עבירת האזנת סתר

האזנת סתר הינה עבירה פלילית חמורה שבמקרים מסוימים עלולה להסתיים בהטלת עונשים חמורים ואפילו מאסר בפועל למאזינים בסתר.

עבירות אלו הפכו לנפוצות למדי בשנים האחרונות בין היתר לאור התפתחויות טכנולוגיות שמקלות מאוד על ביצוע האזנות סתר לטלפונים ניידים. מטרתו של מאמר זה הינה לספק מעט מידע בסיסי בהקשר לעבירה זו.

ראשית, יש לציין כי בניגוד לרוב העבירות הפליליות עבירה זו אינה מוגדרת בחוק העונשין אלא בחוק, תשל"ט-1979. לצד הגדרת העבירה הפלילית, החוק מגדיר מצבים שבהם גופי ביטחון רשאים לבצע האזנות סתר (חוקיות) לאחר שקיבלו לכך היתרים מבית המשפט.

מהי האזנת סתר?

סעיף ההגדרות של החוק מגדיר את הפעולה כ-"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מהצדדים". כפי שניתן לראות מדובר בהגדרה מאוד פשוטה שקל להבינה. ככל שאדם מסוים אינו חלק משיחה שמתקיימת בין אנשים אחרים, והוא מאזין לאותה שיחה.

האזנת סתר שלא כדין ושימוש

העבירות שקשורות להאזנת סתר מוגדרות בסעיף 2 לחוק שזו לשונו:

(א)  המאזין האזנת סתר שלא על פי היתר כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתכנה של שיחה שהושגו על ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים.

 (ג) המציב או המתקין מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין או כדי לאפשר שימוש בו למטרה האמורה, דינו – מאסר חמש שנים…"

כפי שניתן לראות החוק מגדיר שלושה סוגים של עבירות שקשורות כאשר לכל אחת מהן קבוע עונש מקסימאלי זהה העומד על 5 שנות מאסר.

העבירה הבסיסית ביותר היא עבירת ההאזנה שמורכבת משני יסודות: האזנת סתר והעדר היתר על פי דין. כפי שצוין קודם לכן האזנה מתבצעת כאשר אדם מאזין לשיחה שהוא אינו צד לה. האיסור הפלילי מתייחס לעצם ההאזנה ואין משמעות לכך לשאלה האם האזנה זו הוקלטה או נשמרה בכל דרך אחרת.

היתר על פי דין מתייחס להיתרים שניתנים לרשויות הביטחון במטרה להגן על ביטחון המדינה או גילוי עבריינים ומניעת עבריינות.

ככל שהאדם שביצע את ההאזנה הוא אדם פרטי שביצע האזנה ממניעים אישיים, ואין ברשותו היתר כדין מאחת מרשויות המדינה, אזי מדובר בעבירה פלילית של האזנה שעונשה המקסימאלי עומד על 5 שנות מאסר.

העבירה השנייה מתייחסת לשימוש באותו מידע שמגיע למאזין באמצעות האזנה בסתר. כך לדוגמא כאשר אדם מאזין בסתר ומקליט שיחה שהוא אינה צד לה, ואז מכן משתמש באותה הקלטה בהליך משפטי הרי שמדובר בעבירה של שימוש שלא כדין .

מנגד, כאשר אדם לוקח חלק בשיחה מסוימת (טלפונית, פרונטלית או אחרת) אין מדובר בהאזנת סתר ועל כן הוא רשאי להקליטה. הואיל ואין מדובר בהאזנת סתר אותו אדם גם  רשאי לעשות שימוש באותה הקלטה, וזאת ככל שאין באותו שימוש משום ביצוע עבירות פליליות אחרות כגון פגיעה בפרטיות או עבירה אחרת.

יש לציין כי סעיף השימוש אוסר גם על גילוי ידיעות שנתגלו למאזין באמצעות האזנת הסתר גם אם אין מדובר בהאזנה שהוקלטה או נשמרה.

העבירה השלישית קובעת איסור להציב או להתקין מכשיר לצורך ביצוע האזנת סתר שלא כדין, ובדומה לשתי העבירות הקודמות לצד העבירה קיים עונש מקסימאלי שעומד על 5 שנות מאסר.

מה העונש בגין האזנות סתר?

כפי שפורט למעלה העונש המקסימלי שקבוע לצד עבירות האזנת הסתר הינו 5 שנות מאסר. כפי שציינתי במאמרים אחרים שכתבתי מדובר בעונשים מקסימליים שאינם מחייבים את בית המשפט להטיל אותם על הנאשם בכל תיק פלילי.

