עורך דין מעצר

עורך דין מעצר הוא כינוי שגור (סלנג) לעורך דין פלילי שבקיא בדיני המעצרים ונוהג לייצג נאשמים וחשודים בהליכים שקשורים במעצר. ייצוג הולם בהליכי מעצר הינו בעל חשיבות בין אם מדובר במעצר ימים לצורכי חקירה ובין אם מדובר במעצר עד תום ההליכים.

השאלה כיצד לבחור עורך דין מעצר היא שאלה מורכבת. בדומה לכל בחירה אחרת שלקוחות מבצעים בתחומים אחרים, גם בחירה זו תלויה בעיקר בהעדפתו וסגנונו האישי של הלקוח.

ישנם לקוחות שבוחרים את עורך דינם בהתבסס על המלצות של מכרים וישנם כאלו שיעדיפו לבחור את עורך דינם לאחר שיתרשמו מאישיותו ומידת החיבור האישי שהם מצליחים לייצר עמו.

כותב המאמר סבור שהדינמיקה האישית שנוצרת בין הלקוח לעורך דינו מהווה סוגייה חשובה בבחירת עורך דין למעצר ואחת החשובות בהתייחס לסיכויי הלקוח לסיים את התיק בתוצאה טובה עבורו.

משרדנו מאמין שיחס אישי וקשר קרוב בין הלקוח לעורך הדין שמייצג אותו, הינם בעלי חשיבות מהותית להצלחה בהליך המשפטי וסיום התיק הפלילי בתוצאה טובה עבור הלקוח.

מאמר זה כולל הבהרות משפטיות בעניין דיני המעצרים במדינת ישראל וכן המלצות בנוגע לבחירת עורך דין למעצר.

סוגי מעצרים בישראל

במסגרת הדין הפלילי הישראלי קיימים שני הליכי מעצר מרכזיים שמתנהלים בבתי המשפט השונים. המעצר הראשוני של החשוד מבצע לצורכי חקירה ומכונה "מעצר ימים". הליך המעצר השני הוא מעצר עד תום ההליכים שלכאורה מטרתו להגן על הציבור מפני מסוכנותו של הנאשם.

מדובר בהליכי מעצר שמתרחשים בשלבים שונים של ההליך הפלילי. הליך מעצר הימים מתנהל בטרם הגשת כתב האישום ובמקביל לחקירה המשטרתית. להרחבה בנושא זה קראו את המאמר שכתבתי בנושא חקירת משטרה.

מנגד, הליך מעצר עד תום ההליכים מתנהל לאחר שהחקירה המשטרתית הסתיימה וכתב האישום הוגש לבית המשפט. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על כתב אישום.

חשוב לציין שכל הליך מעצר ימים מתנהל בבית משפט השלום וזאת במנותק מסוג העבירה או חומרתה. מנגד, הליך של מעצר עד תום ההליכים מתנהל בבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום בעניינו של הנאשם.

עוד יובהר כי זהות הגוף שמייצג את המדינה בהליכים אלו הינה שונה. בשלב מעצר הימים, המשטרה היא זו שמייצגת את המדינה ומבקשת להאריך את מעצרו. בדרך כלל, נציג המשטרה שמופיע בשמה בדיון הוא "טוען מעצרים". לרוב, מדובר בחוקר מנוסה שמייצג את המשטרה בהליכי מעצר הימים מספר פעמים בשבוע באותו בית משפט.

לעומת זאת, בהליך המעצר עד תום ההליכים המדינה מיוצגת על ידי תובע פלילי בהתאם לגוף שהגיש את כתב האישום (תביעה משטרתית או פרקליטות).

מעצר ימים

תחילתו של הליך מעצר הימים הינו בהחלטת קצין לעצור את החשוד למשך 24 שעות בתום חקירתו הראשונה. ביום שלאחר מכן, המשטרה תגיש לבית המשפט בקשה להאריך את מעצרו של החשוד לצורך ביצוע פעולות חקירה.

בדיון הארכת המעצר המשטרה צפויה לנמק את בקשתה להאריך את המעצר בכך שלא ניתן לבצע את פעולות החקירה כאשר החשוד משוחרר בערובה, וזאת מחשש כי ישבש את החקירה. מדובר למעשה בבקשה להארכת מעצר לצורכי חקירה.

