הזנחת כלי יריה הינה עבירה פלילית שעניינה הפקרת נשק שמוחזק על ידי האזרח ברישיון. כלומר, הזנחת כלי יריה הינה עבירה שרלוונטית אך ורק לאדם שמחזיק בנשק באופן חוקי ואינה רלוונטית לגבי אדם שמחזיק בנשק לא חוקי.
חשוב להדגיש כי כאשר מדובר בעבירה של החזקת נשק ללא רישיון אזי שהעבירות הפליליות הרלוונטיות הינן עבירות נשק שנחשבות לעבירות פליליות חמורות מאוד.
הזנחת כלי יריה הינה עבירה קלה יחסית בהשוואה לעבירות פליליות אחרות. מדובר בעבירת רשלנות שהעונשים שמוטלים בגינה במקרה של הרשעה אינם נחשבים לחמורים ולרוב אינם כוללים רכיב של מאסר בפועל.
יחד עם זאת, הסנקציה המהותית ביותר שנלווית לפתיחת תיק שקשור בעבירה של הזנחת כלי יריה נוגעת לשלילת רישיון הנשק על ידי המשרד לביטחון פנים. כאשר המשטרה פותחת תיק ומקיימת חקירה באזהרה נגד אזרח שמחזיק בנשק אזי שברוב המקרים נשקו יילקח ממנו ויופקד בתחנת המשטרה.
על פי הנוהל של המשרד לביטחון פנים, בשלב הבא תישלח לאזרח הודעה בדבר ביטול הרישיון להחזקת נשק בגין פתיחת התיק הפלילי. לאזרח שמקבל הודעה מסוג זה ישנה זכות להגיש ערעור על החלטת המשרד לביטחון פנים בתוך 45 ימים.
כלי יריה
כידוע, כלי יריה הינו נשק שיורה תחמושת מסוכנת. בהקשר לעבירה של הזנחת כלי יריה חשוב לעמוד על ההגדרה החוקית של "כלי יריה", שכן ההגדרה של הכלי קובעת איזה נשקים נכנסים בגדר העבירה האמורה. המשמעות המשפטית הינה שנשקים שלא נכנסים בגדר ההגדרה שקבועה בחוק לא יגלמו את העבירה במקרה שהם יופקרו על ידי המחזיק בנשק.
ההגדרה החוקית של "כלי יריה" קבועה בסעיף 1 לחוק חוק כלי היריה, תש"ט-1949:
"כלי יריה" – פירושו כלי בעל קנה העשוי לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אביזר ותחמושת של כלי כזה, וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, ולמעט מכל גז מדמיע".
כפי שניתן לקרוא, החוק מתייחס באופן ספציפי לנשקים שיורים תחמושת שמסוגלת להמית אדם או להזיק לאדם. על פניו, ועל פי ההגדרה שקבועה בחוק, גם אקדחי "איירסופט" למיניהם נכללים בהגדרה זו הואיל והקליעים שנורים מהם עלולים להזיק לאדם במקרה של פגיעה.
ראוי לציין כי החוק מחריג מהגדרה של כלי יריה גז מדמיע. המשמעות הינה כי הפקרה של מיכל או כלי שיורה גז לא ייחשב לעבירה של הזנחת כלי יריה.
סעיף 339 לחוק העונשין
סעיף 339 לחוק העונשין הוא הסעיף שמגדיר את העבירה של הזנחת כלי יריה. על פי סעיף זה אדם שמחזיק, משאיר או מפקיר, כלי יריה או כלי אחר שבכוחם לפגוע באדם אחר או לסכן את חייו ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים מבצע את העבירה של הזנחת כלי יריה.
חשוב לציין בהקשר זה כי סעיף 339 לחוק העונשין נוקט במונח "אמצעי זהירות סבירים" שאי נקיטתם יגלמו את העבירה הפלילית של הזנחת כלי יריה. בפועל, מדובר במעשה שמתייחס לרשלנות של האדם שהפקיר את הנשק.
המונח של אמצעי זהירות סבירים אינו מוגדר בצורה מדויקת בחוק ועל פי מעשים ברורים. יחד עם זאת, נקיטת אמצעי זהירות מקובל וידוע הינו הפקדת הנשק בכספת נעולה שאדם אחר מלבד המחזיק ברישיון אינו יכול לפתוח אותה.
כפי שיפורט להלן, הנחיות פרקליט המדינה כוללות גם הנחייה ספציפית לגבי המדיניות של העמדה לדין לגבי עבירה זו. במסגרת הנחיית פרקליט המדינה ישנה התייחסות ספציפית לנסיבות שבהן ראוי להעמיד לדין את מפקיר הנשק לעומת נסיבות שבהתקיימותן ראוי לסגור את התיק.
