עיכוב הליכים

עיכוב הליכים פלילי הוא מצב שבו בית המשפט מעכב את התקדמות ההליכים המשפטיים בתיק פלילי, זאת לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. עיכוב הליכים הינה החלטה משפטית שמתקבלת במקרים שבהם קיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן של הנאשם.

ההחלטה בדבר עיכוב הליכים הינה החלטה שלוקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי שתומך בהמשך ניהול ההליך. במקרה שבו היועץ המשפטי לממשלה מתרשם שעיכוב ההליכים הינה ההחלטה המוסרית והציבורית הנכונה הוא יודיע לבית המשפט על כך וההליך ייפסק.

משמעות ההחלטה ההינה שהמשך ניהול התיק הפלילי לא מגשים אינטרס ציבורי בעל חשיבות גבוהה כך שבנסיבות מוצדק לנקוט כלפי הנאשם בעיכוב הליכים. במיטבו או שיש ליתן לו זמן נוסף לשיקול דעת.

סמכויות היועץ המשפטי לממשלה

סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הן רחבות ומתפרסות על פני מספר תחום שונים. בישראל, היועץ המשפטי לממשלה מחזיק בשני כובעים חשובים, המעניקים לו סמכויות רחבות ומגוונות.

חלק מרכזי מסמכויות היועץ המשפטי לממשלה מוקנות לו מתוקף תפקידו כראש התביעה הכללית. כחלק מתפקידו, הוא אחראי על ניהול כלל הליכים פליליים במדינה, ובין השאר, על הפיקוח וההכוונה של כל גופי התביעה בישראל, לרבות הפרקליטות והתביעה המשטרתית.

כמו כן, חלק מסמכויות היועץ המשפטי לממשלה נוגעות לחקירות פליליות של אנשי ציבורי וחברי כנסת. כך לדוגמא היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שנדרש לאשר למשטרה לקיים חקירה באזהרה לראש ממשלה. 

בנוסף, בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, הוא נושא באחריות להנחות את הממשלה והשרים בנוגע לעניינים משפטיים שקשורים בעבודת הממשלה, ומספק להם ייעוץ משפטי מקצועי והכוונה בנוגע למהלכים משפטיים.

ליועץ המשפטי לממשלה תפקיד חשוב בדמוקרטיה. שמטרתו להבטיח שהממשלה תפעל על פי החוק ותשמור על עקרונות שלטון החוק והאיזון בין הרשויות.

עיכוב הליכים פלילי

עיכוב הליכים פלילי מתרחש לעיתים נדירות וכאמור לרוב בהקשר לנסיבות יוצאות דופן של הנאשם. חשוב להדגיש בהקשר זה כי בניגוד לעניינים אחרים שבהם לבית המשפט יש שיקול דעת רחב באם לקבל בקשה של התביעה ואם לאו, אין הדבר נכון בנוגע לעיכוב הליכים פלילי.

על פי חוק סדר הדין הפלילי כאשר היועץ המשפטי לממשלה מודיע לבית המשפט על עיכוב הליכים פלילי אזי שאין לבית המשפט ברירה אלא לעכב את ההליכים. הסמכות הבלעדית בעניין זה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה ולתביעה ולבית המשפט אין שום שיקול דעת בנושא.

יש לציין כי מבחינה טכנית לשון החוק קובעת כי הודעת היועץ המשפטי לממשלה על עיכוב הליכים תתבצע באמצעות בקשה מנומקת ובכתב. כלומר, אין מדובר בהודעה שאחד מהתובעים רשאי להעבירה לבית המשפט בעל פה במהלך דיון בתיק, שכן החוק קובע במפורש כי ההודעה על כך תימסר בכתב.

בקשה לעיכוב הליכים

בקשה לעיכוב הליכים פליליים מוגשת בכתב לגורם שמנהל את התיק בבית המשפט, כלומר הגוף התובע שמנהל את התיק נגד הנאשם. בפרקטיקה, הגוף התובע (למשל הפרקליטות) מקבל את הבקשה, מוסיף לה את הערותיו ואת עמדתו, ולאחר מכן מעביר אותה למחלקת היועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת החלטה.

חשוב להדגיש בהקשר זה כי הסמכות לדחות או לקבל בקשה לעיכוב הליכים נתונה באופן בלעדי ליועץ המשפטי לממשלה והגוף שמנהל את התיק רשאי רק להביע את דעתו אולם אין לו סמכות לקבל את ההחלטה עצמה.

