חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משפט פלילי

משפט פלילי
תוכן עניינים

משפט פלילי הינו תחום משפטי מורכב ומעניין שמתפרס על פני הליכים משפטיים מסוגים שונים. הליכים אלו מתנהלים בערכאות דיוניות שונות בהתאם לסדרי שונים.

משפט פלילי "קלאסי" הוא משפט שדן בשאלת חפותו או אשמתו של הנאשם בעבירות שמיוחסות לו בכתב האישום שהוגש נגדו. ברמה הבסיסית ביותר, משפט פלילי אמור לקבוע האם הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום או האם הוא חף מפשע ויש לזכותו.

במדינת ישראל, משפט פלילי יכול להסתיים בשתי תוצאות משפטיות אפשריות שהן הרשעת הנאשם או לחלופין זיכוי הנאשם. כפי שידוע לכל, המשמעות של זיכוי במהלך משפט פלילי הינה שבית המשפט בוחר לזכות נאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב אישום שהוגש נגדו בתיק פלילי.

חשוב לציין כי גם משפט פלילי שמסתיים בהסדר טיעון הינו משפט שברוב המקרים הסתיים בהרשעת הנאשם וזאת למעט הסדר טיעון שהסתיים בחריג של אי הרשעה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על אי הרשעה.

כאמור, הסדר טיעון שכולל אי הרשעה במסגרת משפט פלילי הינו נדיר באופן יחסי. ברוב הסדרי הטיעון, הודאת הנאשם במיוחס לו והרשעתו בעבירה הפלילית הינה תנאי להסדר הטיעון. בלעדיו המדינה לא מוכנה להקל על הנאשם בעניין העבירות המיוחסות לו או בעניין העונש שצפוי לו. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי בנושא הסדר טיעון.

מאמר זה כולל הסברים מקצועיים אודות מושגי יסוד מתחום המשפט הפלילי וכן הסברים אודות התנהלות ההליך והפרוצדורות הנהוגות בו.

הבדלים בין משפט פלילי לאזרחי

ישנם לא מעט הבדלים בין משפט פלילי לאזרחי. משפט פלילי מתנהל בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. חוק זה מסדיר את הכללים הפרוצדורליים שעל פיהם המשפט הפלילי מתנהל מבחינת סדר הדיון והתנהלות המשפט הפלילי.

מנגד, משפטים אזרחיים מתנהלים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. תקנות אלו מסדירות את אופן התנהלות ההליכים המשפטיים האזרחיים.

אחד ההבדלים בין משפט פלילי לאזרחי נוגע לעובדה שהמשפט הפלילי מתנהל ברובו בדיונים פרונטליים בבית המשפט כאשר כל בקשה או דיון נדונים במעמד הצדדים והנאשם. מנגד, במשפט אזרחי עניינים רבים מוכרעים באמצעות טיעונים כתובים עבי כרס שמונים עשרות ואף מאות עמודים.

יתרה מכך, אחד ההבדלים בן משפט פלילי לאזרחי מתבטא בעובדה שבמשפט פלילי כל ההחלטות השופט בעניינו של הנאשם אמורות להינתן כאשר הנאשם נוכח באולם בית המשפט ושומע את ההחלטה. ככל זה נובע מהקבוע בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי שקובע כי באין הוראה אחרת בחוק לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו.

מנגד, במשפט אזרחי אין הכרח כי בעל הדין יהיה נוכח בכל הדיונים שמתנהלים בעניינו (מלבד כאשר הוא נדרש להעיד בתיק).

ישנם עוד מספר הבדלים בין משפט פלילי לאזרחי אולם קצרה היריעה מלהרחיב עליהם במסגרת מאמר זה.

איך מתחיל משפט פלילי?

כל משפט פלילי מתחיל אי שם בחקירה משטרתית שנועדה לברר את החשד בנוגע לביצועה של עבירה פלילית פלונית בין אם מדובר בעבירת סמים, עבירת אלימות במשפחה, עבירת מין או עבירת מרמה.

לרוב החקירה הפלילית, מתחילה בהגשת תלונה על ידי המתלונן. לאחר גביית התלונה, המשטרה תזמן את החשוד לחקירה באזהרה ובמסגרת זו חוקר המשטרה יטיח בפני החשוד את החשדות שמיוחסות לו וכן את הראיות שהמשטרה אספה עד כה ועומדות לחובתו. קראו עוד על כך במאמר שכתבתי על חקירה באזהרה.

