סיוע לדבר עבירה הינה התנהגות אשר מהווה עבירה פלילית בפני עצמה משום שהיא מסייעת ותורמת לביצועה של עבירה פלילית אחרת. יצוין כבר עתה כי לעניין ההרשעה אין משמעות לשאלה האם מבצע העבירה העיקרי ביקש את עזרת המסייע או היה זקוק לה על מנת לבצע את העבירה וסוגיית אשמתו של הנאשם מתבטאת בתרומתו לביצוע העבירה. להרחבה על בעניין הרשעה פלילית קראו עוד במאמר שכתבתי בנושא אי הרשעה בהליך פלילי.
עבירת הסיוע ההגדרה החוקית
עבירת הסיוע מוגדרת בסעיף 31 חוק העונשין, התשל"ז-1977 באופן הבא:
"מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע".
סיוע לעבירה לפני ביצועה
כפי שניתן לקרוא מלשון החוק שהובאה בחלק הקודם, סיוע לדבר עבירה יכול להתרחש לפני ביצוע העבירה העיקרית או בשעת ביצוע העבירה העיקרית. כפי שיפורט בהמשך, סיוע לדבר עבירה שמתבצע לאחר שהעבירה כבר בוצעה מוגדר בעבירה ספציפית ונפרדת שמכונה "סיוע לאחר מעשה". חשוב להבהיר כי לעבירה זו כללים ועונשים אחרים.
בעבירת הסיוע הרגילה תרומתו של המסייע היא עקיפה שכן הוא אינו נוטל חלק בביצוע העבירה העיקרית. מלשון החוק ניתן להבין כי לצורך הרשעה בעבירת הסיוע נדרש כי מעשה הסיוע יצר את התנאים לביצוע העבירה העיקרית באופן שהקל על ביצועה.
כך לדוגמא, כאשר אדם מסיע סוחר סמים למקום ביצוע העסקה אזי שלכאורה המסיע יצר את התנאים לביצוע העבירה בעצם הבאתו של הסוחר למקום ביצוע העבירה. ועל כן אין משמעות לכך שהמסייע לא נטל חלק אקטיבי בביצוע עסקת הסמים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות עבירת סחר בסמים.
יש לציין כי על פי ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון אין צורך כי מעשה הסיוע אכן תרם באופן אפקטיבי לביצוע העבירה העיקרית או כי בלעדיי מעשה הסיוע העבירה העיקרית לא הייתה מתבצעת. כלומר, די בכך שהיה למעשה הסיוע פוטנציאל לתרום לביצוע העבירה העיקרית על מנת שתתגבש עבירת הסיוע.
מהי המחשבה הפלילית של המסייע?
פרט למספר מצומצם של עבירות פליליות שמאמר זה אינו מתייחס אליהן, על התביעה מוטל הנטל להוכיח את היסוד הנפשי שהתקיים אצל מבצע העבירה והדבר נכון גם לגבי עבירת הסיוע. כלומר על מנת שבית המשפט ירשיע את הנאשם בעבירת הסיוע התביעה נדרשת להוכיח כי המסייע התכוון לעזור למבצע העבירה העיקרי לבצע את העבירה. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי אודות כתב אישום.
בעבירת הסיוע המחשבה הפלילית הנדרשת לצורך הרשעה מורכבת ממספר גורמים. ראשית, נדרש כי למסייע קיימת מודעות לכך שהתנהגותו מסייעת לדבר עבירה, כלומר הוא יודע שמעשיו מסייעים לביצוע עבירה אחרת. שנית, נדרשת מודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע עבירה פלילית. לבסוף, נדרש כי למסייע הייתה כוונה מיוחדת או מטרה לסייע למבצע העבירה העיקרית.
במצב שבו אחד מאותם תנאים שפורטו לעיל אינו מתקיים לא ניתן יהיה להרשיע את המסייע בעבירה פלילית של סיוע לדבר עבירה והתיק הפלילי בעניינו של המסייע צפוי להסתיים בזיכוי.
מה העונש על סיוע?
סעיף 32 לחוק העונשין קובע כי העונש המקסימאלי בגין עבירת הסיוע יהיה מחצית מהעונש הקבוע לצד העבירה העיקרית שלה שהנאשם סייע לביצועה. ראוי להבהיר כי מדד זה בוחן את העונשים שקבועים לצד העבירה ולא את העונש שהוטל בפועל על מבצע העבירה העיקרי. לדוגמא, העונש המקסימלי לצד עבירה של סחר בסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים הינו 20 שנה, ובמצב שבו אדם מורשע בסיוע לסחר בסמים העונש המקסימאלי שניתן יהיה להטיל עליו הינו 10 שנות מאסר.
