קרוב משפחה זקוק לייצוג משפטי במסגרת ועדת שחרורים ? מחפש עורך דין ועדת שחרורים? הגעת למקום הנכון. עורך דין פלילי אביב מזרחי מייצג נאשמים וחשודים במגוון רחב של הליכים משפטיים בתחום המשפט הפלילי ובין היתר במסגרת ועדות שחרורים שמתקיימות בבתי הסוהר השונים.
ועדת שחרורים היא ערכאה משפטית שדנה בסוגיית שחרורו של אסיר מבית הסוהר בשחרור מוקדם. ועדות השחרורים מכונות גם "ועדות שליש" הואיל וסמכות ועדת השחרורים לשחרר אסיר בטרם שריצה את עונשו חלה בנוגע לשחרור לאחר שריצה שני שליש מתקופת מאסרו. דהיינו, ככל שאסיר יזכה לקבל שחרור מוקדם אזי שזה יתפרס על שליש מתקופת מאסרו. קראו עוד בסוגיות אלו במאמר שכתבתי בנושא שחרור על תנאי.
כפי שיוסבר להלן, העובדה שאסיר זוכה לשחרור מוקדם אינה אומרת כי אסיר זה ישוחרר באופן מלא ללא כל מעקב או התחייבויות. ההפך הוא הנכון, כאשר ועדת שחרורים נאותה לשחרר אסיר היא מטילה עליו תנאים, הגבלות וכללי פיקוח שעליו לעמוד בהם על מנת שלא לחזור למאסר. דהיינו, אין מדובר בשחרור מלא ומוחלט, שכן חירותו של האסיר עדיין נתונה להגבלות כאלה ואחרות.
מאמר זה כולל מידע משפטי אודות ועדות השחרורים, אופן התנהלות ההליכים בפניהן והקריטריונים שקבועים בחוק ואמורים להנחות את ועדת השחרורים כאשר היא שוקלת להורות על שחרורו המוקדם של אסיר.
ועדת שחרורים הסמכות החוקית
סמכויותיה של ועדת שחרורים מפורטות בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001. חוק זה עוסק בסוגיית השחרור המוקדם לרבות תנאי הסף לשחרור מוקדם, סוגי ועדות השחרורים והקריטריונים שאמורים להנחות את הועדות בנוגע לאסירים שבעניינם הן דנות.
היכן מתקיימת ועדת שחרורים?
ככלל, ועדת שחרורים מתקיימת בבית הסוהר שבו האסיר מרצה את מאסרו. כמעט בכל בית סוהר במדינת ישראל יושבת ועדת שחרורים שדנה בסוגיית שחרורם המוקדם של האסירים שמרצים את מאסרם באותו בית הסוהר.
כך לדוגמא, בבתי הסוהר רימונים, כרמל, חרמון ומעשיהו מתקיימות ועדות שחרורים שדנות בעניינם של אסירים שמרצים את עונשם באותם בתי מאסר.
מיהם הצדדים בועדת שחרורים?
כאמור, ההליכים שמתנהלים בפני ועדת שחרורים הם הליכים משפטיים לכל דבר ועניין. מבחינה פורמאלית, הצד הראשון להליך הינו האסיר שמכונה בהליך זה "המבקש" הואיל והוא זה שעותר בפני הועדה לשחררו בשחרור מוקדם.
מן הצד השני ניצבת המדינה שמיוצגת על ידי פרקליטים פליליים מפרקליטות המחוז הרלוונטית. הפרקליטות שתטפל בתיק תלויה במחוז שבו מתקיימת הועדה. כך לדוגמא, כאשר מדובר בועדת שחרורים שמתקיימת באחד מבתי הסוהר במחוז חיפה אזי שהפרקליטות הפלילית של מחוז חיפה תייצג את המדינה בפני ועדת השחרורים.
ועדת שחרורים רגילה
כפי שיצוין להלן, ישנם מספר ועדות שמנהלות הליכים משפטיים שונים. השוני בין הועדות השונות נוגע למאפייניו של האסיר ובעיקר למשך המאסר שהוטל עליו.
ועדת שחרורים רגילה הינה ועדה שדנה באפשרות לשחרור מוקדם אסירים שתקופת המאסר שהוטלה עליהם במסגרת גזר דינם עולה על שנה. ככל שמדובר באסיר שהוטלה עליו תקופה מאסר שפחותה מתקופה זו, אזי שעניינו צפוי להיות נדון בועדת שחרורים למאסרים קצרים.
