סחר בסמים הינה עבירה פלילית חמורה שמוגדרת בפקודת הסמים המסוכנים לצד עבירות סמים אחרות. הפקודה מהווה את מקור החקיקה שמסדיר את תחום עבירות הסמים בדין הפלילי הישראלי שבניגוד לעבירות הפליליות האחרות אינן מוגדרות במסגרת חוק העונשין אלא בחוק ספציפי שעוסק בעבירות הסמים בלבד.
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 מגדיר את עבירות הסחר, הייצוא והייבוא באופן הבא:
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".
כפי שניתן לראות פקודת הסמים המסוכנים מתייחסת לעבירות הסחר, הייבוא והייצוא בסעיף אחד וכחלק מאותה קבוצת עבירות סמים חמורות.
פקודת הסמים המסוכנים מסדירה את נושא עבירות הסמים בישראל ומגדירה את סוגי חומרים שנחשבים לסמים מסוכנים שעשיית עסקאות בהם או אפילו החזקתם היא אסורה.
פקודת הסמים המסוכנים אינה מגדירה במדויק מהו סחר בסמים אך התפיסה המקובלת והנהוגה בבתי המשפט היא כי מדובר בעסקה של קנייה או מכירת של סם בכסף או בשווה כסף. למשל כאשר אדם רוכש סמים בתמורה לרכוש אחר כגון תכשיטים או חפצים יקרי ערך אחרים עדיין מדובר בעסקת סמים על אף שלא הועבר כסף בעסקה.
יש לציין כי עסקת סמים אינה חייבת להתבצע בפגישה פנים אל פנים על מנת שתוביל להגשת כתב אישום או הרשעה בסחר בסמים. עסקאות סמים יכולות להתבצע במגוון רחב של דרכים וצורות שאינן מחייבות את העברת הכסף והסמים באופן ישיר בין המוכר לקונה. דוגמא לעסקה שכזו הינה כאשר המוכר והקונה מסכמים ביניהם על עסקה שכוללת את כמות הסם ומחירו, ולאחר מכן קובעים כי הכסף והסמים יושארו במקום כלשהו ושם הם ייאספו על ידי כל אחד מהצדדים לעסקה. על פי החוק והפסיקה עסקה שכזו עלולה להוביל להרשעה בסחר בסמים ככל והתביעה מחזיקה בראיות שיוכיחו שהעסקה אכן התקיימה.
כפי שניתן לראות החוק אינו מבחין בין קונה למוכר לעניין עסקת הסחר כך שבאופן תיאורטי המדינה יכולה להגיש כתב אישום גם נגד הקונה שרכש את הסמים במסגרת עסקת סחר. אולם, בפרקטיקה הקיימת נכון להיום, גופי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית) אינם נוהגים להגיש כתבי אישום בגין עבירות סחר נגד קונים שרכשו סמים. במקרים מסוימים התיק בעניינם של הקונים ייסגר במשטרה ובמקרים אחרים יוגש נגדם כתב אישום בגין עבירה של החזקת סמים. ראוי להוסיף כי קונים שרכשו סמים משמשים לעיתים קרובות כעדי תביעה מטעם המדינה בתיק הפלילי בעניינו של הסוחר. ברוב המקרים, מבחינתה של המדינה תועלת שבעדותם של הקונים בהליך פלילי שמתנהל נגד הסוחר עולה על התועלת שבהגשת כתב אישום נגדם בגין החזקת סמים לצריכה עצמית.
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים אוסר על העברת סם לאדם אחר בין בתמורה ובין שלא בתמורה, כך שלכאורה על פי החוק מדובר בעבירה זהה בחומרתה לעבירת הסחר.
כפי שניתן להבין, איסור זה מכניס סיטואציות רבות שאינן נתפסות לפליליות בעיני חלק ניכר מהציבור, לתחומי המשפט הפלילי ועבירות הסמים. אחת מאותן סיטואציות אפשריות מתרחשת כאשר שני חברים נפגשים ומעשנים יחדיו קנאביס שאחד החברים הביא עמו את סם ולא ביקש עבורו תמורה מחברו.
על פי פקודת הסמים המסוכנים מדובר בעבירה של אספקת סם ללא תמורה שזהה בחומרתה לעבירת סחר בסמים. כך שבמצב דברים מסוג זה ניתן להגיש נגד האדם שהביא עמו את הסמים כתב אישום בגין עבירה זו.
