חומר חקירה הינו כינוי לכל הראיות והמסמכים שנאספו על ידי המשטרה במסגרת חקירת המשטרה. חשוב לציין בהקשר כי על בסיס חומר החקירה התביעה מחליטה האם לגנוז את התיק או להגיש כתב אישום ולפתוח נגד החשוד בהליכים פליליים. כל עוד התיק עדיין נמצא בשלב החקירה לחשוד או בא כוחו לא יתאפשר לעיין בחומרים.
מבחינה משפטית, חומר חקירה מהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מכל תיק שנוגע לעבירות פליליות. הצדדים למשפט בפלילי מבססים את טענותיהם המשפטיות והעובדתיות. עוד יצוין כי עוצמת הראיות שכלולות בחומר החקירה משפיעה גם על יכולת המיקוח של הצדדים ובמידה רבה על התוצאה הסופית של ההליך.
כאשר החומר שנאסף מבסס בצורה חזקה את אשמתו של הנאשם במיוחס לו אזי שיכולת המיקוח של ההגנה נחלשת בצורה משמעותית. הדברים נכונים ביתר שאת בנוגע ליכולתו של הנאשם לשכנע את בית המשפט כי עולה ספק סביר שמצדיק לזכותו.
כאמור, חומר חקירה מפלילי משפיע על יכולת ההגנה לסכם עם התביעה על סגירת התיק בהסדר טיעון מקל. מנגד, בתיקים שבהם ישנה חולשה ראייתית משמעותית יכולתו של בא כוח הנאשם לסיים את התיק בהסדר טיעון מקל עולה. יתרה מכך, בתיקים שהמצב הראייתי בהם רעוע הנאשם יכול גם לכפור באשמה ולנהל את התיק על מנת לסיים את התיק בזיכוי ללא הרשעה וללא ענישה.
הזמנת חומר חקירה
הזמנת חומר חקירה מתבצעת מול הגורם שאמון על התיק ומטפל בו ובאישורו. כך לדוגמא, כאשר התיק מטופל על ידי התביעה המשטרתית אזי שהזמנת חומר החקירה חייבת להיעשות מולה.
כפי שצוין קודם לכן הזכות לעיון בחומרים אינה זכות מוחלטת והיא אף אינה זכות שמוקנית לאזרח בכל שלבי ההליך. החוק קובע כי התביעה מחויבת לאפשר לנאשם או בא כוחו לעיין בחומרים רק לאחר שמוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט.
בשלבים אחרים של ההליך, ובטרם שהתיק מתנהל בבית המשפט, המדינה אינה חייבת לאפשר לאזרח את העתקת חומר החקירה אלא שהיא רשאית לעשות כן בהתאם לשיקול דעתה. חשוב לציין שבמסגרת שיקוליה, התביעה נוהגת להביא בחשבון את הסיבה שבגינה התבקש העיון.
כך לדוגמא, נהוג כי התביעה מאפשרת את הזמנת חומר החקירה כאשר מדובר בהליכים של שימוע פלילי. נהוג לאפשר את העתקת החומר גם במקרים של בקשה לשינוי עילת סגירה שמוגשת על ידי חשוד או ערר נגד סגירת התיק שמוגש על ידי המתלונן.
סעיף 74 לחסד"פ
סעיף 74 לחסד"פ (חוק סדר הדין הפלילי) הוא מקור החקיקה שמסדיר את סוגיית חומרי החקירה והחובות שמוטלות על התביעה בנוגע להעברת החומר לעיון ההגנה. בין היתר, סעיף 74 לחסד"פ קובע כי במקרה שבו הוגש כתב אישום בעבירת פשע או עוון, הנאשם, בא כוחו או אדם שהסמיכו לכך, לעיין בחומרי החקירה בכל "זמן סביר".
המונח "אדם שהסמיכו לכך" רלוונטי לרוב לשליח שמצלם את חומר החקירה באמצעות הסמכה שניתנת מעורך דינו של הנאשם. חשוב לציין כי פסיקת בתי המשפט פירשה את הזכות המוקנית לפי סעיף 74 לחסד"פ ככזו שמתייחסת לחומר החקירה הרלוונטי לאישומים והוא בלבד.
כך לדוגמא, הפסיקה קובעת כי התכתבויות פנימיות שנערכות בין גורמים בגוף התביעה אינם מהווה חלק מחומר החקירה שסעיף 74 לחסד"פ מתייחס אליו. הדבר נכון גם לגבי מידע מודיעיני שגם כן אינו נחשב לחומר חקירה ועל כן אינו מועבר לנאשם או בא כוחו.
