מכתב יידוע לחשוד הינו מכתב שמיידע את החשוד בדבר זכויותיו על פי חוק בנוגע לקיום שימוע לפני כתב אישום. מכתב יידוע לחשוד נשלח אל האזרח מיחידת התביעה הרלוונטית לאחר שהחקירה בעניינו הסתיימה.
מכתב יידוע לחשוד מבהיר לאזרח את זכויותיו בהליכים המקדמיים שבטרם פתיחת תיק פלילי בבית משפט. הזכות המרכזית שניתנת לאזרח בשלב זה הינה האפשרות להגיש לתביעה נימוקים כתובים מדוע ראוי להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
נהוג שבמסגרת הליכים אלו, התביעה מאפשרת לחשוד או לבא כוחו להעתיק את חומרי החקירה שנאספו במסגרת חקירת המשטרה בעניינו. טיעונים כתובים שמוגשים בעקבות מכתב יידוע לחשוד אמורים להתייחס לחומרי החקירה שנאספו הואיל וחומרים אלו הם שמשפיעים על ההחלטה האם לגנוז את התיק או שמא להעמיד לדין את האזרח.
ויודגש, הליכים שקודמים להגשת כתב אישום הינם הליכים משפטיים לכל דבר ועניין. מדובר בהליכים שקשה להפריז בחשיבותם הואיל והם מהווים מעין הזדמנות אחרונה של האזרח להימנע מהגשת כתב אישום ולחסוך לעצמו מפח נפש משמעותי והתנהלות משפטית שצפויה להימשך שנים רבות.
מכתב יידוע
מכתב יידוע נשלח לאדם שהתקיימה בעניינו חקירה בחשד כי ביצע עבירה פלילית. כפי שמרמזת כותרתו של המסמך מטרת המסמך הינה ליידע את האזרח כי קיימת אפשרות שיינקטו נגדו הליכים פליליים.
מעמדו של מקבל המכתב בשלב של קבלת מכתב יידוע לחשוד הוא בגדר "חשוד" וזאת להבדיל מנאשם.כלומר, בשלב זה טרם התקבלה בעניינו החלטה בעניין ההליכים שעלולים להתקיים מולו בבית המשפט.
אדם הופך מחשוד ל-"נאשם" ברגע שמדינת ישראל באמצעות יחידה התביעה הרלוונטית הגישה נגדו כתב אישום פלילי לבית המשפט.
ישנם שני סוגים של מכתבי יידוע שנשלחים על ידי התביעה. הסוג הראשון מכונה מכתב יידוע ראשון. במסמך זה מובהר לחשוד כי לאחר שהתקיימה חקירה בעניינו חומר החקירה הועבר מהמשטרה ליחידת התביעה הרלוונטית שכעת בוחנת את חומרי החקירה שנאספו בעניינו.
נהוג כי בשלב זה יחידת התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית) טרם בחנה את הראיות וחומרי החקירה ולכן טרם גיבשה דעה לגבי גורלו של התיק.
מכתב יידוע שני
מכתב יידוע שני נשלח לאזרח לאחר שהתביעה כבר גיבשה עמדה ראשונית בדבר הגשת כתב אישום נגדו. המשמעות המעשית של מכתב יידוע שני הינה כי ישנה אפשרות גבוהה למדי שהתביעה תגיש נגד האזרח כתב אישום וכעת ניתנת לו ההזדמנות להגשת טיעונים מנומקים להימנעות מפתיחה בהליכים נגדו.
יש לציין כי זכות השימוע היא זכות שמוגבלת בזמן ועל כן כאשר חשוד מקבל את מכתב יידוע שני לביתו ראוי כי יפעל במהירות וינקוט בצעדים וישקול לשכור ייצוג של עורך דין פלילי לצורך הליך השימוע. על פי סעיף 60א(ד) לחוק סדר הדין הפלילי המועד להגשת הבקשה הינו מוגבל ל-30 יום מרגע קבלת מכתב יידוע לחשוד.
אולם, ראוי להבהיר כי החוק מעניק סמכות לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז, ראש יחידת התביעות או תובע אחר שהוסמך לכך, להאריך את המועד הקבוע בחוק להגשת הטיעונים. כלומר, לבעלי תפקידים מטעם התביעה קיימת סמכות חוקית לאשר את הגשת הטיעונים גם לאחר שחלפו 30 ימים מיום קבלת מכתב יידוע שני.
