צו הרחקה לשכן

בדומה לכל צו הרחקה אחר, צו הרחקה לשכן יינתן על ידי בית המשפט רק במקרים שבהם יוכח כי ישנן נסיבות שמצדיקות את הצו. החוק הרלוונטי שמסדיר את הסוגייה של צווי הרחקה הינו החוק למניעת הטרדה מאיימת , תשס"ב-2001. חוק זה נועד להסדיר את הקריטריונים הרלוונטיים בנוגע למתן צווי הרחקה והגנה לרבות מקרים שקשורים בצו הרחקה לשכן.

יצוין בהקשר זה כי מבחינת כי במקרים שבהם אדם פונה לבית המשפט על מנת להוציא צו הרחקה לשכן, עליו להוכיח לבית המשפט באמצעות ראיות ואינדיקציות כי קיימת הצדקה לכך.

החוק למניעת הטרדה מאיימת כי פעולות שמצדיקות הוצאת צו הרחקה הינן פעולות של בילוש, מארב התחקות, איומים, יצירת קשר, פגיעה בחופש התנועה, פגיעה ברכוש ופגיעה בשם הטוב. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא צו למניעת הטרדה מאיימת.

מאמר זה כולל מידע משפטי אודות הליכים שעניינם צווי הרחקה ובאופן ממוקד בעניין צווי הרחקה בין שכנים, התנאים לקבלתם והמשמעויות המשפטיות שנלוות אליהם.

מהו צו הרחקה?

צו הרחקה הוא צו שיפוטי האוסר על אדם ליצור קשר עם אדם אחר, להתקרב אליו, או להימצא במקום מסוים. הצו נועד להגן על אדם מפני הטרדה, איומים, או אלימות מצד אדם אחר, וניתן במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת.

סוגי צווי הרחקה

1. צו הרחקה זמני: ניתן במצבים דחופים, לרוב ללא נוכחות הצד שכנגדו מוגשת הבקשה. תקף לפרק זמן קצר, בדרך כלל עד לדיון בבית המשפט.
2. צו הרחקה קבוע: ניתן לאחר דיון בבית המשפט, בו שני הצדדים יכולים להציג את טיעוניהם. תקף לפרק זמן ממושך יותר, שיכול להגיע למספר שנים.
3. צו הרחקה לצמיתות: צו הרחקה לתקופה בלתי מוגבלת. נדיר מאוד, וניתן רק במקרים חריגים וקיצוניים, בהם קיימת סכנה ממשית ומתמשכת לשלומו של המבקש.

הוצאת צו הרחקה

כפי שציינתי קודם לכן, לצורך הוצאת צו הרחקה, מבקש הצו נדרש להוכיח לבית המשפט כי קיימות נסיבות שמצדיקות את הוצאת הצו. דהיינו, האדם שמבקש את הוצאת צו ההרחקה נדרש להראות לבית כי הוא נמצא תחת איום כלשהו שמצדיק את הוצאת צו ההרחקה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא צו הרחקה.

הדברים האמורים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בצו הרחקה לשכן. מטבע הדברים, כאשר מדובר בהוצאת צו הרחקת לשכן, הפגיעה בזכויות הפרט של המשיב (האדם שנגדו ניתן הצו) הינה פוגענית יותר בהשוואה לאדם שאינו שכן של המוגן.

יצוין כי ישנן מספר נסיבות שהחוק למניעת הטרדה מאיימת מציין ככאלה שמצדיקות להוציא צו הרחקה לשכן (או לכל אדם אחר). כך לדוגמא, החוק קובע במפורש כי כאשר מופנים אל המבקש איומים, יהיו אשר יהיו, מדובר בנסיבה שמצדיקה הוצאת צו הרחקה.

כך לדוגמא, כאשר אדם מאיים על שכנו בפגיעה פיזית או כל פגיעה אחרת, אזי שעצם האיומים עשויים להצדיק את הוצאת צו ההרחקה לשכן. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על איומים.

מעניין לציין בהקשר זה כי החוק קובע כי לא רק איומים של המאיים לפגיעה במאוים ייחשבו לאיומים שמצדיקים את הוצאת צו ההרחקה, אלא גם איומים שבמסגרתם המטריד מאיים לפגוע בעצמו.

עוד יצוין כי החוק קובע כי גם פעולות של בילוש, מארב או התחקות אחר אדם אחר הינן פעולות מטרידות שעשויות להצדיק הוצאת צו הרחקה. אולם, מטבע הדברים כאשר עסקינן בצו הרחקה לשכן תהיה למבקש בעיה ראייתית להוכיח לבית המשפט שהמשיב אכן מתחקה או בולש אחריו, שהרי השניים ממילא שכנים ומתגוררים בסמיכות זה לזה.

