ערעור פלילי הוא הליך משפטי שבמסגרתו אחד הצדדים למשפט פלילי קודם מערער על הכרעתה של הערכאה המשפטית הקודמת. בהקשר לערעור פלילי ישנם שני סוגי ערעורים עיקריים.
הסוג הראשון של ערעור פלילי הינו ערעור על הכרעת הדין. בערעור פלילי זה, אחד מן הצדדים מערער על קביעתו של בית המשפט שנוגעת לסוגיית ההרשעה או הזיכוי.
לדוגמא, נאשם שהורשע על ידי בית משפט השלום מגיש ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי בנוגע להרשעתו ועותר לזכותו. חשוב לציין כי ערעורים על הכרעת הדין הינם רלוונטיים במקרים שבהם תיק פלילי נוהל עד תומו עד להכרעת דין ומבלי שהצדדים סגרו את התיק בהסדר טיעון.
הסוג השני של ערעור פלילי הינו ערעור על העונש. בהליך זה, אחד מן הצדדים מגיש ערעור שבמסגרתו הוא למעשה מבקש לשנות את עונשו של הנאשם בין אם מדובר בעתירה להקלה בעונש ובין אם מדובר בבקשה להחמרה בעונש.
סיטואציה נפוצה של ערעור מסוג זה נוגעת לתיק שהפרקליטות סבורה שהעונש שבית המשפט הטיל על הנאשם היה קל ביחס לעבירות שבהן הורשע ועל כן במסגרת הערעור היא מבקשת להחמיר בעונשו.
יש לציין כי ישנם ערעורים פליליים שמשיגים הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. כלומר, מדובר בערעור שהנאשם מגיש אודות עצם הכרעתו ולחלופין בערעור הוא משיג גם על חומרת העונש במידה והערעור על עצם הכרעת הדין יידחה.
מעצם טבעו ומהותו של המשפט הישראלי הסיכויים לנצח בערעור פלילי אינם נוטים לטובתו של הצד המערער. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שערכאות הערעור אינן "להוטות" להתערב בהחלטתה של הערכאה השיפוטית הקודמת.
לכן, מומלץ תמיד לנהל את ההליך שמתנהל בערכאה הראשונה על הצד הטוב ביותר ובמסגרתה לבחור את הבחירות המשפטיות הנכונות.
הכרעת דין
הכרעת דין הינו המונח המשפטי לקביעה הסופית של בית המשפט בנוגע לאשמתו או זיכויו של הנאשם במשפט פלילי. כאמור, ישנם שני סוגי עיקריים של ערעור פלילי כאשר הראשון שבהם מוגש בגין הכרעת הדין.
דהיינו, מדובר על ערעור פלילי שנוגע לשאלת החפות או האשמה של נאשם. יובהר כי הסיכויים לשנות הכרעת דין מרשיעה או מזכה הינו נמוך יותר מהסיכויים לשנות גזר דין מחמיר או מקל.
הרמה הראייתית הנדרשת לצורך הרשעת נאשם במשפט פלילי הינה במידה של מעל לספק סביר. המשמעות של מעל לספק סביר הינה כי אין תרחיש הגיוני אחר שעולה מחומר הראיות שבכוחו להפריך את אשמתו של הנאשם.
אשמתו או חפותו של נאשם נקבעת בהליך שמיעת ראיות. הליך זה מתחיל לאחר שהנאשם כופר באשמה. במאמר מוסגר ייאמר כי במקרים מסוג אלו מדובר בנאשם שסירב לסגור את התיק בהסדר טיעון עם התביעה.
במסגרת הליך שמיעת הראיות עדי התביעה מתייצבים לעדות. ההליך מתנהל כך שהתביעה חוקרת את עדי התביעה בחקירה ראשית שלאחריה הסנגור רשאי לחקור את העדים בחקירה נגדית. לאחר שהתביעה מסיימת להעיד את עדיה מתחילה פרשת ההגנה. במסגרת זו הנאשם מעיד להגנתו (או לחלופין נמנע מלהעיד) וכן ההגנה רשאית להעיד עדים נוספים שבכוחם לתמוך בגרסתו של הנאשם.