חשוב לציין כי החקירה המשטרתית הינה הרת גורל לעתידו של האזרח. החקירה המשטרתית היא זו שתקבע בסופו של יום האם התיק יתקדם לעבר הגשת כתב אישום והמשך ההליכים הפליליים או לחלופין יסתיים בקול ענות חלושה ובסגירת התיק ללא העמדה לדין. מטבע הדברים, ככל שהתיק ייגנז כבר במשטרה אזי שלא יתקיים משפט פלילי והחשוד יהיה חופשי ונקי מניהול הליכים.

לאור החשיבות של החקירה המשטרתית מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי כבר בשלב זה לרבות מתן ייעוץ לפני חקירה. ייעוץ מקצועי של עורך דין פלילי בשלב זה יכול להשפיע רבות על גורלו של התיק ועל סיכוייו של החשוד לסיים את התיק ללא העמדה לדין ומבלי לעמוד למשפט פלילי.

בסיומה של החקירה הפלילית המשטרה מעבירה את התיק לאחד מגופי התביעה הרלוונטיים (פרקליטות או תביעה משטרתית) בהתאם לסוג העבירה שנחקרת. ככלל, הפרקליטות אמונה על העמדה לדין של נאשמים בעבירות החמורות יותר בעוד התביעה המשטרתית מטפלת בתיקים הפליליים שנחשבים לחמורים פחות.

לאחר שהתיק מתקבל באחד מגופי התביעה הוא יעבור בחינה של תובע פלילי שיחליט האם הרף הראייתי שקיים מאפשר להעמיד את החשוד לדין או שמא ראוי לגנוז את התיק מחוסר ראיות. ככל שיוחלט על הגשת כתב אישום אזי שהמשפט הפלילי יתחיל בדיון שמכונה "הקראה". קראו על כך במאמר שכתבתי על כתב אישום.

דיון הקראה

לאחר שכתב האישום מוגש לבית המשפט הנאשם מקבל זימון להתייצב לדיון שמכונה "דיון הקראה".

דיון הקראה הינו הדיון הראשון של כל משפט פלילי בישראל. חשיבותו של הדיון זה הינה בקבלת תשובה מפי הנאשם להאשמות המיוחסות לו בכתב האישום.

בדיון הקראה, השופט מבקש לשמוע את תשובתו של הנאשם לכתב האישום ולהאשמות שמיוחסות לו על ידי המדינה.

במסגרת דיון הקראה שנערך בתחילת משפט פלילי ניצבות בפני הנאשם מספר אפשרויות. הראשונה שבהן הינה להודות בעבירות המיוחסות לו ולמעשה להודות באשמה. במידה והנאשם מודה באשמה המשפט הפלילי יעבור לשלב הטיעונים לעונש.

האפשרות השנייה של הנאשם היא לטעון לחפותו ולכפור באשמה. במקרים שבהם הנאשם כופר באשמה התביעה תבקש להעביר את המשפט  הפלילי לשלב ההוכחות.

במסגרת הליך ההוכחות בית המשפט יידרש להכריע בדבר אשמתו של הנאשם או חפותו. ככל שבית המשפט יתרשם שהנאשם הינו חף מפשע אזי שהוא יזכה אותו מאשמה והמשפט הפלילי יסתיים ללא ענישה וללא רישום פלילי.

כך או כך, כל משפט פלילי מתחיל בדיון הקראה ועל פיו נקבע המשך דרכו והתנהלותו של יתר המשפט.

דיון הוכחות פלילי

דיון הוכחות פלילי מתנהל כך שהמאשימה, כלומר התביעה, מציגה את ראיותיה ראשונה. ראוי לציין כי בטרם דיון הוכחות פלילי ותחילת הבאת העדים המאשימה רשאית להקדים ולנאום בדברי פתיחה.

במסגרת זו התובע רשאי להסביר לבית המשפט את טיב הראיות שהתביעה מחזיקה בהן וכיצד בכוונתה להוכיח את אשמתו של הנאשם במהלך דיון ההוכחות הפלילי.

יש לציין בהקשר זה כי משפט הפלילי אינו הליך סימטרי במובנים רבים, ובין היתר בכך שבתחילת המשפט הנאשם אינו רשאי להשמיע דברי פתיחה משלו.