לרוב, כאשר מדובר על קונפליקט בין שכנים אירועים אלימים שכוללים תקיפה, איומים או גידופים הם אירועים שעשויים להצדיק הוצאת צו הרחקה לשכן.  

 

איך מוציאים צו הרחקה

רבים מלקוחותינו שואלים אותנו איך מוצאים צו הרחקה. התשובה לשאלה זו תלויה בהיבט שבגינה היא נשאלת. מבחינה טכנית, הוצאת צו הרחקה מתבצעת במזכירות בית המשפט שאליו הבקשה מבוקשת.

חשוב לציין כי מבחינת סמכות מקומית, החוק קובע כי בקשה להוצאת צו הרחקה אמורה להיות מוגשת בבית המשפט שלו נתונה הסמכות לדון באירוע המטריד מבחינת מקום ההתרחשות הגיאוגרפי שלו.

כך לדוגמא, אם ההטרדה התרחשה בעיר חיפה אזי שהמבקש נדרש להוציא את הצו באחד מבתי משפט השלום במחוז חיפה ורצוי בבית המשפט השלום בחיפה. קראו עוד על סמכות מקומית במאמר שכתבתי בנושא עורך דין פלילי בחיפה.

מבחינה טכנית, כאשר מעוניינים בהוצאת צו הרחקה לשכן, המבקש נדרש לגשת למזכירות בית המשפט הרלוונטי ולהגיש בקשה מנומקת להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת. בבקשה זו, המבקש נדרש לפרט את הנסיבות שבגינן צו ההרחקה נדרש. כמו כן, אדם שמבקש את הצו נדרש לפרט מהו בדיוק הסיכון שנשקף מהמשיב.

בנוסף, מבקש הצו נדרש למלא פרטים פורמאליים שלו ושל המשיב (האדם שנגדו מבוקש להוציא צו). בין היתר, המבקש נדרש לציין בבקשה את מספרי תעודת הזהות של הצדדים ואת הכתובת הרשומה במשרד הפנים.

לאחר הגשת הבקשה, המזכירות מנתבת את הבקשה לשופט תורן שבאותו מועד אמור לדון בהליכים על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת. לאחר שהשופט יעיין בבקשה ובנספחים שצורפו לה, עליו להחליט האם ליתן צו הרחקה במעמד צד אחד.

ישנם שופטים שנותנים את הצו במעמד צד אחד לאחר ששמעו את המבקש בדיון וישנם שופטים שנותנים את הצו על בסיס הבקשה הכתובה מבלי לזמן את מבקש הדיון להעלות את טענותיו בעל פה בפניהם. יש לציין כי מתן צו במעמד אחד על בסיס הכתוב הוא מאורע פחות נהוג ונפוץ אולם הפך למעט יותר מקובל בשנים האחרונות.

ככל שבית המשפט יחליט לתת צו הרחקה במעמד צד אחד הוא ייקבע גם מועד לקיום דיון במעמד שני הצדדים שיתקיים לכל המאוחר 7 ימים לאחר הוצאת צו ההרחקה במעמד צד אחד. בדיון במעמד שני הצדדים, המשיב יוכל להתנגד למתן הצו ולהסביר את גרסתו לטענותיו של המבקש.

בתום הדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט אמור להכריע האם לקבל את טענותיו של המבקש וליתן צו הרחקה קבוע או שמא לתת אמון בגרסתו של המשיב ולדחות את הבקשה למתן צו. לעיתים קרובות, כאשר מדובר בהוצאת צו הרחקה לשכן, בית המשפט יפעיל איזון ועל דרך האמצע ייקבע צו הדדי שמשמעותו שכל צד מנוע מלהתקרב, לפנות או להטריד את הצד השני.

כמה זמן לוקח להוציא צו הרחקה?

כפי שציינתי קודם לכן, הוצאת צו הרחקה הינה פעולה שניתן להשלימה בזמן קצר יחסי בהשוואה להליכים משפטיים אחרים. אין זה סוד כי הליכים משפטיים במדינת ישראל מתמשכים על פני תקופה ארוכה שנעה בין מספר חודשים ועד למספר שנים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא משפט פלילי.

אין זה המקרה בנוגע להוצאת צווי הרחקה ככלל והוצאת צו הרחקה לשכן בפרט. הליכים שקשורים בצווי הרחקה והגנה הינם הליכים דחופים שמתנהלים באופן מזורז וההכרעה השיפוטית בהם ניתנת לאחר זמן קצר שברוב המקרים לא עולה על שבועיים.