עוד יצוין כי סעיף 339 לחוק העונשין קובע באופן מפורש כי עבירה זו אינה מתייחסת לעבירות הפקרה שמתרחשות במסגרת שירות צבאי ובהקשר לנשק צבאי.
הפקרת נשק
הפקרת נשק הינו כינוי עממי לעבירה של הזנחת כלי יריה. כפי שצוין קודם לכן, חוק העונשין מתייחסת לעבירה של הפקרת נשק באמצעות המחדל של אי נקיטת "אמצעים סבירים" שבכוחם למנוע מאנשים אחרים לקבל גישה לנשק ולהיפגע ממנו.
כפי שצוין קודם לכן, ישנה הנחיה ספציפית של פרקליט המדינה שמתייחסת לעבירות של הפקרת נשק והזנחת כלי יריה. על פי הנחיית פרקליט המדינה, האינטרס הציבורי שבפתיחה בחקירה משטרה והעמדה לדין של אדם בהפקרת נשק גובר ככל שמידת הרשלנות או הסיכון שנוצר בגין ההפרה גדולים יותר.
בהתאם לכך, הנחיית פרקליט המדינה קובעת שבמקרים שבהם הפקרת כלי יריה נעשתה בנסיבות שמבססות רשלנות גבוהה או פזיזות כדוגמת הותרת נשק ללא השגחה ביודעין, כך יגבר האינטרס שבהעמדה לדין. עוד מציינת הנחיית פרקליט המדינה כי בנסיבות של הפקרת נשק ביודעין יינתן פחות משקל למקום ההפקרה.
הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי לעומת זאת, כאשר מדובר במקרים של הפקרת נשק מרשלנות אזי שהנטייה תהיה לנקוט כלפי המפקיר בהליך אלטרנטיבי כגון הסדר מותנה או דין משמעתי.
הפקרת נשק אזרחי
הפקרת נשק אזרחי הינו מונח שמתייחס באופן ספציפי לעבירה של הזנחת כלי יריה. כאמור, החוק קובע במפורש כי הפקרות נשק שהתרחשו בצבא יטופלו על ידי שלטונות הצבא ובהתאם לחוק השיפוט הצבאי. כלומר, כאשר מדובר בהפקרת נשק צבאי העבירה תטופל במסגרת הצבא ולא בבית משפט אזרחי.
כאמור, הנחיית פרקליט המדינה קובעות כללים מנחים לגבי העמדה לדין בהקשר להפקרת נשק אזרחי. בין היתר, ההנחיות קובעות כי ככלל כאשר מדובר על הזנחת כלי יריה שהתבצעה מתוך רשלנות אזי שתהיה נטייה לטיפול בהליך אלטרנטיבי שלא כולל הגשת כתב אישום.
יחד עם זאת, ההנחיות קובעות כי כאשר מדובר בהפקרת נשק אזרחי שנעשית ברשלנות רבתית אזי שראוי יהיה להגיש כתב אישום נגד המפקיר. ההנחיות מתייחסות לנסיבות של רשלנות רבתית ככאלה שהובילו לפגיעה בגוף או בנפש או רשלנות שהייתה קרובה לגרום לפגיעה מסוג זה.
בנוסף, ההנחיות מתייחסות להפקרת נשק אזרחי שבהן הנשק הופקר למשך זמן רב, הפקרה שהנשק לא נמצא מעולם והפקרה בנסיבות שבהן נוצרה נגישות ממשיך מצד ילדים לנשק בעקבות ההפקרה.
הפקרת נשק עונש
כאמור, מבחינה עונשית הפקרת נשק נחשבת לעבירה קלה למדי. העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה הינו שנת מאסר בלבד ומדובר בעבירת עוון. חשוב לציין בהקשר זה כי ברוב המכריע של התיקים הפליליים בתי המשפט לא גוזרים על הנאשמים את העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה ואפילו לא עונש שמתקרב לעונש המירבי שקבוע בחוק.
המשמעות הינה כי ברוב המכריע (וכנראה המוחלט של התיקים) הרשעה בעבירה של הזנחת כלי יריה לא תסתיים בהטלה של מאסר בפועל. כפי שציינתי קודם לכן, הסנקציה המרכזית שכרוכה בהעמדה לדין בהקשר לעבירה זו נוגעת לעובדה שהאדם שמחזיק בנשק ברישיון יאבד את הרישיון לשאת ולהחזיק נשק לתקופה ארוכה וממושכת.
במקרים רבים ההחלטה על שלילת רישיון הנשק תהיה בלתי הפיכה כך שלאותו אדם לא יוחזר בעתיד רישיון הנשק. לאור המשמעויות האמורות מומלץ לכל אדם שהוזמן לחקירה בעבירה זו לקבל ייעוץ לפני חקירה מעורך דין פלילי. במקרים רבים, ייעוץ משפטי טוב לפני החקירה יוביל לגניזת התיק ללא העמדה לדין.