מלבד תקופת המאסר, התנאי המהותי שהאסיר נדרש לעמוד בו על מנת שעניינו יידון על ידי הועדה הינו כי הוא כבר ריצה לפחות שני שליש מתקופת מאסרו.
חשוב לציין כי בפועל, ההליך בפני ועדת שחרורים נפתח תקופה מסוימת בטרם שהאסיר ריצה שני שליש מתקופת מאסרו וזאת על מנת לאפשר את סיום ההליכים בסמוך למועד ריצוי שני השליש. מבחינה מהותית, השחרור המוקדם שהועדה רשאית להורות עליו חל רק לאחר שהאסיר סיים לרצות שני שליש מתקופת מאסרו.
ועדת שחרורים לקטינים
תחילה ראוי לציין כי תיק פלילי בעניינו של קטין שמסתיים בהטלה של מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח הינו מחזה נדיר באופן יחסי. למעט תיקים שעוסקים בעבירות פליליות חמורות במיוחד, בתי המשפט לנוער שדנים בתיקים פליליים של קטינים משתדלים להימנע מהטלת מאסר בפועל על קטין. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על ייצוג קטינים בהליכים פליליים.
יחד עם זאת, יש לציין כי סוגיית העונש שיוטל על קטין תלויה בין היתר בגילו של הקטין, בעבירות שבהן הורשע ובהליכים הטיפוליים שננקטו בעניינו ובמידת שיתוף הפעולה של הקטין עם ההליכים הטיפוליים.
ככלל, ככל שמדובר בקטין מבוגר יותר ושהורשע בעבירות חמורות יותר כך גוברים הסיכויים שבתום ההליך בית המשפט יטיל עליו עונש חמור יותר לרבות האפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל.
ובהקשר לנושא המאמר, ועדת שחרורים רגילה רשאית לדון בעניינם של קטינים שעונש המאסר שהוטל עליהם גבוה מחצי שנה וזאת כל עוד בסיום ריצוי שני שליש מתקופת מאסרם הם עדיין קטינים.
ועדת שחרורים בעניין עבירות מין ואלימות במשפחה
לצד אסירים בגירים שעונש המאסר שנגזר עליהם עולה על שנה ואסירים קטינים, ועדת שחרורים רגילה דנה גם בעניינם של אסירים שעונש המאסר שהוטל עליהם עולה על חצי שנה וביצעו עבירות של אלימות במשפחה או עבירת מין בתוך המשפחה. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי אודות עבירות אלימות במשפחה.
בנוסף, ועדה זו דנה בעניינם של אסירים שלוקים בנפשם או ביצעו עבירת מין כל עוד תקופת המאסר שהוטלה עליהם עולה על חצי שנה. החשיבות לביצוע ההבחנות האמורות בין העבירות השונות נעוצה בעובדה שאסירים שתקופת מאסרם אינה עולה על שנה ולא ביצעו את אחת מהעבירות שצוינה לעיל, ינהלו את עניינם בפני הועדה למאסרים קצרים.
מיהם הגורמים בועדת השחרורים?
בראש ועדת השחרורים הרגילה יושב שופט בדימוס שמכהן כראש הועדה. שופט זה ממונה על ידי שר המשפטים כאשר המינוי מאושר על ידי נשיא בית המשפט העליון.
לצד השופט בדימוס, בועדת השחרורים מכהנים בעלי מקצוע ותיקים (לפחות 5 שנות ניסיון) בתחום הפסיכולוגיה, פסיכיאטריה, קרימינולוגיה או עבודה סוציאלית. חברי ועדת השחרורים מקבלים את המינוי לתקופה של שנתיים. תקופת המינוי יכולה להיות מוארכת לתקופות נוספות של שנתיים לכל תקופה.
לצדו של השופט מכהנים בועדה שני בעלי מקצוע שלכל אחד מהם חמש שנות ניסיון לפחות בתחומי הקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך. חברי ועדת השחרורים מתמנים לתקופה של שנתיים שניתנות להארכה לתקופות נוספות שאורכן שנתיים כל אחת.
עיקרון היסוד בעניין שחרור מוקדם
חוק שחרור על תנאי מורה כי השיקול המרכזי בסוגיית שחרורו המוקדם של אסיר הינו האם מדובר באסיר שמסוכן לציבור והאם מדובר באסיר שראוי לשחרור מוקדם. עיקרון היסוד שקבוע בחוק שקבוע בחוק קובע כי בכל מקרה ועדת שחרורים לא תשחרר אסיר ששחרורו מהווה סכנה לציבור.
