נגד לקוח המשרד הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב בגין אירוע אלימות שהתרחש בשנת 2024 בסניף של רשת AM;PM בתל אביב.
על פי כתב האישום, לאחר ויכוח שהתפתח בין לקוח המשרד לבין מאבטח הסניף, המאבטח סטר ללקוח המשרד, אשר בתגובה נתן לו אגרוף והפילו ארצה.
לאחר מכן קם המאבטח והשניים המשיכו להתקוטט, כאשר על פי הנטען לקוח המשרד חבט בו פעם נוספת, הפיל אותו ארצה ובהמשך בעט בראשו בעודו שרוע על הקרקע וגרם לו לחבלות בראשו.
זמן קצר לאחר האירוע פורסם ברשת הטלגרם סרטון שתיעד את סופו של האירוע בלבד, ובו נראה לקוח המשרד בועט בראשו של המאבטח.
ואולם, הסרטון לא שיקף את מלוא השתלשלות האירועים, שכן החלק הראשון של האירוע שבו נראה המאבטח תוקף ראשון את לקוח המשרד כלל לא פורסם.
יש לציין כי גם נגד המאבטח הוגש כתב אישום בגין חלקו באירוע.
המאבטח הועמד לדין כנאשם 1 ואילו לקוח המשרד הועמד לדין כנאשם 2.
הקושי המרכזי בתיק לא נבע רק מחומרת כתב האישום, אלא מכך שלחובת לקוח המשרד עמד מאסר מותנה בן שלושה חודשים בגין עבירת אלימות קודמת.
מדובר היה במאסר מותנה שהיה בר הפעלה בתיק זה, ולכן עמדת התביעה המשטרתית הייתה כי יש להטיל על הנאשם ענישה מחמירה.
לכל הפחות, התביעה עמדה על כך שהנאשם יופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, אשר יבחן את מסוכנותו ואת האפשרות לשקם אותו במסגרת הליך טיפולי.
כפי שציינתי במאמרים קודמים, כאשר נאשם מבצע עבירה נוספת בתקופת התנאי, הכלל הוא כי בית המשפט יפעיל את המאסר המותנה.
אמנם החוק מאפשר במקרים מתאימים להאריך את תקופת התנאי במקום להפעילו, אולם מדובר בחריג לכלל, ובפרקטיקה התביעה המשטרתית נוטה לעמוד על הפעלת התנאי או לכל הפחות על קבלת תסקיר חיובי של שירות המבחן בטרם תסכים להארכתו.
למזלו של הלקוח, האירוע כולו תועד במצלמות האבטחה של הסניף. צפייה בתיעוד העלתה כי המאבטח היה זה שהחל באלימות ותקף ראשון את לקוח המשרד.
יתרה מכך, מהתיעוד עלה כי באותו ערב המאבטח תקף ללא כל התגרות גם שני אנשים נוספים, אשר כלל לא היו קשורים ללקוח המשרד או לאירוע נשוא כתב האישום.
לראיות אלה הייתה חשיבות משמעותית בהערכת נסיבות האירוע ובהצגת התמונה המלאה בפני התביעה.
המשא ומתן עם התביעה המשטרתית היה ממושך ולא פשוט.
לאורך הדיונים עמדה התביעה על עמדתה כי יש להפנות את הנאשם לשירות המבחן וכי אין מקום להסתפק בהארכת המאסר המותנה בלבד.
רק לאחר שהובהר כי בהיעדר הסדר ראוי בכוונת ההגנה לנהל את ההליך עד תום, תוך הסתמכות על סרטוני האבטחה ועל יתר הראיות שנאספו בתיק, הסכימה התביעה לשוב ולבחון את עמדתה.
בסופו של יום הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו חודש המאסר המותנה של לקוח המשרד, מבלי שהופעל, ומבלי שהנאשם הופנה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן או להליך טיפולי.
בנוסף, הוסכם כי ישלם פיצוי בסך 1,500 ₪ לנאשם 1.
בית משפט השלום בתל אביב כיבד את הסדר הטיעון.
במסגרת גזר הדין אף ציין בית המשפט כי בצדק הגיעו הצדדים להסדר הכולל את חידוש המאסר המותנה, בין היתר נוכח העובדה שנאשם 1 "לא טמן ידו בצלחת" והיה זה שתקף ראשון את לקוח המשרד.
מדובר בתוצאה טובה במיוחד.
במקרים שבהם תלוי ועומד נגד נאשם מאסר מותנה בר הפעלה, מקובל כי התביעה תעמוד על הפעלתו או לפחות תדרוש קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן והליך טיפולי כתנאי להסכמה להארכתו.
במקרה זה הסתיים ההליך בחידוש המאסר המותנה בלבד, ללא הפעלתו וללא כל הליך שיקומי, וזאת לאחר ניהול משא ומתן מוצלח של עורך דין אביב מזרחי מול התביעה המשטרתית.
תמונות של גזר הדין:


