סחיטה בכוח

סחיטה בכוח הינה עבירה פלילית שנחשבת נחשבת לעבירה חמורה למדי. נאשם שמורשע בעבירה זו צפוי לעונש כבד ומרתיע שיוטל עליו על ידי בית המשפט. משמעות העבירה של סחיטה בכוח הינה הפעלת כוח פיזי או במטרה להוציא נכס או טובת הנאה מהנפגע בניגוד לרצונו.

בסחיטה בכוח המימד של האלימות הפיזית או על הנפגע נחשבת לכזו אשר מסבה פגיעה חמורה בזכויותיו האישיות ובאוטונומיה של הנפגע, ולכן הענישה בגין העבירה זו גבוהה ומרתיעה.

כפי שיפורט להלן, לסחיטה בכוח ישנן שתי חלופות שונות שהשוני ביניהן נוגע לתוצאת מעשה הסחיטה. החלופה הראשונה מתייחסת למצב שבו סחיטה בכוח מתבצעת, וזאת ללא קשר לשאלה אם הסחיטה הצליחה או לא. כלומר, גם אם הנפגע לא נכנע לאיומים או לא הוציא את נכסיו, עצם השימוש בכוח או האיום בכוח נחשב לעבירה חמורה.

החלופה השנייה מתייחסת למצב שבו הסחיטה הצליחה והנפגע אכן הוציא את נכסיו או טובת ההנאה שנדרשה ממנו. במקרה זה, מדובר בעבירה חמורה יותר, ועונש המאסר המקסימלי שבית המשפט הינו חמורה יותר.

כאמור, ההבדל בין שתי החלופות של סחיטה בכוח טמון בתוצאה של הסחיטה. במקרה שבו הסחיטה צלחה, והנפגע אכן נכנע לתכתיבי הסוחט אז העבירה נחשבת לחמורה יותר.

מה ההבדל בין סחיטה באיומים לסחיטה בכוח?

מה ההבדל בין סחיטה באיומים לסחיטה בכוח הינה שאלה נפוצה ולעיתים התשובה אכן מבלבלת. כאמור, העבירה של סחיטה בכוח מוגדרת בסעיף 427 לחוק העונשין. היא מתייחסת באופן ספציפי לסחיטה שמתבצעת באמצעים פיזיים כוחניים.

לעומתה, העבירה של סחיטה באיומים מוגדרת בסעיף 428 לחוק העונשין. בנוגע לעבירה זו, החוק מתייחס באופן ספציפי לסחיטה שמתבצעת באמצעים מילוליים שכוללים איומים ולא פיזיים/אלימים.

סחיטה בכוח מתבצעת כאשר אדם מאיים בכוח פיזי או עושה שימוש בו כדי להוציא נכס או טובת הנאה מאדם אחר בניגוד לרצונו. ההבדל המרכזי בין סחיטה בכוח לסחיטה באיומים טמון באמצעי הלחץ המופעל על הנפגע. במקרה של סחיטה באיומים, העבירה מתבצעת כאשר המאיים אינו עושה שימוש בכוח פיזי, אלא רק במילים או איומים.

נטילת נכסים לשם סחיטה

נטילת נכסים לשם סחיטה היא עבירה נוספת מתחום עבירות הסחיטה והיא מוגדרת בסעיף 430 לחוק העונשין. למרות שהשם שלה עשוי להישמע דומה לעבירה של סחיטה בכוח (המוגדרת בסעיף 428 לחוק העונשין), מדובר בעבירה שונה מאוד הן מבחינת המהות והן מבחינת הענישה.

לפי סעיף 430 לחוק העונשין, העבירה של נטילת נכסים לשם סחיטה מתבצעת כאשר אדם לוקח נכס או טובת הנאה מאדם אחר במטרה להפעיל עליו לחצים לשם קיום דרישה כלשהי. במילים אחרות, מדובר במצב שבו אדם נוטל דבר ערך מהנפגע או עושה שימוש בחפץ מתוך כוונה להפעיל על הנפגע איום או לחצים להשגת מטרותיו, אך ללא שימוש בכוח פיזי.

