חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תיקון 113 לחוק העונשין ענישה בהליכים פליליים

הליכים פליליים
תוכן עניינים

ענישה בהליכים פליליים היא מלאכה מורכבת שנבנית במספר שלבי ענישה ולאחר ביצוע איזון בין מספר רב של גורמים רלוונטיים לקביעת העונש.

בשלב הראשון, בית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם דהיינו טווח ענישה מסוים שחל על המקרה שבפניו. בשלב השני בית המשפט יגזור את עונשו של הנאשם שבפניו בגדרי המתחם שקבע בשלב הראשון.

חוק העונשין מחלק את השיקולים הרלוונטיים לענישה לשתי קבוצות עיקריות שמשתנות בהתאם לשלבי הענישה שפורטו לעיל. קבוצת שיקולים אחת מתקשרת לקביעת מתחם העונש ההולם (השלב הראשון) והיא כוללת את הנסיבות שקשורות בעבירה (נסיבות המעשה), הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה וענישה נהוגה במקרים דומים.

הקבוצה השנייה רלוונטית בעת קביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם (השלב השני) והיא כוללת את הנסיבות שאינן קשורות בעבירה (נסיבותיו של העושה). כפי שיפורט במאמר זה, התיקון שנערך לחוק העונשין בשנת 2012 במטרה להסדיר את הענישה הפך את נושא הענישה למורכב למדי ובעיני אנשים מסוימים למסורבל. מאמר זה נכתב על מנת לספק מעט מידע בסיסי בסוגיה מורכבת זו.

רקע חקיקתי

בשנת 2012 נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 שנכתב והתווסף לחוק על מנת לקדם אחידות ושוויון בענישה בין נאשמים שונים שהורשעו בעבירות דומות. לצורך מטרה זו התיקון הוסיף לחוק קריטריונים ושלבי ענישה ברורים שבית המשפט צריך לנקוט בהם במלאכת גזירת הדין. הכללים החדשים קבועים בפרק ו' לחוק העונשין (דרכי ענישה) בסימן א'1 שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה".

מטרתו של תיקון 113

בעניין מטרת התיקון קראו את הדברים שכתובים בסעיף 40א לחוק העונשין:

"מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".

בסעיף 40ב לחוק נכתב כי העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. עיקרון זה מכונה "עיקרון ההלימה".

קביעת מתחם העונש ההולם

על פי חוק העונשין, בית המשפט ייקבע את מתחם העונש ההולם (טווח ענישה) בהתאם לעיקרון ההלימה ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידה הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערך החברתי שנפגע מהעבירה

מדובר במידת הפגיעה שהעבירה פגעה בערכים שהמשפט הפלילי מגן עליהם. לדוגמא "ההגנה על החיים ועל שלמות הגוף" הינו ערך מוגן שרלוונטי בעבירות אלימות קשות שהותירו פגיעות קשות בנפגעי העבירה. יש לציין כי גורם "הערך החברתי" הינו הצהרתי בעיקרו ולטעמי השפעתו המספרית על הענישה היא נמוכה מיתר הגורמים שמנחים את בית המשפט בקביעת מתחם הענישה.

מדיניות הענישה הנהוגה

מדובר באחד הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על העונש הסופי שמוטל על הנאשם. במסגרת מרכיב זה בית המשפט בוחן מקרים דומים למקרה שמונח בפניו, בהם הנאשמים הורשעו באותן עבירות, ומתבונן בעונשים שהוטלו באותם המקרים. מסקירה השוואתית זו של גזרי דין אחרים בית המשפט אמור להסיק מהי מידת הענישה שנהוגה במקרים מהסוג הזה.

במסגרת זו בית המשפט בוחן גם את טווחי הענישה שנקבעו וגם את העונשים הסופיים שהוטלו על הנאשמים.

יש לציין כי בית המשפט אינו מחויב לנהוג כפי שנהגו במקרים דומים אך חוק העונשין מורה לו להתחשב בנתון זה ולתת לו משקל משמעותי. ראוי לציין כי בנוגע לרוב העבירות קיים מנעד ענישה רחב מאוד כך שעל נאשמים מסוימים הוטלו עונשים חמורים מאוד ומנגד על נאשמים אחרים שהורשעו באותה עבירה הוטלו עונשים קלים בהרבה. עובדה זו מאפשרת לשופטים מסוימים להתייחס במסגרת גזר דינם רק לגזרי דין שתואמים לדעתם את העונש הראוי לנאשם שאת דינו הם עומדים לגזור. 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

