התנהגות פסולה במקום ציבורי הינה עבירה פלילית ממדרג חומרה נמוך למדי. עבירה זו כוללת בתוכה מספר חלופות שונות שכל אחת מהן מגלמת התנהגות שונה שמגלמת את העבירה. יודגש כי העבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי הינה עבירה שבשנים האחרונות רשויות האכיפה ממעטות להגיש בגינה כתבי אישום כעבירה יחידה.
לרוב, מדובר בעבירה שהתביעה עשויה לייחס לחשוד במסגרת של הסדר מותנה שנסגר מחוץ לבית המשפט כתחליף להגשת כתב אישום. חשוב לציין בהקשר זה כי העבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי הינה עבירה מסוג עוון (עבירה ממדרג נמוך) ועל כן מדובר בעבירה שראוי וניתן לסגור תיק בעניינה בהסדר מותנה.
הבעיה מתעוררת כאשר מדובר בחשוד שהתביעה אינה רשאית לסגור תיק חקירה בעניינו במסגרת הסדר מותנה. כך למשל, כאשר מדובר בחשוד שהורשע בעבירה פלילית אחרת או כבר הגיע להסדר מותנה בתיק אחר ב-5 השנים שקדמו לעבירה אזי שהתביעה אינה רשאית להציע לו הסדר מותנה.
במקרים אלו, התביעה עשויה לסגור את התיק ללא העמדה לדין בעילה של חוסר עניין לציבור או לחלופין בכל זאת לבחור להגיש נגד החשוד כתב אישום. כאמור, כאשר עבירה זו עומדת לבד, היא נחשבת לעבירה ממדרג נמוך כך שגם הרשעה בה אינה צפויה להוביל לגזר דין שכולל מאסר בפועל.
הגדרה של מקום ציבורי
הגדרה של מקום ציבורי הינה מהותית בהקשר לעבירה זו, שכן על פי לשון החוק, המעשים האמורים ייחשבו לעבירות רק כאשר הם מבוצעים במקום ציבורי. לכן, התנאי המקדמי לעבירה זו הינה שמקום ביצוע העבירה אכן תואם להגדרה של מקום ציבורי.
סעיף 34כד לחוק העונשין הוא סעיף ההגדרות של החוק. במסגרת סעיף זה נכללות הגדרות למספר ביטויים וביניהם כלולה גם ההגדרה של מקום ציבורי.
על פי החוק מקום ציבורי הינו דרך, בניין, מקום או אמצעי תחבורה שיש לציבור זכות או רשות של גישה אליהם בלי תנאי או בתנאי של תשלום. החוק מוסיף כי בגדר מקום ציבורי נכלל גם כל בניין או מקום המשמש להתקהלות ציבורית או דתית.
כאמור, בהקשר לעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי התביעה לא תעמיד לדין אדם שביצע את המעשים שנכללים בעבירה כאשר הם בוצעו במרחב הפרטי. מדובר בעבירה ספציפית שנועדה למנוע התנהגויות פסולות במרחב הציבורי ולא הפרטי.
התפרעות במקום ציבורי
התפרעות במקום ציבורי הינו ביטוי עממי שעשוי לכלול בתוכו מספר חלופות שקשורות לעבירה זו. כפי שצוין בפתח המאמר, לעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי מספר חלופות שונות שכל אחת מהן מגשימה את העבירה ועלולה להוביל להעמדה לדין.
כפי שיובהר להלן, התפרעות במקום ציבורי הינה החלופה הראשונה והמובהקת ביותר של העבירה כאשר החוק מתייחס גם להתנהגות "מגונה" במקום ציבורי ככזו שמגלמת את העבירה. חשוב להדגיש בהקשר זה כי עבירה הינה עבירה שונה מהעבירה של מעשה מגונה בפומבי ואין זהות בין העבירות.
התנהגות פרועה במקום ציבורי
התנהגות פרועה במקום ציבורי בראי חוק העונשין הינה כל התנהגות שהיא פרועה או מגונה ומתבצעת במקום ציבורי. כאמור, מדובר בחלופה הראשונה של העבירה שעניינה התנהגות פסולה במקום ציבורי.
כפי שניתן לראות בלשון החוק, ההגדרה של החלופה האמורה הינה כללית למדי מה שמאפשר לתביעה להכניס בגדר הסעיף מספר רב של מעשים אפשריים. לרוב, התביעה תייחס לנאשם את החלופה של התנהגות פרועה במקום ציבורי כאשר המעשה שנעשה אינו מגלם עבירה פלילית אחרת וספציפית יותר.
