בריחה ממשמורת חוקית הינה עבירה פלילית שמתממשת בעת הימלטות מגורמי אכיפת החוק שעיכבו או עצרו את האזרח בהקשר לעבירה פלילית. חשוב לציין בהקשר זה כי חוק העונשין מתייחס באופן ספציפי לכך שבריחה ממשמורת חוקית מתבצעת בהקשר לעבירה פלילית ולא בהקשר אחר.
דהיינו, ניתן להעמיד לדין אדם בשל עבירה של בריחה ממשמורת חוקית רק כאשר אותו אדם עוכב בשל עבירה פלילית ולא מכל סיבה אחרת. כך לדוגמא, כאשר אדם מעוכב על ידי הרשויות בנסיבות אחרות, למשל כגון מצב נפשי (שאינו קשור לעבירה פלילית) אזי שהימלטותו או התחמקותו מהדין לא תגלם את העבירה של בריחה ממשמורת חוקית.
ראוי לציין כי סעיף 257 לחוק העונשין שמגדיר את העבירה של בריחה ממשמורת חוקית קובע שתי חלופות לעבירה זו כאשר כל חלופה הינה שונה בחומרתה ושונה בהקשר לעונש המקסימלי שקבוע לצדה. השוני בין החלופות האמורות נקבע בהתאם לעבירה שבה הנמלט הואשם מלכתחילה.
ככלל, ככל שהאדם שביצע בריחה ממשמורת חוקית נמלט בהקשר לעבירה שהעונש שקבוע לצדה הינו גבוה יותר כך בהתאמה גם העונש שבית המשפט יהיה רשאי להטיל עליו בגין ההימלטות יהיה גבוה יותר.
לעיתים, כתב האישום שיוגש נגד הנאשם בגין ההימלטות יכלול גם את העבירה המקורית שבגינה עוכב או נעצר לראשונה ובמקביל גם את העבירה של בריחה ממשמורת חוקית. כלומר, במקרים מסוימים, אותו נאשם עשוי להיות מואשם במשפט הפלילי בגין מספר עבירות במקביל כאשר אחת מהן מתייחסת לעבירת ההימלטות.
בריחה ממשמורת
בריחה ממשמורת יכולה להתבצע במגוון רחב של סיטואציות ובהקשר למגוון רחב של מעשים. כאמור, התנאי הראשון שהנבחן בהקשר לבריחה ממשמורת הינו כי אכן מדובר באדם שעוכב או נעצר על ידי הרשויות בהקשר לעבירה פלילית.
כאמור, מבחינת ביצוע עבירת ההימלטות אין חשיבות לסוג העבירה שבוצעה כאשר הדגש ניתן על עצם הבריחה מהמשמורת. דהיינו, עבירה זו יכולה להתממש גם כאשר מדובר באדם שעוכב בהקשר לעניינים שוליים ולעבירות ממדרג חומרה נמוך כגון עבירת גניבה.
כך לדוגמא, אדם יכול לברוח מתחנת משטרה לפני או אחרי חקירת משטרה או לחלופין ממתקן כליאה או מוסד פסיכיאטרי. על פי החוק, העבירה של בריחה ממשמורת חוקית מתגלמת ללא תלות במקום הבריחה או סוג המשמורת.
אכן, בסופו של יום במעמד גזר הדין, בית המשפט צפוי להתייחס לסוג המשמורת המדובר גם במנותק מסוג העבירה שבהקשר אליה התבצעה ההימלטות. בוודאי שבריחה ממתקן כליאה של שירות בתי הסוהר של אסיר שמרצה מאסר הינו חמור יותר בהשוואה לאזרח שברח מתחנת משטרה לאחר שעוכב בגין עבירה שבסופו של יום לא הוגש נגדו כתב אישום בגינה.
בריחה ממשמורת חוקית חוק העונשין
בריחה ממשמורת חוקית בחוק העונשין מוגדרת באמצעות שתי חלופות שונות. על פי חוק העונשין, כאשר אדם מבצע עבירה של בריחה ממשמורת חוקית בהקשר לעבירה שהינה עבירת פשע אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל עליו במקרה של הרשעה בעבירת ההימלטות עומד על 7 שנות מאסר.
