך זה. כאמור, זכות זו מגיעה לידיעת החשוד באמצעות מכתב היידוע.
נוסחו של המכתב האמור הינו קבוע וזהה בין כל החשודים למעט סוג העבירה שמיוחסת לחשוד. כך לדוגמא כאשר החשוד נערכת לחשוד חקירה באזהרה בחשד לעבירה של סחר בסמים אזי זה יציין עובדה זו וכמו כן יציין את סעיף העבירה הרלוונטי בפקודת הסמים המסוכנים.
כפי שיפורט להלן, זכות לשימוע אינה מוקנית לחשוד בכל עבירה פלילית, אלא רק לגבי סוג העבירות שנחשבות לעבירות החמורות יותר.
חטא עוון ופשע
חטא עוון ופשע הן סוגי העבירות במדינת ישראל. ההבדל בין חטא עוון ופשע נעוץ בעונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה. חטא היא העבירה הפלילית הקלה מכולן והיא מוגדרת בחוק העונשין כעבירה שעונשה אינו עולה שלושה חודשי מאסר.
עוון מוגדרת כעבירה שהעונש המקסימלי שלה עולה על שלושה חודשי מאסר אך אינו עולה על שלוש שנים. עבירת פשע הינה עבירה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה בחוק עולה על שלוש שנות מאסר.
החשיבות להגדרה של חטא עוון ופשע נעוצה בעובדה שזכות לקיום שימוע לפני הגשת כתב אישום מוקנית אך ורק בהקשר לעבירת פשע. כלומר, חשוד שהתקיימה בעניינו חקירת משטרה בהקשר לעבירה פלילית מדרגת חומרה קלה יותר אינו זכאי לקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום.
דהיינו, בעבירות קלות יותר שאינן עבירות מסוג פשע, אין חובה לקיים שימוע ובפרקטיקה אכן לא נערך לגבי עבירות אלו שימוע. למשל, עבירת האיומים הינה עבירה מסוג עוון שלגביה לא מתקיים שימוע.
המשמעות המעשית הינה שדווקא בעבירות הקלות יותר כתב האישום עלול להיות מוגש בהפתעה ומבלי שלחשוד ניתנה הזדמנות להעלות את טענותיו מול התביעה.
שימוע פלילי
שימוע פלילי משמש כהזדמנות האחרונה להימנע מפתיחה בהליכים פליליים. מעצם טבעו ומהותו של שימוע פלילי הוא נועד ליתן הזדמנות לחשוד לשכנע את התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית) שלא להגיש נגדו כתב אישום.
חוק סדר הדין הפלילי הוא מקור החקיקה שמעניק לחשוד בעבירה פלילית את זכותו לקיים שימוע פלילי ולתביעה הפלילית את הסמכות.
אולם, הזכות לשימוע פלילי איננה זכות מוחלטת. במקרים מסוימים התביעה רשאית להחליט כי מונעת מהחשוד לקיים את ההליך. החוק מאפשר לפרקליט מחוז או ראש התביעה המשטרתית להימנע משימוע פלילי במידה והוא סבור שקיימת מניעה לכך.
במקרה שבו התביעה "תדלג" על זכותו של החשוד לקיום שימוע פלילי אזי שיוכל לטעון להפליה בפתיחת המשפט הפלילי כחלק מטענה של הגנה מן הצדק.
בהליך שימוע פלילי עיקר החשיבות הינו בטענות ראייתיות ומשפטיות. עורך דין פלילי מקצועי שניהל הליך שימוע לפני כתב אישום, יודע לאתר את הסוגיות החשובות בתיק הפלילי ולהציג את טענותיו בפני התביעה הפלילית.
על כן, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין בהליך שימוע פלילי. בעל מקצוע מנוסה שבקיא בהליכים אלו ומכיר את הדקויות הקטנות יוכל לסייע ללקוח לסיים את השימוע בתוצאה טובה ואולי אף בגניזת התיק.
שימוע בכתב
שימוע בכתב הינו הפלטפורמה המקובלת כיום לעריכת שימוע. כיום, הרוב המכריע של הליכים אלו מתנהלים באמצעות שימוע בכתב. המשמעות הינה שעורך דינו של החשוד מקבל לידיו את חומרי החקירה ועל בסיס החומר הראייתי הקיים מנסח טיעונים לשימוע ומגיש אותם לתביעה הפלילית.
שימוע בעל פה במשרדי התביעה, מתקיים במקרים חריגים בלבד ובהקשר לתיקים רחבי היקף שקשורים לעבירות חמורות במיוחד. שימוע בכתב נערך על דרך של הגשת טיעונים כתובים למשרדי התביעה.
צילום חומר חקירה
צילום חומר חקירה הינו צעד מתבקש בשימוע לפני הגשת כתב אישום. נהוג כי לצורך הגשת הטיעונים התביעה מאפשרת לחשוד או לבא כוחו את צילום חומר החקירה.
כאמור, השיקול המכריע והמשמעותי ביותר במסגרת שימוע לפני כתב אישום הינו השיקול הראייתי ומכאן החשיבות של צילום חומר החקירה. מטרתה של ההגנה הינה להצביע בפני התביעה על הפערים הראייתיים שיקשו עליה לסיים את התיק בהרשעה.
ככל שהקשיים הראייתיים הינם משמעותיים יותר כך גוברים הסיכויים שהשימוע יסתיים בגניזת התיק.
