זיכוי מחמת הספק

זיכוי מחמת הספק הינו מצב משפטי שבו בית המשפט מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום למרות שהתביעה הציגה ראיות מסוימות לחובתו. כלומר, זיכוי מחמת הספק הינו מצב שהמשפט הפלילי מסתיים בזיכוי של הנאשם, אולם, אין מדובר בזיכוי מוחלט. מדובר על זיכוי שנובע מכשל של התביעה להוכיח את המיוחס לו מעל לכל ספק סבר.

יתרה מכך, זיכוי מחמת ספק יכול לפתור את הנאשם מהרשעה למרות שעמדו לחובתו ראיות ומשמעותיות והוא אף עמד כפסע מהרשעה. כלומר, גם במקרים שבהם הנאשם היה קרוב מאוד לסיים את התיק בהרשעה בית המשפט יכול לסיים את התיק בזיכוי מחמת הספק וזאת בשל נקודה מאוד ספציפית וקונקרטית שהכריעה את התיק.

חשוב לציין במאמר מוסגר כי זיכויים במדינת ישראל הינם אירוע נדיר למדי והדברים נכון גם לגבי זיכוי מחמת הספק. במדינת ישראל, אחוז ההרשעות הוא מהגבוהים במדינות המערב. המשמעות המעשית של הנתונים האמורים הינם כי אל לנאשם שעומדות לחובתו ראיות משמעותיות לצפות לזיכוי מחמת הספק.

מקרים גבוליים רבים מסתיימים בהרשעה פלילית שגוררת אחריה עונשים ולעיתים אף עונשי מאסר. לכן, בטרם נקיטה בכל פעולה משפטית בתיק פלילי מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי ולהבין את המשמעויות של בחירה במסלול מסוים על פני מסלול אחר.

 

זיכוי מחמת הספק
זיכוי מחמת הספק


זיכוי מחוסר אשמה

זיכוי מחוסר אשמה הוא מונח עממי שמתייחס למצב שבו בית המשפט "פוטר" את הנאשם מהמיוחס לו ונמנע מלהרשיע אותו. יחד עם זאת, מבחינה משפטית זיכוי מחוסר אשמה הוא לא המונח המדויק למצב זה. למעשה, מדובר בערבוב של שני מושגים מתחום המשפט הפלילי שמתרחשים בשני שלבים שונים של ההליך.

זיכוי מחוסר אשמה מתייחס למעשה לסגירת תיק חקירה טרם הגשת כתב אישום. כלומר, מדובר על סגירת תיק משטרה ללא העמדה לדין של החשוד. כאשר המשטרה סוגרת תיק היא מנמקת את הסיבה לסגירת התיק. בשפה המקצועית, הסיבה שבגינה המשטרה סגרה את התיק מכונה עילת סגירה.

עילת הסגירה הנכספת ביותר הינה העילה שמכונה העדר אשמה פלילית שאזרחים מסוימים מבלבלים עם המונח "זיכוי מחוסר אשמה". כפי שיפורט להלן, זיכוי בבית המשפט מכונה בשפה המקצועית זיכוי מוחלט.

 

זיכוי מחמת הספק – שאלות ותשובות נפוצות

1. מהו זיכוי בהליך פלילי בישראל?
זיכוי הוא מצב שבו בית המשפט קובע כי הנאשם לא יורשע בעבירות שיוחסו לו במסגרת כתב האישום.

2. מה המשמעות של זיכוי מחמת הספק?
מדובר במצב שבו בית המשפט קובע כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, ולכן הנאשם מזוכה.

3. האם זיכוי כזה נחשב לזיכוי מלא?
לא בדיוק. מבחינה משפטית הנאשם אינו מורשע, אך לעיתים מדובר בזיכוי שנובע מחוסר ודאות ראייתי ולא מקביעה חד משמעית של חפות מוחלטת.

4. מהו ספק סביר במשפט הפלילי?
ספק סביר הוא ספק ממשי והגיוני שעולה מחומר הראיות ומונע מבית המשפט לקבוע בוודאות שהנאשם ביצע את העבירה.

5. מי נושא בנטל ההוכחה בהליך הפלילי?
התביעה היא זו שחייבת להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

6. האם די בראיות מסוימות כדי להרשיע נאשם?
לא. גם כאשר קיימות ראיות נגד הנאשם, בית המשפט חייב להשתכנע שהאשמה הוכחה ברמה גבוהה מאוד.

7. מה ההבדל בין זיכוי לבין סגירת תיק במשטרה?
סגירת תיק מתבצעת בשלב החקירה לפני הגשת כתב אישום, בעוד שזיכוי ניתן רק לאחר ניהול משפט בבית המשפט.