לאחר שמסתיים שלב שמיעת העדויות מתחיל שלב הסיכומים. בשלב זה כל צד מסכם את טענותיו ומנסה לשכנע את השופט מדוע ראוי לפסוק בהתאם לעמדתו כאשר ההגנה מבקשת לזכות את הנאשם והתביעה מבקשת להרשיעו.
בית המשפט מגיע למסקנה בדבר אשמתו או חפותו של נאשם לאחר שבחן את הראיות שהונחו בפניו ושקל את משקלן. בין היתר, בית המשפט מתרשם מהעדים וראיות נוספות שמונחות בפניו כגון סרטונים, מסמכים, ראיות פורנזיות תמונות וראיות נוספות.
הערכת המהימנות של העדויות היא אחת המרכיבים החשובים ביותר במסגרת הכרעת הדין במשפט פלילי. מדובר בהערכה סובייקטיבית למדי שתלויה בעיקר בעמדותיו ודעותיו האישיות של השופט שיושב לדין.
ובמילים אחרות, ישנם שופטים שיעריכו עדות מסוימת כאמינה מנגד ישנם שופטים אחרים שימצאו פערים באותה עדות ויקבעו כי מדובר בעדות שקר.
ערעור על הכרעת דין
ערעור על הכרעת דין מתמקד בשאלת האשמה או החפות של הנאשם ומבקש לשנות את החלטת הערכאה הקודמת.
במסגרת ערעור על הכרעת הדין הצד שהפסיד בערכאה הראשונה מערער על החלטתה ומנסה לשכנע את הערכאה הגבוהה יותר להפוך אותה. חשוב לציין כי לשנות הכרעת דין במסגרת ערעור פלילי הינה משימה קשה במיוחד.
ההלכה המשפטית בישראל קובעת כי לא בנקל בית המשפט יתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה שלמטה. אחת הסיבות לכך נעוצה בעבודה כי השופט שמכהן בערכאה הראשונה שומע את העדים שמעידים בפניו באופן בלתי אמצעי ויכול להתרשם מהם באופן פרונטלי כאשר הם מעידים בפניו.
מנגד, שופטי הערעור אינם שומעים עדויות ואינם יכולים להתרשם מהעדים. הראיה המרכזית שעליה השופטים של ערכאת הערעור מתבססים עליה הינה פרוטוקול הדיון של בית המשפט שלמטה.
לכן, ההלכה המשפטית הרווחת הינה שלשופט הערכאה הראשונה ישנו יתרון משמעותי בהערכת העדויות שנשמעות בפניו בהשוואה לשופטי ערכאת הערעור שלא שמעו את העדים והתרשמו מהם באופן בלתי אמצעי באולם בית המשפט.
ובמילים אחרות, שופטי ערכאת הערעור יתערבו בקביעות עובדתיות של בית המשפט שהכריע במשפט המקורי לעיתים נדירות ורק במקרים חריגים.
ערעור פלילי על חומרת העונש
ערעור פלילי על חומרת העונש מתמקד בעונש שנגזר על הנאשם. ערעור פלילי על חומרת העונש נפוץ במיוחד במקרים שבמסגרת הערכאה הראשונה הצדדים הגיעו להסדר טיעון שאינו "הסדר טיעון סגור".
כלומר, מדובר בהסדר טיעון שכלל את תיקון כתב אישום כך שהעבירות המיוחסות לנאשם ועובדותיו של כתב האישום הוסכמו על ידי הצדדים אולם סוגיית העונש הושארה לשיקול דעתו של כתב האישום.