סעיף 9 לחוק קובע כי בעניינים אלו הועדה נדרשת לשקול את הסיכון שנשקף מהאסיר לשלומו של קורבן העבירה, שלום הציבור וביטחון המדינה.
לצד קריטריונים אלו, הועדה נדרשת לשקול את סיכויו של האסיר להשתקם. מטבע הדברים, סוגיית השיקום וסיכויי השיקום הינם השיקולים המרכזיים בהליכים אלו הואיל והתקווה שהאסיר שזוכה לשחרור מוקדם יחזור לדרך הישר מהווה את ההצדקה העיקרית (ואולי הבלעדית) לשחרורו בטרם שריצה את מלוא מאסרו.
כפי שניתן להבין, השיקולים שפורטו לעיל מוגדרים במושגי שסתום כללים. אולם, חוק שחרור על תנאי מגדיר נתונים מפורטים וברורים יותר שמטרתם לסייע לועדת שחרורים לשקול את הקריטריונים האמורים.
קריטריונים מנחים בעניין שחרור מוקדם
כאמור, סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי קובע מספר קריטריונים שאמורים לסייע ולהנחות את הועדה בנוגע להחלטה באשר לשחרור מוקדם של אסיר פלוני.
הקריטריון הראשון שאמור להיבחן על ידי הועדה נוגע לסוג העבירה בגינה האסיר נשפט וחומרתה. ככלל, ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר ושעונש המאסר שהוטל בגינה הינו גבוה יותר כך אמורה ועדה לשקול את שחרורו בכובד ראש. מנגד, כאשר מדובר בעבירות קלות ובעונשי מאסר קצרים יותר הועדה עשויה להקל יותר בעניין שחרורו המוקדם של האסיר.
נתונן נוסף שועדת שחרורים נדרשת לשקול נוגע לשאלה האם כנגד אותו אסיר תלויים ועומדים כתבי אישום נוספים שכרגע נדונים בבית המשפט. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי בנושא כתב אישום.
מטבע הדברים, ככל שמדובר באסיר שכרגע מתנהלים נגדו הליכים משפטיים נוספים, סיכויו להשתחרר בשחרור מוקדם פוחתים באופן משמעותי, שכן קיימת אפשרות שגם בהליכים אלו יוטל עליו מאסר בפועל.
במקרה מסוג זה, החלטת שחרור של ועדת השחרורים תהיה נטולת תוקף. לכן מדובר בנתון שהועדה תשקול בכובד ראש ובמסגרת זו תתחשב בסוג העבירה ובאפשרות שתיק זה יסתיים במאסר בפועל נוסף שיוטל על האסיר.
הרשעות קודמות של האסיר
סעיף 9 לחוק מורה כי הועדה תתחשב גם בהרשעותיו הקודמות של האסיר ובמספרן. חשוב להדגיש כי מדובר בשיקול משמעותי. ככל שמדובר באסיר שהינו "שחקן חוזר" בהליכים פליליים ועבירות פליליות כך פוחתים הסיכויים שועדת שחרורים תורה על שחרורו המוקדם.
במסגרת בחינת ההרשעות הקודמות הועדה נדרשת להתייחס לסוג העבירות שבהן הורשע בעבר האסיר וגם בתכיפותן ונסיבות ביצוען. לצד זאת הועדה נדרשת להתחשב גם בתקופות המאסר השונות ובעונשים שהוטלו בעבר על האסיר.
הליכים קודמים בעניינו של האסיר
שיקול נוסף שהועדה נדרשת לבחון בעניינו של שחרור מוקדם של אסיר נוגע להליכים קודמים שהתנהלו בעניינו של האסיר בועדות השחרורים. במילים אחרות, הועדה בוחנת האם מדובר באסיר שבעבר זכה לשחרור מוקדם ובעיקר האם מדובר באסיר שניצל את ההזדמנות שניתנה לו בעבר או האם לחלופין מדובר באסיר שזכה לשחרור מוקדם וחזר לפשע ולכותלי בית הסוהר.
מטבע הדברים, ככל שמדובר באסיר שבעבר ניתנו לו הזדמנויות לחזור למוטב והוא לא השכיל לנצלן אזי שמדובר בנתון שיישקל לחובתו על ידי ועדת שחרורים.
ועדת שחרורים – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי ועדת שחרורים לפי החוק בישראל?
מדובר בערכאה משפטית מיוחדת הדנה בבקשות של אסירים להשתחרר בשחרור מוקדם לפני שסיימו לרצות את מלוא עונשם.
2. מדוע מכנים את ההליך גם "ועדת שליש"?