למרות זאת, ישנם שופטים שיאפשרו לנאשם לומר גם כן מספר מילים בתחילת המשפט הפלילי.  (באמצעות עורך דינו).

לאחר דברי הפתיחה מתחיל דיון ההוכחות במשפט הפלילי. במסגרת זו עדי התביעה מתייצבים לעדות ומעידים אודות חלקם באירוע הפלילי שמיוחס לנאשם. תחילה, התובע חוקר את העדים במסגרת חקירה ראשית.

חשוב לציין כי הכללים הפרוצדורליים בנוגע לחקירה ראשית מנחים כי לתובע אסור לשאול את עדי התביעה שאלות מנחות.

באופן כללי, ניתן לומר כי המונח של שאלות מנחות מתייחס לשאלות שהתשובה האפשריות אליהן יכולה להיות "כן" או "לא". במקרה שבו סוג השאלה מחייב תשובה שלילית או חיובית מדובר בשאלה מנחה שהתובע אינו רשאי לשאול את העד. 

חקירה נגדית

לאחר שהתובע מסיים לחקור את עד התביעה בחקירה ראשית מגיע זמנה של החקירה הנגדית. מדובר ב-"כלי הנשק" החזק ביותר שעומד לרשותה של הגנה במשפט פלילי.

בחקירה נגדית, סנגורו של הנאשם רשאי לחקור את העד במטרה לייצר חורים בגרסת המדינה. חשוב לציין כי בניגוד לתובע, הסנגור רשאי לשאול את עד התביעה שאלות מנחות ואף לשאול אותו שאלות שהתשובה האפשרית אליהן הינה "כן" או  "לא".

חקירה הנגדית דורשת הן ניסיון משפטי קודם והן רכיב מסוים של תכונות מולדות כגון חשיבה מהירה ויכולת להתמקד בנקודות חשובות בזמן אמת.

ודוק, חקירה נגדית מוצלחת שנערכת מול עד תביעה מהותי עשויה לשנות את גורלו של התיק ולהביא לזיכוי במשפט הפלילי.

אין להשיב לאשמה

אין להשיב לאשמה היא טענה משפטית שמועלית על ידי ההגנה לאחר שמסתיימת פרשת התביעה. ככלל, במסגרת טענת אין להשיב לאשמה ההגנה טוענת כי התביעה לא הציגה ראיות שבכוחן להרשיע את הנאשם מעל לספק סביר ועל כן יש לזכותו כבר כעת מבלי להמשיך לשלב פרשת ההגנה.

ככל שטענת אין להשיב לאשמה תתקבל הרי שהדבר יסמל את סיום המשפט הפלילי וזיכוי הנאשם מבלי שהמשפט ימשיך לשלב פרשת ההגנה.

יש לציין כי טענת אין להשיב להאשמה הינה טענה שנטענת על ידי ההגנה במקרים נדירים ומתקבלת על ידי בית המשפט לעיתים רחוקות בלבד. ברוב רובם של התיקים הפליליים המדינה תציג דיי ראיות שיש בהן כדי להצדיק את דחיית הטענה של אין להשיב לאשמה ולהעביר את הנטל להוכחת החפות אל עבר הנאשם.

פרשת הגנה במשפט פלילי

לאחר שהתביעה מסיימת להעיד את עדיה התובע יצהיר "אלו הם עדי". לאחר מכן ההגנה רשאית להעלות הגנה של אין להשיב לאשמה. כאמור, במקרים שבהם הועלתה על ידי ההגנה טענה של אין להשיב לאשמה וזו נדחתה המשפט הפלילי יעבור לשלב פרשת ההגנה.

המשמעות הינה ששלב פרשת התביעה הסתיים וכעת ההגנה רשאית להציג את ראיותיה ועדיה ככל שישנם עדים שבכוונת ההגנה להעיד במהלך המשפט הפלילי.

במסגרת פרשת ההגנה במשפט פלילי הנאשם רשאי להעיד להגנתו ולעלות על דוכן העדים אולם הוא גם רשאי להימנע מכך על מנת שלא להפליל את עצמו.