רשימת חומר חקירה
רשימת חומר חקירה מפרטת בכותרות את כל המסמכים שנאספו על ידי המשטרה. באמצעות רשימת חומר החקירה סנגורו של הנאשם יכול לוודא כי כל המסמכים הרלוונטיים לתיק הועברו לעיונו ושום מסמך לא נשמט מהחומרים שהועברו אליו.
חשוב לציין כי לבדיקה זו חשיבות משמעותית שקשה להפריז בחשיבותה. "פספוס" מסמך בעל חשיבות עלול להוביל לבחירה מוטעית של ההגנה באשר לאופן ניהול המשפט וקרוב לוודאי יפגע בנאשם בהמשך ההליך.
חומר חקירה פלילי
חומר חקירה פלילי הינו מונח מתחום החקירות שמתייחס לכלל החומר שנאסף על ידי היחידה החוקרת במהלך החקירה. לשם המחשה יצוין כי חומר חקירה פלילי כולל דוחות פעולה שערכו שוטרים, מזכרים שנכתבו על ידי חוקרים שעשו פעולות בתיק וכן תמלולים של עדויות המעורבים.
כפי שציינתי קודם לכן, זכות מוחלטת לעיון בחומר חקירה פלילי מוקנית רק לאחר שמוגש כתב אישום. כאשר אזרח מבקש לעיין בחומרים לצורך אחר (למשל בקשה לשינוי עילת סגירה) אזי שהוא צריך להגיש בקשה לגורם שטיפל בתיק וזה ייבחן את הבקשה ויכריע בה בהתאם לנסיבות. כאמור, במקרים אלו התביעה או המשטרה אינם מחויבים לאפשר את העיון בחומר והדבר תלוי בשיקול דעתם.
בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74
בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 מוגשת במהלך ההליך המשפטי כאשר ישנן חילוקי דעות בין ההגנה לתביעה באשר לחומרי החקירה. כלומר, מדובר על סיטואציה שבמסגרתה התביעה חוסה חלק מהמסמכים שנאספו על ידי היחידה החוקרת ונמנעת מלהעביר אותם לבא כוח הנאשם מנימוק זה או אחר.
בבקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 בא כוחו של הנאשם תוקף את החלטת התביעה ומבקש מבית המשפט להורות לתביעה להעביר לעיון ההגנה את המסמכים שהוסתרו ממנו. נהוג כי לאחר הגשת הבקשה בית המשפט מבקש את תגובת התביעה ולאחר מכן קובע מועד לדיון במעמד שני הצדדים.
סעיף 108 לחסד"פ
סעיף 108 לחסד"פ הוא סעיף שמעניק לבית המשפט סמכות להורות לגורמים חיצוניים (צדי ג'), שלא קשורים להליך הפלילי להמציא לצדדים מסמכים או ראיות. חשוב לציין כי התכלית של סעיף 108 לחסד"פ הינה לאפשר לצדדים לקבל לעיונם מסמכים או ראיות שיש בהם רלוונטיות מהותית לנושא התיק ולאישומים הפליליים.
דהיינו, כאשר סנגורו של הנאשם מגיש לבית המשפט בקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ עליו להוכיח לבית המשפט כי החומרים המבוקשים הינם חומרים רלוונטיים להגנה המשפטית של הנאשם. במקרים שבהם בית המשפט מתרשם כי החומרים שהתבקשו אינם רלוונטיים לליבת התיק הפלילי אזי שהבקשה צפויה להידחות.
ההבדל בין סעיף 74 לסעיף 108
ההבדל בין סעיף 74 לסעיף 108 נוגע בראש ובראשונה לגורם שממנו ההגנה מבקשת לקבל את החומרים. הבקשה לפי סעיף 74 מתייחסת לחומרים שמוחזקים על ידי המאשימה ולא הועברו להגנה באופן מכוון לאור נימוק של חיסיון או העדר רלוונטיות. להבדיל, בבקשה לפי סעיף 108 בית המשפט מתבקש לתת צו להמצאת מסמכים נגד צד שלישי שאינו צד להליך. כלומר, בבקשה זו המשיבה איננה המאשימה.