לצד הנימוק בדבר פעולות חקירה, המשטרה נוהגת גם לטעון ששחרורו של החשוד לחלופת מעצר עלות לסכן את הציבור (עילת מסוכנות).

שחרור בתחנת המשטרה

בעניין מעצר הימים, חשוב להבחין בין עיכוב בתחנת המשטרה לצורך חקירה ובין מעצר של ממש. החלטה על עיכוב חשוד לחקירה אינה בהכרח אומרת כי החשוד נמצא בסטאטוס של עצור. בחלק מהמקרים, החשוד ייחקר בתחנה ולאחר מכן ישוחרר בתנאים מגבילים מבלי שהמשטרה תבקש להאריך את מעצרו.

ההחלטה בדבר מעצרו של החשוד או שחרורו בערובה תתקבל לרוב בתום חקירתו הראשונה ואך ורק על ידי קצין חקירות. בתום החקירה הקצין רשאי לבחור לשחרר את החשוד לחלופת מעצר (למשל מעצר בית) או תחת תנאים מגבילים (למשל הרחקה ממקום מסוים או מאדם מסוים) או לחלופין להחליט כי ייעצר עד להחלטת שופט.

חשוב לציין שתנאי ההרחקה שקצין רשאי להטיל על חשוד כאשר הוא משחררו בערובה, דומים במהותם לתנאים שבית המשפט רשאי להטיל במסגרת הליך של צו למניעת הטרדה מאיימת. יחד עם זאת חשוב לציין שהקצין רשאי להטיל את התנאים האמורים לתקופות קצרות בלבד, וזאת להבדיל מבית המשפט שמחזיק בסמכות להטיל את התנאים האמורים לתקופות ממושכות. קראו עוד בנושא של צו הרחקה במאמר שכתבתי אודות צו למניעת הטרדה מאיימת.

עורך דין מעצר שמגיע לתחנת המשטרה על מנת לייעץ לחשוד לפני חקירה בהחלט יכול וצריך לנסות להשפיע על החלטתו של קצין החקירות בעניין המעצר או השחרור בערובה. קראו עוד בעניין זה במאמר שכתבתי על שחרור ממעצר בעבירות סמים.

מובן מאליו כי בתיקים חמורים במיוחד שבהם ברור כי מעצרו של החשוד צפוי להיות מוערך כך או כך, יכולתו של עורך דינו להשפיע על הקצין לשחרר אותו לחלופת מעצר הינה מוגבלת עד בלתי אפשרית. לדוגמא, הסיכויים שהחשוד ישוחרר כבר בתחנת המשטרה לאחר חקירתו הראשונה כאשר מדובר בחקירה שעניינה חשד לאונס, אינם גבוהים במיוחד. קראו עוד עבירת האונס במאמר אחר שכתבתי.

מעצר לצרכי חקירה

כאמור, ככל שהקצין יחליט כי יש לעצור את החשוד, בבוקר שלאחר מכן תוגש לבית המשפט בקשה להאריך את מעצרו למספר ימים לצורך המשך החקירה ואיסוף ראיות על ידי היחידה החוקרת.

חשוב לציין שהמטרה הסופית של המשטרה הינה לאסוף די ראיות על מנת שיספיקו על מנת לשכנע את הגוף התובע (תביעה משטרתית או פרקליטות) כי יש להגיש כתב אישום נגד החשוד.

יחידת התביעה הרלוונטית שוקלת האם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לסגור את התיק באמצעות מבחן "הסיכוי הסביר להרשעה". משמעותו של המבחן האמור הינו בחינה של הראיות שנאספו על ידי המשטרה והאם קיים סיכוי סביר שראיות אלו יובילו להרשעתו של החשוד בסוף ההליך הפלילי.

ככל שהפרקליטות או התביעה המשטרתית סבורה שהתשובה לשאלה זו הינה שלילית , כלומר הראיות שנאספו לא יספיקו על מנת להרשיע את החשוד, התיק צפוי להיסגר בעילה של חוסר ראיות.

מספר ימי המעצר במעצר ימים

על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 במעצר ימים בית המשפט רשאי להאריך את מעצרו של החשוד לתקופה מקסימלית שלא עולה על 15 ימים.