במסגרת הסדרים מסוג זה הצדדים לעיתים מסכמים ביניהם על טווח ענישה ולעיתים הם מסכימים כי כל צד יטען לעונש הראוי בעיניו מבלי להתחשב בעמדתו של הצד השני. במסגרת הסדרים מסוג זה אחד הצדדים עשוי להתאכזב מהעונש הסופי שיוטל על ידי בית המשפט.
צד שסבור שהעונש שנגזר על ידי בית המשפט הינו מחמיר מדי או מקל מדי רשאי להגיש ערעור פלילי על חומרת העונש. חשוב לציין כי במקרים מסוג זה ערעור על הכרעת הדין אינו רלוונטי הואיל ובמסגרת הסדר הטיעון הנאשם מודה ומורשע בעבירות של כתב האישום המתוקן.
העונשים בהליכים פליליים במדינת ישראל נקבעים בהתאם לעקרונות שהותוו במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין.
תיקון זה קובע כי בעת קביעת העונש על בית המשפט להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מדיניות הענישה הנוהגת, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
הנסיבות הרלוונטיות שקשורות בביצוע העבירה משתנות בהתאם לסוג העבירה שבוצעה ונסיבות המקרה הפרטני שבגינו הנאשם נשפט. כך לדוגמא כאשר מדובר בעבירה של סחר בסמים בתי המשפט נוהגים להתחשב במספר העסקאות, כמות הסם שנמכרה וסוג הסם שנמכר (ישנם הבדלים בענישה בהתאם לסוג הסם).
בשלב הסופי של הענישה השופט נדרש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם וביניהן סיכויו להשתקם, חרטה שהביע, גילו, מצבו המשפחתי, מצבו הכלכלי, מצבו הרפואי ונסיבות אישיות נוספות.
עיכוב ביצוע עונש מאסר
עיכוב ביצוע עונש מאסר הינו מצב שבו הנאשם שנגזר דינו מבקש מבית המשפט לעכב את תחילת ריצוי העונש לצורך הגשת ערעור פלילי.
לעיתים, גזר הדין שהנאשם מעוניין לערער עליו כולל רכיב של מאסר בפועל. הואיל והפרוצדורה של ערעור פלילי לוקחת זמן ועלולה להימשך על פני מספר חודשים הוא נדרש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר על מנת שתכלית הערעור לא תאוין.
במקרה והנאשם יחל בריצוי עונשו בטרם שמיעת הערעור אזי שמטרתו של הערעור ותכליתו תסוכל. דהיינו, מרגע שהנאשם מתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו התכלית מאחורי הערעור מאבדת את ערכה.
לכן, במקרים מסוג זה נהוג להגיש לבית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר. משמעותה של הבקשה הינה כי הנאשם מבקש מבית המשפט לעכב את תחילת המאסר עד להכרעה במסגרת הערעור.
את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר נהוג לבקש מבית המשפט שגזר את הדין מיד במעמד השמעת גזר דין. לרוב, הערכאה הדיונית שהטילה את העונש תעכב את ביצוע המאסר ב-45 ימים (זהו פרק הזמן שניתן להגיש במסגרתו ערעור).
לאחר מכן, נהוג להגיש לבית המשפט של הערעור בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע מאסר וזאת במקביל להגשת הערעור הפלילי.
חשוב לציין כי בקשות לעיכוב ביצוע עונש מאסר אינן מתקבלות באופן אוטומטי וכל בקשה נבחנת בהתאם לנסיבות המקרה.
ההלכה מפי מבית המשפט העליון קובעת ככל שעונש המאסר קצר יותר, והנאשם הינו נעדר עבר פלילי ומדובר בעבירה קלה יותר כך נטייתו של בית המשפט אמורה להיות לעבר עיכוב ביצוע עונש המאסר.
כאשר מדובר בעבירה חמורה (כגון חבלה חמורה) ושבגינה הוטל עונש מאסר ארוך וממושך כך פוחתים הסיכויים עונש המאסר יעוכב.