כדוגמא נוספת ניתן לציין כי העונש בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית עומד גם הוא על 20 שנות מאסר ולכן העונש המקסימלי שניתן להטיל על המסייע לעבירה זו עומד על 10 שנות מאסר. קראו עוד בנושאים אלו במאמר שכתבתי על עבירת החזקת סמים.
יחד עם זאת, ראוי להבהיר כי בדומה לעבירה העיקרית, גם בעבירת הסיוע מדובר בעונש מקסימלי בלבד. בדרך כלל, כאשר מדובר בעבירה יחידה וראשונה שהנאשם ביצע, בית המשפט ימנע מלהטיל עליו את העונש המקסימלי שבסמכותו לגזור על פי החוק.
יתרה מכך, העונש שיוטל על המסייע לדבר עבירה תלוי במידה רבה גם במאפיינה של העבירה העיקרית ובכלל זה חומרתה, מספר הנפגעים ממנה והנזקים שנגרמו ממנה.
מטבע הדברים, גם העונש שנגזר על מבצע העבירה העיקרי יילקח בחשבון על ידי בית המשפט כאשר הוא יגזור את עונשו של המסייע. הסיבה לכך נעוצה בעיקרון הנורמטיבי שעונשו של המסייע אמור להיות פחות חמור מעונשו של המבצע העיקרי.
מאפיין חשוב נוסף בענישה בגין עבירת הסיוע היא מידת התרומה של הסיוע לביצוע העבירה העיקרית ומידת מעורבותו של המסייע.
בדומה לעבירות אחרות גם בענישה בגין עבירות סיוע בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם בשעה שהוא גוזר את עונשו. נסיבות אלו כוללות את עברו הפלילי או העדרו, מידת החרטה שהביע לאחר ביצוע העבירה, סיכויו להשתקם, גילו ומצבו הרפואי. קראו עוד אודות העונש הצפוי במאמר שכתבתי על ענישה בהליכים פליליים.
חריגים בענישה בגין עבירת הסיוע
כפי שהובהר בחלק הקודם העונש המקסימאלי בגין עבירת הסיוע יהיה מחצית העונש שניתן להטיל בגין העבירה העיקרית. אולם לכלל זה מספר חריגים וראו בעניין זה את סעיף 32 לחוק העונשין שזו לשונו:
"הסיוע לעבור עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –
(1) עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנה;
(2) מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;
(3) עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;
(4) עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי".
החוק קובע מספר מקרים ספציפיים וחריגים שבהם עונשו המקסימלי של המסייע לא יהיה חצי מביצוע העבירה העיקרית. כאשר מדובר בעבירה שדינה מוות או מאסר עולם חובה עונשו המקסימלי של המסייע יהיה 20 שנות מאסר.
כאשר מדובר בעבירה שהעונש הקבוע לצדה הינו מאסר עולם עונשו המקסימלי של המסייע יהיה 10 שנים. בנוסף, כאשר לעבירה מסוימת קבוע עונש מינימלי, עונשו של המסייע לא יפחת ממחציתו וכאשר לעבירה מסוימת קבוע עונש חובה לגבי המסייע הוא ייקבע כעונש מרבי ומחציתו תהיה לעונש מזערי.
סיוע לאחר מעשה
סעיף 260 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מגדיר עבירה ספציפית של סיוע לאחר מעשה וזו לשונו:
"(א) היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, "עבירה" – למעט חטא.
(ב) מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה".
עבירת הסיוע לאחר מעשה מתייחסת למצב ספציפי שבו לאחר העבירה אדם מסייע למבצע העבירה בכוונה לעזור לו להתחמק מהעונש. כפי שניתן לקרוא התנאי המרכזי בעבירה זו הינה כי המסייע יודע שמבצע העבירה עבר עבירה פלילית וכוונתו של המסייע הייתה לעזור לו להימלט או להתחמק מעונש.
מעניין לציין כי החוק מחריג מעבירה זו קרובי משפחה של מבצע העבירה כגון ילדיו, הוריו או בני זוגו כך שהעבירה אינה חלה כלפיהם והיא אינם נושאים באחריות פלילית בגין סיוע לאחר מעשה.
מה העונש בגין סיוע לאחר מעשה?
סעיף 261 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מגדיר את הענישה בגין סיוע לאחר מעשה:
"מסייע לאחר מעשה, דינו –
(1) אם העבירה היתה פשע – מאסר שלוש שנים;
(2) אם העבירה היתה עוון – מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה".
בדומה לעבירת הסיוע הרגילה גם העונש בגין סיוע לאחר מעשה נגזר מהעבירה של המבצע העיקרי. כאשר מדובר בסיוע לאחר מעשה לעבירה מסוג פשע (עונשה מעל 3 שנות מאסר) העונש המקסימלי שניתן יהיה להטיל על המסייע לאחר מעשה יהיה 3 שנות. כאשר העבירה העיקרית הינה מסוג עוון (עונשה עד 3 שנות מאסר) עונשו המקסימלי של המסייע לאחר מעשה יהיה מחצית מהעונש שקבוע לצד אותה עבירה.
פסיקת בית המשפט בעניין סיוע לאחר מעשה
סוגיית עונשו של המסייע לאחר מעשה עלתה לאחרונה בפסק דין מעניין של בית המשפט העליון בע"פ 5579/19 מדינת ישראל נ' מוחמד מלחם, (פורסם בנבו, 9.2.2020).
באותו עניין דובר על אדם שסייע לאחר מעשה למחבל נשאד מלחם שביצע פיגוע מחוץ לפאב ברחוב דיזנגוף בתל אביב במהלכו נהרגו שני אנשים. הנאשם סייע למחבל לאחר מעשה בכך שרכש עבורו טלפון סלולארי חדש ומסר אותו לידיו במקום שבו הסתתר.
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר על הנאשם עבודות שירות ועונשים נלווים בגין עבירת הסיוע לאחר מעשה. המדינה לא השלימה עם עונשו של הנאשם וערערה על העונש. בית המשפט העליון שקיבל את הערעור וקבע כי הנאשם ירצה שנה של מאסר בפועל תוך שהוא קובע שמדובר בעבירה ברף החמור ביותר של עבירת הסיוע לאחר מעשה:
"פשיטא הוא, כי בהשוואה לכלל העבירות של סיוע לאחר-מעשה-פשע, אשר נופלות בגדרי סעיפים 260 ו-261(1) לחוק העונשין, העבירה שביצע המשיב חצתה את הרף העליון של חומרה. המשיב סיפק טלפון סלולרי למחבל חמוש שרצח שלושה אנשים ופצע אנשים נוספים, בהיותו נחוש בדעתו לרצוח יהודים באשר הם יהודים. המשיב פעל ביודעין כדי לסייע למחבל אחרי הפיגוע. סיוע זה נועד להקל על הימלטות המחבל מזרועות הביטחון, והוא אף הגביר את מסוכנות המחבל כמי שעלול היה לבצע פיגוע רצחני נוסף. בנסיבות אלו, הרף העליון של מתחם הענישה אמור היה להיות קרוב לעונש המקסימום של שלוש שנות מאסר, כשהרף התחתון ממוקם לא הרחק מכך…"
סיוע לדבר עבירה – שאלות ותשובות נפוצות
- מהי עבירת סיוע לדבר עבירה לפי החוק?
מדובר בעבירה פלילית שבה אדם מסייע לאחר לבצע עבירה, גם אם הוא עצמו אינו מבצע את העבירה בפועל. - כיצד מוגדרת עבירת הסיוע בחוק העונשין?
החוק קובע כי כל מי שפועל לפני או במהלך ביצוע העבירה כדי להקל עליה, לאפשר אותה או להסתיר אותה – נחשב למסייע. - האם חייב להיות קשר ישיר בין המסייע לבין העבירה עצמה?
לא. די בכך שמעשיו תרמו או יכלו לתרום לביצוע העבירה. - האם סיוע יכול להתרחש גם לפני ביצוע העבירה?
כן. הכנת תנאים לביצוע העבירה, כמו הסעה או אספקת אמצעים, עשויה להיחשב סיוע. - מה ההבדל בין מבצע עבירה לבין מסייע?
המבצע מבצע את העבירה עצמה, בעוד שהמסייע תורם לה באופן עקיף. - האם נדרש שהסיוע יהיה משמעותי כדי להיחשב עבירה?