יש לציין כי לא מדובר בסיטואציה דמיונית ומופרכת שכן לא מעט כתבי אישום מוגשים בנסיבות המתוארות ועו"ד אביב מזרחי זכה לייצג נאשמים במספר תיקים שעסקו בנסיבות דומות.
סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור על תיווך בעסקאות סמים וזו לשונו:
"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".
סעיף החוק האמור אוסר באופן ספציפי על תיווך בעסקת סמים. כלומר, ישנו איסור פלילי על חיבור או סיוע לשני צדדים להשלים את עסקת הסמים, בין אם מדובר בייצוא, ייבוא, סחר או אספקה. יש לציין כי עבירת התיווך נחשבת לחמורה פחות מעבירת הסחר הואיל והמתווך אינו נוטל חלק פעיל בעסקה ולרוב אינו בעל השפעה על כמויות הסמים ומחיר הסמים. בהתאם לכך, ברוב המקרים העונש שיוטל על המתווך בעסקה יפחת מהעונש שיוטל על הסוחר, מייבא או מייצא.
חשוב להדגיש כי החזקת סמים, גם אם בכמות גבוהה במיוחד, איננה מהווה עבירת סחר בסמים, אלא עבירה של החזקת סמים שאינה לצריכה עצמית.
בעבירות סחר בסמים יחידת התביעות או הפרקליטות צריכה להוכיח את קיומה של עסקה קונקרטית בין הנאשם ובין הלקוח או המשתמש בסם. מטבע הדברים קיימים מקרים שבהם התבצע סחר בסמים לצד החזקת סמים בכמות גבוהה. במקרים מסוג זה יוגש כתב אישום בגין שתי העבירות יחדיו והנאשם יואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית וסחר בסמים. להרחבה על עבירה של החזקת סמים ראו במאמר שכתבתי בנושא.
העונש המקסימאלי שקבוע לצד עבירות הסחר, התיווך או הייצוא הינו 20 שנות מאסר בפועל. כפי שציינתי במאמרים אחרים, העונשים הקבועים לצד העבירות הפליליות הינם עונשים מקסימליים בלבד שיוטלו על נאשמים במקרים חריגים ונדירים במיוחד. הענישה בעבירות הסמים וביניהן גם עבירת הסחר, תלויה במספר נסיבות רלוונטיות לאותו המקרה כגון כמות סמים, מספר העסקאות, זהות הקונים (למשל קטינים) וסוג הסמים שנסחרו.
ראוי להבהיר כי בסוגי הסמים שנחשבים לקלים כגון קנאביס או LSD הענישה הינה מקלה באופן משמעותי ביחס לסמים שנחשבים לסמים קשים וממכרים במיוחד כדוגמת הרואין או קוקאין. אחת הסיבות להבדלי הענישה בין סוגי הסמים נעוצה בנזקים המשמעותיים וארוכי הטווח שהסמים הקשים עלולים לגרום למשתמשים מכורים שמשתמשים בסם באופן יום יומי.
לצד עבירות שקשורות בעבירה הספציפית שהתבצעה בית המשפט יתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם בטרם יקבע את עונשו. נסיבות אלו יכללו את עברו של הנאשם (עבירה ראשונה או בעל הרשעות קודמות), הליך שיקומי שעבר או העדרו, חרטה שהביע בדבר העבירה, לקיחת אחריות, מצבו הרפואי, מצבו המשפחתי וגילו.
חשוב לציין כי בעבירות סמים לבתי המשפט יש סמכות להטיל על הנאשם גם עונש שכולל פסילת רישיון נהיגה לתקופה לא מבוטלת לצד קנסות ועיצומים כספיים אחרים.
עורך דין פלילי שמומחה בעבירות סמים יכול לעשות את ההבדל בין עונש חמור וקל שמוטל על הנאשם ובין הגשת כתב אישום לסגירת התיק כבר בתחנת המשטרה.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, עורך דין שמתמחה בעבירות סמים ומכיר את רזי התחום יצליח להגיע להסדר טיעון עם התביעה או הפרקליטות שכולל תיקון עובדות כתב האישום והקלה בעבירות המיוחסות לנאשם כך שהתיק יסתיים בתוצאה שמיטיבה עם הלקוח.