יחד עם זאת, החוק מתייחס להארכת מעצר אחת וקובע כי בית המשפט רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות שלא יעלו על 15 ימים.

בנוסף, החוק קובע כי חשוד לא יוחזק במעצר בקשר לאותו אירוע, לרבות המעצר הראשוני ללא הצו, לתקופה שעולה על 30 ימים, אלא אם כן בקשת המשטרה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה.

ובמילים פשוטות, כאשר המשטרה מעוניינת להאריך את מעצרו של החשוד לתקופה שעולה על 30 ימים במסגרת הליך מעצר ימים, היא נדרשת חייבת לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. להשלמת התמונה ראוי להבהיר שהיועץ המשפטי לממשלה מכהן גם כמנהל גופי התביעה במדינת ישראל.

לעניין מעצר לצורכי חקירה, החוק קובע כי בית המשפט יאריך את המעצר בעילה זו לתקופה שאינה עולה על 5 ימים. בו בזמן, החוק מסייג את הכלל האמור וקובע כי במקרים שבהם בית המשפט התרשם כי לא ניתן לקיים את הליך החקירה בתקופה של 5 ימים הוא רשאי לצוות על הארכת מעצרו של החשוד לתקופה ארוכה מזו ובלבד שסך התקופות לא יעלו על 15 ימים.

בעניין ימי המעצר המבוקשים, יצוין כי מניסיונו של כותב המאמר, בלא מעט תיקים, המשטרה נוהגת לבקש להאריך את מעצרו של החשוד למספר ימים גדול יותר מהמספר שהיא מאמינה שבסופו של יום יינתנו לה על ידי בית המשפט. דהיינו, במקרים רבים המשטרה נוהגת לבקש את הארכת מעצרו של החשוד ל-5 ימים, וזאת ללא קשר לחומרתו של המקרה או לצרכי החקירה האמיתיים.

שחרור במעצר ימים

תפקידו של עורך דין מעצר (עורך דין פלילי) הוא לשכנע את בית המשפט כי ראוי להורות על שחרורו של החשוד לאלתר ולא להאריך את מעצרו כפי שהמשטרה מבקשת.

בהליך מעצר הימים, סוגיית פעולות החקירה הנדרשות היא מכרעת לעניין שחרורו של החשוד או הארכת מעצרו. ככל שבית המשפט אכן יתרשם כי פעולות החקירה שהמשטרה מבקשת לבצע אכן חשופות לשיבוש במידה וישוחרר אזי שהסיכויים שמעצרו יוארך הינם גבוהים.

לכן, אחד מתפקידיו של הסנגור הוא לשכנע את בית המשפט כי פעולות החקירה שהמשטרה מבקשת לעשות אינן ברות שיבוש ועל כן אינן מצדיקות את המשך מעצרו של החשוד מאחורי סורג ובריח.

כמו כן, עורך דינו של החשוד נדרש לשכנע את בית המשפט כי בעניינו של החשוד קיימת חלופת מעצר שביכולתה להגשים את מטרת המעצר תוך פגיעה מינימלית בזכויותיו של החשוד וחירותו. להשלמת התמונה יצוין כי המונח חלופת מעצר מתייחס בדרך כלל לאפשרות של מעצר בית, לרבות קיומם של מפקחים שמסכימים ויכולים להשגיח על החשוד בעת מעצר הבית.

מעצר עד תום ההליכים

כאמור, מעצר עד תום ההליכים מתחיל בסיומה של החקירה הפלילית ולאחר שכתב האישום בעניינו של החשוד כבר מוגש לבית המשפט. ברגע שכתב האישום מוגש לבית המשפט אותו אזרח משנה את הסטאטוס שלו מ-"חשוד" ל-"נאשם".

השינוי העיקרי בין ההליכים נעוץ בסיבה שבגינה המדינה מבקשת לעצור את האזרח. כאמור, בחלק ניכר מהליכי מעצר הימים, הנימוק למעצר מתמקד בפעולות חקירה שלא ניתן לעשותן כאשר החשוד משוחרר מחשש לשיבוש.