הכינוי נובע מכך שהשחרור המוקדם מתאפשר בדרך כלל לאחר שהאסיר ריצה שני שלישים מתקופת מאסרו.
3. איזה חוק מסדיר את סמכויות הוועדה?
הסמכויות קבועות בחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001.
4. היכן מתקיימים הדיונים?
בדרך כלל ההליכים מתקיימים בתוך בית הסוהר שבו האסיר מרצה את עונשו.
5. מי הם הצדדים בהליך?
האסיר עצמו נחשב למבקש השחרור, ומנגד המדינה מיוצגת על ידי פרקליטות המחוז הרלוונטית.
6. מי יושב בהרכב הוועדה?
בראש ההרכב עומד שופט בדימוס ולצדו אנשי מקצוע מתחומי הקרימינולוגיה, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, העבודה הסוציאלית או החינוך.
7. האם כל אסיר זכאי לשחרור מוקדם?
לא. השחרור אינו אוטומטי, והוועדה בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.
8. מהו השיקול המרכזי בהחלטה על שחרור מוקדם?
השאלה המרכזית היא האם האסיר מסוכן לציבור והאם ניתן להעריך שישתלב מחדש בחברה ללא סיכון נוסף.
9. כיצד נבחנים סיכויי השיקום של האסיר?
הוועדה בוחנת השתתפות בהליכים טיפוליים, התנהגות בכלא, חוות דעת מקצועיות ותוכניות שיקום עתידיות.
10. האם סוג העבירה משפיע על סיכויי השחרור?
כן. ככל שמדובר בעבירות חמורות יותר, ובעיקר עבירות אלימות, מין או עבירות חוזרות, כך הוועדה נוטה לבחון את הבקשה בזהירות רבה יותר.
11. האם עבר פלילי משפיע על ההחלטה?
בהחלט. הרשעות קודמות, ריבוי עבירות או חזרה לפשיעה לאחר שחרורים קודמים עשויים לפעול לחובת האסיר.
12. האם ניתן לשחרר אסיר שיש נגדו כתבי אישום נוספים?
בדרך כלל הדבר מקטין משמעותית את סיכויי השחרור, משום שקיימת אפשרות שיוטל עליו מאסר נוסף בעתיד.
13. מהי ועדת שחרורים למאסרים קצרים?
זו ועדה המטפלת באסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר קצרות יחסית, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.
14. כיצד מטופלים קטינים במסגרת ההליך?
כאשר מדובר בקטינים המרצים מאסר, החוק מעניק התייחסות מיוחדת לגילם, להליכי השיקום ולנסיבות האישיות שלהם.
15. האם קיימת התייחסות מיוחדת לעבירות מין ואלימות במשפחה?
כן. בעבירות מסוג זה הוועדה בוחנת בקפידה את המסוכנות ואת עמדות גורמי הטיפול והפיקוח.
16. האם השחרור המוקדם הוא חופש מלא ללא תנאים?
לא. אסיר שמשתחרר מוקדם כפוף לתנאים, מגבלות ופיקוח שעליהם עליו להקפיד לאורך תקופת התנאי.
17. מה קורה אם האסיר מפר את תנאי השחרור?
הפרת התנאים עלולה להוביל לביטול השחרור ולהחזרת האסיר לריצוי יתרת עונשו בכלא.
18. האם ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה?
כן. במקרים מסוימים ניתן לעתור לבית המשפט נגד החלטת הוועדה אם קיימת טענה לפגם בהחלטה.
19. כיצד עורך דין יכול לסייע בהליך?
עורך הדין מכין את הבקשה, מציג תוכניות שיקום, מתמודד עם טענות המדינה ומייצג את האסיר בדיונים בפני הוועדה.
20. למה חשוב לקבל ייצוג משפטי מקצועי בהליך כזה?
שחרור מוקדם הוא הליך מורכב בעל השלכות משמעותיות על חירותו של האסיר, וייצוג מקצועי יכול לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.
עורך דין ועדת שחרורים
בשנים האחרונות אחוז האסירים שזוכים לשחרור מוקדם במסגרת שחרור על תנאי ירד בהדרגה. כיום, לשכנע ועדת שחרורים לשחרר אסיר בשחרור מוקדם איננה משימה קלה. מדובר בהליך שדורש הבנה משפטית וניסיון קודם בהליכים דומים. לכן, מומלץ תמיד כי אסיר שעניינו עתיד להיות נדון על ידי הועדה ידאג לייצוג משפטי איכותי על ידי עורך דין ועדת שחרורים.