כך לדוגמא, כאשר אדם מכה רכוש ושובר אותו אזי שהעבירה הרלוונטית שהתביעה עלולה לייחס לו הינה העבירה של היזק בזדון לרכוש. לעומת זאת, במקרה שהאדם התנהג באופן אלים כלפי רכוש, אולם הדבר לא הסתיים בנזק או פגם שנגרם לרכוש אזי שהתביעה עלולה לייחס לנאשם התנהגות פרועה במקום ציבורי.
מעשים נוספים שעלולים להוביל להעמדה לדין בעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי הינם הקמת מהומה תוך כדי שימוש בניבולי פה וצעקות. עבירה זו תהיה רלוונטית כאשר מבצע העבירה לא צירף איומים לניבולי הפה. במקרה מסוג זה סביר להניח שהתביעה תייחס לו את העבירה של איומים על אף שבכל מקרה היא רשאית לייחס לו את שתי העבירות במגביל.
הפרת הסדר הציבורי
הפרת הסדר הציבורי הינה חלופה נוספת של העבירה. לשון החוק מתייחס לאדם שמתנהג במקום ציבורי באופן שעלול להוביל להפרת השלום. כמו בחלופה של התנהגות פרועה, גם כאן מדובר על סעיף חוק עמום למדי שכפוף לפרשנות רחבה של התביעה המשטרתית ובתי המשפט.
המשמעות המעשית הינה שבפועל מעשים רבים עלולים להיחשב ככאלה שכרוכים בהפרת הסדר הציבורי ומגלמים את העבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי. לרוב, מדובר על אדם שמגיע למקום מסוים ובאופן מכוון מסית את הנוכחים במקום לכדי ריב או מהומה.
שימוש מופרז באלכוהול או בסמים נמצא לא פעם בבסיס אירועים מסוג אלו. כאמור, בימים אלו מעשים המקרים שבהם התביעה מגישה כתב אישום בגין עבירה זו כאשר היא עומדת לבדה ללא עבירות אחרות.
עבירת שוטטות
עבירת שוטטות הינה חלופה נוספת של עבירה זו. חוק העונשין מתייחס לעבירת שוטטות בהקשר לאדם שמשוטט (כלומר מסתובב) בחצרים, בקרבתם, בכביש או במקום ציבורי אחר בנסיבות שיש בהן להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.
כפי שניתן להבין, מדובר בעבירה שרלוונטית בעיקר לדרי רחוב והייתה נפוצה יותר בשנים עברו. כיום, התביעה המשטרתית לא תמהר להגיש נגד אזרח כתב אישום ולהעמידו למשפט פלילי אך ורק בשל כך ששוטט ללא מעשה ברחוב.
בניגוד לעבירות האחרות של התנהגות פסולה במקום ציבורי בהקשר בעבירת השוטטות דווקא הניסוח העמום של המחוקק מקשה על הוכחת העבירה ומוביל לכך שמעט מאוד כתבי אישום מוגשים בגין עבירה זו.
יודגש בהקשר זה כי המונח "בנסיבות שיש בהן להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה" הינו מונח עמום במיוחד שכמעט ומסכל לחלוטין אפשרות להרשעה מעבר לספק סביר. שברוב המקרים די בכך שהנאשם יספק הסבר כלשהו, ולו הקלוש ביותר להימצאותו במקום על מנת שבית המשפט יזכה אותו או ימליץ לתביעה לחזור בה מכתב האישום.
התנהגות פסולה במקום ציבורי – שאלות ותשובות נפוצות
1. מהי עבירת התנהגות פסולה במקום ציבורי?
מדובר בעבירה פלילית שמופיעה בחוק העונשין ומתייחסת להתנהגות פרועה, מגונה או כזו שעלולה להפר את הסדר והשלום במרחב הציבורי.
2. האם מדובר בעבירה חמורה מבחינה פלילית?
ברוב המקרים מדובר בעבירה בדרגת חומרה נמוכה יחסית מסוג עוון, ולכן הענישה בגינה בדרך כלל מתונה יותר בהשוואה לעבירות פליליות חמורות.
3. מה נחשב מקום ציבורי לפי החוק?
מקום ציבורי הוא כל מקום שלציבור יש גישה אליו, כמו רחובות, כבישים, פארקים, קניונים, תחבורה ציבורית, מוסדות ציבור ומקומות התקהלויות.
4. האם מעשה שבוצע בבית פרטי יכול להיחשב לעבירה זו?
בדרך כלל לא. העבירה נוגעת להתנהגות שמתרחשת במרחב ציבורי ולא בתוך מסגרת פרטית וסגורה.
5. אילו סוגי התנהגויות עלולות להוביל לחקירה?
הקמת מהומה, צעקות, שימוש בשפה בוטה, התנהגות אלימה שאינה מגיעה לכדי תקיפה או יצירת הפרעה ממשית לציבור עשויים להיחשב להתנהגות אסורה.