מנגד, במעצר עד תום ההליכים טענת הצורך החקירתי אינה רלוונטית הואיל והחקירה כבר הסתיימה והובילה להגשת כתב אישום. כלומר, במעצר עד תום ההליכים עילת המעצר המרכזית הינה מידת המסוכנות שנשקפת מהנאשם במידה וישוחרר לחלופת מעצר.

עילות למעצר עד תום ההליכים

חוק סדר הדין הפלילי קובע מספר עבירות שמתקיימת לגביהם עילת מעצר סטטוטורית כלומר שהחוק מציין אותן במפורש ככאלה שמצדיקות מעצר עד תום ההליכים.

מדובר בעבירות סמים (למעט החזקת סם לצריכה עצמית), עבירות אלימות חמורה, עבירות שנעברו באכזריות, עבירות שנעברו באמצעות שימוש בנשק קר או חם, עבירות אלימות במשפחה, עבירות ביטחון או עבירות שהעונש שקבוע לצידן הינו מוות או מאסר עולם.

כפי שניתן להבין, ככל שמדובר באחת מהעבירות האמורות, נדרשים נימוקים כבדי משקל על מנת לשכנע את בית המשפט לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר. יחד עם זאת, גם בעבירות אלו השחרור אפשרי וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הפרטניות.

חשוב לציין שלצד העבירות הספציפיות שחוק סדר הדין הפלילי נוקב בהן במפורש, החוק מגדיר עילות מעצר נוספות למעצר עד תום ההליכים. כפי שיפורט להלן, מדובר בעילות כלליות יותר שמותירות מקום רחב לפרשנות מטעם בית המשפט.

עילה אחת רלוונטית מתקיימת כאשר קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של הנאשם יביא לשימוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי עונש מאסר. בנוסף, החוק מתייחס גם למצב שבו מתקיים יסוד סביר לחשד ששחרורו של הנאשם יוביל להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה אחרת בראיות.  

בנוסף, החוק מתייחס לעילת מעצר של מסוכנות כללית, כלומר שיכולה להתקיים בכל עבירה ולאו דווקא בהתייחס לעבירות שהחוק מתייחס אליהן באופן מפורש. החוק קובע בהקשר זה כי קיימת עילה למעצר עד תום ההליכים כאשר קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.

שיקולים רלוונטיים לעניין שחרור או מעצר

כאמור, בעניין מעצר עד תום ההליכים הסוגייה המרכזית שבית המשפט יביא בחשבון כאשר ישקול לשחרר את הנאשם או להותירו במעצר, הינה מידת מסוכנותו של הנאשם. במסגרת זו בית המשפט יתחשב בסוג העבירה המיוחסת לנאשם, חומרת העבירה, נסיבותיה הפרטניות, מידת הנזק שגרמה לנפגע העבירה, עברו הפלילי או העדרו, גילו ונסיבות אישיות נוספות.

מטבע הדברים, כאשר מדובר בעבירות אלימות חמורות שגרמו לנפגעים קשים בגוף או בנפש כגון רצח, חבלה חמורה בכוונה מחמירה, פציעה באמצעות נשק קר וכדומה, סיכויו של הנאשם להשתחרר לחלופת מעצר אינם גבוהים. יחד עם זאת, כפי שציינתי קודם לכן, חומרת העבירה אינה חזות הכל וכל מקרה נבחן לגופו על ידי בית המשפט.

חשוב לציין בהקשר זה כי לעברו הפלילי של הנאשם ולהרשעותיו הקודמות קיים משקל גבוה בהליך מעצר עד תום ההליכים. כאשר מדובר בנאשם בעל עבר פלילי עשיר וגיליון הרשעות ארוך ומפואר בית המשפט צפוי לזקוף זאת לחובתו.

מנגד, כאשר מדובר באדם נורמטיבי שזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק הדבר צפוי להיזקף לזכותו ובמקרים מסוימים אף להיות הגורם המכריע שיוביל לשחרורו.

חלופת מעצר ראויה

לצד נסיבות העבירה וחומרתה ומאפייניו של הנאשם בית המשפט נדרש לבחון את טיבה של חלופת המעצר המוצעת.

יש לציין בהקשר זה כי כאשר עורך דין למעצר עותר לשחרורו של הנאשם לחלופת מעצר מצופה ממנו להציג לבית המשפט אופציה שכוללת מקום שבו הנאשם ישהה במעצר בית וכן משמרונים שמוכנים וראויים לפקח עליו.