העונש שבית המשפט יגזור על הנאשם תלוי בנסיבותיה הפרטניות של האזנת הסתר ובכלל זה חומרתה, היקפה, המניעים מאחוריה, מספר המקרים, תכיפותם והנזק שנגרם לנפגעת או נפגע העבירה. 

בנוסף בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם בטרם יגזור את עונשו. נסיבות אלו יכללו את הרשעותיו הקודמות של הנאשם או עברו הנקי, לקיחת האחריות שהביע, גילו, תרומתו לחברה בטרם המעשה, מצבו הרפואי ומצבו המשפחתי.

האזנות סתר על ידי המשטרה

נתקלתי בלא מעט אזרחים שסבורים ומאמינים כי משטרה מאזינה לטלפון הנייד שלהם בדרך קבע בהאזנות סתר, אולם כפי שיפורט להלן, ברוב המקרים מדובר בחששות לא מבוססים ולא מציאותיים. לצורך קבלת היתר כדין להאזנות סתר, המשטרה נדרשת לעמוד בתנאים מסוימים ובהליך פרוצדוראלי שאינו מאפשר לה להאזין לאזרחים מפאת עניינים שוליים של מה בכך. 

על פי סעיף 6 לחוק האזנת סתר נשיא בית משפט מחוזי או סגנו (שופטים בכירים) רשאים להתיר למשטרה לבצע האזנות סתר לצורך חקירה, גילוי או מניעה של עבירות מסוג פשע (עבירות ממדרג חומרה גבוה). הסעיף האמור מעניק סמכות לשופט מחוזי להתיר האזנה בסתר גם לצרכי חילוט רכוש שקשור בעבירה שהיא פשע.

האם הראיות קבילות כאשר המשטרה מבצעת האזנת סתר שלא כדין?

התשובה לשאלה זו מצויה בסעיף 13 לחוק האזנת סתר. על פי הסעיף האמור דברים שנקלטו בהאזנת סתר (כולל האזנות שביצעה המשטרה) לא יהיו קבילים כראיה בבית המשפט להוציא שני חריגים שקבועים בחוק.

חריג אחד הינו כאשר מדובר בהליכים פליליים בגין עבירה לפי החוק . כלומר כאשר מוגש נגד אדם כתב אישום בגין האזנה ההקלטות שהוא ביצע יהיו קבילות לצורך הוכחת אשמתו.

החריג השני מעניק סמכות לבית המשפט להתיר את קבילותה של האזנה במסגרת הליך פלילי שעניינו פשע חמור. יש לציין כי בחוק האזנת סתר פשע חמור מוגדר כעבירה שהעונש בגינה הינו 7 שנות מאסר.

התנאים לקבילותה של ההאזנה הם כי בית המשפט השתכנע כי בנסיבות העניין הצורך להגיע לחקר האמת עדיף על הצורך להגן על הפרטיות.

הסעיף קובע כלל נוסף שרלוונטי בעיקר למשטרת ישראל ולגופים ביטחוניים נוספים. עיקרו כי במקרה שבו האזנת הסתר בוצעה על ידי גוף שרשאי לקבל היתר לביצוע האזנה אך בפועל לא התקבל היתר, הראיה לא תהיה קבילה, אלא אם כן הוכח כי האזנה בוצעה בתום לב תוך שימוש מדומה בהרשאה חוקית.

ובמילים אחרות, במקרה של האזנה לא חוקית על המשטרה לשכנע את בית המשפט כי אי קבלת ההיתר להאזנת הסתר נעשה בתום לב ובטעות.

חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי בעבירות האזנת סתר?

בדומה לעבירות פליליות אחרות, גם בעבירת האזנה קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי שכן להרשעה בעבירות אלו עלולות להיות השלכות הרות גורל עבור הנאשם, שכן בית המשפט מוסמך להטיל עליו מאסר בפועל משמעותית.

במקרים המתאימים עורך דין פלילי מקצועי יידע לבטל את כתב האישום או לחלופין לנהל משא ומתן עם התביעה כך שהתיק יסתיים בהסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי לא יוטל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל.

גם לייעוץ על ידי עורך דין פלילי עוד בשלב החקירה קיימת חשיבות משמעותית שיכולה לעשות את הבדל בין סגירת התיק ובין הגשת כתב אישום.

חוק האזנת סתר

חוק האזנת סתר הוא החוק הרלוונטי שמסדיר את כל הכללים המשפטיים בנושא האזנות אסורות בישראל. לצד הגדרת העבירות הפליליות בתחום זה, חוק האזנת סתר כולל גם הוראות פרוצדוראליות שונות שמטרתן להנחות את רשויות האכיפה בנוגע לקבלת היתרים להאזנות סתר. דהיינו, החוק כולל מספר הוראות שמכוונות בעיקר למשטרת ישראל ולדרך שעליה לפעול בה על מנת לבצע האזנות חוקיות כחלק מהמלחמה בפשיעה.