בנוסף, ההבדל בין סעיף 74 לסעיף 108 נוגע לזהות השופט שידון בבקשה. בבקשה לפי סעיף 74 נהוג כי השופט שדן בתיק אינו השופט שדן בהליך העיקרי שבו מוכרעת אשמתו או חפותו של הנאשם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבשלב זה השופט אינו אמור להיחשף לכל חומרי החקירה. מנגד, בבקשה לפי סעיף 108 אין מניעה כי השופט שדן בתיק העיקרי ינהל את הדיון בבקשה ויכריע בה.
בקשה לקבלת חומר חקירה
בקשה לקבלת חומר חקירה מוגשת תמיד לגורם שמטפל בתיק. חשוב להבהיר כי אזרח שהינו צד בתיק יוכל לקבל גישה לחומרים. חומרים אלו נחשבים לחומרים חסויים שלא נמסרים לכל אזרח שמביע עניין בתיק, אלא כאמור, רק לאנשים שיש להם נגיעה אישית לתיק (חשוד, נאשם או מתלונן).
בקשה לקבלת חומר חקירה מוגשת בכתב בהתאם לנהלים של הגוף הספציפי שמתבקש לאפשר את העיון. למשטרת ישראל נוהל משלה לגבי בקשה לקבלת חומר חקירה וכך גם לפרקליטות. ללא קשר לזהות הגורם שמחזיק במסמכים, בבקשה זו המבקש נדרש לציין את הסיבה שבגינה הוא מבקש לעיין במסמכים.
כאמור, במקרה של כתב אישום זכות העיון היא מוחלטת אולם במקרים אחרים מתבקשת הצדקה לעיון בחומר. מקרים נפוצים שמצדיקים עיון בחומר ללא כתב אישום הם ערר על סגירת תיק משטרה, בקשה לשינוי עילת סגירה או שימוע לפני כתב אישום.
צילום חומר חקירה פרקליטות
צילום חומר חקירה בפרקליטות כרוך בהגשת בקשה מקוונת ומילוי פרטים רלוונטיים. בטופס המקוון, המבקש נדרש לציין את מספר בתיק, מעמדו (חשוד, מתלונן או נאשם) ואת הסיבה שבגינה הוא מבקש לעיין בחומרים. במקרים שבהם הבקשה מתקבלת, המבקש או בא כוחו מקבלים את החומרים סרוקים באמצעות המייל.
מדובר בדרך יעילה במיוחד ובחידוש מבורך בעבר צילום חומר חקירה בפרקליטות היה מתבצע בצורה שונה ובאופן פיזי במשרדי הפרקליטות. כאמור, כיום הפרקליטות עברה להליך מקוון של העתקת והעברת חומרי חקירה.
בקשה לצילום חומר חקירה משטרת ישראל
בקשה לצילום חומר חקירה למשטרת ישראל תוגש כאשר אין מדובר בתיק שהוגש בו כתב אישום ומתנהל לגביו הליך משפטי. כאמור, במקרים שכבר מתנהל משפט פלילי, הבקשה לעיון והעתקת המסמכים מוגשת לתביעה שמנהלת את התיק (פרקליטות, תביעה משטרתית או גוף תביעה חיצוני).
בקשה לצילום חומר חקירה למשטרת ישראל הינה רלוונטית בהקשר להגשת ערר על סגירת תיק חקירה או בקשה לשינוי עילת סגירה שמוגשת לקצין החקירות שסגר את התיק.
חומר חקירה תעבורה
חומר חקירה בתעבורה מאושר לצילום על ידי תביעות התעבורה ולאחר שמוגש נגד האזרח כתב אישום לאחד מבתי המשפט לתעבורה. בניגוד להליכים פליליים, חומר חקירה בתעבורה ניתן להעתיק רק לאחר הגשת כתב אישום.
חשוב לציין כי על אף שהליכי התעבורה נחשבים לחמורים פחות מהליכים פליליים, גם במסגרתם יש חשיבות לאיסוף החומרים ובחינה מקצועית שלהם. בתחום התעבורה, נהוג כי סנגורו של הנאשם מציג לתביעה המשטרתית "רשימת כשלים" שעולה מהראיות והמסמכים שעליהם מתבססת התביעה. רשימת הכשלים מוצגת לתביעה במטרה לסגור את התיק בהסדר טיעון שמקל עם הנאשם.
מבלי לצלם את חומר החקירה בתעבורה קשה עד בלתי אפשרי לנהל את ההליך בצורה יעילה. כאמור, היכולת של ההגנה להשיג הסדר טיעון מקל תלויה בעיקר בכשלים ראייתיים שעולים מהתיק.
