חקירת משטרה בעבירות אלימות במשפחה

חקירת משטרה בעבירות אלימות במשפחה הינה חקירה משטרתית שנערכת בחשד לתקיפת בן זוג או אלימות אחרת שהופעלה כלפי בן משפחה. בשנים האחרונות עבירות האלימות במשפחה הפכו לנפוצות למדי ויש שיאמרו למכת מדינה של ממש.

יתרה מכך, בעת האחרונה אנו עדים לריבוי מקרים שבהם האלימות במשפחה הובילה לתוצאות קשות ולנפגעים בנפש ובגוף. מקרה מפורסם שקשור לעבירות אלו הינו המקרה של נפגעת העבירה שירה איסיקוב שעניינה עלה לכותרות לאחר שכמעט ונרצחה על ידי בעלה ובן זוגה לחיים. קראו עוד בנושא זה במאמר שכתבתי על עבירת ניסיון רצח.

מקרים חמורים של אלימות במשפחה מסוקרים באופן תדיר בתקשורת הארצית ותופסים מקום מרכזי במהדורות החדשות של הערוצים המרכזיים. נוכח הסיקור התקשורתי הרחב והסלידה הציבורית מעבירות אלו ותוצאותיהן הקשות, גופי האכיפה וביניהן משטרת ישראל וגופי התביעה שמו להן למשטרה לנהוג ביד קשה כלפי חשודים ונאשמים בעבירות אלימות במשפחה.

יתרה מכך, גם בתי המשפט ערים לרחשי הציבור ולסלידתו מעבירות אלו ולכן בשנים האחרונות אנו עדים למגמת החמרה בענישה ובסוגיית המעצר בעבירות אלימות במשפחה. הלכה למעשה, המורשעים בעבירות של אלימות במשפחה צפויים לענישה קשה ומרתיעה שלעיתים קרובות כוללת גם הטלה של מאסר בפועל. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עבירות אלימות במשפחה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון מטרתה של כל חקירה משטרתית הינה להגיע לחקר האמת ולכאורה הדבר נכון גם לגבי חקירת משטרה בעבירות אלימות במשפחה. הצורך לרדת לחקר האמת קיים בין תוצאותיה של החקירה המשטרתית מובילים לאיסוף ראיות שיובילו להרשעתו של החשוד ובין אם היא הראיות מסייעות דווקא להפרכת החשדות שמיוחסות לחשוד ולזיכויו.

למרבה הצער, לעיתים קרובות בעבירות אלימות במשפחה, נטיית המשטרה לצד המתלוננות הינה מובהקת וחד צדדית יותר בהשוואה לעבירות פליליות אחרות. לא פעם חוקרי המשטרה של מחלק האלמ"ב (אלימות במשפחה) מתעלמים מראיות מזכות שיש בכוחן להפריך את החשדות נגד החשוד וזאת נוכח נטייתם לצדד במתלוננת.

מסיבה זו, ונוכח חומרת העבירות והיד הקשה שרשויות האכיפה ובתי המשפט נוהגים כלפי החשודים והמורשעים בהם, כל אימת שחשוד או נאשם מואשם בעבירות אלו, מומלץ בחום להיעזר בעורך דין פלילי שמתמחה בעבירות אלימות במשפחה.

מאמר זה נכתב על מנת להבהיר נקודות משפטיות בסיסיות בהקשר לעבירות אלימות במשפחה וחקירות משטרה בעניינן.

מהן עבירות אלימות במשפחה?

עבירות אלימות במשפחה הן עבירות שלרוב כוללות רכיב של תקיפה פיזית בין בני משפחה. לרוב, מדובר על תקיפה בין בני זוג שמתרחשת בתא המשפחתי הקרוב כדוגמת בעל ואישה. העבירה שנחשבת לקלה ביותר באופן יחסי בקבוצת עבירות האלימות במשפחה הינה העבירה של תקיפה סתם. מדובר במצב שבו בן הזוג תוקף את בת זוגו אולם כתוצאה מהתקיפה לא נגרמו לה לחבלות שניתן לאתר אותן בעין. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על עבירת התקיפה.