מנגד, כאשר האדם שברח ממשמורת הואשם בעבירת חטא או עוון אזי שהעונש המקסימלי שניתן להטיל עליו בגין ההימלטות עומד על 3 שנות מאסר. דהיינו, לסוג העבירה שבהקשר אליה בוצעה ההימלטות ניתנת חשיבות בהקשר לעונש המקסימלי שהחוק קובע לצידה.
להשלמת התמונה יצוין כי עבירת פשע הינה עבירה שהעונש המקסימלי שקבוע לצדה עולה על 3 שנות מאסר. מנגד, עבירת חטא היא עבירה שהעונש שקבוע לצדה בחוק אינו עולה על 3 חודשים. עבירות עוון הינן עבירות שהעונש המקסימלי שקבוע לצדן עולה על 3 חודשים אך אינו עולה על שלוש שנים.
ובהקשר לעבירת ההימלטות, כאשר אדם נחשב בעבירת איומים ונמלט מרשויות אכיפת החוק אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט יוכל להטיל עליו בגין עבירת ההימלטות יעמוד על 3 שנות מאסר הואיל ועבירת האיומים הינה עבירה מסוג עוון. מנגד, כאשר אדם נמלט ממשמורת בהקשר לעבירה של החזקת סכין (עבירת פשע) אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט יהיה רשאי להטיל עליו במקרה של הרשעה יעמוד על 7 שנות מאסר.

בריחה מכלא
בריחה מכלא הינה סיטואציה בולטת שבגינה ניתן להעמיד לדין אדם בגין עבירה של בריחה ממשמורת חוקית. יחד עם זאת, חשוב לציין כי בישראל בריחה מכלא אינה תופעה שכיחה ונפוצה במיוחד.
לעיתים נדירות בלבד, אסיר או עצור מצליח לבצע בהצלחה בריחה מכלא. בניגוד, לסדרות הטלוויזיה וסדרות הפשע, בריחה מכלא הינו מעשה נדיר במיוחד שקשה לביצוע. מקרה מפורסם של בריחה מכלא שהתרחש בשנים האחרונות נוגע לבריחה מכלא גלבוע בשנת 2021.
באותו מקרה, ששה אסירים ביטחוניים נמלטו מהכלא באמצעות מנהרה. אותו מקרה גרם למבוכה קשה בשירות בתי הסוהר והוביל לביקורת קשה שהועברה על השירות בגין אוזלת היד שכרוכה בבריחה. בסופו של דבר, אותם אסירים נתפסו כולם עוד באותו החדש והוחזרו למאסר.
סיוע לבריחה
סיוע לבריחה הינה עבירה פלילית שעונש המקסימלי שקבוע לצדה בחוק העונשין עומד על 7 שנות מאסר. עבירה זו קשורה זו מתממשת כאשר האזרח נתפס בסיוע לבריחה של אדם שברח ממשמורת חוקית.
חשוב לציין בהקשר זה כי החוק מתייחס באופן ספציפי לסיוע בריחה שמתבצע בהקשר לאדם שהינו אסור או עצור. דהיינו, מבחינה של פרשנות משפטית, ישנה אפשרות שסיטואציות מסוימות של סיוע לבריחה לא יגלמו את העבירה האמורה כל עוד לא מדובר באסיר או עצור.
כותב המאמר טרם נתקל בתיק משפטי או פסק דין שעסק בסיטואציה מסוג זה אולם לכאורה האפשרות התיאורטית קיימת הואיל והחוק מתייחס באופן מפורש לעצור או אסיר.
עוד יצוין כי מבחינת חוק העונשין, העבירה של סיוע לבריחה מתממשת גם כאשר המסייע מכניס חפץ או כל דבר אחר לבית הסוהר על מנת לסייע לבריחה של עצור או אסיר. כך לדוגמא, כאשר אדם מחדיר לבית הסוהר חפץ חד שיסייע לאסיר לבצע הימלטות אזי שיש בהברחה משום סיוע לבריחה.