ערעור פלילי מועדים
ערעור פלילי והמועדים שנוגעים אליו הינם פשוטים למדי. צד שמעוניין להגיש ערעור פלילי נדרש להגיש את ההודעה על הערעור לבית המשפט תוך 45 ימים מיום שניתן גזר הדין.
חשוב לציין בהקשר זה כי לרוב הכרעת הדין ניתנת קודם לכן וגזר הדין ניתן במועד מאוחר יותר. בהקשר לערעור פלילי והמועדים הקשורים המשמעות הינו כי הצד שמערער אמור להתחיל למנות את 45 הימים מיום גזר הדין ולא מיום הכרעת הדין גם כאשר הוא מערער על שני הרכיבים.
הכלל האמור נקבע הואיל וההחלטה על גזר הדין היא זו שמסיימת למעשה את ההליך הפלילי כאשר בינה לבין הכרעת הדין עשויים לחלוף מספר חודשים.
בקשת רשות ערעור פלילי
בקשת רשות ערעור פלילי הינה בקשה שמוגשת כאשר מדובר בהליך משפטי ב-"גלגול שלישי". ובמילים אחרות, מדובר בהליך משפטי שכבר התנהל בערכאה משפטית אחת, הוגש בנוגע אליו ערעור וכעת אחת הצדדים מבקש להגיש עליו ערעור נוסף ועל כן הוא צפוי להיבחן על ידי ערכאה משפטית בפעם השלישית.
הסיבה לכך שבמצב מסוג זה הצד שמערער נדרשת להגיש בקשת רשות ערעור פלילי הינה שבמצב משפטי זה זכות הערעור אינה זכות מוקנית מתוקף חוק, אלא זכות שנתונה לשיקול דעתה של הערכאה השלישית (בישראל מדובר בבית המשפט העליון).
בית המשפט העליון רשאי לדחות בקשת רשות ערעור פלילי גם מבלי לקיים דיון בערעור לגופו של עניין. יתרה מכך, על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לרשות ערעור פלילי נדרש כי אותו עניין נושא עמו חשיבות ציבורית שחורגת מעניינו של המערער הספציפי.
כלומר, נדרש שבאותה בקשת רשות ערעור פלילי תעלה סוגייה משפטית תקדימית וחשובה וברוב התיקים סוגייה זו אינה מתקיימת.
סדר דין בערעור פלילי
סדר דין בערעור פלילי הוא פשוט למדי. במסגרת ערעור פלילי כל צד שוטח את טענותיו בהקשר לפרוטוקול הדיון והכרעת הדין של הערכאה התחתונה. כל צד רשאי לשכנע את ערכאת הערעור כי נפלו שגיאות בהחלטה הקודמת של בית המשפט או לחלופין כי ההחלטה הקודמת הינה נכונה וראוי לאמצה ולדחות את הערעור.
יש לציין כי מבחינה פורמאלית הצד שמערער טוען ושוטח את טענותיו ראשון ולאחר מכן הצד שמשיב לערעור (כלומר הצד שמרוצה מהתוצאה המשפטית בערכאה הראשונה) משיב לטענותיו של המערער.
באשר לפרקטיקה המשפטית, שופטי ערכאת הערעור נוהגים להקשות על הצדדים (לרוב על הצד המערער) להפנות אליו שאלות תוך כדי שהוא שוטח את טענותיו. לרוב, שאלות השופטים יתמקדו בנקודות שהם סבורים כי מצויות בנקודות המהותיות שראויות להכרעה במסגרת הערעור.
ערעור פלילי – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהו ערעור פלילי ומה מטרתו?
מדובר בהליך משפטי שבו אחד הצדדים מבקש מבית משפט גבוה יותר לבחון מחדש החלטה שניתנה בהליך פלילי קודם. מטרת ההליך היא לבדוק האם נפלו טעויות משפטיות, ראייתיות או עונשיות בהחלטת הערכאה הקודמת.
2. מי רשאי להגיש ערעור בהליך פלילי?