חשוב לציין בהקשר זה כי פיקוח על נאשם במסגרת מעצר הבית אינה משימה פשוטה. היא כרוכה בלא מעט ויתורים מבחינת המפקחים ואף בפגיעה ניכרת בשגרת חייהם. לכן, ברוב המקרים בני משפחתו של הנאשם הם אלו שמוכנים להירתם למשימה ולפקח על נאשם גם אם הדבר כרוך בוויתורים מסוימים מבחינתם.

תסקיר מעצר

אחד מהכלים שעומדים לרשות בית המשפט בשלב מעצר עד תום ההליכים הינו תסקיר שירות מבחן. מדובר במעין חוות דעת שמוגשת לבית המשפט על ידי שירות המבחן.

מטרתה של חוות הדעת הינה להעריך את מסוכנותו של הנאשם על בסיס אישיותו, העבירה שמיוחסת לו, עברו הפלילי ומידע קודם שקיים עליו בשירות המבחן.

ברוב המקרים, תסקיר המעצר גם יתייחס למסוגלותם של המפקחים המוצעים על ידי הנאשם לפקח עליו ביעילות ולוודא שהוא עומד בתנאי שחרורו. כך למשל, שירות המבחן יבחן האם המפקחים מודעים למסוכנות שנשקפת מהנאשם, יברר את עמדותיהם כלפי העבירה וכן ייבחן האם מדובר באנשים נורמטיביים ואחראים.

בסוף כל תסקיר קיים חלק של המלצה ומסקנות. במסגרת זו שירות המבחן יעביר לבית המשפט את מסקנתו הסופית בעניין הנאשם וימליץ האם ראוי לשחררו או להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

חשוב לציין שלהמלצות שירות המבחן קיים משקל משמעותי והן משפיעות בצורה משמעותית על סיכוייו של הנאשם להשתחרר לחלופת מעצר או להיעצר עד תום ההליכים.

יודגש בהקשר זה כי הלכת בית המשפט העליון קובעת כי סטייה מתסקיר שלילי של שירות המבחן (כלומר שממליץ שלא לשחררו) ייעשה על ידי בית המשפט במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים. כלומר, תסקיר שלילי של שירות המבחן צפוי לפגוע קשות בסיכויו של הנאשם להשתחרר לחלופת מעצר.

יחד עם זאת, חשוב לציין שגם תסקיר מבחן שלילי אינו סוף הסיפור, שכן המלצת שירות המבחן כשמה היא עדיין בגדר המלצה בלבד ובית המשפט הוא לעולם הפוסק האחרון. קראו אודות מקרה שעורך דין אביב מזרחי הצליח לשכנע את בית המשפט לשחרר את הנאשם למעצר בית על אף שניתן בעניינו תסקיר שלילי מטעם שירות המבחן.

כיצד לבחור עורך דין למעצר?

כפי שציינתי בתחילת המאמר, בחירת עורך דין אינה שונה מכל בחירה אחרת במובן זה שהיא תלויה בעיקר בהעדפותיו האישיות של הלקוח. מובן מאליו כי חשוב לבחור עורך דין פלילי מנוסה שניהל בעבר הליכי מעצר. אולם, יחד עם זאת מומלץ גם לבחור בעורך דין קשוב וסבלני שיודע להיענות לשאלותיו של הלקוח ואף להפיק מהלקוח את הנתונים הרלוונטיים שיסייעו להצלחת הייצוג המשפטי.

משדרנו מאמין שדינמיקה אישית חיובית בין הלקוח לעורך דינו הינה מכרעת בתיקי מעצר ובתיקים פליליים בכלל. יחסים טובים וכנים בין הנאשם ללקוח מסייעים למלאכה המשפטית ובדרך כלל ממקסמים את יכולתו של עורך הדין לסיים את עניינו של הלקוח בתוצאה טובה עבורו.

מחפש עורך דין למעצר? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בנהריה? מחפש עורך דין פלילי בחדרה מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה- מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

על כותב המאמר:

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, עבירות נשק, תקיפה, עבירות מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, ייצוג בהליכים משמעתיים, עבירות מין, ייצוג בהליכי מעצר, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.