חשוב לציין בהקשר זה כי במקרים שנאשם נמנע מלהעיד להגנתו בית המשפט עלול לראות בהימנעותו כנקודה שמחזקת את הראיות נגדו. דהיינו, במקרים מסוימים הימנעות הנאשם מלהעיד עלולה להוביל להרשעתו במשפט פלילי.

יחד עם זאת, הדבר אינו מהווה כלל מחייב והדבר נתון לשיקול דעתו של השופט היושב בדין. ישנם לא מעט תיקים פליליים שהסתיימו בזיכויים על אף שהנאשם בחר להימנע מלהעיד להגנתו.

לדעת כותב המאמר עדות של נאשם במסגרת משפט פלילי הינה נקודה מכרעת וחשובה וברוב המקרים ראוי שאכן הנאשם יעיד להגנתו (למעט מקרים חריגים).

אחד מתפקידיו של עורך דין פלילי הינו להחליט (או לייעץ) האם במקרה הספציפי הזה מוטב להגנה שהנאשם יעיד להגנתו.

במקרים שבהם ההגנה מחליטה להעיד את הנאשם מוטב שסנגורו יכין אותו לעדות ויעבור עמו על הנקודות המהותיות של התיק ועל המשמעויות של עדותו. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא תיק פלילי.

סיכומים במשפט פלילי

לאחר שמסתיימת פרשת ההגנה וכל צד סיים להציג את ראיותיו מתחיל שלב הסיכומים במשפט הפלילי.

בסיכומים במשפט הפלילי כל צד מפנה את בית המשפט לעדויות והראיות החשובות שהוצגו במהלך המשפט ומבקש מבית המשפט לפסוק בהתאם לעמדתו. דהיינו, התביעה מבקשת מבית המשפט להרשיע את הנאשם וההגנה עותרת לזכותו.

סיכומים במשפט פלילי יכולים להתבצע באמצעות הגשת סיכומים בכתב אולם גם באמצעות סיכומים בעל פה. הדבר תלוי בהיקף התיק ולשיקול דעת של השופט שיושב לדין.

במקרים מסוימים, בית המשפט יורה לצדדים להגיש טיעונים בכתב וייקבע מועד להשלמת טיעונים בעל פה. חשוב לציין כי במעמד של השמעת טיעונים בעל פה השופטים נוהגים להפנות לצדדים שאלות שלשיטתם מהותיות להכרעה בין הצדדים.

בתום שלב הסיכומים בית המשפט ימסור לצדדים את הכרעת הדין שתסיים את המשפט הפלילי לכאן או לכאן.

הכרעת דין

במסגרת הכרעת הדין בית המשפט נדרש להכריע האם הוא בחר להרשיע את הנאשם או לזכותו. יש לציין כי החוק קובע כי במקרים שבהם בית המשפט בחר לזכות את הנאשם עליו להודיע על כך ממש בפתח הכרעת הדין.

לכן, כאשר בית המשפט מתחיל להקריא את הכרעת הדין ובמספר השורות הראשונות הוא אינו מודיע על זיכויו של הנאשם המשמעות הינה שמדובר בהכרעת דין מרשיעה.

במקרים שבהם בית המשפט מרשיע את הנאשם המשפט הפלילי יעבור לשלב הטיעונים לעונש. במסגרת זו כל צד יציג בפני בית המשפט את עמדתו לעניין העונש ויבקש מבית המשפט לקבלה.

במקרה שבהם התיק מסתיים בזיכוי הנאשם חופשי ללכת לדרכו כאשר רישומו הפלילי נותר נקי ולא מוטל עליו שום עונש. קראו אודות תיק שבמסגרתו אביב מזרחי הצליח להביא לזיכויו של נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש.  

שתפו את המאמר
אודות כותב המאמר אביב מזרחי

אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

מטען חורג
כל הפוסטים

מטען חורג

הובלת מטען חורג הינה עבירת תעבורה הנפוצה בעיקר בקרב נהגים מקצועיים כגון נהגי משאיות שהובלת המטען היא פרנסתם ועיסוקם היום יומי. חשוב להבהיר כי העבירה

החזקת סמים לצריכה עצמית_640x426
כל הפוסטים

החזקת סמים לצריכה עצמית

החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה פלילית בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים שמהווה את מקור החקיקה שמסדיר את תחום עבירות הסמים בדין הפלילי הישראלי. בישראל, עבירות

דילוג לתוכן