משרד אביב מזרחי ייצג בעבר נאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. באותו עניין הנאשם נתפס בביתו כאשר הוא מחזיק ב-1.6 קילו קנאביס שחולק לשקיות לפי הזנים השונים של הצמח. לקוח המשרד הורשע בהחזקת הסם ובנוסף הורשע ב-7 עסקאות בהן הוא מכר את הסם לאנשים אחרים.
לאחר תפיסת הסמים המשטרה בדקה את הטלפון הנייד של הנאשם וכך הגיעה למספר לקוחות שרכשו ממנו סמים. אותם לקוחות הפלילו את הנאשם במספר רב של עסקאות סמים וסיפקו לחוקרי המשטרה מיקומי עסקאות, תאריכים, כמויות ומחירים.
בתחילת התיק, עו"ד אביב מזרחי הצליח לשחרר את הנאשם למעצר בית על אף התנגדות התביעה שאף הגישה במסגרת ההליך ערעור לבית המשפט המחוזי במטרה להחזיר את הנאשם למעצר כך שינהל את התיק שהוא עצור עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי דחה את אותו ערר וקבע כי הנאשם ישהה במעצר בית. לאחר שחרורו ממעצר הנאשם החל בהליך טיפולי ולווה על ידי שירות המבחן במקביל להתנהלות ההליכים הפליליים נגדו.
במהלך המשא המתן עם התביעה עו"ד אביב מזרחי הצביע על קשיים ראייתיים משמעותיים שבעקבותיהם יחידת התביעות הסכימה לבצע מספר רב של תיקונים בכתב האישום באופן ששיפר את מצבו של הנאשם. במסגרת אותם תיקונים נמחקו מכתב האישום מספר עסקאות סמים שנכללו בכתב האישום המקורי.
לאחר שהנאשם הודה בכתב האישום המתוקן בית המשפט קבע כי מתחם העונש הראוי למעשיו נע בין 18-8 חודשי מאסר בפועל. אולם, לאור ההליך הטיפולי שהנאשם עבר ובהתחשב בטענותיו של עו"ד אביב מזרחי, בית המשפט חרג ממתחם העונש ההולם ומטעמי שיקום הטיל על הנאשם 5 חודשי עבודות שירות בלבד ללא ריצוי מאסר בפועל. כפי שניתן להבין מדובר בתיק שהסתיים בתוצאה טובה במיוחד עבור הלקוח שהצליח להימנע מעונש מאסר בפועל על אף הסיכון המשמעותי שהוא עמד בו בתחילת התיק.
בעבירות סמים מומלץ להתייעץ עם עורך דין סחר בסמים כבר בתחנת המשטרה ובטרם מסירת גרסה. בסיטואציה של חקירה משטרתית לכל מילה שהחשוד ייאמר או לא ייאמר קיימת משמעות מרחיקת לכת לתוצאה הסופית של ההליך ולעתידו של החשוד. ייעוץ מוקדם עם עורך דין שמתמחה בתחום יכול להשפיע באופן משמעותי על כיוונו הכללי של התיק והענישה הצפויה או לחלופין על סגירת התיק במשטרה ללא הגשת כתב אישום וללא כל עונש. קראו עוד על ייעוץ לפני חקירה במאמר הבא.
מחפש עורך דין פלילי בקריות? מחפש עורך דין פלילי בחיפה? מחפש עורך דין פלילי בצפון? זומנת לחקירה בחשד לסחר בסמים ? זקוק לייעוץ לפני חקירה? הוגש נגדך כתב אישום בעבירות סמים? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.
הערה:
מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.
עסקת סחר בסמים הינה עסקה שבמהלכה סוחר הסמים מעביר סם לקונה בתמורה לכסף או רכוש אחר שניתן להגדירו כשווה כסף. ככל שהתביעה תוכל להוכיח שבעסקת הסמים הועברו סמים ובתמורה לסמים ניתנה תמורה כספית אזי שהנאשם בסחר בסמים צפוי להיות מורשע בעבירת הסחר ויוטלו עליו עונשים כאלו ואחרים.
באופן מפתיע יש לומר התשובה לשאלה זו הינה חיובית. סעיף החוק שאוסר על סחר בסמים שלצידו קבוע עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר אוסר באותה נשימה על אספקת סמים ללא תמורה.