לא. גם סיוע קטן או פוטנציאלי עשוי להספיק לצורך הרשעה. - מהו היסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו?
יש להוכיח שהמסייע היה מודע לכך שהוא מסייע לעבירה והתכוון לכך. - האם ניתן להרשיע גם אם העבירה העיקרית לא הושלמה?
במקרים מסוימים כן, בהתאם לנסיבות ולשלב שבו ניתן הסיוע. - כיצד נקבע העונש בגין סיוע לדבר עבירה?
העונש המקסימלי הוא מחצית מהעונש הקבוע לעבירה העיקרית. - האם מדובר בעונש קבוע או גמיש?
מדובר בעונש מקסימלי בלבד, ובית המשפט קובע את העונש בפועל לפי נסיבות המקרה. - מהם הגורמים שמשפיעים על הענישה?
חומרת העבירה, היקף הסיוע, מידת המעורבות והנזק שנגרם. - האם עבר פלילי משפיע על גזר הדין?
כן. עבר פלילי עשוי להחמיר את הענישה. - מהו סיוע לאחר מעשה וכיצד הוא שונה?
מדובר בעבירה נפרדת שבה אדם מסייע לאחר להימלט מעונש לאחר ביצוע העבירה. - האם סיוע לאחר מעשה נחשב חמור יותר או פחות?
בדרך כלל פחות חמור, אך תלוי בנסיבות ובחומרת העבירה המקורית. - האם קרובי משפחה יכולים להיות מואשמים בסיוע לאחר מעשה?
במקרים מסוימים החוק מעניק להם פטור מאחריות פלילית. - כיצד מוכיחה התביעה את עבירת הסיוע?
באמצעות ראיות המצביעות על תרומה לביצוע העבירה ועל כוונה לסייע. - האם ניתן להאשים אדם בסיוע בלבד ללא הרשעת המבצע העיקרי?
כן. ניתן להעמיד לדין מסייע גם אם המבצע לא הורשע. - כיצד ניתן להתגונן מפני אישום בעבירה זו?
באמצעות הוכחת היעדר מודעות או היעדר כוונה לסייע. - מדוע חשוב להבין את המשמעות של סיוע לדבר עבירה?
כדי להימנע ממצבים שבהם פעולה לכאורה שולית הופכת לעבירה פלילית. - מדוע חשוב להיעזר בעורך דין במקרים כאלה?
ייצוג מקצועי יכול להשפיע על תוצאות ההליך, להפחית את האישומים ואף להביא לזיכוי.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין פלילי בעבירת הסיוע?
ההליכים הפליליים עלולים להיות הרי גורל עבור החשוד או הנאשם ועל כן קיימת חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי מקצועי. בלא מעט מקרים עורך דין פלילי מקצועי יידע להגיע להסדר טיעון מקל שיש בו שינוי והקלה בעובדות כתב האישום ובסעיפי העבירה באופן שיבטיח כי לא יוטל על הנאשם עונש שכולל מאסר בפועל.
במקרים מסוימים עורך דין פלילי יצליח לשכנע את התביעה לשנות את סעיפי החיקוק שבמקום העבירה העיקרית (לדוגמא סחר בסמים) תיוחס לנאשם עבירת סיוע בלבד כך שעונשו המקסימאלי יעמוד על מחצית מהעונש בגין העבירה המקורית. כפי שניתן להבין שינוי מסוג זה בסעיפי העבירה ישפיע באופן ניכר על הענישה הסופית ותגדיל את סיכוייו של הנאשם לסיים את התיק ללא מאסר בפועל.
בדומה לעבירות אחרות, גם בעבירת הסיוע קיימת חשיבות משמעותית לייעוץ לפני חקירה וליווי מקצועי במהלך חקירת המשטרה. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי אודות ייעוץ לפני חקירה.
מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? הואשמת בסיוע לעבירה ? אתה חשוד בסיוע לאחר מעשה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
על כותב המאמר:
כותב המאמר הינו עורך דין פלילי אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים, הליכים משמעתיים ותיקי תעבורה. בין היתר המשרד מייצג נאשמים וחשודים בעבירות סמים, נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, עבירות כלכליות, עבירות אלימות, עבירות מרמה, עבירות אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, עבירות תעבורה, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, צווי הגנה, ערעורים, ועדות שחרורים, בקשות לשינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.
