אלימות בספורט הינה תופעה מדאיגה, אשר פוגעת בערכים היסודיים והחינוכיים של הספורט כגון סובלנות, כבוד הדדי, תחרות הוגנת ושוויון.
אלימות בספורט אשר מתבטאת בקללות, התלהמות, התפרעויות פיזיות, יידוי חפצים, קריאות גזעניות ואף פגיעה ממשית בגוף וברכוש, הפכו למראה שכיח ביציעים ובסביבתם.
התופעה של אלימות בספורט מסכנת את שלום הציבור, מערערת את תחושת הביטחון של משתתפי האירועים ופוגעת בחוויית הצפייה ובתדמית הציבורית של הספורט הישראלי.
בשל חומרת הבעיה והשלכותיה, נחקק בשנת 2008 חוק ייחודי שנועד להתמודד עם התופעה. מדובר על חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008. כפי שיפורט להלן, מדובר בחוק ייעודי שנועד להסדיר את ההתנהלות באירועי ספורט ככלל ומתייחס באופן ממוקד לתופעה של אלימות בספורט.
חוק איסור אלימות בספורט
חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, הוא חוק ייחודי שנועד לטפל ישירות בתופעת האלימות באירועי ספורט. מטרת החוק הינה לייצר מסגרת משפטית שתאפשר למנוע, לאכוף ולהעניש התנהגות אלימה או מסוכנת בזמן אירועי ספורט ובסביבתם.
חוק איסור אלימות בספורט כולל בתוכו איסורים פליליים ייחודיים, כגון הכנסת חפץ אסור, התבטאות גזענית, תקיפה באירוע ספורט ויידוי חפצים, ומאפשר הטלת עונשי מאסר והרחבות מהאצטדיון.
בנוסף, חוק איסור אלימות בספורט מסמיך שני גורמים עיקריים שהינם קצין משטרה ובית המשפט, להרחיק מהאצטדיונים אנשים אשר התנהגותם מעוררת חשש לביטחון הציבור.
עבירות אלימות בספורט
עבירות אלימות בספורט מוגדרות במספר סעיפים במסגרת החוק. כפי שיפורט להלן, החוק מונה מספר עבירות אשר נחשבות לעבירות ייחודיות לאירועי ספורט.
מדובר בעבירות שתכליתן ליצור סביבה בטוחה, חופשית מאלימות ואיבה, לכל באי האירוע. בין העבירות המנויות ניתן למצוא:
- איסור הכנסת חפץ אסור (כמפורט בסעיף 14 לחוק איסור אלימות בספורט).
- איסור התבטאות גזענית (כמפורט בסעיף 15 לחוק איסור אלימות בספורט).
- תקיפה באירוע ספורט (כמפורט בסעיף 16 לחוק איסור אלימות בספורט).
- איסור יידוי חפץ אסור (כמפורט בסעיף 16ב לחוק איסור אלימות בספורט).
עבירות אלו נושאות עונשי מאסר או קנס בהתאם לסוג העבירה, וזאת גם כאשר לא נגרם בפועל נזק פיזי. בכך מבטא המחוקק את עמדתו הנחרצת בדבר חשיבות שמירת הסדר הציבורי במגרשי הספורט.
איסור הכנסת חפץ אסור לאירוע ספורט
סעיף 14 לחוק קובע כי הכנסת חפץ אסור לאירוע ספורט מהווה עבירה פלילית, וזאת גם אם באותו חפץ לא נעשה בפועל שימוש מזיק. הסעיף מונה שורה של חפצים אשר הכנסתם למגרש תיחשב לעבירה, בהם:
- נשק חם או קר, לרבות אקדחים, סכינים ואולרים.
- חומרי נפץ, גזים, חומרים דליקים או רעילים.
- אמצעים פיצוציים – כגון חזיזים, נפצים וכדורי עשן.
- מכלים להתזה, חפצים חדים או מסוכנים, חיות.
- כל חפץ שיש בו כדי לסכן את שלום הציבור – בהתאם לשיקול דעת קצין משטרה או מארגן האירוע.
העבירה נועדה למנוע אפשרות ממשית לפגיעה בגוף או ברכוש במהלך אירועי ספורט, ומתן מענה פרואקטיבי להתפרעויות צפויות.
העונש המקסימלי בגין הכנסת חפץ אסור שנחשב לחמור (נשק, חומר נפץ, וחומר מסוכן) עומד על 5 שנות מאסר. כפי שציינתי במאמר שכתבתי על תיקון 113 לחוק העונשין מדובר בעונשים מקסימליים בלבד שאינם מחייבים את בית המשפט להטיל אותם בכל תיק ותיק.
איסור התבטאות גזענית בספורט
איסור התבטאות גזענית בספורט הינה עבירה שקבועה בסעיף 15 לחוק. סעיף זה קובע כי אדם אשר נוקט התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר. החוק מגדיר "התבטאות גזענית" באופן רחב, וכולל כל אחת מהביטויים הבאים:
"קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה – והכל בשל נטייה מינית, צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי־אתני."