גם הנאשם וגם המדינה רשאים להגיש ערעור. נאשם יכול לערער על הרשעתו או על חומרת העונש שנגזר עליו, בעוד שהתביעה יכולה לערער כאשר היא סבורה שהעונש שניתן קל מדי או כאשר נפל פגם בזיכוי.
3. מהם סוגי הערעורים הקיימים במשפט הפלילי?
ישנם שני סוגים עיקריים: ערעור על הכרעת הדין וערעור על גזר הדין. הראשון עוסק בשאלת האשמה או הזיכוי, והשני מתמקד בעונש שנגזר על הנאשם.
4. מה ההבדל בין ערעור על הכרעת הדין לבין ערעור על העונש?
ערעור על הכרעת הדין מבקש לשנות את עצם ההרשעה או הזיכוי. לעומת זאת, ערעור על העונש עוסק רק בשאלת חומרת הענישה, מבלי לערער על עצם הקביעה שהנאשם ביצע את העבירה.
5. האם קל לבטל הרשעה במסגרת הערעור?
לא. בתי המשפט נוטים שלא להתערב בקלות בקביעות של הערכאה הראשונה, במיוחד כאשר מדובר בהתרשמות ישירה מעדים ומהראיות שנשמעו במהלך המשפט.
6. מדוע לערכאת הערעור קשה יותר להתערב בקביעות עובדתיות?
השופטים בערכאה הראשונה שומעים את העדים באופן ישיר ומתרשמים מהם באולם בית המשפט. לעומת זאת, ערכאת הערעור מסתמכת בעיקר על פרוטוקולים וחומר כתוב ולכן ההתערבות בממצאי מהימנות נדירה יחסית.
7. תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור?
ברוב המקרים יש להגיש את ההליך בתוך 45 ימים ממועד מתן גזר הדין. חריגה מהמועד עלולה להביא לדחיית ההליך אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת מועד.
8. לאיזה בית משפט מגישים את ההליך?
כאשר פסק הדין ניתן בבית משפט השלום, הערעור מוגש לבית המשפט המחוזי. כאשר מדובר בפסק דין של בית המשפט המחוזי, הערעור מוגש לבית המשפט העליון.
9. האם אפשר לערער גם לאחר הסדר טיעון?
בדרך כלל כאשר נאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, קשה יותר לערער על עצם ההרשעה. עם זאת, לעיתים ניתן לערער על חומרת העונש, במיוחד כאשר ההסדר לא כלל הסכמה מלאה לגבי הענישה.
10. מהו עיכוב ביצוע של עונש מאסר?
כאשר נגזר על אדם עונש מאסר והוא מבקש לערער, ניתן להגיש בקשה לעכב את תחילת ריצוי העונש עד להכרעה בערעור. מטרת הבקשה היא למנוע מצב שבו הנאשם יסיים לרצות את עונשו עוד לפני שהערעור יוכרע.
11. האם עיכוב ביצוע מאסר מתקבל באופן אוטומטי?
לא. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומתחשב בחומרת העבירה, באורך תקופת המאסר, בעברו הפלילי של הנאשם ובסיכויי ההליך להתקבל.
12. מהי בקשת רשות ערעור?
כאשר הליך כבר נדון בשתי ערכאות שונות, לא קיימת זכות אוטומטית לערער פעם נוספת. במצב כזה יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ורק אם תינתן רשות ניתן יהיה להמשיך בהליך.
13. באילו מקרים בית המשפט העליון נותן רשות לערער?
בדרך כלל כאשר מדובר בסוגיה משפטית עקרונית, ציבורית או תקדימית שחורגת מעניינו האישי של הצדדים. רוב הבקשות נדחות ולכן מדובר בהליך מורכב במיוחד.
14. האם ניתן להציג ראיות חדשות במסגרת הערעור?
בדרך כלל ערכאת הערעור דנה על בסיס החומר שכבר הוצג בבית המשפט הקודם. רק במקרים חריגים במיוחד ניתן לצרף ראיות חדשות שלא ניתן היה להציג קודם לכן.