המשמעות המשפטית הינה שמתן סמים לחבר הינה עבירה פלילית. מבחינה פורמאלית העבירה של אספקת סמים ללא תמורה הינה עבירה שזהה בחומרתה לעבירה של סחר בסמים. יחד עם זאת יש לציין כי מתן סמים ללא תמורה וסחר בסמים תמורת כסף אינן עבירות שבפרקטיקה המשפטית נחשבות לזהות. מקרים של אספקת סמים ללא תמורה עשויים להיסגר גם ללא הגשת כתב אישום בעוד תיקים של סחר בסמים ברוב המקרים יובילו להגשת כתב אישום ואף לענישה מחמירה במקרה שהנאשם יורשע.
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. עבירות הסמים בכללותן נחשבות לעבירות שמקימות עילה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת למעט החריג של החזקת סם לצריכה עצמית. עבירת הסחר בסמים נחשבת לאחת מעבירות הסמים החמורות שמבצעיהם מהווים סכנה לציבור. לכן, בתיקים אלו המדינה נוהגת לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.
התשובה חיובית. על אף שעבירות הסחר בסמים נחשבות לעבירות חמורות באופן יחסי כל מקרה נבחן לגופו על ידי בית המשפט. במקרים רבים עורך דין סמים יוכל לשכנע את בית המשפט לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר כך שהוא ינהל את משפטו כאשר הוא שוהה במעצר בית. הסיכויים לשחרור בתיק סחר בסמים משתנים ותלויים במספר נסיבות. בין היתר בית המשפט יתחשב בעברו הפלילי של הנאשם, בחומרת המקרה, בחוות דעתו של שירות המבחן ובטיב חלופת המעצר והמפקחים שמוצעת על ידי הנאשם.
ככלל ניתן לציין כי העבירה של סחר בסמים נחשבת לעבירה פלילית חמורה ובהתאם לכך על המורשעים בה מוטלים עונשים קשים שלרוב כוללים גם רכיב של מאסר בפועל. יחד עם זאת, לעיתים ניתן לסיים תיק של סחר בסמים ללא הטלה של מאסר בפועל. תוצאה זו אפשרית במקרים שבהם הנאשם עבר הליך שיקום משמעותי ובית המשפט התרשם שבעניינו ראוי לחרוג ממתחם העונש מטעמי שיקום. כמו כן, התוצאה בתיקים אלו תלויה במספר עסקאות הסמים ובכמות שנמכרה במסגרתן. מטבע הדברים, מכירה של מספר גרמים בודדים אינה זהה למכירה של קילוגרמים רבים. על אותו משקל ניתן לציין כי גם מכירה של סם קל מסוג קנאביס אינה זהה בחומרתה למכירה של סמים קשים מסוג קוקאין או הרואין.
כאמור, במקרים מסוימים תיק של סחר בסמים יכול להסתיים באמצעי ענישה חלופיים שאינם כוללים רכיב של מאסר בפועל. בין היתר בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עונש שכולל ריצוי של עבודות שירות או שירות לתועלת הציבור (של"צ).
חשוב להבהיר כי על אף שמדובר בעונשים ששמם דומה מדובר בעונשים שונים מאוד. עונש של עבודות שירות מבוצע בליווי של שב"ס והוא מבוצע באופן יומי ובשעות קבועות בדומה לעבודה רגילה. כל חריגה מהכללים של שירות בתי הסוהר עלולה להוביל להפקעת עבודות שירות וריצוי מאסר בפועל במקומן. מנגד, שירות לתועלת הציבור הינן עבודות שנעשות במסגרת אזרחית וחופשית יותר. היא מפוקחת על ידי אזרחים ונעשית בשעות ובזמנים שנוחים למבצע העבודות.
לצד עונשים אלו בית המשפט רשאי להטיל על הנאשם צו מבחן. מדובר בצו שיפוטי שתחום בזמן בדרך כלל בכפוף לפיקוח על ידי גופים טיפוליים כגון שירות המבחן או היחידה לטיפול בהתמכרויות.
הכרזה על סוחר סמים הינה הכרזה פורמאלית שבית המשפט מצהיר עליה כאשר אדם מורשע על ידו בעבירה של סחר בסמים או החזקה של סמים שלא לצריכה עצמית. מדובר בהכרזה שנעשית לצרכי חילוט של רכוש או כספים שנתפסו על הנאשם בעת מעצרו. חשוב לציין שפקודת הסמים המסוכנים מתנה את חילוט הרכוש בהכרזה על הנאשם כסוחר בסמים.
