סעיף 34י לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע סייג לאחריות פלילית כאשר אדם מבצע מעשים שהיו נדרשים על מנת להדוף תקיפה שכוונה נגדו במצב שבו נשקפה לו סכנה מוחשית לפגיעה בחייו, בגופו, ברכושו שלו או של זולתו. ובמילים אחרות, סעיף זה עוסק במונח הידוע "הגנה עצמית" דהיינו הגנה משפטית שמסירה אחריות פלילית מאדם שהתגונן מפני תקיפה.
מדובר במונח מוכר, ידוע ושגור בלשון העם, אולם כפי שיפורט להלן, מרבית הציבור הרחב אינו מודע לתנאים המשפטיים הנוקשים שעל המתגונן לעמוד בהם על מנת לחסות תחת ההגנה. מטרתו של מאמר זה הינה לספק מעט מידע בסוגיית ההגנה העצמית ולספק דוגמאות ממחישות ליישום ההלכה המשפטית בנושא זה.
הגנה עצמית ההגדרה בחוק העונשין
סעיף 34י לחוק העונשין מגדיר את סייג ההגנה העצמית באופן הבא:
"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".
כפי שניתן לקרוא בלשון החוק, קיימים מספר תנאים מצטברים שחייבים להתממש בו זמנית על מנת שמעשיו של המתגונן יזכו להגנה מפני אחריות פלילית.
תקיפה שלא כדין
ראשית, נדרש כי באותו אירוע אכן התקיימה תקיפה שלא כדין שכוונה נגד המתגונן. יש לציין בהקשר זה כי בית המשפט העליון קבע כי המונח תקיפה בסוגיית ההגנה העצמית, אינו זהה לאותו המונח של עבירת התקיפה בהתאם לסעיף 378 לחוק העונשין, ובעניין ההגנה העצמית גם איום שיש בו סכנה פגיעה מידית למאוים יכולה להיחשב לתקיפה לצורך סייג ההגנה העצמית. יחד עם זאת, מובן מאליו שאדם שכלל לא הותקף או אוים בדרך כלשהי לא יוכל להתגונן משפטית בטענה להגנה עצמית.
תנאי הסכנה המוחשית
התנאי השני אליו מתייחס הסעיף הינו תנאי הסכנה המוחשית שנשקפה למתגונן בעת האירוע וכתוצאה מהתקיפה. הדגש בנקודה זו מתמקד בראש ובראשונה בחומרת הנסיבות והסכנה באותו מקרה. מדובר על תקיפה שנשקפה ממנה "סכנה מוחשית", וחשוב להדגיש שלא כל תקיפה הכוללת דחיפה או מכת אגרוף תזכה את המתגונן בהגנה מפני אחריות פלילית לפעולותיו הנגדיות. בהקשר למונח הסכנה המוחשית, בית המשפט העליון קבע כי נדרשת סכנה שקיימת סבירות גבוהה שתתממש ולא די בסכנה ערטילאית רחוקה.
דרגת הסכנה משתנה ממקרה למקרה ותלויה בנסיבותיו הפרטניות, אך כפי שניתן להבין הטוען להתקיימות ההגנה יידרש להוכיח כי באותן נסיבות הוא היה נתון בסכנה של ממש. ספקולציות והשערות לגבי כוונותיו של התוקף לא יספקו את בית המשפט.
תנאי המיידיות
התנאי השלישי שנדרש להתקיימותה של ההגנה הינו תנאי המיידיות. משמעותו שפעולת ההגנה תתבצע כאשר הסכנה קרובה ולכל המאוחר כאשר הסכנה או חלקה עדיין קיימת ולא מאוחר יותר. כלומר, גם במקרה שבו ייקבע כי הייתה סכנה מוחשית לחייו של המותקף, אין בכך היתר להמשיך ולבצע פעולות לאחר שהסכנה הוסרה ונוטרלה.
כלומר, מעשיו של המתגונן ייבחנו גם לאחר נטרול הסכנה ולא רק בהתייחס לשלב שבוא היא עדיין מתקיימת. במצב שבו המתגונן המשיך לתקוף את התוקף לאחר שהסכנה כבר הוסרה הוא יישא באחריות פלילית למעשיו וסייג ההגנה העצמית לא יעמוד לזכותו.
התנהגות פסולה מצד המתגונן
על פי התנאי הרביעי שקבוע בחוק הגנת ההגנה העצמית לא תקום לאדם שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה, תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים. בית המשפט העליון קבע כי ההתנהגות הפסולה מתייחסת למעשה התגרות או מעשה פסול אחר מטעם המתגונן שהוביל למעשה התקיפה על ידי התוקף. נקבע כי במצבים מסוג זה אין הצדקה לראות במתגונן כמי שהותקף על לא עוול בכפו, וכמי שההתקפה הפתיעה אותו, שכן לא לתרחיש זה נועדה ההגנה שבחוק. הלכה למעשה, תנאי זה נועד למנוע שימוש פסול בהגנה עצמית לצורך חיסול חשבונות וכניסה מראש למצבים אלימים תחת הציפייה להימנע מאחריות פלילית בטענה להגנה עצמית.
פרופורציה בין פעולת המגונן לפעולת התוקף
התנאי החמישי להקמתה של טענת ההגנה העצמית הוא קיומו של יחס ראוי ובמילים אחרות פרופורציה, בין הנזק שצפוי להיגרם מפעולתו של התוקף לבין הנזק שצפוי להיגרם מפעולתו של המתגונן. בית המשפט העליון קבע כי מדובר בתנאי גמיש יחסית וההנחה המקובלת הינה כי הפעלת כוח מגן קטלני הינה מוצדקת גם כאשר הסכנה למותקף אנה מוות אלא נזק גופני חמור.
יחד עם זאת כדאי להבהיר כי לא בכל מצב תגובת המגן תיחשב לפרופורציונאלית כך שתגובות מוגזמות ושימוש בכוח מופרז לא יזכו את המותקף בהגנה מפני אחריות פלילית. כך לדוגמא במצב שבו אדם הותקף על ידי דחיפה קלה והתגובה נעשתה באמצעות נשק חם או קר אין מדובר בתגובה פרופורציונאלית שתוגדר כהגנה עצמית.
תנאי הנחיצות
התנאי השישי והאחרון לצורך התקיימות ההגנה העצמית מכונה "תנאי הנחיצות". משמעותו כי פעולת ההגנה שננקטה על ידי המתגונן הייתה נחוצה על מנת לנטרל את הסכנה שנשקפה מהתוקף. בעניין זה נבחנת השאלה האם עמדו בפני המתגונן אפשרויות פעולה אחרות שהינן פוגעניות פחות לשם הדיפת התקיפה.
אם לפשט את הדברים מדובר בסוגיה של "כוח סביר" לעומת "כוח מופרז" שלא היה נחוץ בנסיבות העניין.
ניתן לתאר כדוגמא מקרה שבו המתגונן ירה בתוקף בגופו ובית המשפט התרשם כי באותו מקרה די היה בירי באוויר על מנת לנטרל את הסכנה. במקרה שכזה ההגנה העצמית לא תעמוד למתגונן לאור תנאי הנחיצות.
יתרה מכך, במסגרת בחינה זו תיבחן גם מידת הכוח שהופעלה על ידי המגן למשל כאשר המתגונן ירה בתוקף מספר יריות בית המשפט יכול לקבוע כי די היה בירייה אחת על מנת לנטרל את הסכנה וגם במקרה זה ההגנה לא תעמוד למתגונן והוא יישא באחריות פלילית למעשיו.
מתגונן שיוכל להוכיח כי בעניינו התקיימו כל ששת התנאים שפורטו לעיל יזכה להגנת סייג ההגנה העצמית ולא יישא באחריות פלילית למעשיו.
נטל ההוכחה המוטל על טוען הטענה להגנה עצמית
על פי סעיף 34 כב(ב) לחוק העונשין במקרה שבו התקיים ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג. המשמעות המשפטית היא כי על הנאשם מוטל הנטל לעורר ספק סביר בעניין הסייג לאחריות פלילית כלומר ספק שמא מתקיימת הגנה עצמית. ככל והנאשם אכן הצליח לעורר את אותו ספק סביר הנטל חוזר אל התביעה שמחויבת להסיר את הספק על מנת להרשיע את הנאשם.
קרבה לסייג ההגנה העצמית
על פי סעיף 40ט(א)(9) לחוק העונשין קרבה לאחד מהסייגים לאחריות פלילית יכולה להוות שיקול מקל בקביעת עונשו של הנאשם. סעיף זה מתייחס לכלל הסייגים לאחריות פלילית כגון אי כשרות נפשית, טעות במצב הדברים, כורח, צורך וביניהם גם הגנה עצמית. הקלה עונשית שכזו רלוונטית במקרים בהם חלק מהתנאים של ההגנה עצמית התקיימו אולם לא באופן מלא כך שתוסר מהנאשם אחריות פלילית למעשיו. במקרה מסוג זה, שבית המשפט התרשם שפעולות המתגונן היו קרובות להגנה עצמית הוא יכול להתחשב בכך כנתון שמצדיק הקלה בעונשו. (להרחבה על ענישה בהליכים פליליים קראו במאמר אחר שכתבתי- קישור למאמר).