8. מהי עילת סגירה של חוסר אשמה?
זו עילת סגירה שבה נקבע שאין בסיס לחשד פלילי נגד האדם, ולכן התיק נסגר מבלי שיוגש כתב אישום.

9. האם זיכוי מחוסר אשמה הוא מונח משפטי רשמי?
לא. זהו ביטוי עממי שנוהגים להשתמש בו, אך מבחינה מקצועית מדובר בדרך כלל בערבוב בין סגירת תיק לבין זיכוי בבית משפט.

10. מהו זיכוי מוחלט?
זהו מצב שבו בית המשפט קובע באופן ברור וחד משמעי כי הנאשם חף מפשע ואין בסיס להאשמות נגדו.

11. כיצד זיכוי מוחלט שונה מזיכוי רגיל?
בזיכוי מוחלט קיימת קביעה ערכית ברורה של חפות, בעוד שבזיכוי אחר ייתכן שנותר ספק מסוים לגבי העובדות.

12. האם ניתן לקבל פיצוי מהמדינה לאחר זיכוי?
במקרים מסוימים כן, במיוחד כאשר בית המשפט סבור שהעמדת הנאשם לדין הייתה שגויה או בלתי מוצדקת.

13. האם כל נאשם שזוכה זכאי לפיצוי כספי?
לא. מדובר בהחלטה חריגה יחסית שתלויה בנסיבות המקרה ובקביעות בית המשפט.

14. עד כמה זיכויים נפוצים בישראל?
זיכויים נחשבים נדירים יחסית, ושיעור ההרשעות בישראל גבוה בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות.

15. האם ניתן לזכות נאשם בגלל פגם טכני בלבד?
כן. לעיתים כשל ראייתי, פגם בחקירה או אי עמידה בדרישות החוק עשויים להוביל לזיכוי.

16. כיצד בית המשפט בוחן ראיות בתיק פלילי?
בית המשפט בוחן את מהימנות העדים, איכות הראיות, הסתירות בין הגרסאות והאם קיימים ספקות משמעותיים.

17. האם עדות יחידה יכולה להספיק להרשעה?
במקרים מסוימים כן, אך בית המשפט יבחן בזהירות רבה את מהימנות העדות והאם קיימים לה חיזוקים נוספים.

18. מה קורה לאחר שנאשם מזוכה?
ההליך הפלילי מסתיים, הנאשם אינו מורשע ולא מוטל עליו עונש בגין האישומים שמהם זוכה.

19. כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע לנאשם במהלך המשפט?
עורך הדין בוחן את חומר הראיות, חוקר עדים, מציג טענות הגנה ופועל ליצירת ספק סביר בנוגע לאשמת הנאשם.

20. מדוע חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כבר בתחילת ההליך הפלילי?
לכל החלטה בשלבי החקירה והמשפט עשויה להיות השפעה מכרעת על תוצאות ההליך, ולכן ליווי מקצועי עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההגנה של הנאשם.


זיכוי מוחלט

זיכוי מוחלט הינו מצב שבו בית המשפט מזכה נאשם בלב שלם וללא שום התלבטות לגבי חפותו. כאמור, זיכוי מוחלט שונה מזיכוי מחמת הספק בעיקר מבחינת האמירה הערכית שלו שמשמעותה כי הנאשם הינו חף מפשע ללא כל צל של ספק.

יתרה מכך, אחת המשמעויות שנלוות לזיכוי מוחלט הינה כי לדעת בית המשפט ההחלטה הראשונית שלקחה התביעה בדבר העמדתו של הנאשם לדין הייתה מוטעית מיסודה. קביעה מסוג זה עשויה לזכות את הנאשם בפיצוי כספי מהמדינה בגין העמדתו לדין והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מניהול המשפט נגדו.

כאמור, זיכוי מוחלט נושא עמו גם משמעויות ערכיות. מדובר בתוצאה משפטית שנאשם יכול להתגאות בה בנוגע לחפותו והיא מהווה הוכחה שהוא בחזקת אדם חף מפשע. מנגד, זיכוי מחמת הספק עלול להשאיר לנאשם תחושת חמיצות מסוימת. תוצאה זו אומנם פוטרת אותו מעונש והרשעה פלילית אולם עלול להשאיר כתם מסוים של ספק האם מדובר באדם אשם שזוכה נוכח טעמים טכניים ומשפטיים בלבד.

ולסיכום, זיכוי מוחלט הינה תוצאה משפטית שכל נאשם בפליליים שואף אליה. אולם, המציאות מלמדת שרק נאשמים מעטים יזכו לזיכוי ומעטים עוד יותר לזיכוי מוחלט. 

תמונה של כותב המאמר עו"ד אביב מזרחי
כותב המאמר עו"ד אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

דילוג לתוכן