התשובה לשאלה זו הינה חיובית. באחד מפסקי הדין בית המשפט העליון קבע כי סחר בסמים הינה עבירה שנושאת עמה קלון.
האנשים שמבחינת החוק רשאים להחזיק בסמים שמוגדרים כסמים מסוכנים על פי החוק הינם אנשים שמחזיקים ברישיון להחזקתם ומקבלים אותם על פי מרשם רפואי. בשנים האחרונות קיימת הקלה בקשיחות שכרוכה בקבלת רישיון להחזקת קנאביס רפואי כך שיותר ויותר אזרחים מקבלים מרשם לקבלתו והחזקתו.
רישיון להחזקת קנאביס רפואי ניתן על ידי משרד הבריאות ולאחר שרופא מומחה המליץ על מרשם כאמור. קנאביס רפואי יכול להינתן בגין מגוון רחב של בעיות רפואיות החל מכאבי גב כרוניים ועד מחלות קשות.
התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות המקרה. אכן המשטרה יכולה לבקש ולקבל מבית המשפט צו לביצוע האזנות סחר לאזרחים שקיים חשד כי הם סוחרי סמים. ברם, עבירת הסחר בסמים הינה עבירה נפוצה למדי שמבצעת במדינת ישראל מאות פעמים ביום. דהיינו, משטרת ישראל אינה מסוגלת לבצע האזנות סתר לכל סוחרי הסמים שקיימים במדינת ישראל ואין לה את המשאבים לעשות כן. המשמעות הינה שרק במקרים נדירים ושמדובר באנשים שנחשבים ליעדים מרכזיים של משטרת ישראל היא תטרח ותבצע לסוחרי סמים האזנת סתר.
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. העבירות של סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית הינן עבירות פליליות שונות בתכלית. החזקה סמים שאינה לצריכה עצמית הינה עבירה שבמסגרתה הנאשם נתפס כאשר הוא מחזיק בכמות סמים שעולה על הכמות שמוגדרת בפקודת הסמים המסוכנים שהחזקתה לגבי אותה כמות סם הינה כמות של צריכה עצמית.
כך לדוגמא, הכמות להחזקת סם שנחשבת להחזקה לצריכה עצמית בנוגע עצמית בנוגע לסם הקנאביס הינה 15 גרם. כאשר חשוד נתפס שהוא מחזיק ב-100 גרם קנאביס אזי שהתביעה המשטרתית צפויה להגיש נגדו כתב אישום בגין החזקה שאינה לצריכה עצמית אבל לא בגין עבירה של סחר בסמים.
לצורך הגשת כתב אישום בעבירה של סחר בסמים התביעה נדרשת להציג ראיות שמוכיחות את קיומה של עסקה קונקרטית שבה נמכר סם והועברה בגינו תמורה כספית כלשהי.
ראשית, ראוי להבהיר כי המונח המשפטי המדויק אינו "החזקה לשימוש עצמי" אלא החזקה לצריכה עצמית (כך המונח מוגדר בחוק). שנית, בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים רשומים סוגי הסמים שנחשבים לסמים מסוכנים ולצידם מפורטות כמויות שמעליהן ההחזקה תחשב להחזקה שלא לצריכה עצמית.
התשובה לשאלה זו הינה שלילית. דינו של קונה הסמים נגזרת מהכמות שאותה הוא החזיק. ככל שמדובר בכמות קטנה של סם שמוגדרת ככמות לצריכה עצמית אזי שקיים סיכוי גבוה שהתיק יסתיים גם ללא העמדה לדין. בכל אופן, רשויות התביעה אינן נוהגות להגיש נגד הקונים כתבי אישום בגין סחר.
בהחלט כן! לאור חומרת העבירה אף מומלץ לבקש מעורך הדין להתלוות לחשוד לתחנת המשטרה. ייעוץ לפני חקירה ונוכחותו של עורך דין יכול לסייע לחשוד באופן משמעותי.
עורך דין פלילי אביב מזרחי הינו בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ואת התמחותו עבר בפרקליטות הפלילית במחוז חיפה שם לקח חלק כמתמחה בתיקים של פשיעה חמורה ועבירות חמורות
© כל הזכויות שמורות לעורך דין אביב מזרחי