יחב"מ היא יחידת ביטחון מידע במשטרת ישראל. היחידה מהווה גורם מפתח בתחום אבטחת המידע והשמירה על ביטחון הציבור. מבחינה מקצועית, יחב"מ אחראית על ניהול והערכת סיווגים ביטחוניים עבור מועמדים לשירות במשטרת ישראל ובעלי תפקידים נוספים כמו למשל פקחים מסייעים שעובדים ברשויות המקומיות.
היחב"מ הינה יחידה מדובר ביחידה בעלת סמכויות רחבות בתחום ביטחון המידע. תפקידה המרכזי הינו לוודא שגופי האכיפה לא יפלו לידיים לא ראויות, וזאת מתוך דאגה לשמירה על שלום הציבור וביטחונו. כך לדוגמא, היחב"מ צפויה לפסול מועמד לשירות שבעברו תיק פלילי או הרשעה פלילית.
כפי שיפורט להלן, אדם שרואה את עצמו נפגע מהחלטת יחב"מ רשאי לפתוח בהליכי השגה וערעור בהתאם לנהלים המקובלים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי ליחידת יחב"מ שיקול דעת נרחב בהפעלת הסמכות שלה ועל כן נדרשת עילה משמעותית וכשל רציני בהחלטה על מנת שהליך השגה או ערעור נגד היחידה יתקבל.
יחב"מ משטרת ישראל
תפקידו העיקרי של יחידת ביטחון מידע הוא לאשר את הסיווג הביטחוני של מועמדים המיועדים לשירות במשטרת ישראל וכן של אנשים המבקשים להתקבל לעבודה כ"פקח מסייע" ברשות מקומית.
בדומה לעניינים אחרים שכרוכים בביטחון מידע, הסיווג בביטחוני הרלוונטי נוגע להערכת יכולת של מועמד לבצע את תפקידו תוך שמירה על סודיות מידע רגיש ושמירה על ביטחון הציבור. כך לדוגמא, מובן מאליו שאדם שהיה מעורב בעבר, או מעורב כעת בסחר בסמים הינו אדם שפסול מלשרת במשרות מסוג זה.
חשוב לציין, כי יחידת ביטחון מידע אינה רק אחראית על קבלת החלטות לגבי מועמדים חדשים, אלא גם על פיקוח מתמשך לגבי עובדים קיימים. כלומר, במקרים בהם מתקבל מידע מודיעיני חדש או עולות תהיות לגבי אדם שכבר מועסק בתפקיד שדורש סיווג, היחב"מ יכולה לפסול אדם מלשרת בתפקידו.
ובמילים אחרות, סמכות היחב"מ לאשר או לפסול אנשים משירות משתרעת גם על עובדים שכבר מועסקים בתפקיד הרלוונטי. יתרה מכך, בסמכות היחב"מ לפסול משירות עובד שכבר מועסק בתפקיד מספר רב של שנים.
כפי שניתן להבין, הסמכות של היחב"מ לפסול עובד מהמשך שירותו הינה סמכות שכרוכה בפגיעות קשות באותו עובד ועל כן לדעת כותב המאמר ראוי שסמכות זו תופעל במשורה ובמקרים מוצדקים בלבד.
פקח מסייע
פקח מסייע הוא עובד של הרשות העירונית שמשמש בפקח מיוחד שמוקנות לו סמכויות שיטור (כך למשל הוא נושא בסמכויות עיכוב). ברשויות מקומיות רבות, פקח מסייע משובץ לניידת שיטור עירוני ועובד בצוותא עם שוטר של משטרת ישראל.
כאמור, במקרים רבים פקח מסייע משובץ בניידת בצוותא עם שוטר, אך תפקידו שונה מזה של שוטר בכך שהוא מכוון לאכיפת החוק העירוני בהתאם לאינטרס של הרשות המקומית. הפקח המסייע מוסמך לבצע פעולות שיטור כמו אכיפת חוקים עירוניים, סיורים בשטח, וכן הוא יכול לשמש כגורם מקשר בין הציבור לבין הגורמים השיטוריים הרשמיים.
בשל החשיבות הרבה של תפקיד זה ושל הצורך למנוע מצב שבו אדם לא ראוי יקבל את הסמכויות השיטור הללו, יש צורך בסיווג ביטחוני לאותו אדם. הגורם שמאשר את הפקח המסייע לעבודה הינו היחב"מ. הסיווג נועד לוודא שהאדם לא יפגע בביטחון הציבור או יחשוף מידע רגיש באופן בלתי ראוי.
אדם שמועמד לשירות כפקח מסייע ולא עובר את סיווג היחב"מ לא יועסק על ידי הרשות המקומית בתפקיד זה.
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות
החוק המרכזי שעוסק בהסמכת פקחים מסייעים הוא חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011.
בסעיף 10 לחוק ישנה התייחסות לסמכותה של המשטרה בנוגע להסמכת פקחים מסייעים. סעיף זה קובע נקבע כי יש סמכות למשטרת ישראל לאשר או לאשר את מועמדותו של אדם לתפקיד פקח מסייע, גם על פי עברו הפלילי, אם יש בכך סכנה לביטחון הציבור.
כלומר, על פי החוק במקרה שקצין משטרה בכיר סבור כי יש סכנה למצב הביטחוני או הציבורי, הוא רשאי לא להמליץ על המועמד לתפקיד, גם אם לא נמצאו עבירות פליליות בתיקו האישי. בפועל, הגורם שעוסק בתחום זה במשטרת ישראל הינו קצין שמשרת ביחידת יחב"מ.
פסילת מועמד או עובד
כפי שצוין קודם לכן, יחב"מ לא עוסקת רק בהערכת מועמדים לשירות, אלא גם יכולה לפסול עובדים קיימים אם מתקבל מידע חדש. כל שינוי בסיווג ביטחוני של עובד, אם על בסיס מידע מודיעיני חדש או עקב סיבות אחרות, נתון להחלטת היחב"מ.
לדוגמה, אם בזמן שירותו של עובד מתגלה מידע חדש אודותיו שיכול להשפיע על סיווגו הביטחוני או על יכולתו לבצע את תפקידו בצורה ראויה, היחב"מ יכולה לפסול את המשך עבודתו במשרה.
כך לדוגמא, כאשר נפתחת נגד פקח מסייע חקירת משטרה בחשד שביצע עבירה פלילית אזי שהדבר יובא לידיעתה של היחב"מ ואף עלול להוביל לפסילת הסיווג הביטחוני שלו. כאמור, במקרה כזה הרשות המקומית תהיה חייבת להפסיק את עבודתו של העובד בתפקיד פקח מסייע.
כפי שניתן להבין, החלטה בדבר הפסקת עבודה של עובד הינה החלטה קשה שנושאת עמה השלכות קשות על העובד. הדבר כרוך בפגיעה בקריירה שלו ובמצבו הכלכלי.
פגיעה בחופש העיסוק
החלטה של יחידת ביטחון מידע על הפסקת עבודתו של עובד שכבר מועסק היא החלטה פוגענית מאוד, אשר עשויה להוביל להשלכות חמורות על העובד, על פרנסתו ועל משפחתו.
החלטה כזו לא רק שמשפיעה על הקריירה של העובד, אלא עשויה גם לגרום לו נזק כלכלי ופיזי, ואף להשפיע על מצבו הנפשי והחברתי. ויודגש, פגיעה זו מעוצמת כאשר החלטת יחב"מ התקבלה על בסיס מידע מודיעיני, שלעתים קרובות נשאר חסוי ובלתי נגיש לעובד, ולא על בסיס פעולה שהוכחה באופן פוזיטיבי שהעובד ביצע.
במקרה כזה, העובד עלול למצוא את עצמו במצב שבו לא ניתנת לו הזדמנות הוגנת להגן על שמו או להסביר את עמדתו, תוך שהוא נתון להשלכות חמורות מבלי לדעת על מה הוא עומד להיענש.
פגיעות מסוג זה מעוררות שאלות אתיות ומשפטיות וקל חומר כאשר מדובר על פגיעה בחופש העיסוק. כאמור, לדעת כותב המאמר החלטות אלו הינן פוגעניות במיוחד כאשר הן נשענות על מידע שנשאר במובנים רבים סודי, מבלי שניתן לעובד כל אפשרות לברר את מהותו.
ערעור על החלטת יחב"מ
ערעור על החלטת יחב"מ הינו הליך חריג יחסית. החוק לא מקנה זכות להגשת ערעור על החלטת יחב"מ, אולם, ישנה פרקטיקה מקובלת המאפשרת למי שנפגע מהחלטת היחב"מ להגיש השגה או ערעור לראש יחב"מ.
אדם שמבקש להגיש ערעור על החלטת יחב"מ נדרש להעלות את טיעוניו על הכתב ולהעביר אותם לייעוץ המשפטי של היחידה. לאחר מכן, ההשגה תועבר להחלטת ראש יחב"מ, שבסמכותו לשנות את ההחלטה או לאשר אותה.
במידה וההחלטה נותרת בעינה לאחר ההשגה, האדם שנפגע יכול לפנות לבית המשפט על מנת לשנות את ההחלטה. המסלול המשפטי הרלוונטי בהגשת ערעור על החלטת יחב"מ הוא עתירה לבג"ץ. כלומר, פתיחת הליך נגד משטרת ישראל בבית המשפט העליון.
חשוב לציין שבמסגרת של עתירת בג"ץ בית המשפט העליון בוחן את העתירה בהתאם למדדים של משפט מנהלי. כלומר, בית המשפט נדרש לבחון האם ההחלטה שיחב"מ קיבלה בנוגע לעותר הינה החלטה סבירה. אם ימצא כי ההחלטה של יחידת ביטחון מידע לא הייתה סבירה או הושפעו בה שיקולים זרים, יש ביכולתו להפוך אותה.