חשוב לציין כי בקשה לעיכוב הליכים אינה עוסקת בשיקול הראייתי הקשור בתיק, שכן השיקול הראייתי נתון לשיקול דעתו של הגוף התובע שמנהל את התיק. בקשה זו מתמקדת בשיקולים אחרים, ובעיקר בנסיבות האישיות של הנאשם.

לעיתים קרובות, מדובר על מצב רפואי חריג או נסיבות אישיות אחרות (למשל אובדן במשפחה) שמצדיקות את עיכוב ההליכים. כאשר מגישים את הבקשה, על בא כוחו של הנאשם להתייחס לפרטי הנסיבות האישיות הללו, ונהוג לגבות את הטענות במסמכים ונספחים מתאימים. לדוגמה, אם מדובר במצב רפואי, יש לצרף למסמך את המסמכים הרפואיים התומכים בטענה.

מה הסיכוי שבקשה לעיכוב הליכים תתקבל?

הסיכויים שהבקשה לעיכוב הליכים תתקבל משתנים ממקרה למקרה, ותלויים במגוון פרמטרים, לרבות סוג העבירה ומורכבותה. באופן כללי, תיקים המתאימים לעיכוב הליכים הם תיקים שבהם מדובר בעבירות ממדרג חומרה נמוך (למשל עבירת איומים).

ככל שהעבירה הנדונה חמורה יותר, כך פוחתים הסיכויים שהיועץ המשפטי לממשלה יסכים לעכב את ההליכים, שכן עיכוב הליך במשפט פלילי נחשב לכלי שנעשה בו שימוש במקרים חריגים במיוחד וחומרת העבירה מהווה שיקול מרכזי בהקשר זה.

כך לדוגמא, הסיכויים היועץ המשפטי לממשלה ייעתר לבקשה לעיכוב הליך בתיק שנוגע לעבירות מין במשפחה או עבירת מין חמורה אחרת אינם גבוהים במיוחד. ויודגש, בתיקים חמורים במיוחד ישנה חשיבות ציבורית ומשפטית לכך שבית המשפט יגזור את דינו של הנאשם ויטיל עליו עונש ראוי שהולם את חומרת מעשיו.

 

עיכוב הליכים – שאלות ותשובות נפוצות

חידוש הליכים

חידוש הוא מצב שבו היועץ המשפטי לממשלה מחליט להחיות מחדש תיק שהוא החליט לגביו על עיכוב. למעשה, מדובר על התחלה של המשפט הפלילי מאותו שלב שבו ההליך הופסק כאשר ההליכים עוכבו.

סעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי הוא הסעיף הרלוונטי שמתייחס לסיטואציה של חידוש הליכים. לשון הסעיף קובעת כי כאשר הליכים עוכבו על פי סעיף 231 לחוק רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו המועדים הקבועים בחוק.

החוק קובע בהקשר זה כי המועד הרלוונטי בעבירת פשע הינו 5 שנים מיום העיכוב והמועד הרלוונטי לגבי עבירת עוון עומד על שנה אחת בלבד מיום העיכוב. במקרה שהמועדים האמורים חלפו אין ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לחדש את ההליכים.

אם הוגשה הודעה על חידוש ההליכים שעומדת במועדים שצוינו לעיל, בית המשפט יחדשם, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיעו לפני ההפסקה.

חשוב לציין שהחוק קובע מגבלה חשובה בנוגע לחידוש הליכים. כאשר ההליכים עוכבו פעם אחת, חודשו, ואז עוכבו שנית, אין ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לחדשם בפעם השנייה.

באופן כללי, נדיר מאוד שהיועץ המשפטי לממשלה יורה על חידוש הליכים בתיק שבו כבר הופסקו ההליכים. חידוש הליכים מתבצע רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.

עוד יצוין כי מגבלות המועדים שנקבעו בחוק משקפות את החשיבות של מיצוי הליכים בזמן סביר, ומיועדות למנוע את הארכת משך הזמן שבו התיק פתוח, ובכך למנוע עינויי דין.

בנוסף, כעולה מהחוק, כאשר התיק עוכב לאחר חידושו, היועץ המשפטי לממשלה כבר לא יוכל להפעיל את סמכותו לחידוש נוסף, ובכך מוגבל מספר החידושים האפשריים בתיק.

מאמר מאת עו״ד אביב מזרחי