כאמור, לאחר הגשת הבקשה למתן צו הרחקה לשכן במעמד צד אחד, בית המשפט נדרש להכריע האם לתת צו הרחקה במעמד צד אחד או שמא להמתין ולהכריע בגורל הבקשה לאחר שיישמע את שני הצדדים בדיון שבעל פה.

במידה ובית המשפט נותן צו הרחקה זמני על בסיס דבריו של המבקש במעמד צד אחד, החוק מחייב אותו לקבוע מועד לדיון במעמד שני הצדדים, לא יאוחר מ-7 ימים לאחר מתן הצו במעמד אחד.

משך הזמן הדרוש להוצאת צו הרחקה משתנה בהתאם לסוג הצו, חומרת המקרה, ועומס בית המשפט. להלן טבלה המסכמת את זמני ההמתנה המשוערים:

סוג צו הרחקה	זמן להוצאה
צו הרחקה אזרחי	מספר שבועות עד מספר חודשים
צו הרחקה פלילי	מספר ימים עד מספר שבועות
צו הגנה משטרתי	מידי (במקרים דחופים)

גורמים המשפיעים על משך הזמן

1. דחיפות המקרה: במקרים דחופים, בהם קיים חשש מיידי לשלום המבקש, ניתן להוציא צו הרחקה זמני תוך שעות ספורות.
2. מורכבות התיק: תיקים מורכבים, הדורשים חקירה מעמיקה או עדויות רבות, עלולים להאריך את משך הזמן הדרוש להוצאת צו הרחקה.
3. עומס בית המשפט: עומס התיקים בבית המשפט יכול להשפיע על משך הזמן הדרוש לקביעת דיון ולהוצאת צו הרחקה.

עלות צו הרחקה?

העלות של צו הרחקה תלויה בהגדרה של השואל למונח עלות. ככלל, לצו הרחקה אין עלות הואיל והליכים שקשורים בהוצאת צו הרחקה לשכן (או לכל אדם אחר) אינם מחויבים בתשלום אגרה.

 יחד עם זאת, כאשר אדם מעוניין להיות מיוצג על ידי עורך דין מקצועי בהליכים אלו אזי שישנה עלות לצו הרחקה שמתבטאת בתשלום לעורך הדין שמייצג את המבקש או המשיב. לעיתים, האדם שמבקש את הוצאת צו ההרחקה מבקש להיעזר בעורך דין לצורך הוצאת הצו וייצוג בהליכים המשפטיים שכרוכים בכך. בדומה לכל ייצוג משפטי בהליך משפטי ישנה גם עלות לצו הרחקה וייצוג בו.

חשוב להבהיר כי אין תעריף או עלות ברורה לייצוג בצו הרחקה. לכל עורך דין שמייצג בהליכים אלו ישנה זכות לקבוע את המחיר שמקובל עליו. על אותו משקל, לכל לקוח קיימת אפשרות בחירה לשכור את שירותיו של עורך דין כזה או אחר שייצג אותו בהליכים שקשורים בצו הרחקה לשכן או בהוצאת צו הרחקה לכל אדם אחר.

צו הרחקה מהבית

צו הרחקה מהבית הוא סעד מרחיק לכת ונדיר במיוחד כאשר מדובר על קונפליקטים בין שכנים. הסיכוי שבית המשפט יורה על צו הרחקה מהבית (שהמשיב מתגורר בו) במסגרת הליכים רגילים של מניעת הטרדה מאיימת הם נמוכים למדי.

יחד עם זאת, כאשר עסקינן בהליכים שמתנהלים בין בני משפחה וצווי הגנה, צו הרחקה מהבית הוא סעד שכיח למדי, גם כאשר למשיב מוקנות זכויות בבית המגורים.

ובמילים אחרות, הסיכוי שבמסגרת הליך שקשור בהוצאת צו הרחקה לשכן, בית המשפט יורה על צו הרחקה של השכן מביתו אינו גבוה במיוחד. מנגד, כאשר מדובר על קונפליקט בין בני זוג שמתגוררים באותו הבית, והמתלוננת טוענת לאלימות שהופנתה כלפיה על ידי בן זוגה, ישנם סיכויים גבוהים כי בית המשפט ייתן צו הרחקה מהבית שיחול על בן הזוג ולו לשם הפחתת הסיכון. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי בנושא צו הגנה.   