סעיף 40ט לחוק העונשין מונה את הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה בהן יתחשב בית המשפט בעת קביעת העונש ההולם:

  1. התכנון שקדם לביצוע העבירה- ככל שמדובר בתכנון מוקדם מדובר בנסיבה מחמירה שביכולתה להוות שיקול משמעותי שיוביל להחמרה בעונשו של הנאשם. לעומת זאת, כאשר מדובר באירוע ספונטני ובלתי מתוכנן מדובר בנסיבה מקלה.
  2. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה- מדובר בנסיבות שיכולות להתפרש לכל כיוון. מחד, עבירות שמבוצעות בצוותא נחשבות לחמורות יותר. מנגד, ככל והנאשם שודל או הושפע על ידי אחר לבצע את העבירה הדבר יכול להיחשב כנסיבה מקלה.
  3. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה- ככל שהנזק הפוטנציאלי של העבירה הינו חמור יותר כך תגבר הנטייה להחמיר בעונשו. כך לדוגמא כאשר אדם יורה באדם אחר אך מפספס את מטרתו, הנזק הפוטנציאלי של מעשיו הינו חמור במיוחד ועל כן הוא צפוי לעונש חמור על אף שבפועל לא נגרם כל נזק.
  4. הנזק שנגרם מביצוע העבירה- למשל במקרים של פגיעה באדם אחר יבחנו נזקיו של קורבן העבירה ולעיתים תישמע עמדתו לעניין העונש.
  5. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה- מניע בצע כסף עלול להיחשב לנסיבה מחמירה (למשל בעבירות סחר בסמים) (להרחבה על עבירת סחר בסמים קראו במאמר אחר שכתבתי בלינק הבא ).
  6. יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו- ככל והנאשם סובל מלקויות מסוימות הן יכולות להיחשב כנסיבה מקלה בקביעת עונשו.
  7. 7.       יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה- התגרות קודמת של נפגע העבירה יכולה להוות נסיבה מקלה בעניין העונש.
  8. מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה- ככל והנאשם עבר התעללות מידי נפגע העבירה מדובר בנסיבה מקלה שצפויה להשפיע על הקלה בעונשו.
  9. הקרבה לסייג לאחריות פלילית- סעיף זה מתייחס למקרים שהם קרובים לסייגים לאחריות פלילית כגון הגנה עצמית, אי שפיות הדעת, הגנת שכרות ועוד, אולם לא נכנסים לגדרי הסייג. (להרחבה על סייג ההגנה עצמית קראו במאמר שכתבתי- קישור למאמר).
  10. האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו- מדובר בנסיבות מחמירות שבהתקיימותן עונשו של הנאשם יוחמר.
  11. הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה- סעיף זה מתייחס לנסיבות מחמירות שבקיומן יוחמר עונשו של הנאשם.

קביעת העונש בתוך מתחם העונש ההולם

לאחר שבית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם (למשל בין 3 ל-5 שנות מאסר) הוא ימקם את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאשר הכוונה היא לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

סעיף 40יא לחוק העונשין מונה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בהן יתחשב בית המשפט בעת גזירת העונש:

  1. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו- נהוג להתחשב בנאשמים צעירים ובגיל צעיר של נאשם כנסיבה מקלה לעניין עונשו.
  2. הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם- למשל כאשר משפחתו של נאשם תלויה בו מדובר בנסיבה מקלה.
  3. הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו- רלוונטי כאשר הנאשם נפגע בעצמו בעת ביצוע העבירה או שנפגע מעצם הרשעתו (למשל פוטר מעבודתו).
  4. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב- סעיף זה עוסק בלקיחת האחריות של הנאשם, שיקום או מאמצי שיקום שמהווים כולם נסיבות מקלות לעניין העונש.
  5. מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה- ככל שהנאשם הביע אפתיה כלפי נפגע העבירה ועשה מאמצים לפצותו הדבר יעמוד לזכותו בעת גזירת העונש.
  6. 6.       שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו- נאשם שלקח אחריות והודה במעשיו בתחילת משפט צפוי להקלה בעונשו. יחד עם זאת, הסעיף מורה כי נאשם שניהל את הגנתו עד תומה ולבסוף הורשע לא יזכה בשל כך להחמרה בעונשו.
  7. התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה- מדובר בסעיף שמתייחס לפועלו של הנאשם במנותק מהעבירה למשל שירותו הצבאי, פעילות התנדבותית ועוד.
  8. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה- כאשר נאשם גדל בנסיבות חייו קשות שהובילו אותו לביצוע עבירות בית המשפט לעיתים יתחשב בכך כנסיבה מקלה.
  9. התנהגות רשויות אכיפת החוק- להתנהגות נפסדת של המשטרה או התביעה כלפי הנאשם יכולה להיות משמעות בעניין הקלה בעונשו.
  10. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה- ככל שהזמן חולף והנאשם לא ביצע עבירות נוספות מרכיב הזמן יעמוד לזכותו בעת גזירת הדין.
  11. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו- לטעמי מדובר באחד המרכיבים המשפיעים ביותר על גזירת העונש. בלא מעט מקרים בית המשפט יעשה מאמץ להימנע מהטלת מאסר לנאשם שזוהי הרשעתו הראשונה. כאשר מדובר בנאשם עם הרשעות קודמות הוא לא יזכה לאותה התחשבות מצדו של בית המשפט.

בשקלול כל הגורמים הרלוונטיים בית המשפט יקבע את עונשו של הנאשם ויתחשב בעיקר בנסיבות ביצוע העבירה, ענישה במקרים דומים ונסיבותיו האישיות. יש לציין כי כאשר הנאשם מגיע להסדר עם התביעה שכולל עונש סגור בתי המשפט נוטים לכבד את ההסדר ולעיתים יימנעו מלבצע את הבחינה המעמיקה בהתאם לתיקון 113. 

חשיבות לייצוג על ידי עורך דין פלילי בהליכים פליליים

החשיבות בייצוג מקצועי בהליכים הפליליים נגזרת מהשלכותיהם האפשריות וארוכות הטווח על חייו של הנאשם, בין אם מדובר באפשרות שיוטל עליו מאסר בפועל ובין אם הדבר הקשור להשלכותיו של רישום פלילי על עתידו. כפי שניתן להבין מהמאמר, תיקון 113 הפך את מלאכת גזירת העונש למלאכה מורכבת שמצריכה מקצועיות, ניסיון ובקיאות בקריטריונים.

עורך דין פלילי שבקיא בתיקון ובחוק בעבירות מסוג זה יצליח לשכנע את בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מקל שמתחשב בכלל הנסיבות המקלות הרלוונטיות שמתקיימות בעניינו.

מחפש עורך דין פלילי בצפון ? מחפש עורך דין פלילי בקריות? זומנת לחקירה? הוגש נגדך כתב אישום? רוצה להתייעץ לפני חקירה? מוזמן להתקשר לעו"ד אביב מזרחי 0504-399-440.

הערה:

מאמר זה מאגד מידע כללי וראשוני ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על הכתוב מבלי להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו.

שתפו את המאמר
Picture of אודות כותב המאמר אביב מזרחי
אודות כותב המאמר אביב מזרחי

כותב המאמר הינו עורך דין אביב מזרחי בעל משרד עצמאי שעוסק בתחום הפלילי על כל רבדיו. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליכים המתקיימים בבית המשפט. בין היתר המשרד מתמחה בייצוג בעבירות סמים, נשק, אלימות, מרמה, אלימות במשפחה, עבירות צבאיות, הליכים משמעתיים, עבירות מין, הליכי מעצר, הליך של הסדר מותנה, ייעוץ לפני חקירה, צווי הרחקה, ערעורים, ועדות שחרורים, שינוי עילת סגירה ומחיקת רישום פלילי.

אין במידע המופיע באתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

עוד מאמרים שיוכלו לעניין אותך...

ספק סביר
כל הפוסטים
ספק סביר

ספק סביר הינו מונח מקצועי מתחום המשפט פלילי. המושג ספק סביר מתייחס לרמת ההוכחה הנדרשת שעל התביעה להציג לבית המשפט על מנת להרשיע את הנאשם

זכות השתיקה
כל הפוסטים
זכות השתיקה

זכות השתיקה מאפשרת לנחקר שנחשד בעבירה פלילית להימנע מלהשיב לשאלות שמופנות אליו בחקירה מפאת החשש שיפליל את עצמו. זכות השתיקה הינה זכות חשובה מאוד במשפט

זיכוי מחמת הספק
כל הפוסטים
זיכוי מחמת הספק

זיכוי מחמת הספק הינו מצב משפטי שבו בית המשפט מזכה את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום למרות שהתביעה הציגה ראיות מסוימות לחובתו. כלומר, זיכוי

דילוג לתוכן