כך לדוגמא, חוק האזנת סתר קובע כי הגורם שרשאי להתיר למשטרת ישראל לבצע האזנות סתר במסגרת חקירת משטרה הינו שופט שמכהן כנשיא בית משפט מחוזי או שופט אחר שהוא הסמיך לעניין זה. בנוסף, חוק האזנת סתר קובע את הדרך והאופן שבו תוגש הבקשה ואת הכללים המהותיים שינחו את בית המשפט בנוגע למתן היתר.

בין היתר, חוק האזנת סתר קובע כי בהיתר להאזנה יצוין זהות האדם אשר האזנה לשיחותיו הותרו, זהות המתקן שאליו המשטרה מתכוונת לכוון את ההאזנה, מקום קיום השיחות ודרך האזנה.

מבחינה מהותית, חוק האזנת סתר קובע כי בית המשפט ייתן צו להאזנה במקרים שבהם הוא ישתכנע שהדבר דרוש לגילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע או לחקירה לצרכי חילוט של עבירות אלו. בנוסף, החוק קובע כי על בית המשפט לשקול גם את מידת הפגיעה בפרטיות בטרם יורה על צו מסוג זה.

האזנת סתר לטלפון הנייד

האזנת סתר לטלפון הנייד הינה תופעה שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות. התרחבות התופעה האמורה קשורה גם ביציאתן לשוק של אפליקציות רבות שמאפשרות לבצע האזנת סתר לטלפון הנייד בקלות יחסית בהשוואה לעבר. כיום, ישנן אפליקציות שניתן להתקינן בצורה נסתרת, מבלי שבעל הטלפון הנייד מודע לקיומן על המכשיר, ובאמצעותן לבצע האזנת סתר לטלפון הנייד.

חשוב להדגיש בהקשר זה כי מבחינת החוק אין חשיבות או הבדל בין דרכי האזנה השונות ולאיזה מכשיר בוצעה האזנה ובאיזה אופן. ככל שאדם יורשע בעבירה של האזנת סתר לטלפון הנייד אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט יהיה רשאי להטיל עליו יעמוד על 5 שנות מאסר.

חשוב להדגיש בהקשר זה כי העבירה מתגבשת גם כאשר מבצע ההאזנה מתקין על מכשיר הטלפון התקן שנועד לקלוט תקשורת כתובה מסוג מסרונים, הודעות קוליות או אימיילים. מבחינת החוק, אין הכרח כי האזנת סתר לטלפון הנייד תקלוט שיחות של ממש, שכן גם ניתור ומעקב אחר תקשורת כתובה מגבשת את יסודות העבירה.

מניסיוננו, צורה זו של העבירה שמתבטאת בהאזנת סתר לטלפון הנייד הינה נפוצה במיוחד במסגרת סכסוכים זוגיים בין בני זוג או בני זוג לשעבר. למרבה הצער, זוגות רבים שיחסיהם עלו על שרטון בחרו להילחם זה בזה ולצורך כך אף נקטו במעקבים והאזנות מסוג זה. משרדנו ייצג במספר תיקים ואף העניק ללקוחות ייעוץ לפני חקירה במספר מקרים שעניינם האזנות סתר בין בני זוג לשעבר. 

עבירות מסוג פשע

עבירות מסוג פשע הן עבירות שהעונש המקסימלי שקבוע לצדן בחוק עולה על 3 שנות מאסר. לסיווג העבירה ישנה משמעות רבה כאשר מדובר על הנושא המשפט של האזנת סתר.

כפי שציינתי קודם לכן, חוק האזנת סתר מעניק סמכות לשופט מחוזי ליתן היתר להאזנת סתר אך ורק כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע. דהיינו, כאשר מדובר בעבירות מסוג חטא או עוון אזי שאין סמכות לבצע האזנת סתר וגם אין לבית המשפט סמכות ליתן לאחת מרשויות האכיפה היתר מסוג זה.

חשוב לציין בהקשר זה כי הרציונל מאחורי הכלל האמור הינו ברור ולדעת כותב המאמר אף ראוי. פעולות של האזנות סתר הינן פעולות שכרוכות בפגיעה משמעותית בזכויות אזרחיות בסיסיות ובמיוחד בזכות לפרטיות. לכן, המחוקק רצה לוודא כי הסמכות לביצוע פעולות מסוג זה שמורות למקרים משמעותיים שמצדיקים זאת ולכל הפחות למקרים של עבירות מסוג פשע.