 

הפרת צו הרחקה

כפי שציינתי במאמרים אחרים, הפרת צו הרחקה מהווה עבירה פלילית בפני עצמה כך שמוטב לא להקל ראש בהוראותיו של צו הרחקה. במקרים רבים, הפרת צו ההרחקה היא זו שמסבכת את המשיב (המטריד) עם המשטרה ורשויות אכיפת החוק. חשוב להדגיש בהקשר זה כי הפרת צו הרחקה הינה פעולה שמבחינת רשויות האכיפה מייצגות מסוכנות שיש לטפל בה ביד קשה.

לעיתים קרובות, הפרת צו הרחקה מובילה למעצר של ממש ואף להגשת כתב אישום ולהגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים בעניינו של המפר. לכן, מוטב לאדם שהוצא נגדו צו הרחקה להימנע מהפרתו ולהתמודד עם הוצאת הצו באמצעים חוקיים ומשפטיים מבלי להפר אותו ואת ההוראות שנקבעו בו.

העבירה הפלילית שבגינה מוגשים כתבי אישום בגין הפרת צו הרחקה הינו העבירה של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על שלומו של אדם. העונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירה של הפרת צו הרחקה (בנסיבות אלו) עומד על 4 שנות מאסר.

צו הרחקה לצמיתות

צו הרחקה לצמיתות הוא סעד אינו קיים במציאות החוקית העכשווית במדינת ישראל. במילים אחרות, החוקים הרלוונטיים שמתייחסים להליכי הרחקה והגנה בישראל כיום אינם מאפשרים הוצאת צו הרחקה לצמיתות. החוקים הרלוונטיים שעוסקים בצווי הרחקה והגנה מגבילים את סמכותו של בית המשפט להוציא צווי הרחקה לתקופות קצובות בזמן.

ביטול צו הרחקה

כפי שציינתי לאורך המאמר, הפרוצדורה המקובלת בהוצאת צו הרחקה לשכן (או לכל אדם אחר) הינה כי בשלב הראשון מתקיים דיון במעמד צד אחד שלאחריו מוצא צו הרחקה במעמד צד אחד. במסגרת זו, בית המשפט מורה על קיום דיון במעמד שני הצדדים.

בדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט ישמע את טענותיו של המשיב וככל שיסבור שהנסיבות מצדיקות זאת יורה על ביטול צו ההרחקה.

חשוב לציין בהקשר זה כי הנטייה של בתי המשפט בהליכים אלו הינה להורות על צו הרחקה על מנת "להרגיע את הרוחות" ולמנוע אירועי אלימות נוספים. יחד עם זאת, כאשר בידי המשיב ראיות של ממש כי לא היו דברים מעולם ואין ולו ראשית ראיה שמצדיקה את הוצאת צו ההרחקה אזי שקיימת אפשרות שבית המשפט יורה על ביטול צו ההרחקה וסגירת התיק לאלתר.

 

צו הרחקה לשכן – שאלות ותשובות נפוצות

איך מוציאים צו הרחקה לשכן?

כפי שציינתי לאורך המאמר, אין הבדל מהותי בין הוצאת צו הרחקה לשכן ובין הוצאת צו הרחקה לאדם אחר. הן בצו הרחקה רגיל והן בהוצאת צו הרחקה לשכן, המבקש נדרש להוכיח לבית המשפט כי ישנן נסיבות שמצדיקות את הוצאת הצו.

נסיבות שמצדיקות את הוצאת הצו הינן איומים, אלימות של ממש, הטרדה, בילוש ומעקב. ככל שאחת מאותן נסיבות התקיימה באותו מקרה אזי שקיים סיכוי גבוה שבית המשפט יורה על צו הרחקה והוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת.

החוק קובע מספר תנאים להוצאת צו הרחקה. ראשית, חייבת להיות "הטרדה מאיימת". הטרדה יכולה להתבטא במגוון דרכים, כמו איומים מילוליים או פיזיים, מעקבים, פגיעה ברכוש, הפצת שמועות, וכן הלאה. חשוב לציין שהטרדה אינה חייבת להיות פיזית, גם הטרדה מילולית או רגשית יכולה להצדיק הוצאת צו הרחקה.

שנית, על ההטרדה להיות חוזרת ונשנית או שיש חשש סביר שהיא תחזור על עצמה. מקרה בודד של ויכוח קולני עם השכן, למשל, לא יספיק בדרך כלל כדי להוציא צו הרחקה. עם זאת, אם הוויכוחים חוזרים ונשנים, או אם השכן איים לפגוע בכם, ייתכן שיהיה מקום להוציא צו הרחקה.

מאמר מאת עו״ד אביב מזרחי