בפועל מדובר בפרקטיקה מקובלת ונפוצה במיוחד. מועדי שימוע מוארכים בלא מעט מקרים לאחר שעורך הדין מטעם החשוד פונה ליחידת התביעה בבקשה להאריך את המועד לאחר קבלת מכתב יידוע לחשוד.
כאמור, בקשות הדחייה האמורות נדרשות על מנת שבא כוחו של החשוד יוכל להתארגן ולהיערך לבקשה המנומקת בין היתר באמצעות צילום חומר החקירה.
סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי
סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי הוא הסעיף הרלוונטי שמסדיר את הסוגייה של מכתב יידוע לחשוד. סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי מגדיר לתביעה את חובותיה לגבי מכתב יידוע לחשוד וההליכים המקדמיים של ההליך הפלילי.
החשוד מממש את זכותו לשימוע בהתאם לחוק על ידי הגשת בקשה כתובה שממוענת ליחידת התביעה הרלוונטית. במסגרת הבקשה החשוד למעשה מבקש מהתביעה להימנע מהגשת כתב האישום נגדו מנימוקים ראייתיים או אישיים כך שהתיק בעניינו ייסגר ולא יגיע לבית המשפט.
במקרים שבהם חומר הראיות שעומד נגד החשוד הינו מכריע וברור, החשוד יכול לנסות לשכנע את יחידת התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו בהקשר לעבירה ספציפית שהיא העבירה החמורה יותר שנחקרה.
למשל, במקרה שבו אדם נתפס עם כמות גדולה של סמים מסוג קנאביס ונחקר בחשד לביצוע עבירה של סחר בסמים, הוא יכול לנסות ולשכנע את התביעה כי הוא החזיק בקנאביס לשימושו האישי בלבד (שימוש עצמי) ולכן במידה ויוגש נגדו כתב אישום העבירה הראויה בעניינו היא החזקת סם לצריכה עצמית.
בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לדוגמא
בקשה להגשת כתב אישום הינה בקשה שמוגשת על ידי עורך דינו של האזרח לאחר שהומצא לו מכתב יידוע לחשוד. השיקול המהותי ביותר שהתביעה שוקלת בבקשה זו הינו השיקול הראייתי.
במסגרת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום מצופה מעורך דינו של החשוד להעלות טענות משפטיות לגבי חומר הראיות. מטבע הדברים, על מנת לטעון טענות ראייתיות כאלו ואחרות על עורך הדין לעיין בחומרי החקירה והעדויות שקיימות בתיק ורק אז להעלות את טיעוניו בנוגע לסיכויים להרשעה.
כאמור, בטרם הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום, נהוג כי התביעה מאפשרת עיון בחומרי החקירה ובין היתר בתמלול של החקירה באזהרה. ברוב המקרים אכן תינתן רשות להעתקת חומר החקירה לצורך זה.
במסגרת שימוע פלילי עורך דינו של החשוד יכול להציג בפני יחידת התביעה ראיות שלא נאספו על ידי המשטרה ומחזקות את טענותיו כי לא ביצע עבירה והוא חף מפשע.
לדוגמא, כאשר חשוד טוען טענת "אליבי" הוא יכול לצרף ראיות שמוכיחות שאכן היה במקום אחר. טענה כזו שמגובה בראיות בעלות אמינות ראייתית גבוהה תוביל בסבירות גבוהה להימנעות מהגשת כתב אישום וסגירת התיק.
חשוב להבהיר כי סיכויי ההצלחה של בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תלויה במידה רבה במקצועיותו וניסיונו של עורך הדין הפלילי שמייצג את החשוד.
מדובר במיומנות שנרכשת באמצעות ניסיון מתיקים קודמים לצד הכרת החוק ופסיקותיו של בית המשפט בסוגיות ראייתיות שרלוונטיות לאותו התיק ועל כן מדובר בהליך שראוי וכדאי להגיע אליו כאשר החשוד מיוצג על ידי עורך דין פלילי.
סיכוי סביר להרשעה
סיכוי סביר להרשעה הינו המבחן המשפטי הקובע בהליכים שמתנהלים בעקבות מכתב יידוע לחשוד. משמעות המונח סיכוי סביר להרשעה היא שתובע סבור שביכולתן של הראיות שקיימות נגד החשוד להוביל בתום ההליך בבית המשפט להרשעתו "מעל ספק סביר".
לאור זאת תפקידו של עורך דין פלילי שמייצג את החשוד לשכנע את התביעה כי הראיות שעומדות נגד החשוד אינן מספיקות להעמדתו לדין, וככל שיוגש נגדו כתב אישום הסיכויים כי יזוכה גוברים על הסיכויים כי יורשע בביצוע העבירה.
במסגרת המבחן של סיכוי סביר להרשעה התביעה שוקלת את כלל הראיות שנאספו על ידי היחידה החוקרת ומנסה להעריך את משקלן ואמינותן במקרה שבו התיק יגיע למשפט פלילי. כלומר, בשאלת סיכוי סביר להרשעה התביעה שמה את נעליה בנעליו של בית המשפט ומנסה להעריך את קביעותיו בטרם פתיחת ההליך המשפטי.
השיקול הראייתי ומבחן הסיכוי סביר להרשעה הוא אומנם שיקול מכריע וחשוב אך איננו השיקול היחיד. גם במקרה שבו התביעה סבורה שקיימות מספיק ראיות על מנת להעמיד את החשוד לדין החוק מעניק לה סמכות לסגור את התיק הואיל ונסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
המבחן הקובע בעניין זה הוא כי האינטרס הציבורי שלא להעמיד לדין את החשוד באותה עבירה גובר על האינטרס ההפוך פתיחה בהליכים. באופן כללי ניתן לומר כי ככל שמדובר בעבירה שבמידת חומרה נמוכה כך יותר כך קיימת אפשרות כי התיק ייסגר על אף קיומו של בסיס ראייתי ועמידה במבחן של סיכוי סביר להרשעה.
מכתב יידוע לחשוד – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהו מכתב יידוע לחשוד?
מדובר במסמך רשמי שנשלח לחשוד לאחר סיום חקירת המשטרה, ובו נמסר לו כי נשקלת האפשרות להגיש נגדו כתב אישום. המכתב מעניק לחשוד הזדמנות להציג טענות מדוע יש להימנע מהעמדתו לדין.
2. מי שולח את המכתב לחשוד?
המכתב נשלח על ידי יחידת התביעה הרלוונטית, כגון הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לאחר קבלת חומרי החקירה מהמשטרה.
3. האם קבלת המכתב אומרת שיוגש כתב אישום?
לא בהכרח. בשלב זה האדם עדיין מוגדר כחשוד ולא כנאשם, וטרם התקבלה החלטה סופית לגבי הגשת כתב האישום.
4. מהי זכות השימוע?
זכות השימוע מאפשרת לחשוד להציג בפני התביעה טענות משפטיות, ראייתיות או אישיות במטרה לשכנע שלא להגיש נגדו כתב אישום.
5. מה ההבדל בין מכתב יידוע ראשון לשני?
מכתב ראשון מודיע כי חומרי החקירה הועברו לתביעה לבדיקה. מכתב שני נשלח לאחר שהתביעה כבר גיבשה עמדה ראשונית שלפיה קיימת אפשרות ממשית להגשת כתב אישום.
6. תוך כמה זמן צריך להגיב למכתב?
לפי החוק, לרוב יש להגיש את הבקשה לשימוע בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה.
7. האם ניתן לקבל הארכה להגשת הטיעונים?
כן. במקרים רבים ניתן לפנות לתביעה בבקשה להאריך את המועד, במיוחד כאשר נדרש זמן נוסף לעיון בחומרי החקירה.
8. האם החשוד זכאי לעיין בחומרי החקירה?
בדרך כלל כן. נהוג לאפשר לחשוד או לעורך דינו לעיין בחומרי החקירה ולהעתיקם לצורך הכנת טיעוני השימוע.
9. מה החשיבות של שלב השימוע?
זהו שלב קריטי שיכול להשפיע באופן ישיר על ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק עוד לפני פתיחת הליך פלילי בבית המשפט.
10. אילו טענות ניתן להעלות במסגרת השימוע?