6. האם קללות וצעקות ברחוב יכולות להוביל לכתב אישום?
במקרים מסוימים כן, במיוחד כאשר ההתנהגות יוצרת הפרעה משמעותית לסדר הציבורי או מעוררת מהומה במקום.
7. מה ההבדל בין עבירה זו לבין עבירת איומים?
עבירת איומים דורשת איום מפורש בפגיעה באדם אחר, בעוד שעבירה של הפרת הסדר הציבורי יכולה להתקיים גם ללא איום ישיר.
8. האם עבירת שוטטות עדיין נאכפת בישראל?
כיום מדובר בעבירה שנאכפת לעיתים רחוקות יחסית, ובדרך כלל הרשויות אינן ממהרות להגיש כתבי אישום רק בשל שוטטות ללא נסיבות נוספות.
9. מהי המשמעות של שוטטות למטרה פסולה?
החוק מתייחס למצב שבו אדם מסתובב במקום ציבורי בנסיבות שמעוררות חשד כי הוא נמצא שם לצורך ביצוע מעשה אסור או פסול.
10. האם ניתן להיעצר בעקבות הקמת מהומה במקום ציבורי?
כן. כאשר המשטרה סבורה שההתנהגות מסכנת את שלום הציבור או עלולה להסלים, היא רשאית לעכב או לעצור את המעורבים.
11. כיצד שימוש באלכוהול או סמים משפיע על אירועים כאלה?
במקרים רבים אירועים שכוללים הפרות סדר קשורים לשימוש מופרז באלכוהול או חומרים אחרים, דבר שעלול להוביל להתנהגות בלתי נשלטת.
12. האם כל הפרעה במקום ציבורי מובילה לכתב אישום?
לא. במקרים רבים המשטרה מסתפקת באזהרה, הרחקה מהמקום או סגירת התיק ללא העמדה לדין.
13. מהו הסדר מותנה בעבירות קלות?
זהו הליך שמאפשר לסגור תיק פלילי מחוץ לבית המשפט בתנאים מסוימים, ללא הרשעה וללא ניהול משפט מלא.
14. מי אינו זכאי בדרך כלל להסדר מותנה?
אדם בעל הרשעות קודמות או מי שכבר קיבל הסדר מותנה בשנים האחרונות עשוי שלא לעמוד בתנאים לקבלת הסדר נוסף.
15. האם ניתן לסגור תיק גם ללא כתב אישום?
כן. במקרים מסוימים התביעה עשויה לסגור את התיק בעילה של חוסר עניין לציבור או מחסור בראיות.
16. מהו העונש המרבי הקבוע בחוק?
העונש המרבי על עבירה זו עומד על שישה חודשי מאסר, אך בפועל עונשי מאסר בפועל נדירים יחסית במקרים קלים.
17. האם הרשעה בעבירה כזו יוצרת רישום פלילי?
כן. הרשעה פלילית עלולה ליצור רישום פלילי ולהשפיע בעתיד על תחומי תעסוקה ורישוי מסוימים.
18. האם ניתן לסיים תיק ללא הרשעה?
במקרים מתאימים, במיוחד כאשר מדובר באדם ללא עבר פלילי ובעבירה ראשונה, ניתן לעיתים להגיע לסיום ההליך ללא הרשעה.
19. מה החשיבות של ייצוג משפטי בעבירות מסוג זה?
גם בעבירות קלות יחסית קיימת חשיבות לייעוץ משפטי, במיוחד כאשר קיימת אפשרות לרישום פלילי או להגשת כתב אישום.
20. כיצד עורך דין יכול לסייע בתיקים של הפרת הסדר הציבורי?
עורך דין פלילי יכול לבחון את חומר הראיות, לנהל משא ומתן מול התביעה, לפעול לסגירת התיק או להגיע להסדר שמצמצם את הפגיעה בעתידו של החשוד.
מה העונש על התנהגות פסולה במקום ציבורי
כאמור, התנהגות פסולה במקום ציבורי הינה עבירה מסוג עוון וממדרג חומרה נמוך בהשוואה לעבירות פליליות אחרות. העונש המקסימלי שקבוע בחוק לצד העבירה עומד על ששה חודשי מאסר.
המשמעות המעשית הינה שברוב המקרים שאדם יורשע בעבירה זו כעבירה עיקרית הוא צפוי לעונש קל שאינו כולל רכיב של מאסר בפועל. תיקים מסוג זה לרוב מסתיימים בהטלה של מאסר מותנה ובנסיבות מסוימות אף עשויים להסתיים ללא הרשעה או בחזרה מכתב אישום ללא ענישה.