אותו אדם שסייע לאסיר צפוי לעמוד לדין ככל שייתפס ואף נמצא בסכנה ממשית שבית המשפט ייבחר להטיל עליו עונש מרתיע ומוחשי שכולל מאסר בפועל או עבודות שירות.
בריחה ממשמורת חוקית – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי עבירת הימלטות ממשמורת בישראל?
מדובר בעבירה פלילית שמתבצעת כאשר אדם שנמצא תחת עיכוב, מעצר או משמורת חוקית בורח או מנסה להימלט מהרשויות. החוק מתייחס בחומרה למעשים אלו משום שהם פוגעים בסמכות האכיפה ובניהול התקין של ההליך הפלילי.
2. האם כל הימלטות מהרשויות נחשבת לעבירה פלילית?
לא. כדי שתתקיים עבירה פלילית נדרש שהאדם יהיה תחת משמורת חוקית בהקשר לעבירה פלילית. כאשר מדובר בעיכוב שאינו קשור להליך פלילי, ייתכן שהמעשה לא ייכנס להגדרת העבירה.
3. מה ההבדל בין עיכוב לבין מעצר בהקשר זה?
עיכוב הוא הגבלה זמנית וקצרה יותר של חירות האדם לצורך בירור או חקירה, בעוד שמעצר הוא שלב חמור יותר שבו אדם מוחזק תחת שליטת הרשויות לפרק זמן משמעותי יותר ובהתאם להוראות החוק.
4. האם העבירה מתקיימת גם אם האדם ברח מתחנת משטרה בלבד?
כן. אין חשיבות למקום המדויק שבו בוצעה ההימלטות. בריחה מתחנת משטרה, מבית מעצר, מבית חולים פסיכיאטרי או ממתקן כליאה יכולה להיחשב לעבירה אם האדם היה תחת משמורת חוקית.
5. כיצד החוק מבחין בין סוגי המקרים?
החוק מבדיל בין המקרים לפי סוג העבירה שבגינה האדם היה עצור או מעוכב מלכתחילה. ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, כך גם הענישה האפשרית בגין ההימלטות חמורה יותר.
6. מהו העונש המרבי על עבירה זו?
כאשר ההימלטות קשורה לעבירת פשע, העונש המרבי יכול להגיע לשבע שנות מאסר. כאשר מדובר בעבירות קלות יותר מסוג חטא או עוון, העונש המרבי נמוך יותר.
7. מהי עבירת פשע לפי החוק?
עבירת פשע היא עבירה שהעונש המרבי הקבוע לצדה עולה על שלוש שנות מאסר. מדובר בדרך כלל בעבירות חמורות יותר מבחינת חומרת המעשים והמסוכנות.
8. האם ניתן להעמיד לדין גם בגין העבירה המקורית וגם בגין ההימלטות?
כן. במקרים רבים כתב האישום כולל גם את העבירה המקורית שבגינה האדם נעצר וגם את עבירת ההימלטות עצמה.
9. האם ניסיון בריחה שלא הצליח נחשב עבירה?
לעיתים כן. גם ניסיון להימלט או פעולות שמטרתן להתחמק ממשמורת עלולות להוביל להעמדה לדין, בהתאם לנסיבות ולשלב שבו הופסק הניסיון.
10. כיצד בתי המשפט מתייחסים לבריחה ממתקן כליאה?
בתי המשפט רואים בחומרה רבה בריחה ממוסדות כליאה של שירות בתי הסוהר, במיוחד כאשר מדובר באסירים המרצים עונשי מאסר בעבירות חמורות.
11. האם בריחה מכלא היא תופעה נפוצה בישראל?
לא. מדובר במקרים נדירים יחסית, בין היתר בשל רמת האבטחה הגבוהה במתקני הכליאה והפיקוח ההדוק שמופעל על אסירים ועצורים.
12. מהי עבירת סיוע לבריחה?
זוהי עבירה שמתקיימת כאשר אדם מסייע לעצור או לאסיר להימלט ממשמורת. הסיוע יכול להיות פיזי, לוגיסטי או באמצעות העברת אמצעים שיסייעו לבריחה.