הגנה עצמית – שאלות ותשובות נפוצות
- מהי הגנה עצמית לפי החוק?
מדובר בסייג לאחריות פלילית, המאפשר לאדם להימנע מהעמדה לדין כאשר פעל כדי להדוף תקיפה בלתי חוקית שנשקפה ממנה סכנה ממשית לו או לאחרים. - מהם התנאים המרכזיים להכרה בהגנה עצמית?
החוק דורש קיומה של תקיפה שלא כדין, סכנה מוחשית, פעולה מיידית, היעדר התנהגות פסולה מצד המתגונן, פרופורציה בין הפעולות ונחיצות הפעולה. - מה נחשב לתקיפה שלא כדין בהקשר זה?
מדובר במצב שבו אדם מותקף או מאוים באופן ממשי, גם אם לא הופעל כוח פיזי בפועל אלא קיים איום ממשי ומיידי. - מהי "סכנה מוחשית"?
סכנה מוחשית היא סכנה ממשית וברורה לפגיעה בגוף, בחיים או ברכוש, ולא חשש תיאורטי או רחוק. - מהו תנאי המיידיות?
פעולת ההגנה חייבת להתבצע בזמן אמת, כאשר הסכנה קיימת או קרובה מאוד, ולא לאחר שהאירוע הסתיים. - האם ניתן להמשיך לפעול לאחר שהסכנה חלפה?
לא. פעולה לאחר נטרול הסכנה אינה נחשבת להגנה עצמית ועלולה להוביל לאחריות פלילית. - כיצד משפיעה התנהגות המתגונן על הזכות להגנה?
אם המתגונן יצר את הסיטואציה או התגרה מראש, ייתכן שלא יוכל להסתמך על ההגנה. - מהי דרישת הפרופורציה?
יש לשמור על יחס סביר בין עוצמת התקיפה לבין עוצמת התגובה. שימוש בכוח מופרז עלול לשלול את ההגנה. - מהו תנאי הנחיצות?
הפעולה שננקטה חייבת להיות הכרחית כדי להדוף את הסכנה, ולא ניתן היה להשיג את אותה מטרה באמצעים פחות פוגעניים. - האם כל שימוש בכוח מוצדק במסגרת ההגנה?
לא. רק שימוש בכוח סביר והכרחי ייחשב מוצדק לפי החוק. - מי נושא בנטל ההוכחה במקרה של טענה להגנה עצמית?
על הנאשם להעלות ספק סביר לגבי קיומה של ההגנה, ולאחר מכן הנטל עובר לתביעה להפריך זאת. - מה קורה אם רק חלק מהתנאים מתקיימים?
במקרים כאלה ייתכן שההגנה לא תתקבל במלואה, אך הדבר עשוי להוביל להקלה בעונש. - האם ניתן להשתמש בהגנה עצמית גם להגנה על אדם אחר?
כן. החוק מאפשר לפעול להגנה גם על אדם אחר הנמצא בסכנה. - האם ניתן להשתמש בהגנה עצמית להגנה על רכוש?
כן, אך רק כאשר קיימת סכנה ממשית לרכוש והתגובה עומדת בתנאי החוק. - כיצד בתי המשפט בוחנים מקרים של הגנה עצמית?
הם בוחנים את מכלול הנסיבות, כולל התנהגות הצדדים, מידת הסכנה והתגובה שננקטה. - מדוע מדובר בטענה משפטית מורכבת?
משום שהיא דורשת הוכחת תנאים מצטברים והערכת נסיבות מורכבת, לעיתים תוך גרסאות סותרות. - מדוע חשוב להיעזר בעורך דין במקרים אלו?
עורך דין מנוסה יכול לנתח את הראיות, להציג את המקרה בצורה משכנעת ולפעול למיצוי ההגנה המשפטית.
חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי
כפי שניתן להבין מהמאמר לרוב סוגיית ההגנה העצמית תתעורר בתיקים מורכבים שעניינם בסיטואציות לא פשוטות כאשר לשני הצדדים גרסאות נוגדות לאירועים. מדובר בטענה משפטית מורכבת שמצריכה מהטוען אותה ניסיון משפטי, מיומנות ויצירתיות. במקרים מסוימים העלאת הטענה בפני התביעה תוכל להוביל להסדר טיעון מקל עם הנאשם גם מבחינת סעיפי העבירה וגם מבחינת התוצאה הסופית והעונש שייגזר על הנאשם.
מחפש עורך דין פלילי בצפון? מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? פעלת מתוך הגנה עצמית? הותקפת והתגוננת? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.