כלומר, בעוד שסחיטה בכוח כוללת את השימוש בכוח או איום בכוח, כאן מדובר אך ורק בנטילת נכס מתוך כוונה לסחוט את הנפגע בדרכים שהן לא אלימות מהפן הפיזי של המעשה. ההבדל המשמעותי הוא שבסחיטה בכוח יש אלמנט של אלימות או איום ממשי בשימוש בכוח פיזי, בעוד שבסעיף 430 מדובר יותר במניפולציה פסיכולוגית או איום במובן הכלכלי או החברתי, מבלי שהמאיים יפעיל כוח פיזי של ממש.

העבירה של נטילת נכנסים לשם סחיטה נחשבת לעבירה פחות חמורה בהשוואה לסחיטה בכוח. העונש המרבי בגינה עומד על שנת מאסר אחת בלבד. הענישה המקלה באופן יחסי נובעת מכך שנטילת נכס לשם סחיטה לא כוללת את האלמנט של אלימות פיזית או איום בכוח.

החוק מבדיל בין סוגי הסחיטות במטרה לאזן את הענישה כך שתהיה תואמת לפגיעת העבירה בזכויות הפרט ובשלום הציבור. בעוד שסחיטה בכוח נחשבת לעבירה חמורה מאוד בשל הפגיעה המיידית והפיזית בנפגע, נטילת נכס לשם סחיטה אינה גורמת לנזק פיזי ישיר, ולכן הענישה בגינה פחות מחמירה.

כאמור, העבירה של נטילת נכסים לשם סחיטה, עשויה להתבצע בדרכים שונות, כמו לקיחת רכוש של הנפגע או השגת טובת הנאה ממנו תוך כדי הטלת איום או הפעלת לחצים, אבל כל זאת בלי שהעבריין יפעיל כוח גופני ישיר.

דרישת נכס באיומים

דרישת נכס באיומים היא עבירה פלילית נוספת ממשפחת עבירות הסחיטה והיא מוגדרת בסעיף 404 לחוק העונשין והיא שונה משמעותית העבירה של סחיטה בכוח.

לפי סעיף 404 לחוק העונשין, העבירה של דרישת נכס באיומים מתגבשת כאשר אדם דורש מאדם אחר דבר ערך מתוך כוונה לגנוב אותו, תוך שימוש באיומים או בכוח.

בניגוד לסחיטה בכוח, שבה נעשה שימוש בכוח או איום בכוח על הנפגע כדי להשיג נכס או טובת הנאה, כאן מדובר בדרישה ישירה של נכס מאדם אחר, שהעבריין נוקט בה כדי להשיג את מטרותיו.

כאשר העבירה של דרישת נכס באיומים מתבצעת ללא שימוש בנשק אזי שהעונש המרבי בגינה עומד על חמש שנות מאסר. לעומת זאת, כאשר מבצע העבירה משתמש בנשק קר או חם, אז העונש המרבי בגין העבירה מוכפל ועומד על עשר שנות מאסר בפועל.

למשל, כאשר לעבירה של דרישת נכס באיומים נלווית גם עבירה של החזקת סכין ומבצע העבירה משתמש בסכין כדי להלך אימים על בעל הנכס אזי שמדובר בחלופה המחמירה יותר של העבירה.

כאמור, ההבדל המרכזי בין דרישת נכס באיומים לבין סחיטה בכוח טמון במידת השימוש בכוח. בעוד שבסחיטה בכוח ישנם אלמנטים של אלימות פיזית או איום בכוח, בדרישת נכס באיומים לא תמיד נדרשת אלימות ישירה. פעמים רבות, מדובר באיומים מילוליים או אפילו רמיזות מאיימות שמופנות כלפי בעל הנכס.

מה העונש על סחיטה בכוח?

התשובה לשאלה מה העונש על סחיטה בכוח תלוי בראש ובראש בסוג החלופה שבגינה הורשע הנאשם. כאמור, כאשר הסחיטה לא צלחה והנסחט לא נענה לדרישות הסוחט מדובר בחלופה קלה יותר של העבירה. במקרה זה העונש המקסימלי בגין העבירה עומד על 7 שנות מאסר.

לעומת זאת, כאשר הסחיטה בכוח הצליחה והנסחט נענה לדרישותיו של הסוחט אז התגבשה החלופה מחמירה יותר של העבירה. כאשר בית המשפט מרשיע נאשם בחלופה זו העונש המקסימלי שניתן להטיל על הנאשם עומד על 9 שנות מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.