מבלי לדאוג לצילום חומר החקירה החשוד או בא כוחו לא יוכלו להתייחס לראיות שנאספו על ידי המשטרה וכעת נשקלות בהליך זה. ראיות מסוג זה יכולות להתבטא בהתכתבויות, עדויות של עדים אחרים, ממצאים פיזיים ועוד.
תשובה לשימוע
תשובה לשימוע נמסרת על ידי התביעה באמצעות הודעה כתובה. הודעה זו בדבר התוצאה של שימוע לפני כתב אישום מתקבלת לרוב במכתב רשמי.
לעיתים התשובה לשימוע כוללת גם נימוקים בדבר שיקוליה של התביעה והאופן שבו היא רואה את הטיעונים שהועלו על ידי החשוד.
במקרים אלו, דווקא הטענות המהותיות שהועלו על ידי החשוד במסגרת השימוע עשויות לסייע לו לסיים את התיק הפלילי בתוצאה טובה שלא בהכרח הייתה מתאפשרת במידה ולא היה מנהל את ההליך המקדמי.
תשובה לשימוע יכולה גם לכלול הבהרה של התביעה כי לאור הטענות שהועלו בכוונתה להגיש נגד החשוד כתב אישום שמייחס לו עבירות קלות יותר בהשוואה לאלו שיוחסו לו בתחילה.
קביעת מועד לשימוע
קביעת מועד לשימוע תלויה בתאריך שבו נמסר מכתב היידוע לידיו של החשוד. החוק קובע כי טיעוניו של החשוד לעניין הימנעות מהגשת כתב אישום נגדו יוגשו בתוך 30 ימים מיום קבלת מכתב היידוע. בפועל, גופי התביעה הרלוונטיים נוהגים להמתין זמן מה נוסף בטרם הגשת כתב אישום נגד החשוד.
החוק מאפשר לתביעה להאריך את המועד להגשת הטיעונים כך שקביעת המועד לשימוע תתארך. לצורך ניצול הזכות להגשה מאוחרת יש לפנות לתביעה בבקשה מנומקת להארכת המועד, שכן זכות זו אינה ניתנת באופן אוטומטי.
במקרים שבהם החשוד יאחר את המועד להגשת הטיעונים ולא יבקש מהתביעה אורכה להגשתם אזי שככל הנראה שהתביעה תפתח נגדו בהליכים בבית המשפט.
לכן מומלץ שלא לנהוג בשאננות ולפעול באופן מיידי לניצול הזכות ובמידת הצורך אף לבקש הארכת מועד להגשת הטיעונים.
הגשת כתב אישום תוך כמה זמן?
הגשת כתב אישום ותוך כמה זמן הינה שאלה תלוית הקשר ונסיבות ספציפיות. השימוע יכול להסתיים בהחלטת התביעה לסגור את התיק או לחלופין בהחלטה בדבר דחיית טיעוני החשוד ופתיחה בהליכים. ואולם המועד המדויק שבו התביעה תקבל את ההחלטה בעניינו אינה ידועה מראש ומשתנה ממקרה למקרה.
בדומה לדברים אחרים בחיים, גם שימוע לפני כתב אישום אינו נושא של שחור ולבן דהיינו שניתן להגיע במסגרתו לתוצאת ביניים. החשוד יכול לשכנע את התביעה שבנסיבות העניין ראוי לייחס לו עבירות חמורות פחות מהעבירות שיוחסו לו בתחילה.
כך למשל, כאשר החשוד נחקר בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות ואין מחלוקת בדבר אחריותו של החשוד אליה, הוא יכול לנסות ולשכנע את התביעה שכתב אישום הוגן שיוגש נגדו יכלול את עבירת הפציעה הרגילה ולא עבירה בנסיבות מחמירות.
ככל שהתביעה תדחה את טיעוניו של החשוד, היא צפויה לפתוח נגדו בהליכים תוך זמן קצר.
ייצוג משפטי בשימוע פלילי
ייצוג משפטי בשימוע פלילי הינו דבר שקשה להפריז בחשיבותו. כאמור, החוק נותן לחשוד הזדמנות להימנע מהגשת כתב אישום על ידי בקשה שתוגש לתביעה. מומלץ לכל אזרח שנקלע להליכים אלו לדאוג לייצוג משפטי בשימוע פלילי.
כאמור, הליכים אלו מתקיימים ברוב המקרים בכתב. אולם, החוק מתיר ליחידת התביעה בהתאם לשיקול דעתה לאשר לחשוד או לעורך דינו להציג את טיעוניו בעל פה.
הפרקטיקה הנוהגת בשנים האחרונות הינה שמדובר בשימוע שמבוסס על טיעונים כתובים שהחשוד או עורך דינו שולח ליחידת התביעה הרלוונטית ומכאן החשיבות הגבוהה לייצוג משפטי בשימוע פלילי.
ישנם מקרים בהם יחידת התביעה תסכים לערוך פגישה עם עורך דינו של החשוד ולדון בטענותיו בעניין הימנעות מהגשת כתב אישום וייערך מעין "שימוע בעל פה".
בכל מקרה הגעתו של החשוד בעצמו לפגישה עם יחידת התביעה איננה פרקטיקה מקובלת ולרוב הפגישה תיערך בנוכחות תובע ועורך דינו בלבד. כך שאין תחליף לייצוג משפטי בשימוע על ידי עורך דין פלילי.