ניתן לטעון לחוסר ראיות, כשלים בחקירה, טעות בזיהוי, קיומו של אליבי, נסיבות אישיות מיוחדות או היעדר עניין ציבורי בהעמדה לדין.
11. מהו מבחן הסיכוי הסביר להרשעה?
זהו המבחן המרכזי שהתביעה בוחנת לפני הגשת כתב אישום. המשמעות היא האם הראיות הקיימות מספיקות כדי להביא להרשעה מעבר לספק סביר.
12. האם התביעה חייבת להגיש כתב אישום אם קיימות ראיות?
לא תמיד. גם כאשר יש בסיס ראייתי, התביעה רשאית לשקול שיקולים נוספים כמו אינטרס ציבורי, חומרת העבירה ונסיבות אישיות.
13. מהו כתב חשדות?
כתב חשדות הוא למעשה כינוי נוסף למסמך שבו מפורטים החשדות והעבירות שבגינן נשקלת העמדה לדין.
14. האם ניתן להציג ראיות חדשות במסגרת השימוע?
כן. עורך הדין רשאי לצרף מסמכים, ראיות ועדויות שלא נאספו במהלך החקירה ושעשויים לשנות את תמונת המצב.
15. האם אפשר למנוע הגשת כתב אישום באמצעות שימוע מוצלח?
במקרים מסוימים כן. כאשר הטיעונים משכנעים או כאשר מתגלים קשיים ראייתיים משמעותיים, התביעה עשויה להחליט לסגור את התיק.
16. למה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין בשלב הזה?
ניהול נכון של הליך השימוע דורש ידע משפטי, הבנה בדיני ראיות וניסיון בניהול משא ומתן מול גורמי התביעה.
17. האם השימוע מתקיים תמיד בעל פה?
לא. ברוב המקרים מדובר בטיעונים כתובים, אך לעיתים ניתן לקיים גם פגישה פרונטלית מול נציגי התביעה.
18. האם עבירות קלות גם מחייבות שליחת מכתב כזה?
הזכות לשימוע קיימת בדרך כלל בעבירות מסוג פשע, אך במקרים מסוימים התביעה עשויה לאפשר הליך דומה גם בעבירות אחרות.
19. מה קורה אם החשוד מתעלם מהמכתב?
אם לא מוגשת בקשה לשימוע במועד, התביעה עשויה להמשיך בהליך ולהגיש כתב אישום ללא קבלת עמדת החשוד.
20. מדוע חשוב לפעול במהירות לאחר קבלת ההודעה?
הזמנים בהליך מוגבלים, וכל עיכוב עלול לפגוע ביכולת להתגונן כראוי. טיפול משפטי מהיר ומקצועי עשוי לשנות את תוצאות ההליך כולו.
כתב חשדות
כתב חשדות הוא למעשה כינוי נוסף למכתב יידוע. מדובר באותו מסמך שהתביעה שולחת אל החשוד ומודיעה לו כי הוא נחשד בביצוע עבירות מסוימות לאחר שהחקירה המשטרתית בעניינו הסתיימה (לעת עתה). כתב החשדות מכונה כך נוכח העובדה כי במסמך זה התביעה המשטרתית או לחלופין הפרקליטות מציינות בכתב החשדות את סוגי העבירות נושא העניין ולגביהן קיים החשד.
בכתב החשדות נהוג כי המדינה מפנה את החשדות לסעיפי העבירה הספציפיים והמדויקים שבהם הוא נחשד ועלול להיות מוגש נגדו כתב אישום. בנוסף, בכתב החשודות, המדינה מציינת את מספר התיק המשטרתי שבמסגרתו החשוד נחקר באזהרה.
לאור המשמעויות הרבות שנלוות לכתב חשדות, מומלץ לכל אדם שהומצא לו מכתב זה לפנות לעורך דין פלילי לצורך קבלת ייעוץ משפטי ראשוני ואף ייצוג נרחב בהליכים של שימוע. עורך דין שמתמחה במשפט הפלילי עשוי לסייע ללקוח שלו להימנע מהגשת כתב אישום, וזאת גם כאשר כבר נמסר לו כתב החשדות.
הדרך היחידה להימנע מהגשת כתב אישום בסיטואציה זו הינה באמצעות ניהול משפטי נבון של הליך השימוע.