15. מה כולל הדיון בערכאת הערעור?
במהלך הדיון כל צד מציג את טענותיו המשפטיות ומתייחס לפסק הדין שניתן. השופטים שואלים שאלות, בוחנים את פסק הדין ואת טענות הצדדים ומחליטים האם לקבל את ההליך או לדחותו.
16. מה הסיכוי להצליח בהליך מסוג זה?
סטטיסטית, לא קל להפוך החלטה פלילית בערעור. יחד עם זאת, במקרים שבהם קיימות טעויות משמעותיות בניהול ההליך, בהערכת הראיות או בקביעת העונש, בהחלט קיימת אפשרות לשינוי התוצאה.
17. כיצד נקבעת חומרת הענישה במשפט פלילי?
בתי המשפט בוחנים את חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, מידת הפגיעה בקורבן, עברו הפלילי של הנאשם, מצבו האישי וסיכויי השיקום שלו. כל אלו משפיעים על גובה העונש.
18. האם המדינה יכולה לערער כדי להחמיר את העונש?
כן. כאשר הפרקליטות סבורה שהעונש שנגזר אינו משקף את חומרת המעשים, היא רשאית להגיש הליך שמטרתו להחמיר את הענישה שנקבעה בבית המשפט הקודם.
19. למה חשוב להיעזר בעורך דין שמתמחה בתחום?
ניהול ההליך דורש הבנה עמוקה של סדר הדין הפלילי, הפסיקה והדרך שבה ערכאות הערעור פועלות. עורך דין מנוסה יודע לזהות טעויות משפטיות, לבנות טיעונים משכנעים ולהציגם בצורה מקצועית בפני בית המשפט.
20. מה חשוב לעשות מיד לאחר קבלת גזר הדין?
יש לפנות בהקדם לייעוץ משפטי, לבדוק את לוחות הזמנים להגשת ההליך ולבחון האם קיימות עילות ממשיות לערעור. פעולה מהירה ומדויקת יכולה להשפיע באופן משמעותי על סיכויי ההצלחה.
עורך דין ערעור פלילי
עורך דין ערעור פלילי הינו משפטן שמתמחה בסוגיה המשפטית של ערעור פלילי. כפי שצוין לאורך המאמר הסוגייה של ערעורים פליליים הינה סוגיה משפטית מורכבת וסבוכה ועל כן לאורך כל ההליך מומלץ למערער להיות מיוצג על ידי עורך דין ערעור פלילי שייצג אותו בצורה רצינית ומקצועית.
על מנת להצליח בערעורים מסוג זה נדרש להכיר את חוק סדר הדין הפלילי וכן את הפסיקה הרלוונטית בעניין התערבות בהחלטותיה של הערכאה הקודמת.
יש לציין כי המטרה של הצד המערער בכל ערעור פלילי הינה לשכנע את ערכאת הערעור כי התקיימו טעויות בערכאה הקודמת. כאמור, סיכויי ההצלחה בערעור אינם נוטים לצד המערער אולם מוטב לנאשם שרוצה להגדיל את סיכוייו להיות מיוצג על ידי עורך דין ערעור פלילי החל משלב כתיבת הערעור ועד לייצוג בדיון בבית המשפט.
ודוק, קבלת ערעור פלילית מתרחשת במקרים לא רבים, אולם אין מדובר במשימה בלתי אפשרית. לעיתים, ערכאת הערעור אכן מתרשמת שבפסק הדין של הערכאה הראשונה נפלו טעויות יוצאות דופן שמצדיקות לשנותה.
לכן, ששוקלים לערער על הכרעת דין מומלץ להיעזר בעורך דין ערעור פלילי שיעריך את סיכויי הערעור להתקבל. במסגרת זו עורך הדין נדרש לקרוא את נימוקי הכרעת הדין ואף את הפרוטוקולים מהמשפט שהתנהל.