 עבירה נוספת של אלימות במשפחה מתרחשת כאשר תקיפת בת הזוג גורמת לה לחבלה של ממש. המונח "חבלה של ממש" מתייחס לתקיפה שגרמה לקורבן לחבלה כלשהי שנראית לעין כגון המטומה, סימן אדום, שריטות או כל חבלה אחרת שהיא. כפי שניתן להבין, העבירה של תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש נחשבת לעבירה חמורה יותר מעבירה תקיפת בת זוג "סתם", וזאת לאור תוצאות העבירה והנזקים שנגרמו למתלוננת.

עבירת אלימות במשפחה נוספת הינה עבירה שגרמה לקורבן העבירה או למתלוננת לחבלה חמורה. המונח "חבלה חמורה" מתייחס לפגיעות גופניות קשות שעניינן שברים, מומים, פגיעות מסכנות חיים באיברי הגוף הפנימיים או פגיעות שהותירו בקורבן צלקות בלתי הפיכות. מדובר בעבירת אלימות חמורה למדי שבתי המשפט נוהגים להעניש את המורשעים בהן ביד קשה ובאמצעות עונשי מאסר קשים, ארוכים ומרתיעים. קראו עוד על עבירות אלו במאמר שכתבתי על חבלה חמורה.

מה העונש על עבירות אלימות במשפחה?

התשובה לשאלה זו הינה מורכבת ותלויה בסוג העבירה שבוצעה באותו מקרה ובנסיבותיו הפרטניות. ככלל, ניתן לומר כי תמיד העונש בגין עבירה של אלימות במשפחה הינו גבוה יותר מהעונש בגין אותה עבירה כאשר היא מתבצעת נגד קורבן שאינו קרוב משפחה של התוקף.

כדוגמא לעניין זה יצוין כי העונש המקסימלי שקבוע לצד העבירה של תקיפה סתם עומד על שנתיים מאסר. מנגד, כאשר העבירה של תקיפה סתם מבוצעת נגד בן משפחתו של הנאשם אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם הינו כפול ועומד על 4 שנות מאסר.

כדוגמא נוספת ניתן לציין כי העונש המרבי שקבוע לצד העבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש עומד על 3 שנות מאסר. לעומת זאת, במקרה שבו קורבן העבירה הינו בן משפחה של התוקף אזי שהעונש המרבי שקבוע לצד העבירה הינו כפול ועומד על 6 שנות מאסר. קראו עוד על עבירה זו במאמר שכתבתי על תקיפה שגורמת לחבלה של ממש.  

כפי שניתן להבין, העובדה שלעבירות האלימות במשפחה נקבעו עונשים כפולים מהעבירות בצורתן הרגילה מדגימה את החומרה היתרה שהמחוקק רואה בעבירות אלו ובעונשים המתאימים לנאשמים שמורשעים בעבירות אלו.

כדוגמא נוספת ואחרונה ניתן לציין את העבירה של חבלה חמורה. כאשר עבירה זו מתבצעת נגד אדם שאין בינו לבין התוקף קרבה משפחתית אזי שהעונש המקסימלי שבית המשפט רשאי להטיל על הנאשם עומד על 7 שנות מאסר. להבדיל, כאשר התוקף גורם לבן משפחתו לחבלה חמורה מדובר על עבירה שעונשה המקסימלי עומד על 10 שנות מאסר.

חקירת משטרה על אלימות במשפחה

לרוב חקירת משטרה על אלימות במשפחה נפתחת כאשר אחד מבני הזוג מגיש תלונה וטוען כי הותקף על ידי בן זוגו. העבירה הנפוצה ביותר מבין עבירות האלימות במשפחה נוגעת לתקיפות ואלימות בין בני זוג. על אף שהמלחמה בנגע האלימות במשפחה הינה מטרה ראויה יש לזכור כי במקרים לא מעטים תלונות מסוג זה מוגשות מטעמים של נקמה. בשנים האחרונות, התופעה של הגשת תלונות שווא בין בני זוג לשעבר הפכה לנפוצה למדי.

כאשר ניצבים בפני חקירה באזהרה בחשד לעבירות אלימות במשפחה מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי ולהתייעץ עמו בטרם החקירה. יתרה מכך, ככל שהחשוד מחזיק בראיות (הקלטות התכתבויות או כל דבר אחר) שיכולות לסייע לו מומלץ כי יוודא שבעת הצורך הוא יכול למסור אותם לחוקר במהלך החקירה.

מטבע הדברים, בחקירת משטרה על עבירות אלימות במשפחה המשטרה תנסה לאתר ראיות שמחזקות את טענתיו של המתלונן (או המתלונן). כך לדוגמא במקרים מסוימים המשטרה תתפוס את הטלפון הנייד של החשוד במטרה לאתר בו איומים או הודעות אחרות שמחזקות את הראיות נגדו. קראו עוד בהקשרים אלו במאמר שכתבתי על חקירת משטרה.

בנוסף, המשטרה תנסה לאתר מצלמות אבטחה שתיעדו את מקרי האלימות ככל שהיו כאלה במקום. חשוב לציין בהקשר זה כי בניגוד לעבירות שמתרחשות במרחב הציבורי (בו פזורות מצלמות רבות) רוב עבירות האלימות במשפחה מתרחשות במרחב הביתי ועל כן לרוב הן אינן מתועדות.

על אף שמדובר במקרים נדירים, עורך דין אביב מזרחי נתקל בעבר בתיק שעניינו אלימות במשפחה כאשר כל מקרי האלימות תועדו באמצעות מצלמת אבטחה ביתית. העובדה שאירועי האלימות היו מתועדים בסרטונים הזיקה למצבו המשפטי של החשוד והובילה להגשת כתב אישום חמור נגדו. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על כתב אישום.

מה קורה לאחר חקירת משטרה בעבירות אלימות במשפחה?

לאחר שהחקירה המשטרתית מסתיימת הקצין התורן שנמצא בתחנה באותה העת נדרש להחליט כיצד לפעול עם החשוד והאם לעצור אותו או לשחררו בתנאים מגבילים (או ללא תנאים בכלל). חשוב לציין בהקשר זה כי עבירות אלימות במשפחה הן עבירות שמתקיימת לגביהן עילת מעצר סטטוטורית. המשמעות המשפטית הינה שמדובר בעבירות שעלולות להצדיק את מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על עורך דין עבירות אלימות.   

זאת ועוד, מדינותיה המוצהרת של משטרת ישראל הינה לנקוט ביד קשה נגד החשודים והנאשמים בעבירה זו. מסיבה זו חשודים בעבירה זו נמצאים בסכנה כי ייעצרו על ידי המשטרה גם במקרים פחות חמורים ופחות מובהקים.

חשוב לציין כי המשטרה יכולה לעצור את החשוד למשך 24 שעות שבסופן עליה להובילו לבית המשפט ולהגיש בקשה להאריך את מעצרו. הפוסק הסופי לגבי הארכת מעצרו של החשוד הוא בית המשפט שיכול להחליט לשחררו בתנאים או להאריך את מעצרו.

בתי המשפט נוהגים להחליט בדבר מעצרים או שחרורים לאחר שכלול של הנסיבות בין היתר חומרת העבירה, מידת הפגיעה לנפגע העבירה, עברו הפלילי של החשוד או העדרו ומספר פעולות החקירה שהמשטרה מבקשת לבצע כאשר החשוד נתון במעצר.

סיוע של עורך דין בעבירות אלימות במשפחה

כפי שצוין במאמר זה עבירות אלימות במשפחה נחשבות לעבירות פליליות חמורות למדי שהחשודים והנאשמים בהן סובלים מיחס נוקשה במיוחד של הרשויות. נוכח חומרת העבירה והאפשרות הממשית להיעצר בגינן מומלץ תמיד להיעזר בעורך דין פלילי במהלך חקירה בעבירות אלימות במשפחה.

עורך דין פלילי מקצועי יוכל לסייע לחשוד להעביר את גרסתו באופן הנכון ביותר ובמידת הצורך אף לשוחח עם הגורמים הרלוונטיים בתחנת המשטרה ולשכנעם שראוי לשחרר את החשוד בתנאים. קראו עוד בהקשר זה במאמר שכתבתי על חקירה באזהרה.