13. האם גם הכנסת חפצים לבית הסוהר עלולה להיחשב סיוע?
כן. הכנסת חפצים שיכולים לסייע להימלטות, כמו כלי עבודה, אמצעי תקשורת או חפצים חדים, עשויה להיחשב כסיוע לבריחה ולהוביל להעמדה לדין.
14. מהו ההבדל בין סיוע לבריחה לבין הברחת אדם?
סיוע לבריחה מתייחס לעזרה לאדם להימלט, בעוד שהברחת אדם היא פעולה אקטיבית יותר של הוצאת עצור או אסיר ממשמורת באופן יזום ומתוכנן.
15. מה העונש על הברחת אדם ממשמורת?
העונש משתנה בהתאם לחומרת העבירה שבגינה האדם הוחזק. במקרים חמורים במיוחד, כמו הברחת אדם שהואשם בעבירות חמורות ביותר, העונש יכול להגיע לעשרים שנות מאסר.
16. האם הרשויות בוחנות גם את נסיבות ההימלטות?
בהחלט. בתי המשפט מתחשבים במשך ההימלטות, בתכנון המוקדם, בשאלה האם הופעלה אלימות ובסיכון שנגרם לציבור או לאנשי האכיפה.
17. כיצד משפיעה עבירת ההימלטות על המשך ההליך הפלילי?
הימלטות פוגעת באופן משמעותי באמון שבית המשפט נותן בנאשם ועלולה להוביל להחמרה בתנאי המעצר או בענישה בהמשך הדרך.
18. האם ניתן להשתחרר לחלופת מעצר לאחר ניסיון בריחה?
הדבר אפשרי אך קשה יותר. ניסיון להימלטות נתפס כאינדיקציה למסוכנות ולחשש להימלטות עתידית ולכן מקשה על קבלת אמון מצד בית המשפט.
19. מה החשיבות של ייצוג משפטי במקרים מסוג זה?
העבירות הקשורות להימלטות ממשמורת עלולות להוביל לענישה משמעותית ולהשלכות רחבות על התיק הפלילי כולו. ייצוג מקצועי מאפשר לבחון את חוקיות המעצר, נסיבות האירוע והאפשרויות לצמצום הפגיעה בנאשם.
20. האם בתי המשפט מטילים תמיד עונשי מאסר בפועל בעבירות אלו?
לא תמיד. הענישה משתנה בהתאם לחומרת המקרה, עברו הפלילי של הנאשם ונסיבות ההימלטות. במקרים קלים יחסית ייתכנו גם עונשים מקלים יותר, אך ככל שהמעשה חמור ומתוכנן יותר כך גדל הסיכוי למאסר בפועל.
הברחת אדם
הברחת אדם הינה עבירה נוספת שקשורה לבריחה ממשמורת חוקית. בניגוד לעבירה של סיוע לבריחה, במקרה זה מבצע העבירה הינו אקטיבי ויוזם יותר במעשיו ועל כן מיוחסת לו עבירה חמורה יותר של הברחת אדם.
על פי החוק, לעבירה זו שתי חלופות עונשיות שונות. החלופה הראשונה של העבירה שעניינה הברחת אדם מתגבשת כאשר אדם מבריח אדם או מנסה להבריח אדם ממשמורת חוקית כאשר הנמלט הורשע או הואשם בעבירה שעונשה מוות או מאסר עולם. דהיינו, מדובר על הברחת אדם שהואשם או הורשע באחת העבירות החמורות ביותר בספר החוקים הישראלי כגון עבירת הרצח או הבגידה.
החוק קובע כי בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של הברחת אדם בהקשר זה רשאי להטיל עליו עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר. החלופה השנייה של עבירת הברחת אדם קובעת כי בכל סיטואציה אחרת למעט זו שצוינה לעיל (עבירה חמורה) העונש המקסימלי שניתן להטיל על המורשע עומד על 7 שנות מאסר.
דהיינו, בדומה להקשרים אחרים של העבירה של בריחה ממשמורת חוקית, המחוקק ראה לנכון ליתן חשיבות לסוג העבירה וסוג העניין שבהקשר אליה בוצעה ההימלטות.