הסעיף נועד להתמודד עם תופעה רווחת במיוחד ביציעים של קריאות גזעניות או מסיתות על רקע גזעי. בדומה לעבירת האיומים, בעבירה זו בתי המשפט נדרשים לאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד ולביטחון, כאשר מדובר בסביבה נפיצה בעלת פוטנציאל להסלמה מהירה.
תקיפה באירוע ספורט
תקיפה באירוע ספורט הינה עבירה שמוגדרת בסעיף 16 לחוק. סעיף זה קובע קובע כי "התוקף אדם במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, דינו – מאסר שלוש שנים".
חשוב לציין כי עבירה זו הינה עבירה זהה לעבירת התקיפה שקבועה בחוק העונשין. יתרה מכך, החוק למניעת אלימות בספורט אף מפנה לסעיף 378 לחוק העונשין, שזו לשונו:
תקיפה מהי – סעיף 378 לחוק העונשין:
"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות."
כלומר, על פי החוק למניעת אלימות בספורט, גם מגע פיזי קל, כמו דחיפה, נגיעה, הפלה או התזה של חומר – עשויים להיחשב כתקיפה. כאשר התקיפה מתבצעת במהלך אירוע ספורט, החוק רואה בה עבירה מחמירה. העונש המרבי עומד על 3 שנות מאסר, גם אם לא נגרם נזק חמור בפועל.
איסור יידוי חפץ
סעיף 16ב לחוק קובע איסור עצמאי על יידוי חפץ אסור במהלך אירוע ספורט. מדובר בעבירה חמורה שנועדה להתמודד עם תופעה מסוכנת – יידוי בקבוקים, אבנים, כוסות, לפידים או כל חפץ אחר מהיציע לעבר המגרש או הקהל.
העבירה מתקיימת גם אם החפץ לא פגע באיש, שכן עצם היידוי יוצר סכנה מוחשית. חפץ ייחשב כ"אסור" אם הוא עונה על אחת מההגדרות שבסעיף 14 לחוק. העונש בגין העבירה עשוי לכלול מאסר בפועל, והעבירה נחשבת לעבירה של כוונה מסוכנת.
הרחקה מאירועי ספורט
החוק מסדיר שני מסלולים להרחקת אדם מאירועי ספורט: האחד מנהלי שהסמכות הרלוונטית נתונה בידיו של קצין משטרה. המסלול השני הינו המסלול המשפטי שנתון להחלטה של בית המשפט.
בהתאם לסעיף 13 לחוק, לקצין משטרה סמכות להוציא צו הרחקה מנהלי מאירועי ספורט, לתקופה של עד 60 ימים כאשר יש בידו יסוד סביר לחשש שאותו אדם עלול להפר את הסדר הציבורי או לסכן את שלום הציבור.
ההרחקה נעשית ללא צורך בהרשעה או הליך פלילי, ומתבצעת במהירות.
יחד עם זאת, לפי סעיף 16(ד), לאדם שהורחק בהחלטת קצין מוקנית זכות ערעור לבית המשפט, אשר מוסמך לקצר את ההרחקה או לבטלה לחלוטין בהתאם לשיקול דעתו של השופט.
סעיפים 17 ו־18 מעניקים לבית המשפט סמכות להרחיק אדם מאירועי ספורט לתקופה מקסימלית של שלוש שנים, גם אם לא הורשע בשום עבירה. על פי החוק די בכך שהשתתף בעבירה לפי החוק או שקיים חשש סביר שיבצע עבירה בעתיד.
יתרה מכך, על פי סעיף 19 לחוק אם אותו אדם הורשע בעבירה שקשורה באלימות בספורט, בית המשפט רשאי להטיל עליו הרחקה מאירוע ספורט לתקופה מקסימלית של 5 שנים. חשוב לציין בהקשר זה כי החוק מאפשר את ההרחקה גם מדובר בתיק שלא הסתיים בהרשעה. למשל, כאשר הוחלט על סיום התיק בדרך של אי הרשעה תוך קביעה שהעבירה בוצעה.
עורך דין הרחקה מספורט
הליך הרחקה מאירועי ספורט, בין אם בידי המשטרה ובין אם על ידי בית המשפט, עלול להסתיים בהרחקה מהמגרשים ובפגיעה קשה באוהד. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר באוהד מסור, מלווה קבוע של קבוצת ספורט או בעל מנוי.
ייצוג משפטי מקצועי עשוי לעשות את ההבדל בין הרחקה ממושכת של שנים לבין הרחקה קצרה או אפילו סיום ההליך ללא הרחקה וללא הגבלה בהגעה לאירועי ספורט.
עורך דין מנוסה בתחום ידע לטעון לזכויותיו של המורחק ולטעון לעקרון המידתיות. מומלץ לכל אוהד שננקטו נגדו הליכים לפי חוק למניעת האלימות בספורט להתייעץ עם עורך דין פלילי ואף להיות מיוצג במהלך ההליך.
